בבריטניה של המאה ה19 היו מחוקקים חוק לכל מסילה ומסילה.
כך הצליחו להעביר מסילות ארוכות כששיטת הממשל המקומי היתה מורכבת מלפחות פי 3 רשויות מקומיות מבימינו. גם הפחדות היו, מהטענה שנסיעה ב 50 קמ"ש (במנהרה?) תרוקן את ריאות הנוסעים ועד לטענה שחפירת מנהרות התחתית מתחת לפארק - אחו כפרי בצפון לונדון ( Hampstead Heath ) ינקזו את כל מי התהום תוך הרס הסביבה והצפת אזור האמפסטד כולו.
 
העובדה היא שמימוש הפרוייקטים המבורך של העשור האחרון - פתיחת מסילות רבות כולל חולון, הנגב המערבי, העמק, כרמיאל, ובקרוב הקו הסטנדרטי לירושלים והשלמת לולאת השרון מבוססת על תיכנון בן כעשרים שנה ושכיום התמעטו התוכניות לעתיד כך שהתנופה הזו תתמעט.
 
יישור מסילות בקטע בינעירוני די מפותח בין שתי ערים ראשיות מחייב וודאי הזזות רבות של מבנים פרטיים וציבוריים בייחוד אם הוחלט ליישר קו שעובר דרך ערים במקום להקים קו מהיר ייעודי ( 250 קמ"ש זו מהירות ביניים בדומה ל 200 קמ"ש של הקווים הראשיים באנגליה, הטענה שניתן להפעיל רכבות טילטינג ב225 קמ"ש על קווים אלו, או קווי ה AVANT ב 250 קמ"ש בספרד. לקווי 300 קמ"ש יוצרים תוואים חדשים לחלוטין כמו HS1, מערכת ה AVE וכו').
 
אני לא מצפה שבמדינת ישראל יהיה קצב בנייה סיני אלא שיהיה רצף מסויים של תיכנון לקראת ביצוע וכן תחילות ביצוע חדשות בקצה דומה להתנהלות בשני העשורים האחרונים. כרגע הפתיחות מחפות על כך שאין התחלות בנייה חדשות ברשת הארצית בטווח של השנתיים - שלושה הבאים שיבשילו לקווים חדשים באמצע העשור הבא. זה חור של לפחות 5 שנים בין גל הפיתוח הנוכחי להתרחבות הבאה. כמו כן את המסילה הרביעית באיילון היה אפשר לבנות מזמן על תוואי המסילות הנוכחי ע"י הסטת המסילות הקיימות (והתשתית הנלווית) מערבה.
 
הנה ערך של מסילה שחברה בריטית בנתה בהרים שמאחורי אזורי בספרד בתחילת המאה ה19. האורך והפרשי הגבהים ברי השוואה לקו לאילת
https://en.m.wikipedia.org/wiki/Algeciras-Bobadilla_railway
 
בעשור הראשון של האלף הזה הספרדים בנו קו 300 קמ"ש שחיבר את קורדובה למאלגה
https://en.m.wikipedia.org/wiki/Madrid–Málaga_high-speed_rail_line