אנסה לענות
1. מותר לעשות נסיעה שיתופית בארץ שלא כרוכה ברווח לנהג, כאשר מותר לשלם לנהג את עלות החלק היחסי של הנוסע מעלות הנסיעה (עלות דלק+בלאי חלקי מספר הנוסעים ברכב כולל הנהג), כלומר - לא משהו שניתן להתפרנס ממנו. אפליקציות הקארפול של ווייז ומוביט מבוססות על זה ולכן מצהירות שהן משדכות נוסעים לנהגים שמבצעים את הנסיעה בכל מקרה. כמובן שיש מקום לפרשנות על העלות המותרת לגבייה אך היא תמיד תהיה נמוכה.
זה כמובן גם מסביר למה אובר, במתכונתה הרווחת בחו"ל, לא יכולה לפעול בארץ, כי המודל של אובר מתבסס על רווח לנהגים.
2. למוניות ספיישל מותר לאסוף יותר מנוסע אחד (שינוי שעבר לתקנות לפני פחות משנה)), ובתנאי ששני הנוסעים הזמינו את הנסיעה בטלפון/אפליקציה תוך ידיעה שהיא נסיעה שניתן לחלוק. והעלות אמורה להיות כ-20% פחות ממונית "לבד". (אגב יכול להיות שתהיו לבד במונית אם לא ישדכו לכם פרטנר אך המחיר הנמוך הוא בגלל שהסכמתם מראש לחלוקת המונית). זה קישור
למחשבון של משרד התחבורה.
עד עכשיו אני לא חושב שמישהו יישם את התקנות החדשות (אפליקציית "גט" היא כמובן המועמדת הטבעית לכך), אבל נראה
שעובדים על זה גם אחרים.
3. הזמנת הסעות. כל אחד יכול להזמין הסעה מחברות ההסעה השונות, ויש להן את כל גדלי הרכב האפשריים. אבל אתה שוכר את האוטובוס והנהג ומשלם על כולו, כאשר אסור שהנוסעים ישלמו לנהג. אם אתה גובה כסף מהנוסעים זה עניינך (כל עוד כמובן זה נעשה באופן מסודר וחוקי). על העקרון הזה עובדים ארגונים כמו שבוס ונוע תנוע, וגם כל טיול של ביה"ס , תנועת הנוער, הסעות לפסטיבלים או קבוצות תיירים מאורגנות. לעיתים מחיר ההסעה מופיע בנפרד (לדוגמה בהסעה לפסטיבל), ולעיתים הוא כלול בכל החבילה (לדוגמה טיול מאורגן), אך מה שחשוב הוא שהתשלום הוא לא לחברת ההסעה אלא לחברה המארגנת.
הרחבה
כאן.