החקיקה באירופה היא לגבי שעות ומקומות, לא לגבי דתו של העובד.
החקיקה באירופה היא לגבי שעות ומקומות, לא לגבי דתו של העובד.
ישנה דירקטיבה של האיחוד לגבי שעות עבודה ומנוחה (ולעובדים בריטים ישנה "זכות" לבקש לעבוד יותר ממספר שעות המקסימום המצויין בדירקטיבה) והיא קובעת שעות עבודה מקסימליות, מתן ימי מנוחה (שבוע העבודה האירופאי מבוסס על 5 ימי עבודה ו 2 ימי מנוחה) וכן על חופשות בתשלום. אין בה הגבלות על עובדים בגלל השתייכותה ההיסטורית המסורתית של משפחתם לדת כזו או אחרת.
 
כמו כן חוקים המגבילים מסחר ביום א' מגבילים אותו לפי מקום או סוג עסק (בשיטה האנגלית עסקים גדולים מוגבלים ל5 שעות פתיחה, קטנים חופשיים לפתוח כטוב בעיניהם, בסקוטלנד ביטלו את הגבלות המסחר ביום א') ללא קשר להשתייכותו הדתית של הבעלים - ובאירופה של ימינו ישנן כל כך הרבה רקעים דתיים שחייבים לעבוד לפי שבוע עבודה אחיד לכולם.
 
ולגבי ישראל - האם באמת נותנים לנוצרים את יום א' כיום מנוחה כאשר רוב המשק נח בימים ו'-ש' המתאימים למיעוט המוסלמי הגדול ולרוב היהודי ? הגבלה כזו היתה הופכת את הציבור הנוצרי בישראל לבלתי ניתן להעסקה.