פה אני חושב שאתה קצת מגזים
אפשר פשוט לחשב אחורה
למשל בקו הנגב עברו מספר חודשים מרגע שהסתיימו העבודות ועד לנסיעה המסחרית הראשונה.
הקו לירושלים הוא מורכב פי כמה וכמה.
1. תחנות ההשנאה עדיין לא הוקמו (ברובן העבודות בקושי החלו)
2. פריסת החשמולת עדיין מטר אחד לא סלול למעט בחלק מאחת המנהרות שבהם מותקנו חלק מהאביזרים והקטע הקצר שבין גשר 1 לגשר 6 שבו נפרסו העמודים.
3. עדיין לא הגיע ולו קטר אחד לארץ. יש להניח שקליטת ציוד שכזה אורך מספר חודשים.
4. כל מתחם התחזוקה בלוד לא ערוך לקליטת ציוד נייד חשמלי. התפעול והתחזוקה של ציוד נייד ללא תשתית חשמל עד ללוד תיהיה על סף הבלתי אפשרית - או לחילופין סיוט תפעולי.
5. הכשרת נהגים למיטב הבנתי עדיין לא החלה - ממקור מהימן (נהג קטר וותיק - נכון לאמצע חודש יוני).
די לזרות חול בעיניי הציבור - 2019 הוא על סף הריאלי ! בוא נקווה כולנו שלא נגיע ל- 2020.
פה אני חושב שאתה קצת מגזים
1. תחנות השנאה, זה לא דבר כל כך מורכב מבחינה הנדסית.
מדובר בסה"כ בקופסאות בטון עם שנאים בפנים.
השאלה היא רק עניין הזמינות של הציוד החשמלי הנחוץ.
2. העיכובים לא נבעו בשום שלב מבעיות הנסדיות אלה איטיות בהנפקת אישורים ובעיה עם הסכסוך המשפטי.
כרגע שהבעייה השנייה נפטרה, זה רק עניין של הנפקה של אישורי בנייה בזמן.
הבעייה היא בעיקר בקטע של המסילה הפעילה.
זה כנראה החלק הכי בעייתי שעלול לגרום לעיכובים.
3. שני הקטרים הראשונים כבר מבצעים נסיעות מבחן.
כמה זמן לוקח לייצר אחד כזה וכמה נחוץ בהתחלה אם ירצו להפעיל את הקו במתכונת מצומצמת של נניח רכבת לשעה?
4. זה אולי בעיה, אבל אם ירצו, יעשו פיתרון מאולתר לכמה חודשים ראשונים של הפעלה.
5. הכשרה כזאת לא צריכה לקחת יותר מחצי שנה לדעתי.
רוב הדברים שציינת אפשר לעשות במקביל והחלק היחיד שהוא קריטי זה חשמול המסילה הפעילה (כי היא תצריך כנראה הרבה השבתות).
יהיה כנראה איחור אבל יותר משנה כפי שאתה מתאר נראה לי מוגזם.
