הרכבת מבקשת מידע מספקים אודות קטרים בהנעה דואלית

מצב
הנושא נעול.

luckydude

Active member
הרכבת מבקשת מידע מספקים אודות קטרים בהנעה דואלית

הרכבת מבקשת מידע מספקים אודות קטרים בהנעה דואלית
חשמל ודיזל-חשמל בשל העיכובים ביישום תוכנית החישמול.

בקשה למידע:

https://www.rail.co.il/tenders/pages/2019/rfi6219.aspx

לי זה מזכיר את הרעיון הלא מוצלח בשנות ה2000 להביא רכבות טילטינג לארץ, שהיה במידה רבה גם תגובה לעיכובים בביצוע פרוייקטים בתשתית המסילתית.

ערך ויקי באנגלית אודות קטרים דואליים:

https://en.wikipedia.org/wiki/Electro-diesel_locomotive
 

ModiinCity

New member
מעניין, למה לא על סוללות?

הרכבת מבקשת מידע מספקים אודות קטרים בהנעה דואלית
חשמל ודיזל-חשמל בשל העיכובים ביישום תוכנית החישמול.

בקשה למידע:

https://www.rail.co.il/tenders/pages/2019/rfi6219.aspx

לי זה מזכיר את הרעיון הלא מוצלח בשנות ה2000 להביא רכבות טילטינג לארץ, שהיה במידה רבה גם תגובה לעיכובים בביצוע פרוייקטים בתשתית המסילתית.

ערך ויקי באנגלית אודות קטרים דואליים:

https://en.wikipedia.org/wiki/Electro-diesel_locomotive
מעניין, למה לא על סוללות?
https://en.wikipedia.org/wiki/Electric_locomotive#Battery_locomotive
 

נתנאל531

Well-known member
זה לא יתאים לקטרי נוסעים שנוסעים כל היום

זה לא יתאים לקטרי נוסעים שנוסעים כל היום
הם יוכלו לפעול שעות בודדות ולאחריהם תדרש הטענה. קרון סוללה לעומת זאת, אפשר להחליף בלי קושי רב, כשם שבעבר היו קרוניות עצים או פחם.
&nbsp
אין ספק שכאשר תפותח סוללה יעילה יותר (סך אנרגיה ביחס לשטח / משקל) יהיה משתלם יותר להפעיל קטרי סוללה על פני התקנת ותפעול חשמולת, אבל עוד חזון למועד
 

ModiinCity

New member
אני לא יודע איך זה בקטרים, אבל באוטובוסים חשמליים כבר קיימת

זה לא יתאים לקטרי נוסעים שנוסעים כל היום
הם יוכלו לפעול שעות בודדות ולאחריהם תדרש הטענה. קרון סוללה לעומת זאת, אפשר להחליף בלי קושי רב, כשם שבעבר היו קרוניות עצים או פחם.
&nbsp
אין ספק שכאשר תפותח סוללה יעילה יותר (סך אנרגיה ביחס לשטח / משקל) יהיה משתלם יותר להפעיל קטרי סוללה על פני התקנת ותפעול חשמולת, אבל עוד חזון למועד
אני לא יודע איך זה בקטרים, אבל באוטובוסים חשמליים כבר קיימת
טכנולוגיה של פריסת כבל ההזנה העילי לאורך כמה קילומטרים, שבמהלכם האוטובוס\טרוליבוס טוען את קבל העל שלו.
&nbsp
אגב, השנה יש לפחות כמה השקות מסחריות של משאיות "סמי" מונעות חשמל, שגם הן מאופיינות בנסיעות ממושכות.
 

matrix200200

Active member
לא חושב שניתן לעשות מה שנקרא "scale up" לטכנולוגיה הזאת

אני לא יודע איך זה בקטרים, אבל באוטובוסים חשמליים כבר קיימת
טכנולוגיה של פריסת כבל ההזנה העילי לאורך כמה קילומטרים, שבמהלכם האוטובוס\טרוליבוס טוען את קבל העל שלו.
&nbsp
אגב, השנה יש לפחות כמה השקות מסחריות של משאיות "סמי" מונעות חשמל, שגם הן מאופיינות בנסיעות ממושכות.
לא חושב שניתן לעשות מה שנקרא "scale up" לטכנולוגיה הזאת
מאוטובוס לרכבת.
או שאתה בעצם צריך לקחת חלק מכל קרון ולהקדיש אותו לקבלי על (לצמצם מקום לנוסעים), או להתמודד עם בעיה רצינית של קרון כוח מיוחד שיהיה מלא בקבלים הללו.
בכלל לא ברור לי איך אפשר להתמודד עם בעיות חום בסדרי גודל של קבלים הנדרשים בשביל להניע רכבת מלאה בנוסעים.
בשביל לקרר טוב את הקרון הזה, תצטרך מערכת קירור אקטיבית (נוזלית קרוב לוודאי, מערכת מאווררים, ואולי סוג של צלעות קירור על הקרון הזה.
כל זה יוסיף משקל ויהפוך את המערכת לפחות אמינה ויותר מסוכנת.
מספיק כשל קטן והפסקה קצרה של פעולת מערכת קירור, בשביל שהקרון הזה יעלה באש.
 

matrix200200

Active member
אני כמובן לא נביא, אבל יש לי הרגשה שסוללה כזאת לא תפותח

זה לא יתאים לקטרי נוסעים שנוסעים כל היום
הם יוכלו לפעול שעות בודדות ולאחריהם תדרש הטענה. קרון סוללה לעומת זאת, אפשר להחליף בלי קושי רב, כשם שבעבר היו קרוניות עצים או פחם.
&nbsp
אין ספק שכאשר תפותח סוללה יעילה יותר (סך אנרגיה ביחס לשטח / משקל) יהיה משתלם יותר להפעיל קטרי סוללה על פני התקנת ותפעול חשמולת, אבל עוד חזון למועד
אני כמובן לא נביא, אבל יש לי הרגשה שסוללה כזאת לא תפותח
בעתיד הנראה לעין, אם בכלל.
נכון להיום, סוללות ליטיום די קרובות למיצוי הפוטנציאל שלהן ואין שום דבר באופק שיש לו אפילו סיכויים להציע ביצועים טובים יותר.
יש בסה"כ שני דרכים לייעל את הסוללות:
1. אלקטרודות שמסוגלות להעביר את האנרגיה בצורה יותר יעילה (הרושם ששם הגענו למבוי סתום).
2. לפתח סוללה שמשתמשת בקטודה מ"אוויר".
נכון להיום, הבעיה העיקרית (בנוסף לקושי למצוא חומרים שמתאימים), זה אי יציבות וסכנות התלקחות ונכון להיום האתגרים שם נראים כמשהוא שלא ניתן להתגבר עליו.

ההרגשה היא, שכרגע הפוקוס בכלל עבר לנסיון לפתח סוללות שאולי לא יותר טובות ממה שיש היום מבחינת צפיפות אנרגטית, אלה כאלה שניתן להטעין בסדרי גודל זמן שמתקרבים לזמן שלוקח לתדלק את האותו.

אגב ראיתי בחדשות שממשלת גרמניה (אולי המדינה עם מדיניות "ירוקה" הכי קיצונית בעולם), כרגע משנה פוקוס והודיעה שתממן מחקר בתחום פיתוח דלקים מבוססי קרבון מהסוג ש"מתחדש".
הניחוש שלי, משהוא בכיוון המתנול.
http://www.kit.edu/kit/english/pi_2019_008_research-offensive-on-regenerative-fuels.php
אז בחזרה לנושא הדיון, לא הייתי בונה על סוללות כתחליף לכבלי הזנה בעתיד הנראה לעין.
 

נתנאל531

Well-known member
או שתהיה פריצת דרך בנושא סוללת מתכת-אוויר

אני כמובן לא נביא, אבל יש לי הרגשה שסוללה כזאת לא תפותח
בעתיד הנראה לעין, אם בכלל.
נכון להיום, סוללות ליטיום די קרובות למיצוי הפוטנציאל שלהן ואין שום דבר באופק שיש לו אפילו סיכויים להציע ביצועים טובים יותר.
יש בסה"כ שני דרכים לייעל את הסוללות:
1. אלקטרודות שמסוגלות להעביר את האנרגיה בצורה יותר יעילה (הרושם ששם הגענו למבוי סתום).
2. לפתח סוללה שמשתמשת בקטודה מ"אוויר".
נכון להיום, הבעיה העיקרית (בנוסף לקושי למצוא חומרים שמתאימים), זה אי יציבות וסכנות התלקחות ונכון להיום האתגרים שם נראים כמשהוא שלא ניתן להתגבר עליו.

ההרגשה היא, שכרגע הפוקוס בכלל עבר לנסיון לפתח סוללות שאולי לא יותר טובות ממה שיש היום מבחינת צפיפות אנרגטית, אלה כאלה שניתן להטעין בסדרי גודל זמן שמתקרבים לזמן שלוקח לתדלק את האותו.

אגב ראיתי בחדשות שממשלת גרמניה (אולי המדינה עם מדיניות "ירוקה" הכי קיצונית בעולם), כרגע משנה פוקוס והודיעה שתממן מחקר בתחום פיתוח דלקים מבוססי קרבון מהסוג ש"מתחדש".
הניחוש שלי, משהוא בכיוון המתנול.
http://www.kit.edu/kit/english/pi_2019_008_research-offensive-on-regenerative-fuels.php
אז בחזרה לנושא הדיון, לא הייתי בונה על סוללות כתחליף לכבלי הזנה בעתיד הנראה לעין.
או שתהיה פריצת דרך בנושא סוללת מתכת-אוויר
שתיאורטית היא בעלת קיבולת אנרגיה קרובה לבנזין, אבל בפועל טרם הצליחו לתפעל סוללה כזו בהצלחה
 

matrix200200

Active member
הזכרתי את זה בתגובה שלי

או שתהיה פריצת דרך בנושא סוללת מתכת-אוויר
שתיאורטית היא בעלת קיבולת אנרגיה קרובה לבנזין, אבל בפועל טרם הצליחו לתפעל סוללה כזו בהצלחה
הזכרתי את זה בתגובה שלי
ורשמתי למה אני חושב שזה כנראה לא יקרה בזמן הקרוב.
מה לעשות שלמתכות כמו ליטיום (כל משפחת המתכות האלקלאיות), יש נטיה להיכנס לתגובות כימיות אלימות כשהן נחשפות לגורם מחמצן?
יציבות וסכנת התלקחות נכון להיום נראות כמו חסמים שלא ניתן לצלוח אותם בדרך לסוללות כאלה.
 
העתיד הוא כנראה תא דלק מימני

הזכרתי את זה בתגובה שלי
ורשמתי למה אני חושב שזה כנראה לא יקרה בזמן הקרוב.
מה לעשות שלמתכות כמו ליטיום (כל משפחת המתכות האלקלאיות), יש נטיה להיכנס לתגובות כימיות אלימות כשהן נחשפות לגורם מחמצן?
יציבות וסכנת התלקחות נכון להיום נראות כמו חסמים שלא ניתן לצלוח אותם בדרך לסוללות כאלה.
העתיד הוא כנראה תא דלק מימני
הטכנולוגיה קיימת ועובדת, הן ברכבים, הן באוטובוסים והן ברכבות, אבל היא לא מסחרית בגלל העלות והקצב האיטי של הפקת המימן . אם היא תהיה מסחרית יתרונותיה כנראה עולים על יתרונות הרכב החשמלי.

לצערי כרגע אין "מירוץ חימוש" מסיבי בנושא זה ולכן גם קשה לחזות תאריך יעד להפיכתו למסחרי. כולם מדברים רק על חשמלי.
 

matrix200200

Active member
יש טכנולוגיית סוללות מאוד מעניינת

העתיד הוא כנראה תא דלק מימני
הטכנולוגיה קיימת ועובדת, הן ברכבים, הן באוטובוסים והן ברכבות, אבל היא לא מסחרית בגלל העלות והקצב האיטי של הפקת המימן . אם היא תהיה מסחרית יתרונותיה כנראה עולים על יתרונות הרכב החשמלי.

לצערי כרגע אין "מירוץ חימוש" מסיבי בנושא זה ולכן גם קשה לחזות תאריך יעד להפיכתו למסחרי. כולם מדברים רק על חשמלי.
יש טכנולוגיית סוללות מאוד מעניינת
שנקראת flow redox battery
כרגע, צפיפות אנרגטית שם מאוד נמוכה וגם הטכנולוגיה עדיין לא בשלה באופן כללי.
אם זה יצליח, זה בעצם יאפשר "לתדלק" מכוניות חשמליות כמו שמתדלקים עם בנזין.
הראיון הוא שיש שני מיכלים עם נוזלים שמהווים סוג של אלקטרודות.
עם הזמן, הנוזל בשניהם בעצם הופך לאותו אחד ואין יותר זרם חשמלי.
אפשר להחזיר את הנוזל למצב שבו הוא מפיק אנרגייה על ידי תהליך כימי כלשהוא.
אבל הראיון הוא שאין בכך צורך למשתמש הקצה שבסה"כ יגיע לתחנה, יחבר שתי משאבות שיוציאו את הנוזל שכבר עשה את שלו וימלאו בנוזלים חדשים.
https://en.wikipedia.org/wiki/Flow_battery#Redox

ספציפית תאי דלק מבוססי מימן בעייתיים בגלל הקושי באחסון מימן וגם כי הם מצריכים חומרים די יקרים (נדמה לי מתכות נדירות מקבוצת פלטינום).
 

Bus Nerd

Active member
אני חושש שזה יגרום לעיכוב פרויקט החשמול

הרכבת מבקשת מידע מספקים אודות קטרים בהנעה דואלית
חשמל ודיזל-חשמל בשל העיכובים ביישום תוכנית החישמול.

בקשה למידע:

https://www.rail.co.il/tenders/pages/2019/rfi6219.aspx

לי זה מזכיר את הרעיון הלא מוצלח בשנות ה2000 להביא רכבות טילטינג לארץ, שהיה במידה רבה גם תגובה לעיכובים בביצוע פרוייקטים בתשתית המסילתית.

ערך ויקי באנגלית אודות קטרים דואליים:

https://en.wikipedia.org/wiki/Electro-diesel_locomotive
אני חושש שזה יגרום לעיכוב פרויקט החשמול
שפתאום ירגיש "פחות נחוץ".

מצד שני, זה יעזור לרכבת *מאוד* בהקטנת העומסים כי יהיה אפשר להפעיל ירושלים-כרמיאל הרבה לפני שהחשמול יגיע עד כרמיאל.
 

Ccyclist

Well-known member
יש לזה יתרונות מסויימים בהקשר למסילות לא מחושמלות

הרכבת מבקשת מידע מספקים אודות קטרים בהנעה דואלית
חשמל ודיזל-חשמל בשל העיכובים ביישום תוכנית החישמול.

בקשה למידע:

https://www.rail.co.il/tenders/pages/2019/rfi6219.aspx

לי זה מזכיר את הרעיון הלא מוצלח בשנות ה2000 להביא רכבות טילטינג לארץ, שהיה במידה רבה גם תגובה לעיכובים בביצוע פרוייקטים בתשתית המסילתית.

ערך ויקי באנגלית אודות קטרים דואליים:

https://en.wikipedia.org/wiki/Electro-diesel_locomotive
יש לזה יתרונות מסויימים בהקשר למסילות לא מחושמלות
הנה רכבת יפנית בבריטניה לקו הראשי המערבי שנמצא בתהליכי חישמול וגם לקווים בצפון שנסמכים על הקווים הראשיים של החוף המערבי והמזרחי אבל אינם מחושמלים עצמם.
&nbsp
https://en.m.wikipedia.org/wiki/British_Rail_Class_802
&nbsp
היתרון הגדול הוא שהרכבות מהענפים הלא מחושמלים יכולות להשתמש בחישמול בקטע המחושמל, אך אכן היו קיצוצים בתוכניות החישמול ברשת המסילות הזו (מתחנת לונדון פאדינגטון מערבה לווילס ולקורנוול) וכיום מדברים על לא לחשמל קטעים בשולי המערכת כמו את המשך הקו הראשי מקארדיף לסוונזי.
&nbsp
בתרגום לעברית רכבת כזו יכולה לנוע על חשמל בלולאת השרון ובאיילון, להמשיך על המסילה המחושמלת עד אשקלון ואז להמשיך לקו הנגב המערבי שאין כרגע תוכניות לחשמלו, כך שלא יהיה צורך בפיצול הקו.
&nbsp
השאלה היא אם במערכת קטנה יחסית כמו בארץ לא עדיף שכל קווי הנוסעים יחושמלו.
 
השאלה היא לא מה עדיף, אלא מה יבוצע

יש לזה יתרונות מסויימים בהקשר למסילות לא מחושמלות
הנה רכבת יפנית בבריטניה לקו הראשי המערבי שנמצא בתהליכי חישמול וגם לקווים בצפון שנסמכים על הקווים הראשיים של החוף המערבי והמזרחי אבל אינם מחושמלים עצמם.
&nbsp
https://en.m.wikipedia.org/wiki/British_Rail_Class_802
&nbsp
היתרון הגדול הוא שהרכבות מהענפים הלא מחושמלים יכולות להשתמש בחישמול בקטע המחושמל, אך אכן היו קיצוצים בתוכניות החישמול ברשת המסילות הזו (מתחנת לונדון פאדינגטון מערבה לווילס ולקורנוול) וכיום מדברים על לא לחשמל קטעים בשולי המערכת כמו את המשך הקו הראשי מקארדיף לסוונזי.
&nbsp
בתרגום לעברית רכבת כזו יכולה לנוע על חשמל בלולאת השרון ובאיילון, להמשיך על המסילה המחושמלת עד אשקלון ואז להמשיך לקו הנגב המערבי שאין כרגע תוכניות לחשמלו, כך שלא יהיה צורך בפיצול הקו.
&nbsp
השאלה היא אם במערכת קטנה יחסית כמו בארץ לא עדיף שכל קווי הנוסעים יחושמלו.
השאלה היא לא מה עדיף, אלא מה יבוצע
אני חושב שברור לכולם שבמערכת קטנה כמו בארץ עדיף שכל הקווים יחושמלו
אבל התחזיות הורודות (חישמול כל הרשת תוך 5 שנים) התנפצו על קרקע המציאות.
היום מבינים שלחישמול מלא ייקח עשורים להגיע, שילוב של זה שהתחזית הראשונית היתה לא ריאלית בעליל גם במונחים עולמיים (לא כולל סין), עם זה שגם תחזית ריאלית במונחים עולמיים היא לא ריאלית במונחים ישראליים. (בדגש על מכרזים, שחרור תקציבים, התנגדויות שונות, חברת חשמל וכו').
זה גרם לרכבת להעריך את תוכנית ההצטיידות שלה מחדש, וזה דבר טוב אחרת היא היתה נתקעת עם המון קטרים חשמליים שאין להם איפה לנסוע...

אגב, בהרצאה של בכיר באגף תכנון אסטרטגי ברכבת הבנתי שחד היתרונות הגדולים של רכבת חשמלית מבחינתה היא ביטול הצורך בתדלוק באמצע היום. (שדורש נסיעה למתחם תפעולי על חשבון זמן מסילה יקר, הפסקה די ארוכה וחזרה לשירות על חשבון זמן מסילה יקר).
החישמול המלא יאפשר לרכבת לנצל את כל הרכבות טוב יותר ולהגדיל את טווח הנסיעה בקווי שירות לכל קטר מכ-1,000 ק"מ ביום לכ-2,000 ק"מ ביום.
קטר דואלי יקרב אותם למטרה זו, כאשר בשלב מסוים (אחרי נגיד שחצי המרשת תהיה מחושמלת), הוא כבר יוכל להסתפק בתדלוק אחד בלילה והמטלה הזו לפחות תושג.
 

Ccyclist

Well-known member
חישמול איילון - כרמיאל ישאיר רק קטע ארוך אחד בקו לבאר שבע.

השאלה היא לא מה עדיף, אלא מה יבוצע
אני חושב שברור לכולם שבמערכת קטנה כמו בארץ עדיף שכל הקווים יחושמלו
אבל התחזיות הורודות (חישמול כל הרשת תוך 5 שנים) התנפצו על קרקע המציאות.
היום מבינים שלחישמול מלא ייקח עשורים להגיע, שילוב של זה שהתחזית הראשונית היתה לא ריאלית בעליל גם במונחים עולמיים (לא כולל סין), עם זה שגם תחזית ריאלית במונחים עולמיים היא לא ריאלית במונחים ישראליים. (בדגש על מכרזים, שחרור תקציבים, התנגדויות שונות, חברת חשמל וכו').
זה גרם לרכבת להעריך את תוכנית ההצטיידות שלה מחדש, וזה דבר טוב אחרת היא היתה נתקעת עם המון קטרים חשמליים שאין להם איפה לנסוע...

אגב, בהרצאה של בכיר באגף תכנון אסטרטגי ברכבת הבנתי שחד היתרונות הגדולים של רכבת חשמלית מבחינתה היא ביטול הצורך בתדלוק באמצע היום. (שדורש נסיעה למתחם תפעולי על חשבון זמן מסילה יקר, הפסקה די ארוכה וחזרה לשירות על חשבון זמן מסילה יקר).
החישמול המלא יאפשר לרכבת לנצל את כל הרכבות טוב יותר ולהגדיל את טווח הנסיעה בקווי שירות לכל קטר מכ-1,000 ק"מ ביום לכ-2,000 ק"מ ביום.
קטר דואלי יקרב אותם למטרה זו, כאשר בשלב מסוים (אחרי נגיד שחצי המרשת תהיה מחושמלת), הוא כבר יוכל להסתפק בתדלוק אחד בלילה והמטלה הזו לפחות תושג.
חישמול איילון - כרמיאל ישאיר רק קטע ארוך אחד בקו לבאר שבע.
משום שאין תוכניות לחישמול העמק והנגב המערבי.
&nbsp
אורך חייה של רכבת קרוב ל 20-30 שנה.
&nbsp
ציוד דואלי ימנע את הסקנדל שבפיצול קו הנגב המערבי באשקלון ויאפשר נסיעה חשמלית אפילו לרכבות שיגיעו לחיפה מבית שאן וזה חיובי מהבחינה הזו, אבל בקונטקסט של חישמול קטעים קצרים כמו עכו-נהריה או לוד-אשקלון וחולון-אשקלון עדיף להתמקד במאמץ החישמול ולהריץ את רכבת ישראל על חשמל מגז ישראלי במקום דיזל מיובא.
 

luckydude

Active member
אאל״ט חישמול קו הנגב

חישמול איילון - כרמיאל ישאיר רק קטע ארוך אחד בקו לבאר שבע.
משום שאין תוכניות לחישמול העמק והנגב המערבי.
&nbsp
אורך חייה של רכבת קרוב ל 20-30 שנה.
&nbsp
ציוד דואלי ימנע את הסקנדל שבפיצול קו הנגב המערבי באשקלון ויאפשר נסיעה חשמלית אפילו לרכבות שיגיעו לחיפה מבית שאן וזה חיובי מהבחינה הזו, אבל בקונטקסט של חישמול קטעים קצרים כמו עכו-נהריה או לוד-אשקלון וחולון-אשקלון עדיף להתמקד במאמץ החישמול ולהריץ את רכבת ישראל על חשמל מגז ישראלי במקום דיזל מיובא.
אאל״ט חישמול קו הנגב
הוסף לתוכנית החישמול באופן עקרוני במסגרת הסכם הפשרה על פרוייקט החישמול בין הרכבת, סמי, אלסטום ואפקון.
 

Bus Nerd

Active member
החשמול בחיפה והצפון לא יקרה בעשור הקרוב

חישמול איילון - כרמיאל ישאיר רק קטע ארוך אחד בקו לבאר שבע.
משום שאין תוכניות לחישמול העמק והנגב המערבי.
&nbsp
אורך חייה של רכבת קרוב ל 20-30 שנה.
&nbsp
ציוד דואלי ימנע את הסקנדל שבפיצול קו הנגב המערבי באשקלון ויאפשר נסיעה חשמלית אפילו לרכבות שיגיעו לחיפה מבית שאן וזה חיובי מהבחינה הזו, אבל בקונטקסט של חישמול קטעים קצרים כמו עכו-נהריה או לוד-אשקלון וחולון-אשקלון עדיף להתמקד במאמץ החישמול ולהריץ את רכבת ישראל על חשמל מגז ישראלי במקום דיזל מיובא.
החשמול בחיפה והצפון לא יקרה בעשור הקרוב
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה