ריבוי דעות בתחבורה הציבורית
ריבוי דעות בתחבורה הציבורית
לאחרונה שמתי לב תופעה מעניינית:
ישנם ארגונים רבים שעוסקים בנושא של תחבורה ציבורית, כמו גם קבוצות ופורומים שונים. אני עוקב אחרי הנושא הזה, שהוא קרוב לליבי. אולי ריבוי הקבוצות והפורומים מעיד על כמה הנושא בעייתי במדינתינו הקטנה:
קבוצות שנתקלתי בהם:
1. ארגון נוסעי התחבורה הציבורית / תחבורה בדרך שלנו, בראשות איתי חיים וסטלה אבידן.
2. תחבורה היום ומחר, בראשות תמר קינן.
3 ארגון 15 דקות, בראשות גיל יעקב, יוסי סעידוב, ולארה פארן.
כמו כן, ישנם כמה קבוצות ופורומים: ביניהם: ת' זה תחבורה ציבורית, פורום תחבורה ציבורית ב"תפוז", הרוכב לאוטובוסים, וכו'.
יש כמה התארגנויות שנגיע אליהם בהמשך, כמו אמהות של חיילים, ארגון של תושבי הדרום, וכו'.
עכשיו גם ראיתי שיש מספר נושאים שנויים במחלוקת, דבר שמעלה את השאלה את מי הארגונים האלה מייצגים:
1. הרכבת מתל אביב לבאר שבע, שנוסעות דרך חולון, בת ים, אשדוד, אשקלון, נתיבות, ואופקים. האם הרכבת הזו צריכה לעצור בחולון ובבת ים, או שצריכים גם רכבות אקספרס? לאחרונה, הרכבת חנכה מספר רכבות שאינם עוצרים בחולון ובבת ים, דבר שהעלה את חמתם של חלק מהארגונים. נראה שאין ארגון שמייצג פה את כלל תושבי המדינה, כי אתה לא יכול לייצג את תושבי הדרום, שלהם יש אינטרסים שונים מאשר תושבי חולון ובת ים.
2. נושא הסעות החיילים ברכבת בימי ראשון. בעבר, החליטו להעמיד הסעות מיוחדות לחיילים בימי ראשון בין 6:00 ל- 9:00, ובשעות האלה חיילים לא יכלו לנסוע ברכבת. כמה זעקה של הורים של חיילים, שדרשו לאפשר גם לחיילים לנוסע ברכבת, מה שהפך את הרכבות לעמוסות מאוד.
3. נושא הלגיטימציה של מוניות השירות. חלק מהפורומים והארגונים, כמו למשל פורום תחבורה ציבורית ב"תפוז" וארגון נוסעי התחבורה הציבורית, פתחו במסע דה לגיטימציה של מוניות השירות, כמו גם כמה כתבות עוינות באתר TheMarker. מצד שני, ארגון 15 דקות, ניהל מאבק לאפשר שימוש ברב קו במוניות השירות. מי פה הצודק?
4 לפני כמה שנים, היתה כתבה (מוטה לדעתי) על קו 9 בתל אביב, ששינו את המסלול שלו כמה פעמים. ישנם תושבים שונים שלהם אינטרסים שונים לגבי מסלול הקו, ואין מישהו אביקטיבי שיכול לקבוע מה יהיה מסלול הקו. ואולי צריך לפצל את הקו, לקבוע קו 9 וקו 9א', שכל אחד יסע מבסלול שונה?
ועוד לא דיברנו על תחבורה ציבורית בשבת.
בקיצור, יש הרבה דברים שנויים במחלוקת, וההכרעה פה אינה קלה.
ריבוי דעות בתחבורה הציבורית
לאחרונה שמתי לב תופעה מעניינית:
ישנם ארגונים רבים שעוסקים בנושא של תחבורה ציבורית, כמו גם קבוצות ופורומים שונים. אני עוקב אחרי הנושא הזה, שהוא קרוב לליבי. אולי ריבוי הקבוצות והפורומים מעיד על כמה הנושא בעייתי במדינתינו הקטנה:
קבוצות שנתקלתי בהם:
1. ארגון נוסעי התחבורה הציבורית / תחבורה בדרך שלנו, בראשות איתי חיים וסטלה אבידן.
2. תחבורה היום ומחר, בראשות תמר קינן.
3 ארגון 15 דקות, בראשות גיל יעקב, יוסי סעידוב, ולארה פארן.
כמו כן, ישנם כמה קבוצות ופורומים: ביניהם: ת' זה תחבורה ציבורית, פורום תחבורה ציבורית ב"תפוז", הרוכב לאוטובוסים, וכו'.
יש כמה התארגנויות שנגיע אליהם בהמשך, כמו אמהות של חיילים, ארגון של תושבי הדרום, וכו'.
עכשיו גם ראיתי שיש מספר נושאים שנויים במחלוקת, דבר שמעלה את השאלה את מי הארגונים האלה מייצגים:
1. הרכבת מתל אביב לבאר שבע, שנוסעות דרך חולון, בת ים, אשדוד, אשקלון, נתיבות, ואופקים. האם הרכבת הזו צריכה לעצור בחולון ובבת ים, או שצריכים גם רכבות אקספרס? לאחרונה, הרכבת חנכה מספר רכבות שאינם עוצרים בחולון ובבת ים, דבר שהעלה את חמתם של חלק מהארגונים. נראה שאין ארגון שמייצג פה את כלל תושבי המדינה, כי אתה לא יכול לייצג את תושבי הדרום, שלהם יש אינטרסים שונים מאשר תושבי חולון ובת ים.
2. נושא הסעות החיילים ברכבת בימי ראשון. בעבר, החליטו להעמיד הסעות מיוחדות לחיילים בימי ראשון בין 6:00 ל- 9:00, ובשעות האלה חיילים לא יכלו לנסוע ברכבת. כמה זעקה של הורים של חיילים, שדרשו לאפשר גם לחיילים לנוסע ברכבת, מה שהפך את הרכבות לעמוסות מאוד.
3. נושא הלגיטימציה של מוניות השירות. חלק מהפורומים והארגונים, כמו למשל פורום תחבורה ציבורית ב"תפוז" וארגון נוסעי התחבורה הציבורית, פתחו במסע דה לגיטימציה של מוניות השירות, כמו גם כמה כתבות עוינות באתר TheMarker. מצד שני, ארגון 15 דקות, ניהל מאבק לאפשר שימוש ברב קו במוניות השירות. מי פה הצודק?
4 לפני כמה שנים, היתה כתבה (מוטה לדעתי) על קו 9 בתל אביב, ששינו את המסלול שלו כמה פעמים. ישנם תושבים שונים שלהם אינטרסים שונים לגבי מסלול הקו, ואין מישהו אביקטיבי שיכול לקבוע מה יהיה מסלול הקו. ואולי צריך לפצל את הקו, לקבוע קו 9 וקו 9א', שכל אחד יסע מבסלול שונה?
ועוד לא דיברנו על תחבורה ציבורית בשבת.
בקיצור, יש הרבה דברים שנויים במחלוקת, וההכרעה פה אינה קלה.
