חוויות מההיפך מאיסרו חג פורים בירושלים (קדם פורים?)
חוויות מההיפך מאיסרו חג פורים בירושלים (קדם פורים?)
נסעתי אתמול עם ולאדי, הלא הוא 'תמיד בדרכים' שמשום מה בשנים האחרונות
כותב קצת פחות פה בפורום, ברכבת מעיר הבירות והפאבים אל עבר עיר הבירה
הנצחית.
ומדוע ההיפך מאיסרו חג? כי בירושלים פורים הוא היום (מה שמכונה במקורותינו
שושן פורים).
ובכן, הגענו לטרמינל החדש, הצפוני, של סבידור מרכז ארלוזורוב כמה דקות אחרי
השעה 12 בצהריים. לפי לוח הזמנים יש טיסה לציריך דרך רומא עוד שעה, אופס,
רכבת למקום הזה שהקל על הלחץ של עיניו של מאיר זצוק"ל (עוד כחודשיים 20 שנה למותו!!!).
הערת אגב, לפני שנתיים וחצי כשחזרתי מרומא הטיסה היתה דרך ציריך...
ובכן ב-12:31 יש רכבת לנתב"ג הממשיכה למודיעין. הגיעה בזמן, אפילו שתי דקות
קודם לכן.
עלינו עליה, היתה די מלאה והיו ממש מעט מאוד מקומות ישיבה.
בנתב"ג ירדו המון נוסעים מרכבת זו, חלקם היו נוסעים לחו"ל ו/או עובדים בעיר ששמה נתב"ג ואולי גם כאלו שלקחו אוטובוס לשוהם והאזור וחלקם היו לרכבת לירושלים. הרכבת יצאה פונקט בזמן, 13:01.
נסיעה חלקה ושקטה עם תאוצה מרשימה יחסית לרכבות אחרות שנסעתי בהן בארץ.
לתחנת ירושלים האומה היא תחנת יצחק נבון הגענו כעבור 23 דקות.
למרות שעשינו כמה סיבובי סקרנות בתחנה, כולל עליה בכל המדרגות עד לסבסבות
היציאה (כלומר מדרגות מהרציפים לאזור שבו יש הן את המעליות והן את שלושת הסטים של הדרגנועים הארוכים) ואז לקחנו מעלית מהירה בחזרה לאולם התחתון
ושוב מעלית לאולם העליון, כל סיפור היציאה ארך בקושי 12 דקות.
שוב, הן שיטוט קצר בכמה חדרים ליד האולם התחתון, הן נסיעה בשלושת הדרגנועים הראשיים והן לקיחת המעליות בחזרה למטה ואז שוב למעלה, כל אלו
לקחו בין 12 דקות למקסימום רכע שעה.
אם עושים בהליכה מהירה את כל המדרגות והדרגנועים אפשר תוך 5 דקות מהרציף אל הרחוב וההיפך ואם לוקחים את המעלית אזי ב-3 דקות מדריכת
הרגל של הנוסע ברציף הוא כבר ברחוב הירושלמי.
יצאנו לרחוב ובדיוק הגיעה הרכבת הקלה או כמו שמר נ***** הלא הוא רמי'ש
קורא לה בשם הרקלת, ולקחנו אותה לנסיעה קצרצרה של שתי תחנות לכוון מחנה יהודה.
הלכנו דרך השוק לכוון אגריפס ומשם לאחת הסטקיות המפורסמות.
אחרי שמלאנו את כרסנו עברנו לשתות משהו באחד הפאבים החמודים של השוק עצמו.
להזכירכם, בשעה 11:50 אספתי אותו מליד תחנת וולפסון (הוא גר כמה דקות הליכה משם) ונסענו לאיזו חניה "סודית" חינמית וחוקית באזור סבידור מרכז.
בשעה 13:45 כבר היינו במסעדה באגריפס.
אם היינו ישר לוקחים את המעלית המהירה היינו יכולים להיות שם כבר ב-13:37
או 13:38, כלומר שעה ו-7 דקות מהרגע שהרכבת עזבה את סבידור.
בחזור יצאנו מהפאב החמוד בשעה 15:35 וראינו שיש עוד 4 דקות עד לבואה של הרכבת הקלה.
הגיעה בזמן ונסענו שתי תחנות לכוון המרכזית.
משום מה בכריזה התלת לשונית לא הוזכרה רכבת ישראל כלל וכלל אלא רק התחנה המרכזית.
לא הגיוני ולא הגון.
הגענו למאבטחים החיצוניים ב-15:48 וראינו שיש רכבת ב-16:00.
כולל קנית הכרטיס החינמי והליכה בכוונה בדרגנועים, הגענו לרציף ב-15:54.
למי שיש כבר כרטיס גם אם יקח דרגנועים זה אפשרי ב-5 דקות ובמעליות זה
יקח אפילו פחות מ-3 דקות כל הסיפור, מהרחוב ועד לרציף הרכבת.
ברכבת היו עשרות רבות של נוסעים, אני מעריך בין 150 ל-200 איש.
כמעט כל רביעיה היתה תפוסה לפחות על ידי נוסע אחד.
הרכבת יצאה בזמן והגיעה לנתב"ג תוך 22 או 23 דקות.
חוויות מההיפך מאיסרו חג פורים בירושלים (קדם פורים?)
נסעתי אתמול עם ולאדי, הלא הוא 'תמיד בדרכים' שמשום מה בשנים האחרונות
כותב קצת פחות פה בפורום, ברכבת מעיר הבירות והפאבים אל עבר עיר הבירה
הנצחית.
ומדוע ההיפך מאיסרו חג? כי בירושלים פורים הוא היום (מה שמכונה במקורותינו
שושן פורים).
ובכן, הגענו לטרמינל החדש, הצפוני, של סבידור מרכז ארלוזורוב כמה דקות אחרי
השעה 12 בצהריים. לפי לוח הזמנים יש טיסה לציריך דרך רומא עוד שעה, אופס,
רכבת למקום הזה שהקל על הלחץ של עיניו של מאיר זצוק"ל (עוד כחודשיים 20 שנה למותו!!!).
הערת אגב, לפני שנתיים וחצי כשחזרתי מרומא הטיסה היתה דרך ציריך...
ובכן ב-12:31 יש רכבת לנתב"ג הממשיכה למודיעין. הגיעה בזמן, אפילו שתי דקות
קודם לכן.
עלינו עליה, היתה די מלאה והיו ממש מעט מאוד מקומות ישיבה.
בנתב"ג ירדו המון נוסעים מרכבת זו, חלקם היו נוסעים לחו"ל ו/או עובדים בעיר ששמה נתב"ג ואולי גם כאלו שלקחו אוטובוס לשוהם והאזור וחלקם היו לרכבת לירושלים. הרכבת יצאה פונקט בזמן, 13:01.
נסיעה חלקה ושקטה עם תאוצה מרשימה יחסית לרכבות אחרות שנסעתי בהן בארץ.
לתחנת ירושלים האומה היא תחנת יצחק נבון הגענו כעבור 23 דקות.
למרות שעשינו כמה סיבובי סקרנות בתחנה, כולל עליה בכל המדרגות עד לסבסבות
היציאה (כלומר מדרגות מהרציפים לאזור שבו יש הן את המעליות והן את שלושת הסטים של הדרגנועים הארוכים) ואז לקחנו מעלית מהירה בחזרה לאולם התחתון
ושוב מעלית לאולם העליון, כל סיפור היציאה ארך בקושי 12 דקות.
שוב, הן שיטוט קצר בכמה חדרים ליד האולם התחתון, הן נסיעה בשלושת הדרגנועים הראשיים והן לקיחת המעליות בחזרה למטה ואז שוב למעלה, כל אלו
לקחו בין 12 דקות למקסימום רכע שעה.
אם עושים בהליכה מהירה את כל המדרגות והדרגנועים אפשר תוך 5 דקות מהרציף אל הרחוב וההיפך ואם לוקחים את המעלית אזי ב-3 דקות מדריכת
הרגל של הנוסע ברציף הוא כבר ברחוב הירושלמי.
יצאנו לרחוב ובדיוק הגיעה הרכבת הקלה או כמו שמר נ***** הלא הוא רמי'ש
קורא לה בשם הרקלת, ולקחנו אותה לנסיעה קצרצרה של שתי תחנות לכוון מחנה יהודה.
הלכנו דרך השוק לכוון אגריפס ומשם לאחת הסטקיות המפורסמות.
אחרי שמלאנו את כרסנו עברנו לשתות משהו באחד הפאבים החמודים של השוק עצמו.
להזכירכם, בשעה 11:50 אספתי אותו מליד תחנת וולפסון (הוא גר כמה דקות הליכה משם) ונסענו לאיזו חניה "סודית" חינמית וחוקית באזור סבידור מרכז.
בשעה 13:45 כבר היינו במסעדה באגריפס.
אם היינו ישר לוקחים את המעלית המהירה היינו יכולים להיות שם כבר ב-13:37
או 13:38, כלומר שעה ו-7 דקות מהרגע שהרכבת עזבה את סבידור.
בחזור יצאנו מהפאב החמוד בשעה 15:35 וראינו שיש עוד 4 דקות עד לבואה של הרכבת הקלה.
הגיעה בזמן ונסענו שתי תחנות לכוון המרכזית.
משום מה בכריזה התלת לשונית לא הוזכרה רכבת ישראל כלל וכלל אלא רק התחנה המרכזית.
לא הגיוני ולא הגון.
הגענו למאבטחים החיצוניים ב-15:48 וראינו שיש רכבת ב-16:00.
כולל קנית הכרטיס החינמי והליכה בכוונה בדרגנועים, הגענו לרציף ב-15:54.
למי שיש כבר כרטיס גם אם יקח דרגנועים זה אפשרי ב-5 דקות ובמעליות זה
יקח אפילו פחות מ-3 דקות כל הסיפור, מהרחוב ועד לרציף הרכבת.
ברכבת היו עשרות רבות של נוסעים, אני מעריך בין 150 ל-200 איש.
כמעט כל רביעיה היתה תפוסה לפחות על ידי נוסע אחד.
הרכבת יצאה בזמן והגיעה לנתב"ג תוך 22 או 23 דקות.
