Ccyclist
Well-known member
בברצלונה יש הפעלה נפרדת וזה אסון מבחינת הנוסע.
כל שלושת חברות הרכבת הן ממשלתיות והכירטוס העירוני תקף בהן בגבולות העיר אבל היעדר שיתוף הפעולה ביניהן מוביל למצב בו אפשר לעמוד בתחנה של הרודילס ( רכבות פרבריות ומספר קווי מטרו) ולשאול על לוח הזמנים של קו אזורי במפה הגדולה שעל הקיר ולקבל את התשובה שאין להם מושג על לוח הזמנים או התשלום שלו כי זו מערכת אחרת. הציעו לי לנסוע 4-5 תחנות מטרו משם לתחנה של הרשת הרלוונטית כדי לשאול. בבירור במודיעין התיירים שנקרה בדרכי ברמבלאס אמרו לי שככה זה, בברצלןנה יש 3 חברות רכבת שונות ( מטרו, רודילאס, אזורית) "והן שונאות הזו את זו". כן, זה ציטוט. אמרתי לאיש המודיעין שבלונדון יש 13 חברות שונות, רובן פרטיות, ובכל אחת אפשר למצוא מידע על האחרות ולקנות כרטיסים.
 
הסיבה שפיצול כזה אפשרי בלונדון היא שמרבית קווי הרכבת מסתיימים בתחנת טרמינל והיומם נוסע רק בקו מהתחנה שלו למרכז העיר ובתחתית מהתחנה העילית בעיר ליעדו. המצב הזה דומה למצב של פיצול בין רכבת ישראל למערכת הרק"ל כמפעילה יחידה.
 
מערכת מטרו (והקו האדום והירוק ייצרו סוג של מטרו בתל אביב גם אם הקו הסגול רק יעמיד פנים) מבוססת על היכולת להחליף קווים. בעוד עשור הפורום יתמלא בכל מני טיפי הכוונה של חוכמולוגים שייעצו לרדת שלא בתחנה המתבקשת לפי הדיאגרמה ולהמשיך בקו אחר מהמתבקש בשם הטענה שנסיעה כזו תחסוך זמן, ובמערכת מטרו מסובכת הם יצדקו. כך למשל בלונדון אומרים למי שרוצה לנסוע מצפןן העיר לענף הדרומי של הקו הצפוני להחליף בכלל לקו הויקטוריה ברגע שהענף שלו חותך אותו בתחנה של החלפה באותו אי (יוסטון בענף בנק, ווורן סטריט בענץ צ'ארינג קרוס) ואז לחזור לקו הצפוני בסטוקוול. על פניו זה נראה כמו טירחה אבל זה חוסך 5 דקות נסיעה לפחות מול ענף צ'ארינג קרוס ולפחות 10 דקות מול ענף בנק. העןד יותר חוכמולוגים ימליצו בכלל על הטמזלינק כשלוח הזמנים מתאים והתחנות נכונות לכך. מפעילה אחת תעודד החלפות ו"חוכמולוגיה" של חשיבה גמישה בקרב עובדי הרשת (וזה כולל אולי מידע על אוטובוסים מדלימים במציאות התל-אביבית) בעוד שהפעלה ספציפית לכל קו תעודד חשיבה במגבלות הקו בהיעדר תימרוץ לחשוב מעבר לקופסה.
בברצלונה יש הפעלה נפרדת וזה אסון מבחינת הנוסע.
כל שלושת חברות הרכבת הן ממשלתיות והכירטוס העירוני תקף בהן בגבולות העיר אבל היעדר שיתוף הפעולה ביניהן מוביל למצב בו אפשר לעמוד בתחנה של הרודילס ( רכבות פרבריות ומספר קווי מטרו) ולשאול על לוח הזמנים של קו אזורי במפה הגדולה שעל הקיר ולקבל את התשובה שאין להם מושג על לוח הזמנים או התשלום שלו כי זו מערכת אחרת. הציעו לי לנסוע 4-5 תחנות מטרו משם לתחנה של הרשת הרלוונטית כדי לשאול. בבירור במודיעין התיירים שנקרה בדרכי ברמבלאס אמרו לי שככה זה, בברצלןנה יש 3 חברות רכבת שונות ( מטרו, רודילאס, אזורית) "והן שונאות הזו את זו". כן, זה ציטוט. אמרתי לאיש המודיעין שבלונדון יש 13 חברות שונות, רובן פרטיות, ובכל אחת אפשר למצוא מידע על האחרות ולקנות כרטיסים.
 
הסיבה שפיצול כזה אפשרי בלונדון היא שמרבית קווי הרכבת מסתיימים בתחנת טרמינל והיומם נוסע רק בקו מהתחנה שלו למרכז העיר ובתחתית מהתחנה העילית בעיר ליעדו. המצב הזה דומה למצב של פיצול בין רכבת ישראל למערכת הרק"ל כמפעילה יחידה.
 
מערכת מטרו (והקו האדום והירוק ייצרו סוג של מטרו בתל אביב גם אם הקו הסגול רק יעמיד פנים) מבוססת על היכולת להחליף קווים. בעוד עשור הפורום יתמלא בכל מני טיפי הכוונה של חוכמולוגים שייעצו לרדת שלא בתחנה המתבקשת לפי הדיאגרמה ולהמשיך בקו אחר מהמתבקש בשם הטענה שנסיעה כזו תחסוך זמן, ובמערכת מטרו מסובכת הם יצדקו. כך למשל בלונדון אומרים למי שרוצה לנסוע מצפןן העיר לענף הדרומי של הקו הצפוני להחליף בכלל לקו הויקטוריה ברגע שהענף שלו חותך אותו בתחנה של החלפה באותו אי (יוסטון בענף בנק, ווורן סטריט בענץ צ'ארינג קרוס) ואז לחזור לקו הצפוני בסטוקוול. על פניו זה נראה כמו טירחה אבל זה חוסך 5 דקות נסיעה לפחות מול ענף צ'ארינג קרוס ולפחות 10 דקות מול ענף בנק. העןד יותר חוכמולוגים ימליצו בכלל על הטמזלינק כשלוח הזמנים מתאים והתחנות נכונות לכך. מפעילה אחת תעודד החלפות ו"חוכמולוגיה" של חשיבה גמישה בקרב עובדי הרשת (וזה כולל אולי מידע על אוטובוסים מדלימים במציאות התל-אביבית) בעוד שהפעלה ספציפית לכל קו תעודד חשיבה במגבלות הקו בהיעדר תימרוץ לחשוב מעבר לקופסה.
