אי אפשר להפריט תחבורה ציבורית, אבל מסיבות אחרות
אתה בעצם אומר, אגור לי במושב וכל עוד שאני בריא ויכול לנהוג
הכל סבבה.
 
הראיה שלי תלך פקקט, אהפוך לנכה, עיוור, מוגבל בצורה כזו או אחרת ודיני להיות תקוע בבית או להסתמך על אנשים שייקחו אותי לאן שאני רוצה.
 
לא רק שהתחבורה ליישובים כפריים היא כיום 6 פעמים ביום לפחות (כשיש ביקוש, מוסיפים נסיעות), היא גם מופעלת ברובה על ידי מיניבוסים נגישים לנכים ובעלי מוגבלויות.
 
במישור העירוני, ככל שאתה מסיע יותר נוסעים באוטובוס אחד = אתה מרוויח יותר. זה המודל שלפיו עבדו אגד ודן והמפעילות הפרטיות בשיטת המכרזים הראשונה. כמה שיותר צפוף - יותר טוב. ככה זה כשהפדיון על הנסיעה הולך לכיס של המפעיל ולא למדינה.
 
אז מה טוב בזה בדיוק? ואיפה שיש שכונות עם ביקוש נמוך, אף אחד לא רצה להפעיל שם אוטובוס בתדירות גבוהה והסכים להפעיל אוטובוס פעם בשעה או במקרה הטוב פעם בחצי שעה.
 
ובכלל, המוג הוא "תחבורה ציבורית". איך אפשר להפריט משהו שהוא ציבורי? זה כמו להגיד שיש להפריט בתי חולים ציבוריים לפרטיים ולהקים בתי חולים רק על פי שיקולים כלכליים של היכן יש יורת קליינטים.
אי אפשר להפריט תחבורה ציבורית, אבל מסיבות אחרות
הסיבה הראשונה: מדובר בהשקעות גדולות שלוקח הרבה זמן להחזיר.
וצריך זן די מיוחד של משקיע שמסוגל לחכות בסבלנות שנים ואף עשרות שנים בשביל הרווח האמיתי.
הסיבה השנייה (והחשובה), בגלל עודף רגולציה ומיסוי, העסק פשוט לא ישתלם.
פעם כשבארה"ב רצו לבנות קו רכבת, פשוט גייסו כסף ובנו.
היום, יש לך אלף וועדות עם "משרתי" ציבור שחושבים שהשמש זורחת להם מהעכוז.
יש לך ירוקים מטורללים למיניהם שימציאו איזה זן חילזון נדיר שחלילה יסבול מרעש של רכבת ויגישו בג"ץ.
יש לך גם NIMBY למיניהם שזוכרים שפעם היה פה בעצם רפת של של הקיבוץ שלהם ופשוט לא יכולים להשלים עם העובדה שבמקום הפסטורלי הזה תעבור רכבת.
ויש צבא שלם של אורכי דין (ושופטים) שכמובן יסכימו איתם.
היתה על זה פעם כתבה מרתקת בעיתון על ארכיטקטורה שהסביר שרוב המוחלט של מנהטן למשל לעולם לא היה נבנה עם רק היו חלים ררולציות וחוקי עזר למיניהם שחלים היום בתקופה שרוב המגדלים האלה נבנו.
ומה יכול להיות יותר רווחי ממגדלי משרדים בניו יורק?
איך אומרים:
"אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר?"
