איך יורדים מהרק"ל הירושלמית ?

מצב
הנושא נעול.

Ccyclist

Well-known member
בספרד הם "לפחות" נוסעים 110 קמ"ש ב 80 או 150 ב120 לפני שחותכ

החוק אומר שצריכים להשתמש בנתיב המהיר לצורך עקיפה
החוק, אם אינני טועה, אומר שצריכים לנהוג בנתיב הימני כברירת מחדל ולהשתמש בנתיבים האחרים לצורכי עקיפה.
יש כאלה שבהחלט יצפרו ויהבהבו לנהג הנמצא כבר באמצע עקיפה ונוסע במהירות המרבית או אף למעלה ממנה, ואני מסכים איתך כמובן שזה הזוי. אותי זה מרגיז ומלחיץ כשעושים לי את זה.
אבל לא לזה התכוונתי אלא לנהג הגולש בכייף ובשלווה של שכיבה על חוף באי טרופי ב-70 או 80 קמ"ש בנתיב העקיפה של כביש בו המהירות המותרת היא 100 או 110 קמ"ש. אותו נהג אינו עוקף אף אחד אלא עושה את כל הדרך כך, קילומטר אחר קילומטר עד שהוא צריך לפנות ימינה, ואז בום טראח הוא שובר ימינה בכח ואף החוצה מהכבוש המהיר והנוהגים ההמומים בצד ימין בולמים חזק וזזים שמאלה. יש נהגים שצופרים אין ספור פעמים כדי להזיז בכח נהג כזה לנתיב הימני. לי אין סבלנות לשבת על נהג כזה ולנסות להעיר אותו מתרדמתו העמוקה ואני פשוט ממשיך לנסוע בנתיב הימין בו אני ממילא מבלה את רוב הנסיעה ואני עובר אותו מבלי שירגיש שעבר משהו קרוב יותר מקילומטר ממנו.
שוב, אינני יודע כיצד לפרש התנהגות כזו - זה בוודאי לא מתוך מחשבה שעלולים להתעכב מאחורי רכב איטי בנתיב ימני כי מדובר ברכב הכי איטי על הכביש! זה שוב חוסר תשומת לב ושקיעה בתוך המחשבות והענינים של עצמך, וזה מה שמוזר ומשגע כאן. לפחות אני מבין (ולא סובל כמובן) אנשים אנוכיים שדורכים על אחרים כי מגיע להם הכל, אבל איזה רווח יש סתם לעכב את כולם ולאלץ את כולם לעקוף מימין? שוב, זה לא בכוונה אני בטוח.
בספרד הם "לפחות" נוסעים 110 קמ"ש ב 80 או 150 ב120 לפני שחותכ
כך שאתה יודע להזהר מהנהיגה הפרועה.
 
פגעת בול בפוני

אבל זה לא כל הסיפור
כשמישהו נוסע כל הדרך בנתיב השמאלי ולא שם לב לנהגים אחרים הצופרים לו חייב להיות הסבר אחר כי הנהג המרחף הזה לא מרוויח כלום מהתנהגותו המוזרה.
כשמישהו נכנס לסניף בנק בו ממתינים 20 איש לפי מספרים וניגש ישר לקופאי כאילו הבנק ריק מלקוחות חייב להיות הסבר אחר כי מימלא אף אחד לא יתן לאיש כזה לתפוס את מקומו בתור.
כשמישהי מחנה את עגלת הסופר בדיוק במעבר חייב להיות הסבר אחר - הרי אחרים יזיזו לה את העגלה ממילא כך שאין טעם להשאיר אותה במעבר.
כשמשאירים את דלת הכניסה לבית פתוח עד הסוף באמצע החורף לאחר מסירת משלוח מהשופר חייב להיות הסבר אחר - הרי מה הרווח האישי מלקרר לך את הבית ולהשאיר אותו פתוח לגנבים?
יש כאן תופעה של אנשים שחיים בחלום ולא רואים ולא שומעים ולא מרגישים את הסביבה. הם גם תשתוממים כששומעים שמישהו נפגע: הנוהג בצד שמאל פתאום מתעורר לצפירות ונראה המום. וההוא שניגש לקופאי לפני כולם מופתע לשמוע שיש תור של לקוחות ממתינים ומופעלת שיטה עם מספרים. ואיש המשלוחים בוודאי לא שם לב שיש לבית דלת.
או שכולם עושים את עצמם ולא רואים ולא שומעים, או שזה עם של זומביז מסוממים, או שהשד יודע מה הוא שורש המחלה הזאת.
יש גם את הערסים - כאלה שיעקפו תור של 300 מטר לפני פניה ויסמנו לך לתת להם להיכנס, או כאלה שיכניסו לך כדור מטקות לעין של התינוק ויקללו אותך כאילו הם נפגעו אם חו"ח תעז לעיר את תשומת ליבם לכך. מטיפוסים כאלה צריכים להתרחק כמו מאש פן תיפגע. אלה פסיכופטים אמיתיים.
אבל אינני מתייחס לערסים. אני רואה אנשים רגילים, ממש לא פסיכופטים, חבר'ה שלא מתכוונים להפריע או להעליב או לפגוע; ואני מניח שכל אחד מהם יהיה אדם מקסים - פחות או יותר - אם ייצא לי להיכנס איתו לשיחה סתמית ולא מחנכת.
זה נראה כאילו חלק גדול מהאוכלוסיה כאן מופעל באופן אוטומטי עם אינסטינקט מובנה שמושך אותם לחסום מעברים. הם בטוחים שהם אזרחים טובים וידידותיים ויופתעו לשמוע שהתנהגותם מפריעה למישהו או שסוטה מנורמה חברתית כלשהיא. זה יותר ענין של חוסר תשומת לב לסביבה, חוסר ערנות כללית והעדר מחשבה הגיונית, מאשר חוסר התחשבות.
זה גם לא בעיה אוניברסלית בישראל. אני מניח שבאוכלוסיה יש אולי 10% ערסים, 30% טיפוסים שלא שמים לב לסביבה ולכן מפריעים,והשאר די בסדר. כמובן שאותם 30% מלחיצים את כולם, כך שכולם נסחבים לפינות פחות נחמדות מתוך עצבים - כמוני, בהתייחס לכך שאני נדחף בכח בדרך החוצה מהרכבת הקלה כדי ללמד לקח...
פגעת בול בפוני
חוסר מודעות סביבתית נטו, אצל מרבית האוכלוסיה שאינה ערסית במפגיע.

אני שואל את עצמי את השאלות האלה כבר שנים רבות. מעל עשור שאני מסתובב במדינות הנורדיות, גם התגוררתי שם כמה שנים (למעשה אני שוב שם כרגע), ולקחתי איתי משם הרבה דברים. אני מתבונן על ההתנהגויות האלה לא בהתנשאות אלא פשוט בפליאה, התנהגויות כ"כ מטופשות שלא מועילות לאיש מלבד להקשות את חיי כולם כאן.

האזרח המערבי מתחנך מגיל אפס להבין שיש מסביבו חברה ויש להתחשב באנשים האחרים שסביבו. זה מוטמע בתת-מודע ולובש צורה של מאות ניואנסים קטנים:

להתרחק מדלת הרכבת והמעלית, לעמוד בימין בדרגנוע - זה כבר טריויאלי.
לא להדבק לאנשים בתור אלא לעמוד 2-3 מטרים אחורה.
לא לעמוד כמו גולם באמצע מעבר בתחנת רכבת או בשדה תעופה כדי להביט בשלט, אלא לעמוד בצד במקום שלא מפריע.
לא לחפור חצי שעה במקרר בסופר, אלא לעמוד כמה מטרים אחורה, לסקור את המוצרים, להחליט מה רוצים ואז לזנק על המוצר כמו עיט על טרפו.
ועוד ועוד.

אני אישית חושב שרוב מוחלט של האזרחים, 70% ויותר אולי, *משוועים ממש* ליד מכוונת, למישהו שיעשה סדר, שישים שלט, שיכוון, שיטמיע כללים. אבל נראה שהממסד (=משרדי ממשלה, רשויות, חברות תח"צ, גופים ציבוריים) איבד לחלוטין רצון ו/או יכולת לעסוק בכך. הפתרון, אם בכלל, יגיע אם כך רק מהתארגנויות ספונטניות של אזרחים שינסו לקדם את המטרות הנ"ל.
 

Ccyclist

Well-known member
לגבי מה שצונזר: לא מדובר באוכלוסיות בלבוש ייחודי.

לדעתי חלק מלהיות אדם מערבי זה להגביל את עצמך לטובת הכלל.
לגבי מה שצונזר: לא מדובר באוכלוסיות בלבוש ייחודי.
יתכן שהייתי נרתע יותר מלדחוף נשים בחיג'אב או עם מגדלים על הראש (גילגול עגום של המטפחת או הכובע המסורתיים של פעם). הנשים שהיו "בגוש החוסם" היו גלויות ראש ואני יודע לזהות פיאות של חרדיות כי השיער ישר מדי.
&nbsp
היה איזה נוסע חרדי שעמד בתוך הקרון עם גבו לדלת וסל קנייות או מתלה כביסה מתכתי מקופל מולו שדי חסם את הגישה ליציאה במהלך הנסיעה ממש עד לכניסה לתחנה שהיתה יעדי, אבל ברגע האחרון הוא הזיז את החפץ והלך אל פנים הקרון ככל נוסע עם נימוס בסיסי, גם אם התעכב מעט.
&nbsp
מי שאולי הייתי מציין לרעה הם נוסעים ערבים עם מוזיקה בווליום גבוה בפלאפון (אינני מדבר על מוזיקה מזרחית בעברית אלא במפורש על מוזיקה ערבית).
&nbsp
כמו כן הצורך לתקף מייד כם העלייה גורם לעיכובים בהתפזרות אל פנים הקרון.
&nbsp
אציין לרעה את שיטת הפיקוח כי קרה לי שהיה פקח ממש מולי שהתעסק באריכות עם נוסע ממש בכניסה לתינת היעד שלי שהייתי צריך להתפרץ לשיחה כדי לסרוק את הכרטיס שלי שלא יחשוב שאני יורד כדי להמנע ממנו. היו 10 שניות לעשות את זה.
 
אני מסכים עם הניתוח שלך בגדול. בתרבות הצפון-אמריקאית

כל הנושא הזה יכול להיות נושא למחקר סוציולוגי מרתק
מאחר ומענין אותי לראות מי האנשים שהופכים את החיים כאן לקשים אני נוהג להעיף מבטים על הנוסעים שחוסמים את דלתות הרכבת הקלה, על הנהגים שנוסעים כל הדרך בנתיב האמצעי או אף השמאלי, וחוסמי המעברים במרכולים והצמתים בכבישים. אינני רואה "ערסים" טיפוסיים אלא עדר של אזרחים שאחד נגרר אחרי השני ללא שום כוונה, כאשר כל אחד מרוכז בעצמו ולא שם לב לסביבה. התוצאה נראית כמו מן התנתקות הפרט מן העולם שמסביבו, כאילו אנשים שנמצאים באזור הומה אדם מרגישים בפנים כאילו הם לבדם ביער רחוק. זה דבר שלא חוויתי בשום מקום אחר בעולם.
קורה לפעמים שפלוני עומד לידי בתחום הציבורי ופותח בצעקות רמות לחבר הנמצא במרחק 20 מטר או יותר ממנו, וזה מחריש אוזניים. כשאני עושה לו פרצופים אני רואה מתגובתו המתנצלת שהוא פשוט היה עסוק בעניניו ולא ראה אותי קודם, או שחש בנוכחותי אך לא תיאר לעצמו שגם אני עלול לשמוע צעקות שהיפנה לכיוון אחר.
לעיתים הולך רגל משנה כיוון בפתאומיות ונכנס בי בחוזקה.
בתחבורה ציבורית אדם מתיישב לידי ונוגע בי במרפקים או צועק בטלפון.
בהמתנה לעבור את הרחוב במעבר חציה הנהגים עוברים זה לאחר זה, כאילו כל הרכבים מחוברים ביחד כמו קרונות של רכבת, ללא שום יכולת תמרון עצמאית, וכל נהג מרוכז בעצמו ואף לא מסתכל בכיוון שלי.
קשה לי למצוא את הסיבה שישראלים רבים כל כך אינם שמים לב כלל לסביבה הקרובה מרוב שהם מרוכזים בעצמם. לא רק הטלפונים הניידים אשמים כי נתקלתי בתופעה מאז שעליתי לארץ לפני יותר מארבעים שנה - אם כי ברור שהבעיות החריפו עם הופעת הטלפונים הניידים. גם מצליחים איכשהו בעולם הרחב לשמור על קשר עם הסביבה גם בעת העיסוק בטלפון.
האם הישראלים כעם פחות מוצלחים ב-multitasking וחסרים הכלים להתמודד עם שני דברים בבת אחת? או שאולי הם אופטימיים מידי ומנסים לעשות במקביל מה שאחרים לא יעזו?
לסיכום, ברור לי שהבעיה היא לא ערסים או לפחות לא רק הם, ושהעברינים אינם פוגעים בכוונה (לרוב) ואף מופתעים לגלות שהם פגעו בזולת. נראה לי שאולי יש כאן משהו הרבה יותר עמוק - אולי ברמה של מסורת כקבוצה אתנית ובאינסטינקטים הבסיסיים של הפרט המתפתחים מגיל ינקות.
מישהו יכול לשפוך אור על מקור התופעות, ומה שיותר חשוב: להציע דרך לשנות את המצב? זהו חלק מתחבורה ציבורית ואולי הבעיות הללו מהוות אחת הסיבות שהתח"צ אינה פופולרית כאן.
אני מסכים עם הניתוח שלך בגדול. בתרבות הצפון-אמריקאית
והצפון-אירופית מקובל להסתכל מסביב ולחשוב על טובתם של אחרים. בישראל מקובל להסתכל רק 0 מעלות קדימה ולהתעלם ממה שקורה סביבך.
 
תלוי , אני בטוח שנוסעים רבים נשארים בתחנות דלק שכוחות

אני מסכים עם הניתוח שלך בגדול. בתרבות הצפון-אמריקאית
והצפון-אירופית מקובל להסתכל מסביב ולחשוב על טובתם של אחרים. בישראל מקובל להסתכל רק 0 מעלות קדימה ולהתעלם ממה שקורה סביבך.
תלוי , אני בטוח שנוסעים רבים נשארים בתחנות דלק שכוחות
כי ההפסקה הסתיימה והנהג פשוט יסע.
 
הולכים מאחורי מישהו שיורד :) הוא כבר יתן לך לעבור

איך יורדים מהרק"ל הירושלמית ?
אני רואה שיש דלתות אבל העולים נעמדים בכוונה מולן וחוסמים אותן 2-3 אמשים לרוחב עוד לפני שהן נפתחות.
&nbsp
&nbsp
הולכים מאחורי מישהו שיורד :) הוא כבר יתן לך לעבור
 

Ccyclist

Well-known member
אצלנו שיא האגרסיביות זה לתפוס מקום מייד ליד הדלת.

הולכים מאחורי מישהו שיורד :) הוא כבר יתן לך לעבור
אצלנו שיא האגרסיביות זה לתפוס מקום מייד ליד הדלת.
אל תחשוב שתושבי אירופה מכל קצוות תבל אינם אגרסיבים ולא חושבים איך לשפר את מקומם בתור, אבל ברור שהמקום שמתחרים עליו זה המיקום מצידי הדלת.
&nbsp
&nbsp
פאקטור נוסף שאולי מסביר את ההתנהגות באזור סככות התחנות הוא שהמרווח ביניהן לרק"ל צר יותר מתחנות מטרו ויתכן שגם צר מתחנות הרק"ל במערכות הסיטידס שהייתי בהן. אינני מעריך שאפשר להעמיד יותר משתי שורות אנשים בין קיר התחנה באזור המכונות לרק"ל לעומת 3 בתחנת מטרו.
 

novarex

New member
מדינה קטנה כבר אמרנו - פשוט אין מקום

אצלנו שיא האגרסיביות זה לתפוס מקום מייד ליד הדלת.
אל תחשוב שתושבי אירופה מכל קצוות תבל אינם אגרסיבים ולא חושבים איך לשפר את מקומם בתור, אבל ברור שהמקום שמתחרים עליו זה המיקום מצידי הדלת.
&nbsp
&nbsp
פאקטור נוסף שאולי מסביר את ההתנהגות באזור סככות התחנות הוא שהמרווח ביניהן לרק"ל צר יותר מתחנות מטרו ויתכן שגם צר מתחנות הרק"ל במערכות הסיטידס שהייתי בהן. אינני מעריך שאפשר להעמיד יותר משתי שורות אנשים בין קיר התחנה באזור המכונות לרק"ל לעומת 3 בתחנת מטרו.
מדינה קטנה כבר אמרנו - פשוט אין מקום
אכן רציפי הרכבת הקלה צרים וזה מורגש מאד בתחנות עמוסות כמו התחנה המרכזית והר הרצל. אבל זה הדין לגבי המרחב הציבורי הישראלי בכללותו - המדרכות צרות ולעיתים קרובות משמשות לחנייה ורכיבת אופניים, המעברים במרכולים ובמרכזי הקניות צרים ומשמשים להצבת עמדות מכירה נוספים, אין די מקום בבנקים ובמרפאות כדי להכיל את תורי הענק של אנשים הממתינים. האוכלוסיה גדלה במהירות גבוהה יחסית כאשר התשתיות נבנו בעת שהיו הרבה פחות אנשים ולא היה תכנון לקראת ההמשך, ופשוט אין מקום בארץ המיניאטורית הזו.
 

Ccyclist

Well-known member
בהשוואה ללונדון הכל מאד מרווח ואין צפיפות ברמות שאני מכיר.

מדינה קטנה כבר אמרנו - פשוט אין מקום
אכן רציפי הרכבת הקלה צרים וזה מורגש מאד בתחנות עמוסות כמו התחנה המרכזית והר הרצל. אבל זה הדין לגבי המרחב הציבורי הישראלי בכללותו - המדרכות צרות ולעיתים קרובות משמשות לחנייה ורכיבת אופניים, המעברים במרכולים ובמרכזי הקניות צרים ומשמשים להצבת עמדות מכירה נוספים, אין די מקום בבנקים ובמרפאות כדי להכיל את תורי הענק של אנשים הממתינים. האוכלוסיה גדלה במהירות גבוהה יחסית כאשר התשתיות נבנו בעת שהיו הרבה פחות אנשים ולא היה תכנון לקראת ההמשך, ופשוט אין מקום בארץ המיניאטורית הזו.
בהשוואה ללונדון הכל מאד מרווח ואין צפיפות ברמות שאני מכיר.
השאלה היא יותר של התנהלות וניהול מקום גרוע (ע"ע היעדר ארונות מזוודות ברכבות ומדפי בדיחה לא שימושיים). כמות האנשים במעברי הרק"ל והרכבת (הייתי צריך להשתמש ברכבת מודיעין של 6 בערב) מזכירה אזורים מאד נינוחים בתחתית אחרי העומס הגדול של מרכז לונדון אבל יש בעיות תיכנון אחרות שאתעסק בהן בהמשך.
&nbsp
לגבי רחוב יפו עצמו (שהיתי במרכז ירושלים אז כל נסיעותי היו בין כיכר ספרא והתחנה המרכזית) - בעבר היו בו 4 נתיבים והתחנות היו על המדרכה. אי אפשר לתרץ את זה בהיעדר שטח.
&nbsp
ובכלל - לעומת החנות הבריטית הממוצעת שנמצאת בבניין ויקטוריאני שנבנה על הרחוב הראשי- העסקים בארץ ממוקמים במבנים מודרניים יותר ורחבים יותר.
 

ModiinCity

New member
חחח... לקח לי זמן לחנך את האנשים בבניין שלי להתרחק

איך יורדים מהרק"ל הירושלמית ?
אני רואה שיש דלתות אבל העולים נעמדים בכוונה מולן וחוסמים אותן 2-3 אמשים לרוחב עוד לפני שהן נפתחות.
&nbsp
&nbsp
חחח... לקח לי זמן לחנך את האנשים בבניין שלי להתרחק
מדלתות המעלית, כדי לאפשר יציאה נוחה קודם.
&nbsp
עניין של חינוך גרידא.
 
אגב אם קשישות במטרו של סיאול מצליחות להדחף כדי לצאת מהרכבת

איך יורדים מהרק"ל הירושלמית ?
אני רואה שיש דלתות אבל העולים נעמדים בכוונה מולן וחוסמים אותן 2-3 אמשים לרוחב עוד לפני שהן נפתחות.
&nbsp
&nbsp
אגב אם קשישות במטרו של סיאול מצליחות להדחף כדי לצאת מהרכבת
באגרסיביות אז כולם יכולים.
 

Ccyclist

Well-known member
רבות מהנסיעות שסיקרתי היו ים תיכוניות

אגב אם קשישות במטרו של סיאול מצליחות להדחף כדי לצאת מהרכבת
באגרסיביות אז כולם יכולים.
רבות מהנסיעות שסיקרתי היו ים תיכוניות
רומא, מילאנו, ניס, ברצלונה, מדריד, מאלגה - כל אלו אינן בצפון אירופה הקרירה והמנומסת. באף אחת מהן לא נאלצתי לדחוף אנשים שפיזית מנעו ממני לרדת מאמצעי תחבורה או לעשות את הצעד השני על הרציף אחרי שכבר ירדתי.
&nbsp
אם הייתי עוצר ונעמד מולם הייתי חוסם את מי שמאחוריי מלרדת, אז זו לא אופציה.
&nbsp
זה לא שאי אפשר לראות אותי. באף מקום אחר לא נתקלתי בתופעה כזו.
 
זה לא משקף את המצב ברקלת, בנוסף אפשר לבקש סליחה ולעבור.

רבות מהנסיעות שסיקרתי היו ים תיכוניות
רומא, מילאנו, ניס, ברצלונה, מדריד, מאלגה - כל אלו אינן בצפון אירופה הקרירה והמנומסת. באף אחת מהן לא נאלצתי לדחוף אנשים שפיזית מנעו ממני לרדת מאמצעי תחבורה או לעשות את הצעד השני על הרציף אחרי שכבר ירדתי.
&nbsp
אם הייתי עוצר ונעמד מולם הייתי חוסם את מי שמאחוריי מלרדת, אז זו לא אופציה.
&nbsp
זה לא שאי אפשר לראות אותי. באף מקום אחר לא נתקלתי בתופעה כזו.
זה לא משקף את המצב ברקלת, בנוסף אפשר לבקש סליחה ולעבור.
 

Ccyclist

Well-known member
שילוט רציף בקו של שדה התעופה בברצלונה

איך יורדים מהרק"ל הירושלמית ?
אני רואה שיש דלתות אבל העולים נעמדים בכוונה מולן וחוסמים אותן 2-3 אמשים לרוחב עוד לפני שהן נפתחות.
&nbsp
&nbsp
שילוט רציף בקו של שדה התעופה בברצלונה

 
מצב
הנושא נעול.
למעלה