הנה דוגמה מאתמול, כמובן פרי מקלדתו של עידן יוסף, לעומק
שאיפות הכפייה:
[URL]http://www.news1.co.il/Archive/001-D-394829-00.html[/URL]
זה התחיל מהתחבורה הציבורית
עובר לתחבורה השיתופית
ושלא יהיה ספק - כשהם יוכלו, הם יגיעו גם לתחבורה הפרטית.
כי בעקרון הם לא מעוניינים בארחות חיים שלא תואמים את השקפותיהם.
להשקפתם, כולם צריכים לחיות כמוהם.
הם פשוט לא רוצים שום חילוניות במדינה. רק חרדיות או חרד"ליות.
ושימו לב לנכלוליות של שר התחבורה שמציע להם הצעות כיצד להעמיק את כפייתם:
"
השר כ"ץ גילה כי הוא זה שהציע פתרון, שהתקבל על דעת שלושת ראשי המפלגות בחרדיות -משה גפני, אריה דרעי ויעקב ליצמן - להחיל את סעיף הכפיפות למסורת ישראל גם על נושא העבודות בשבת. "זה מה שמקודם כעת. אסור לי בהוראת היועצת המשפטית לפנות להנהלת הרכבת", הבהיר את הסיבה מדוע אינו דורש מן הרכבת להפסיק לעבוד בשבת. כיום, על-פי חוק יסוד הממשלה חייבים שיקוליה של הרכבת כחברה ממשלתית להיות עסקיים בלבד.
בישיבה שכינס ביום שני שעבר עם רכבת ישראל ומשרד התחבורה, נאמר לו כי אין לו מנדט להורות על הפסקת עבודות רכבת לא חיוניות בשבת. ולכן ביקש מעו"ד מלי סיטון, היועצת המשפטית של משרד התחבורה לפנות ליועץ המשפטי לממשלה על-מנת שיורה כיצד לנהוג.
הוא הסביר כי התיקון לחוק שהגביל תחבורה ציבורית בשבת שנחקק בשנת 1991 ונועד לקבע את הסטטוס-קוו ולתת היתרים רק כשאין מנוס, נחקק רק לאחר שבג"ץ בשנות השמונים פסל את ההגבלות של שרי תחבורה מהליכוד על תנועת תחבורה ציבורית בשבת. התיקון לחוק הוסיף לשר התחבורה סמכויות המאפשרות לו להתחשב במסורת ישראל, וכ"ץ מציע שסמכות דומה להתחשב במסורת תינתן גם לשר העבודה. שר התחבורה אמר לראשי המפלגות כי הוא מוכן להתייצב איתם בחזית בנושא זה.
"
