ניצן חזר הבייתה
Active member
חידה, מה מיוחד בשכונת רמות בירושלים
חידה, מה מיוחד בשכונת רמות בירושלים
כמובן בקשר לתחבורה ציבורית.
חידה, מה מיוחד בשכונת רמות בירושלים
כמובן בקשר לתחבורה ציבורית.
מישהו ניחש?חידה, מה מיוחד בשכונת רמות בירושלים
כמובן בקשר לתחבורה ציבורית.
שכונה חרדית . ריבוי קוויםחידה, מה מיוחד בשכונת רמות בירושלים
כמובן בקשר לתחבורה ציבורית.
לא, מספר הקווים העירוניים לא גבוה במיוחדשכונה חרדית . ריבוי קווים
הדבר היחידי שעולה לי בראש מהשם רמות (ירושלים)חידה, מה מיוחד בשכונת רמות בירושלים
כמובן בקשר לתחבורה ציבורית.
מעניין מאוד אך לא התשובה לחידה שרשמתיהדבר היחידי שעולה לי בראש מהשם רמות (ירושלים)
זה מרכזת רמות, מרכזת טלפונים של חברת בזק שפעלה בעבר ברחוב כיסופים. בבניין המרכזת היה שטח תת קרקעי שנועד לשמש כמתקן החרום של בזק בירושלים.
המרכזת היתה מדגם DMS-100 של חברת נורטל. יצרן המרכזת היתה חברת טלרד הישראלית (שם המרכזת בחברת טלרד היה TMX-100 וזה היה השם שהיה שנים בשימוש בקרב אנשי בזק). חברת טלרד הישראלית היתה היצרן של חברת נורטל והיא היתה היצרן עבור נורטל של המרכזות הציבוריות מסוג DMS-100 וגם של המרכזות הפרטיות מסוג Meridian שבחברת טלרד נקראו בשם TX1 (האות T בשם המוצר בחברת טלרד מייצגת את השם טלרד ואילו האות X בשם המוצר מייצגת את המילה exchange).
עם המעבר של חברת בזק לרשת ה-NGN, התייתר הצורך של בזק בבניין הזה וכל הבניין של המרכזת ברחוב כיסופים נמכר.
***************************************
השם רמות לא מעלה לי בראש שום דבר הקשור לתח"צ מה גם שלמיטב ידיעתי אין שם רכבת (לא כבדה ולא קלה) וגם לא מטרונית וגם לא כרמלית ואפילו לא משהו כמו שיש בתל אביב ובבאר שבע... מה שיש ברמות זה רק אוטובוסים עם נהגים שעוסקים בכסף מזומן.
אבל למחזיק בכרטיס הרב קו אין כל יכולת להוכיח דבר לנהג,מעניין מאוד אך לא התשובה לחידה שרשמתי
ובכל ירושלים כולל רמות משתמשים ברב קו ברוב הנסיעות, מעטים משלמים במזומן.
מתי זה קרה? אשמח לדוגמאות מפורטות שזה קרהאבל למחזיק בכרטיס הרב קו אין כל יכולת להוכיח דבר לנהג,
ולכן במקרה של תקלה בכרטיס הרב קו הנהג עלול לבקש מהנוסע לשלם עבור הנסיעה ובמזומן בלבד.
ולכן בנסיבות העניין אין כל ערך לכרטיס הרב קו כל עוד קיימים באוטובוסים נהגים העוסקים בכספים. ולכן נהג העוסק בכספים = תשלום של הנוסעים במזומן.
כאשר המטרונית תגיעה לכל הארץ וכל האוטובוסים יהיו ללא נהגים העוסקים בכספים, יהיה על מה לדבר.
ועד אז, כרטיס רב קו = כסף מזומן!!!
ראה בארכיון הפורום שפע של מקרים שכאלה שבהם הנוסע נדרש לשלםמתי זה קרה? אשמח לדוגמאות מפורטות שזה קרה
כל המקרים שאני מכיר הנוסע עלה בחינם.
ידוע לך מה עלה בגורלו של אותו בונקר?הדבר היחידי שעולה לי בראש מהשם רמות (ירושלים)
זה מרכזת רמות, מרכזת טלפונים של חברת בזק שפעלה בעבר ברחוב כיסופים. בבניין המרכזת היה שטח תת קרקעי שנועד לשמש כמתקן החרום של בזק בירושלים.
המרכזת היתה מדגם DMS-100 של חברת נורטל. יצרן המרכזת היתה חברת טלרד הישראלית (שם המרכזת בחברת טלרד היה TMX-100 וזה היה השם שהיה שנים בשימוש בקרב אנשי בזק). חברת טלרד הישראלית היתה היצרן של חברת נורטל והיא היתה היצרן עבור נורטל של המרכזות הציבוריות מסוג DMS-100 וגם של המרכזות הפרטיות מסוג Meridian שבחברת טלרד נקראו בשם TX1 (האות T בשם המוצר בחברת טלרד מייצגת את השם טלרד ואילו האות X בשם המוצר מייצגת את המילה exchange).
עם המעבר של חברת בזק לרשת ה-NGN, התייתר הצורך של בזק בבניין הזה וכל הבניין של המרכזת ברחוב כיסופים נמכר.
***************************************
השם רמות לא מעלה לי בראש שום דבר הקשור לתח"צ מה גם שלמיטב ידיעתי אין שם רכבת (לא כבדה ולא קלה) וגם לא מטרונית וגם לא כרמלית ואפילו לא משהו כמו שיש בתל אביב ובבאר שבע... מה שיש ברמות זה רק אוטובוסים עם נהגים שעוסקים בכסף מזומן.
אני גר בשכונת רמות בירושלים. סקירה כללית על השכונה פה:חידה, מה מיוחד בשכונת רמות בירושלים
כמובן בקשר לתחבורה ציבורית.
האם אזור הבתים הפרטיים בדרום רמות ב' נשאר חילוני ?אני גר בשכונת רמות בירושלים. סקירה כללית על השכונה פה:
קודם כל קצת נתונים על השכונה הזאת, והם נתונים חשובים כדי להבין את מה שקורה פה מבחינת תח"צ:
מדובר בשכונה הגדולה בירושלים מבחינת תושבים, שלא מביישת אף עיר בינונית בישראל: עפ"י ויקיפדיה, מדובר ב-50,000 תושבים. השכונה נבנתה לפני 30 שנה בשביל חילונים. לאט לאט נכנסו דתיים לאומיים וחרדים. עכשיו השכונה כבר ממש בהתחרדות מואצת. חילונים ודתיים לאומיים רבים עוזבים את השכונה בקצב מהיר, ובמקום כל משפחה כזאת שעוזבת - נכנסים חרדים. מדובר על 91% מתלמידי הגנים שהם חרדים, ו-84% מתלמידי בתי הספר. וזה בשנת 2013, אנחנו כבר ב-2017.
רמות מחולקת לארבע רמות עיקריות, כאשר כל "רמה" היא בעצם גבעה או הר: רמות א', רמות ב', רמות ג', רמות ד', ועוד רמה חצי עצמאית שצמודה לרמות ג' ומכונה "רמות 06" (היה אמור להיות רמות ו').
רמות א' - התחרדה כמעט לגמרי. פעם היתה חילונית, עם קהילה ציונית דתית. כיום הקהילה הציונית הדתית נוטשת בהמוניה, ובמקום כל אחד שעוזב נכנסים חרדים. רוב החילונים עזבו מזמן.
רמות ב' - יש את אזור דרך החורש, רח' אבן שמואל ורח' יגאל שיש בהם בעיקר דתיים לאומיים וקצת חילונים, ובמחצית השניה - חרדים מודרנים (מודרנים ביחס לכל הרמות האחרות בשכונה), בעיקר זוגות צעירים.
רמות ג' - גם כאן: יש את אזור רחוב ישראל זרחי שבו יש בעיקר דתיים לאומיים וקצת חילונים, אבל נכנסות בו קצת משפחות חרדיות. כל השאר - חרדי וקצת חרדי-לאומי. הייתי אומר שיש פה בערך שליש דתיים לאומיים ושני שליש חרדים.
רמות ד' - חרדית מלכתחילה. היא מהווה את הגרעין החרדי בשכונה שמשך אליו את המשפחות החרדיות הנוספות במהלך השנים.
רמות 06 - היא ספק חלק מרמות ג' וספק בנפרד. מדובר בחלק יחסית קטן מהשכונה, והכי חדיש שמתגוררות בו משפחות דתיות לאומיות וחרדיות. המשפחות החרדיות (וכמובן גם הדתיות לאומיות) בחלק זה הן הכי אמידות ומבוססות בשכונה. מדובר בשכונת קוטג'ים בעיקר.
שמע. כמו שאמרתי:האם אזור הבתים הפרטיים בדרום רמות ב' נשאר חילוני ?
אני יכול לראות איך דתיים לאומיים יוכלו לקנות שם אבל ביקרתי חברים שם בשנות התשעים ואני לא רואה איך האזור יכול להיות בטווח המחירים של "תורתו אומנותו".
אז מה מיוחד שם מבחינת תח"ץאני גר בשכונת רמות בירושלים. סקירה כללית על השכונה פה:
קודם כל קצת נתונים על השכונה הזאת, והם נתונים חשובים כדי להבין את מה שקורה פה מבחינת תח"צ:
מדובר בשכונה הגדולה בירושלים מבחינת תושבים, שלא מביישת אף עיר בינונית בישראל: עפ"י ויקיפדיה, מדובר ב-50,000 תושבים. השכונה נבנתה לפני 30 שנה בשביל חילונים. לאט לאט נכנסו דתיים לאומיים וחרדים. עכשיו השכונה כבר ממש בהתחרדות מואצת. חילונים ודתיים לאומיים רבים עוזבים את השכונה בקצב מהיר, ובמקום כל משפחה כזאת שעוזבת - נכנסים חרדים. מדובר על 91% מתלמידי הגנים שהם חרדים, ו-84% מתלמידי בתי הספר. וזה בשנת 2013, אנחנו כבר ב-2017.
רמות מחולקת לארבע רמות עיקריות, כאשר כל "רמה" היא בעצם גבעה או הר: רמות א', רמות ב', רמות ג', רמות ד', ועוד רמה חצי עצמאית שצמודה לרמות ג' ומכונה "רמות 06" (היה אמור להיות רמות ו').
רמות א' - התחרדה כמעט לגמרי. פעם היתה חילונית, עם קהילה ציונית דתית. כיום הקהילה הציונית הדתית נוטשת בהמוניה, ובמקום כל אחד שעוזב נכנסים חרדים. רוב החילונים עזבו מזמן.
רמות ב' - יש את אזור דרך החורש, רח' אבן שמואל ורח' יגאל שיש בהם בעיקר דתיים לאומיים וקצת חילונים, ובמחצית השניה - חרדים מודרנים (מודרנים ביחס לכל הרמות האחרות בשכונה), בעיקר זוגות צעירים.
רמות ג' - גם כאן: יש את אזור רחוב ישראל זרחי שבו יש בעיקר דתיים לאומיים וקצת חילונים, אבל נכנסות בו קצת משפחות חרדיות. כל השאר - חרדי וקצת חרדי-לאומי. הייתי אומר שיש פה בערך שליש דתיים לאומיים ושני שליש חרדים.
רמות ד' - חרדית מלכתחילה. היא מהווה את הגרעין החרדי בשכונה שמשך אליו את המשפחות החרדיות הנוספות במהלך השנים.
רמות 06 - היא ספק חלק מרמות ג' וספק בנפרד. מדובר בחלק יחסית קטן מהשכונה, והכי חדיש שמתגוררות בו משפחות דתיות לאומיות וחרדיות. המשפחות החרדיות (וכמובן גם הדתיות לאומיות) בחלק זה הן הכי אמידות ומבוססות בשכונה. מדובר בשכונת קוטג'ים בעיקר.
קווי סרדיניםאז מה מיוחד שם מבחינת תח"ץ
רמז אם אתה נוסע באוטובוסים אתה רואה את הייחוד כל יום.
ועכשיו לתח"צ ברמות. כך נראים שינויים בתח"צ בשכונה מתחרדת.אני גר בשכונת רמות בירושלים. סקירה כללית על השכונה פה:
קודם כל קצת נתונים על השכונה הזאת, והם נתונים חשובים כדי להבין את מה שקורה פה מבחינת תח"צ:
מדובר בשכונה הגדולה בירושלים מבחינת תושבים, שלא מביישת אף עיר בינונית בישראל: עפ"י ויקיפדיה, מדובר ב-50,000 תושבים. השכונה נבנתה לפני 30 שנה בשביל חילונים. לאט לאט נכנסו דתיים לאומיים וחרדים. עכשיו השכונה כבר ממש בהתחרדות מואצת. חילונים ודתיים לאומיים רבים עוזבים את השכונה בקצב מהיר, ובמקום כל משפחה כזאת שעוזבת - נכנסים חרדים. מדובר על 91% מתלמידי הגנים שהם חרדים, ו-84% מתלמידי בתי הספר. וזה בשנת 2013, אנחנו כבר ב-2017.
רמות מחולקת לארבע רמות עיקריות, כאשר כל "רמה" היא בעצם גבעה או הר: רמות א', רמות ב', רמות ג', רמות ד', ועוד רמה חצי עצמאית שצמודה לרמות ג' ומכונה "רמות 06" (היה אמור להיות רמות ו').
רמות א' - התחרדה כמעט לגמרי. פעם היתה חילונית, עם קהילה ציונית דתית. כיום הקהילה הציונית הדתית נוטשת בהמוניה, ובמקום כל אחד שעוזב נכנסים חרדים. רוב החילונים עזבו מזמן.
רמות ב' - יש את אזור דרך החורש, רח' אבן שמואל ורח' יגאל שיש בהם בעיקר דתיים לאומיים וקצת חילונים, ובמחצית השניה - חרדים מודרנים (מודרנים ביחס לכל הרמות האחרות בשכונה), בעיקר זוגות צעירים.
רמות ג' - גם כאן: יש את אזור רחוב ישראל זרחי שבו יש בעיקר דתיים לאומיים וקצת חילונים, אבל נכנסות בו קצת משפחות חרדיות. כל השאר - חרדי וקצת חרדי-לאומי. הייתי אומר שיש פה בערך שליש דתיים לאומיים ושני שליש חרדים.
רמות ד' - חרדית מלכתחילה. היא מהווה את הגרעין החרדי בשכונה שמשך אליו את המשפחות החרדיות הנוספות במהלך השנים.
רמות 06 - היא ספק חלק מרמות ג' וספק בנפרד. מדובר בחלק יחסית קטן מהשכונה, והכי חדיש שמתגוררות בו משפחות דתיות לאומיות וחרדיות. המשפחות החרדיות (וכמובן גם הדתיות לאומיות) בחלק זה הן הכי אמידות ומבוססות בשכונה. מדובר בשכונת קוטג'ים בעיקר.
הקווים כיום:ועכשיו לתח"צ ברמות. כך נראים שינויים בתח"צ בשכונה מתחרדת.
פעם היו ברמות מעט קווים ביחס להיום, וניתן להשוות את פעם להיום ולראות איך התהליכים שעברו על השכונה השפיעו גם על התחבורה הציבורית.
כשאני התחלתי את בית הספר היסודי, בסוף שנות ה-90, המצב היה כזה:
1. סוף שנות ה-90:
- קו 16: היה אחד הקווים הארוכים והמסורבלים בירושלים, והיה מיועד בשביל הציבור החרדי: המסלול היה באופן כללי: מסוף רמות (בגבול בין רמות ד' ל-א' בקצה השכונה) - רמות ד' - רמות ג' - רמות א' - צומת רמות - סנהדריה - עזרת תורה וכל שכונות החרדים הצפון-ירושלמיות עד רוממה - גבעת שאול - רחוב הרצל - בית וגן. קו ארוך, מסורבל, מייגע ולא יעיל. היה בתדירות של פעם בחצי שעה לכל כיוון, עם אוטובוסים קצרים (רגילים).
- קו 34: הקו הזה היה מעגלי למיטב זכרוני. המסלול שלו היה מסוף רמות - רמות א' - רמות ב' - צומת רמות - כביש בגין - הכניסה לעיר - תחנה מרכזית - רחוב ירמיהו (?) - צומת בר אילן - צומת רמות - רמות ב' - רמות א' - מסוף רמות.
הקוה הזה היה בתדירות של פעם בחצי שעה או פעם בשעה, תלוי בתקופה. נעשה באוטובוס קצר, לפעמים באוטובוסים של בין-עירוני, אבל הישנים של פעם, ממש ישנים, של שנות ה-80. בהמשך, יצרו שינוי במסלול של קו 34 מחוץ לרמות, והפכו אותו לדו-כיווני: מצומת רמות הקו עלה על שדרות בגין, המשיך על בגין עד הסוף (ללא יציאה לבנייני האומה), וסיים בקניון מלחה. היתה פה תדירות של פעם בשעה או בחצי שעה. אני לא זוכר. זכור לי שהיתה חלופה - קו 34א, שכן יצאה מבגין לבנייני האומה וסיימה שם. או שיש מצב שהיה פיזור בקריית הממשלה. לא זוכר.
- קו 35: היה אחד משני הקווים המרכזיים בשכונה, ושירת את החלק המזרחי שלה. מסוף רמות - רמות ד' - רמות א' - צומת רמות - צומת בר אילן - גאולה וכיכר השבת - מרכז העיר ורחוב יפו - תחנה מרכזית. התבצע במפרקיות (אוטובוסים ארוכים) בתדירות של כל 12 דקות או 15 דקות לאורך שעות היום. היתה חלופת בוקר - 35א - שביצעה את המסלול עד צומת רמות, ומשם נסעה על בגין, צומת הכניסה לעיר וסיימה בבנייני האומה.
- קו 36: <font>הקו המרכזי הנוסף בשכונה. הוא בעצם שירת את החלק המערבי שלה. היה כך: מסוף רמות - צפון רמות ד' (לא איפה שעבר קו 35) - רמות ג' - רמות ב' - צומת רמות - צומת בר אילן - גאולה וכיכר השבת - מרכז העיר ורחוב יפו - תחנה מרכזית. התבצע במפרקיות (אוטובוסים ארוכים) בתדירות של כל 12 דקות או 15 דקות לאורך שעות היום. בדומה לקו 35א, היתה חלופת בוקר - 36א - שביצעה את המסלול עד צומת רמות, ומשם נסעה על בגין, צומת הכניסה לעיר וסיימה בבנייני האומה.</font>
- קו 40:<font> היה קו חרדי נוסף ביחס לקו 16. מסוף רמות - רמות ד' - רמות ג' - צומת רמות - עזרת תורה - הבוכרים - כיכר השבת ומפה כמו קווים 35 ו-36 דרך רחוב יפו עד תחנה מרכזית. בכיוון ההפוך קו 40 לא נכנס לעזרת תורה. הקו היה מתבצע לפעמים במפרקיות ולפעמים באוטובוסים קצרים, עם תדירות של כל חצי שעה או 20 דקות. (לא זוכר).
חשוב לציין שלכל קו מהנ"ל היה מסלול שונה ברמות השונות, בעיקר ברמות א' ו-ד'.
ואז היתה רפורמה בתחילת שנות האלפיים. מה קרה? אני אשמור על הצבעים של הקווים מהשלב הראשון כדי להבהיר לאיזה קו בשכונה המסלול נצמד.
2. העשור הראשון של שנות האלפיים</font>
- קו 16:<font> ללא שינוי.</font>
- קו 32:<font> הקו הזה נכנס לשכונה כהארכה של קו 32 שהיה קיים בין גילה לתחנה המרכזית. הקו הזה היה במסלול של קו 36 בשכונה, ומצומת רמות נסע לבגין, נכנס לחניון אגד הגדול מאוד שבכניסה לעיר, בנייני האומה, רחוב יפו, רחוב המלך ג'ורג', רחוב עזה, שד' הרצוג, צומת פת, דב יוסף, גילה ב', גילה ג', גילה ד', גילה ה', מסוף גילה. קו 36א של הבוקר הפך להיות קו 32א, ונשאר לפזר בכניסה לעיר, המשיך לבנייני האומה, וסיים בקריית הממשלה. הקו הזה החליף את קו 36 כקו החזק במערב רמות שמגיע לתחנה המרכזית, והוא נשאר במתכונתו עד היום, למעט שינויים קלים שיפורטו בהמשך בשלב השלישי. התדירות של קו 32 היתה דומה לתדירות של קו 36 לפני השינוי.
-</font> קו 34:<font> בשכונה המסלול נשאר ללא שינוי וכן עד קניון מלחה, אך האריכו את הקו אחרי קניון מלחה לחומת שמואל (הר חומה). כאן בוודאות היתה תדירות של רק פעם בשעה. נראה לי שהחלופה 34א לבנייני האומה / קריית הממשלה נשארה.</font>
- קו 35:<font> כאן מתחילה להתבטא ההתחרדות: רמות א', שהיתה בהתחלה חילונית ודתית לאומית, התחילה להתחרד בקצב מואץ. לכן, האריכו את קו 35 שבא מרחוב יפו לתחנה מרכזית - לגבעת שאול. הקו סיים במסוף הר נוף. חלופת 35א לבנייני האומה נשארה ללא שינוי.</font>
-קו 36:<font> הקו קוצר והפך לקו סיבובי שנסע עד גאולה וכיכר השבת, רחוב ישעיהו, רחוב שטראוס וחזרה לרמות. התדירות ירדה לדעתי לכל 20 דקות. בכך הפך קו 36 לקו חצי חרדי. אמנם הוא שירת את רמות ב' שעוד לא כל כך היתה חרדית, אבל הקצה השני שלו הסתיים בצומת בר אילן, גאולה, כיכר השבת.</font>
- קו 37: עוד ביטוי להתחרדות של רמות: בעבר הקו הזה שימש את רמת שלמה החרדית, המשיך עד צומת רמות, ונסע במסלולם של קווים 35,36 עד התחנה המרכזית. בהמשך, בדומה לקו 35 יותר מאוחר, החליף את קו 37 קו 11, והמשיך עד גבעת שאול, ואולי גם להר נוף עצמה. השילוט 37 התפנה. במסגרת הרפורמה הזאת, קו 37 היווה קו חדש במסלול של קו 16 ברמות - צומת רמות - רמת שלמה. בהמשך, הקו הוארך עד הר הצופים. תדירות של פעם בשעה, ופעילות רק: בשעות הבוקר עד 10 בבוקר בערך, ומ-13:00 בערך עד 18:00-19:00 בערך.
- קו 40: בשנים הראשונות לרפורמה הקו בוטל, כי היה כבר את קו 36 וקו 32. במחצית השניה של העשור הראשון, נולד קו ה"מהדרין" הראשון בירושלים: קו 40. הקו הזה הוארך ברמות, ובמקום להתחיל במסוף, הוא התחיל ברמות א' שהיתה בשלבי התחרדות מתקדמים - רמות ד' - רמות ג' - צומת רמות וכו' כמו קו 40 הישן, אך סיום ברחוב שטראוס בגאולה כמו קו 36 שהמשך להתקיים כרגיל. יותר נכון, הקו הפך למעגלי כמו קו 36. שימו לב: התחלנו עם קווים 34,35,36,40 לתחנה מרכזית, כאשר שלושה מהם עוברים בגאולה. כעת אנחנו עם קווים 32,35 לתחנה מרכזית, ועם קווים 35,36,40 לגאולה. עברנו מיחס של 4:3 לטובת תחנה מרכזית, ליחס של 2:3 לטובת השכונות החרדיות. קו 40 התחיל עם תדירות של כל עשרים דקות עם השקתו מחדש.
אני חושב שאתה קצת מחמיר בתיאור ההתחרדות...אני גר בשכונת רמות בירושלים. סקירה כללית על השכונה פה:
קודם כל קצת נתונים על השכונה הזאת, והם נתונים חשובים כדי להבין את מה שקורה פה מבחינת תח"צ:
מדובר בשכונה הגדולה בירושלים מבחינת תושבים, שלא מביישת אף עיר בינונית בישראל: עפ"י ויקיפדיה, מדובר ב-50,000 תושבים. השכונה נבנתה לפני 30 שנה בשביל חילונים. לאט לאט נכנסו דתיים לאומיים וחרדים. עכשיו השכונה כבר ממש בהתחרדות מואצת. חילונים ודתיים לאומיים רבים עוזבים את השכונה בקצב מהיר, ובמקום כל משפחה כזאת שעוזבת - נכנסים חרדים. מדובר על 91% מתלמידי הגנים שהם חרדים, ו-84% מתלמידי בתי הספר. וזה בשנת 2013, אנחנו כבר ב-2017.
רמות מחולקת לארבע רמות עיקריות, כאשר כל "רמה" היא בעצם גבעה או הר: רמות א', רמות ב', רמות ג', רמות ד', ועוד רמה חצי עצמאית שצמודה לרמות ג' ומכונה "רמות 06" (היה אמור להיות רמות ו').
רמות א' - התחרדה כמעט לגמרי. פעם היתה חילונית, עם קהילה ציונית דתית. כיום הקהילה הציונית הדתית נוטשת בהמוניה, ובמקום כל אחד שעוזב נכנסים חרדים. רוב החילונים עזבו מזמן.
רמות ב' - יש את אזור דרך החורש, רח' אבן שמואל ורח' יגאל שיש בהם בעיקר דתיים לאומיים וקצת חילונים, ובמחצית השניה - חרדים מודרנים (מודרנים ביחס לכל הרמות האחרות בשכונה), בעיקר זוגות צעירים.
רמות ג' - גם כאן: יש את אזור רחוב ישראל זרחי שבו יש בעיקר דתיים לאומיים וקצת חילונים, אבל נכנסות בו קצת משפחות חרדיות. כל השאר - חרדי וקצת חרדי-לאומי. הייתי אומר שיש פה בערך שליש דתיים לאומיים ושני שליש חרדים.
רמות ד' - חרדית מלכתחילה. היא מהווה את הגרעין החרדי בשכונה שמשך אליו את המשפחות החרדיות הנוספות במהלך השנים.
רמות 06 - היא ספק חלק מרמות ג' וספק בנפרד. מדובר בחלק יחסית קטן מהשכונה, והכי חדיש שמתגוררות בו משפחות דתיות לאומיות וחרדיות. המשפחות החרדיות (וכמובן גם הדתיות לאומיות) בחלק זה הן הכי אמידות ומבוססות בשכונה. מדובר בשכונת קוטג'ים בעיקר.
לא נראה לי. זה נראה הפוך...אני חושב שאתה קצת מחמיר בתיאור ההתחרדות...
בגדול, האוכלוסייה החילונית והדתית לאומית ברמות היא עדיין בין 40 ל-50 אחוז מהשכונה. בדרום רמות נבנים כיום מספר פרוייקטים לציבור הכללי ולפי מה שידוע לי הגנים ובית הספר הממלכתיים במגמת עלייה.
שכונת ענק שלא מקבלת מספיק תח''צ עירוני.חידה, מה מיוחד בשכונת רמות בירושלים
כמובן בקשר לתחבורה ציבורית.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.