קריסת התחבורה הציבורית ז"ל, בשבוע הבא - השיא.

[londonisrael]

לא בכל החברות כך

קריסת התחבורה הציבורית ז"ל, בשבוע הבא - השיא.
כידוע, בשבוע הבא - עיד אל פיטר. המשמעות? המון סידורים ריקים = המון נסיעות לא מבוצעות בכל הארץ, בכל המפעילות.

בימים אלו, בחודש הרמאדן, נוסעי התחבורה הציבורית הורגלו כי אוטובוסים לא יצאו, לפעמים גם שעה ושעתיים.

במשך ה-3 וחצי שעות שלקח לי הערב להגיע הביתה (במקום כשעה וחצי), עקב תקלות הן של שתי מפעילות, הזדמן לי לשוחח עם נהגים שונים, סדרנים ומוקדי שירות לקוחות (שלא משרתים את הלקוחות כי אלו נהלי החברה, לא למצוא פתרונות ללקוח בזמן אמת).

התמונה עגומה מאד. בשבועיים האחרונים בהם אני נוסע באוטובוסים של מפעילות שונות, חוויתי אינספור איחורים, אי ביצוע נסיעות וטוב נוסף. סופר לי כי השבוע קו 370 לא יצא במשך שעתיים שלמות (בבוקר) מתל אביב לבאר שבע (מאומת, המקור עובד חברה שחזה בכך לנגד עיניו). חזיתי בנהגים מותשים, מעשנים סיגריה בעצבים. חזיתי בנוסעים עצבניים, דרוכים וחסרי סבלנות.

נהגים רבים התפטרו בתקופה האחרונה מחברות שונות (יותר מהרגיל). אם אינכם יודעים, בכל חברות התחבורה הציבורית, מתחלפים נהגים כמעט על בסיס יומי. רוב הנהגים שמגיעים לעבוד בתחום, שורדים חודש-חודשיים ומתפטרים.

והערב הגעתי רשמית לנקודה בה החלטתי שאיני מסוגל יותר לסמוך על נסיעה בתחבורה הציבורית. תחושת החשש פשוט להיתקע בשעה מאוחרת מבלי שיש לך דרך לחזור הביתה, מלווה אותי לאחרונה וכך גם היום.

ומילא תחבורה ציבורית "רגילה", גם כזו שמיועדת עבור הגעה לנמל התעופה בן גוריון, יצאה הלילה באיחור של 25 דקות (נסיעה ראשונה בקו 469 מבאר שבע).

זה קרה בכמעט כל יום בו השתמשתי בתחבורה ציבורית בשבועיים האחרונים. נסיעות רבות כלל לא בוצעו, נסיעות רבות יצאו באיחור ניכר. וזמן ההגעה שלי ליעד התארך בחצי שעה, שעה, שעה וחצי ואפילו שעתיים.

הגעתי להרגשה כי הזמן שאני מאבד בנסיעות בתחבורה ציבורית בזמן האחרון (ולא רק ברמאדן) פשוט גדול מידי. בכל יום בו אני משתמש בתחבורה ציבורית, אני חווה תקלות רבות. המסקנה המהדהדת בראשי היא לנהוג ברכב לכל מקום שאני צריך להגיע אליו בארץ, משמע הוצאות נסיעה כבדות מאד. ושימשו ברכבת ישראל אינו פותר את הבעיה, כי בתחנת הרכבת, כשאוטובוס ההמשך לא מגיע, זה לא משנה שהרכבת הגיעה בזמן...

בשבוע הבא, עיד אל פיטר. המשמעות - אינספור נהגים שכלל לא יגיעו לעבודה ואינספור נסיעות שפשוט לא תבוצענה.

פה נקברה התחבורה הציבורית, נוחי על משכבך בשלום.

לא בכל החברות כך
ב'קוים' באשכול ביתר עילית בו אני נוסע, לא נתקלתי באף נסיעה שלא בוצעה.
לקראת ה'עיד אל פיטר', פרסמה החברה בעיתונים המקומיים, לו"ז מיוחד וחלקי.
&nbsp
בשלב הנוכחי, אני בעד שמשרד התחבורה יחייב את כל החברות לפרסם לו"ז חלקי מיוחד לימים אלו. כך יהיה ניתן לפחות לתכנן נסיעה ולסמוך על הלו"ז.

 

[עמוד השדרה]

קווים פרסמה לפני חמישה ימים באתר שלה את ההודעה הבאה:

לא בכל החברות כך
ב'קוים' באשכול ביתר עילית בו אני נוסע, לא נתקלתי באף נסיעה שלא בוצעה.
לקראת ה'עיד אל פיטר', פרסמה החברה בעיתונים המקומיים, לו"ז מיוחד וחלקי.
&nbsp
בשלב הנוכחי, אני בעד שמשרד התחבורה יחייב את כל החברות לפרסם לו"ז חלקי מיוחד לימים אלו. כך יהיה ניתן לפחות לתכנן נסיעה ולסמוך על הלו"ז.

קווים פרסמה לפני חמישה ימים באתר שלה את ההודעה הבאה:
[URL]http://www.kavim-t.co.il/news/news.aspx?news=14112[/URL]
"
שינוי לוחות זמנים
13.06.2017
נוסעים נכבדים,
בין התאריכים 25-26.6.17 יחולו שינויים בלוחות הזמנים.
חברת קווים נערכת לכך בכל הדרכים ותעשה כל מאמץ למנוע מראש שיבושים אפשריים בתחבורה הציבורית.
פרטים ניתן לקבל בשירות הלקוחות קווים בטלפון 2060* ובאתר החברה
בברכת נסיעה טובה ובטוחה,
הנהלת קווים.
"

 

[raya]

אוי.. בשורות איוב.

קריסת התחבורה הציבורית ז"ל, בשבוע הבא - השיא.
כידוע, בשבוע הבא - עיד אל פיטר. המשמעות? המון סידורים ריקים = המון נסיעות לא מבוצעות בכל הארץ, בכל המפעילות.

בימים אלו, בחודש הרמאדן, נוסעי התחבורה הציבורית הורגלו כי אוטובוסים לא יצאו, לפעמים גם שעה ושעתיים.

במשך ה-3 וחצי שעות שלקח לי הערב להגיע הביתה (במקום כשעה וחצי), עקב תקלות הן של שתי מפעילות, הזדמן לי לשוחח עם נהגים שונים, סדרנים ומוקדי שירות לקוחות (שלא משרתים את הלקוחות כי אלו נהלי החברה, לא למצוא פתרונות ללקוח בזמן אמת).

התמונה עגומה מאד. בשבועיים האחרונים בהם אני נוסע באוטובוסים של מפעילות שונות, חוויתי אינספור איחורים, אי ביצוע נסיעות וטוב נוסף. סופר לי כי השבוע קו 370 לא יצא במשך שעתיים שלמות (בבוקר) מתל אביב לבאר שבע (מאומת, המקור עובד חברה שחזה בכך לנגד עיניו). חזיתי בנהגים מותשים, מעשנים סיגריה בעצבים. חזיתי בנוסעים עצבניים, דרוכים וחסרי סבלנות.

נהגים רבים התפטרו בתקופה האחרונה מחברות שונות (יותר מהרגיל). אם אינכם יודעים, בכל חברות התחבורה הציבורית, מתחלפים נהגים כמעט על בסיס יומי. רוב הנהגים שמגיעים לעבוד בתחום, שורדים חודש-חודשיים ומתפטרים.

והערב הגעתי רשמית לנקודה בה החלטתי שאיני מסוגל יותר לסמוך על נסיעה בתחבורה הציבורית. תחושת החשש פשוט להיתקע בשעה מאוחרת מבלי שיש לך דרך לחזור הביתה, מלווה אותי לאחרונה וכך גם היום.

ומילא תחבורה ציבורית "רגילה", גם כזו שמיועדת עבור הגעה לנמל התעופה בן גוריון, יצאה הלילה באיחור של 25 דקות (נסיעה ראשונה בקו 469 מבאר שבע).

זה קרה בכמעט כל יום בו השתמשתי בתחבורה ציבורית בשבועיים האחרונים. נסיעות רבות כלל לא בוצעו, נסיעות רבות יצאו באיחור ניכר. וזמן ההגעה שלי ליעד התארך בחצי שעה, שעה, שעה וחצי ואפילו שעתיים.

הגעתי להרגשה כי הזמן שאני מאבד בנסיעות בתחבורה ציבורית בזמן האחרון (ולא רק ברמאדן) פשוט גדול מידי. בכל יום בו אני משתמש בתחבורה ציבורית, אני חווה תקלות רבות. המסקנה המהדהדת בראשי היא לנהוג ברכב לכל מקום שאני צריך להגיע אליו בארץ, משמע הוצאות נסיעה כבדות מאד. ושימשו ברכבת ישראל אינו פותר את הבעיה, כי בתחנת הרכבת, כשאוטובוס ההמשך לא מגיע, זה לא משנה שהרכבת הגיעה בזמן...

בשבוע הבא, עיד אל פיטר. המשמעות - אינספור נהגים שכלל לא יגיעו לעבודה ואינספור נסיעות שפשוט לא תבוצענה.

פה נקברה התחבורה הציבורית, נוחי על משכבך בשלום.

אוי.. בשורות איוב.
מחר אני אמורה לנסוע בקו 380 שיוצא מבאר שבע בשעה 09.40
קבעתי פגישה עם חברות.
לפי מה שאתה כותב - קיים סיכוי/סיכון שהאוטובוס לא ייצא בכלל.
אז שוב אצטרך לנסוע ברכבת.
ובחזרה- מקווה שלא "אתקע" כמו לפני כשבועיים , כפי שכתבתי כאן.
רעיה

 

[olli3]

רוב הבעיות, בשעות הערב. אבל אכן, אי אפשר לסמוך גם בשעות היום

אוי.. בשורות איוב.
מחר אני אמורה לנסוע בקו 380 שיוצא מבאר שבע בשעה 09.40
קבעתי פגישה עם חברות.
לפי מה שאתה כותב - קיים סיכוי/סיכון שהאוטובוס לא ייצא בכלל.
אז שוב אצטרך לנסוע ברכבת.
ובחזרה- מקווה שלא "אתקע" כמו לפני כשבועיים , כפי שכתבתי כאן.
רעיה

רוב הבעיות, בשעות הערב. אבל אכן, אי אפשר לסמוך גם בשעות היום

 

[אורי404]

עדיין, ברכבת סיכוי שהעלות פחות תהיה כבדה מפרייבט

קריסת התחבורה הציבורית ז"ל, בשבוע הבא - השיא.
כידוע, בשבוע הבא - עיד אל פיטר. המשמעות? המון סידורים ריקים = המון נסיעות לא מבוצעות בכל הארץ, בכל המפעילות.

בימים אלו, בחודש הרמאדן, נוסעי התחבורה הציבורית הורגלו כי אוטובוסים לא יצאו, לפעמים גם שעה ושעתיים.

במשך ה-3 וחצי שעות שלקח לי הערב להגיע הביתה (במקום כשעה וחצי), עקב תקלות הן של שתי מפעילות, הזדמן לי לשוחח עם נהגים שונים, סדרנים ומוקדי שירות לקוחות (שלא משרתים את הלקוחות כי אלו נהלי החברה, לא למצוא פתרונות ללקוח בזמן אמת).

התמונה עגומה מאד. בשבועיים האחרונים בהם אני נוסע באוטובוסים של מפעילות שונות, חוויתי אינספור איחורים, אי ביצוע נסיעות וטוב נוסף. סופר לי כי השבוע קו 370 לא יצא במשך שעתיים שלמות (בבוקר) מתל אביב לבאר שבע (מאומת, המקור עובד חברה שחזה בכך לנגד עיניו). חזיתי בנהגים מותשים, מעשנים סיגריה בעצבים. חזיתי בנוסעים עצבניים, דרוכים וחסרי סבלנות.

נהגים רבים התפטרו בתקופה האחרונה מחברות שונות (יותר מהרגיל). אם אינכם יודעים, בכל חברות התחבורה הציבורית, מתחלפים נהגים כמעט על בסיס יומי. רוב הנהגים שמגיעים לעבוד בתחום, שורדים חודש-חודשיים ומתפטרים.

והערב הגעתי רשמית לנקודה בה החלטתי שאיני מסוגל יותר לסמוך על נסיעה בתחבורה הציבורית. תחושת החשש פשוט להיתקע בשעה מאוחרת מבלי שיש לך דרך לחזור הביתה, מלווה אותי לאחרונה וכך גם היום.

ומילא תחבורה ציבורית "רגילה", גם כזו שמיועדת עבור הגעה לנמל התעופה בן גוריון, יצאה הלילה באיחור של 25 דקות (נסיעה ראשונה בקו 469 מבאר שבע).

זה קרה בכמעט כל יום בו השתמשתי בתחבורה ציבורית בשבועיים האחרונים. נסיעות רבות כלל לא בוצעו, נסיעות רבות יצאו באיחור ניכר. וזמן ההגעה שלי ליעד התארך בחצי שעה, שעה, שעה וחצי ואפילו שעתיים.

הגעתי להרגשה כי הזמן שאני מאבד בנסיעות בתחבורה ציבורית בזמן האחרון (ולא רק ברמאדן) פשוט גדול מידי. בכל יום בו אני משתמש בתחבורה ציבורית, אני חווה תקלות רבות. המסקנה המהדהדת בראשי היא לנהוג ברכב לכל מקום שאני צריך להגיע אליו בארץ, משמע הוצאות נסיעה כבדות מאד. ושימשו ברכבת ישראל אינו פותר את הבעיה, כי בתחנת הרכבת, כשאוטובוס ההמשך לא מגיע, זה לא משנה שהרכבת הגיעה בזמן...

בשבוע הבא, עיד אל פיטר. המשמעות - אינספור נהגים שכלל לא יגיעו לעבודה ואינספור נסיעות שפשוט לא תבוצענה.

פה נקברה התחבורה הציבורית, נוחי על משכבך בשלום.

עדיין, ברכבת סיכוי שהעלות פחות תהיה כבדה מפרייבט
אם האוטובוס יגיע לתחנת הרכבת - מה טוב. הרווחת. אם לא; נסיעה קצרה במונית ספיישל. עדיין זה עשוי להיות זול יותר, מנסיעה בפרייבט.
מה גם, שבפרייבט בשעות שונות יש את הקשיים, כמו נהיגה בעומסי תנועה או קושי במציאת חניה.

 

[raya]

למזלי - בבוקר לא היתה בעיה וחזרתי ברכבת

עדיין, ברכבת סיכוי שהעלות פחות תהיה כבדה מפרייבט
אם האוטובוס יגיע לתחנת הרכבת - מה טוב. הרווחת. אם לא; נסיעה קצרה במונית ספיישל. עדיין זה עשוי להיות זול יותר, מנסיעה בפרייבט.
מה גם, שבפרייבט בשעות שונות יש את הקשיים, כמו נהיגה בעומסי תנועה או קושי במציאת חניה.

למזלי - בבוקר לא היתה בעיה וחזרתי ברכבת
כי הגעתי לארלוזורוב 7 דקות לפני יציאת הרכבת ולקו 380 הייתי צריכה לחכות קרוב ל-¾ שעה.

 

[oshlick1]

עם כל הכבוד לקו 370 זה קו שכל המסלול שלו מכוסה על ידי רכבת

קריסת התחבורה הציבורית ז"ל, בשבוע הבא - השיא.
כידוע, בשבוע הבא - עיד אל פיטר. המשמעות? המון סידורים ריקים = המון נסיעות לא מבוצעות בכל הארץ, בכל המפעילות.

בימים אלו, בחודש הרמאדן, נוסעי התחבורה הציבורית הורגלו כי אוטובוסים לא יצאו, לפעמים גם שעה ושעתיים.

במשך ה-3 וחצי שעות שלקח לי הערב להגיע הביתה (במקום כשעה וחצי), עקב תקלות הן של שתי מפעילות, הזדמן לי לשוחח עם נהגים שונים, סדרנים ומוקדי שירות לקוחות (שלא משרתים את הלקוחות כי אלו נהלי החברה, לא למצוא פתרונות ללקוח בזמן אמת).

התמונה עגומה מאד. בשבועיים האחרונים בהם אני נוסע באוטובוסים של מפעילות שונות, חוויתי אינספור איחורים, אי ביצוע נסיעות וטוב נוסף. סופר לי כי השבוע קו 370 לא יצא במשך שעתיים שלמות (בבוקר) מתל אביב לבאר שבע (מאומת, המקור עובד חברה שחזה בכך לנגד עיניו). חזיתי בנהגים מותשים, מעשנים סיגריה בעצבים. חזיתי בנוסעים עצבניים, דרוכים וחסרי סבלנות.

נהגים רבים התפטרו בתקופה האחרונה מחברות שונות (יותר מהרגיל). אם אינכם יודעים, בכל חברות התחבורה הציבורית, מתחלפים נהגים כמעט על בסיס יומי. רוב הנהגים שמגיעים לעבוד בתחום, שורדים חודש-חודשיים ומתפטרים.

והערב הגעתי רשמית לנקודה בה החלטתי שאיני מסוגל יותר לסמוך על נסיעה בתחבורה הציבורית. תחושת החשש פשוט להיתקע בשעה מאוחרת מבלי שיש לך דרך לחזור הביתה, מלווה אותי לאחרונה וכך גם היום.

ומילא תחבורה ציבורית "רגילה", גם כזו שמיועדת עבור הגעה לנמל התעופה בן גוריון, יצאה הלילה באיחור של 25 דקות (נסיעה ראשונה בקו 469 מבאר שבע).

זה קרה בכמעט כל יום בו השתמשתי בתחבורה ציבורית בשבועיים האחרונים. נסיעות רבות כלל לא בוצעו, נסיעות רבות יצאו באיחור ניכר. וזמן ההגעה שלי ליעד התארך בחצי שעה, שעה, שעה וחצי ואפילו שעתיים.

הגעתי להרגשה כי הזמן שאני מאבד בנסיעות בתחבורה ציבורית בזמן האחרון (ולא רק ברמאדן) פשוט גדול מידי. בכל יום בו אני משתמש בתחבורה ציבורית, אני חווה תקלות רבות. המסקנה המהדהדת בראשי היא לנהוג ברכב לכל מקום שאני צריך להגיע אליו בארץ, משמע הוצאות נסיעה כבדות מאד. ושימשו ברכבת ישראל אינו פותר את הבעיה, כי בתחנת הרכבת, כשאוטובוס ההמשך לא מגיע, זה לא משנה שהרכבת הגיעה בזמן...

בשבוע הבא, עיד אל פיטר. המשמעות - אינספור נהגים שכלל לא יגיעו לעבודה ואינספור נסיעות שפשוט לא תבוצענה.

פה נקברה התחבורה הציבורית, נוחי על משכבך בשלום.

עם כל הכבוד לקו 370 זה קו שכל המסלול שלו מכוסה על ידי רכבת

 

[olli3]

זו הסתכלות לא נכונה ועדיין הוא מהיר יותר מהרכבת ברוב שעות

עם כל הכבוד לקו 370 זה קו שכל המסלול שלו מכוסה על ידי רכבת

זו הסתכלות לא נכונה ועדיין הוא מהיר יותר מהרכבת ברוב שעות
היום וזול בכמעט חצי מחיר.

בשעות שאינן שעות העומס שבהן גם ככה פועלת רק הרכבת שעוצרת בלהבים-רהט, קרית גת, רמלה ולוד - זמן הנסיעה ב370 קצר יותר.

כמו כן, בית החולים סורוקה וגם אונ' בן גוריון הם מוקד משיכה שהרכבת לא נותנת להם באמת מענה. גם תחנת מרכז אורן היא תחנה פעילה כך שבכל נסיעה יורדים בין 2-10 נוסעים (תלוי באיזו נסיעה).

שלא נדבר על תדירות הרכבות בשעות שאינן שעות השיא, פעם בשעה רכבת - זה לא פתרון.

 

[raya]

אז מה? נכון - המסלול כמעט זהה....

עם כל הכבוד לקו 370 זה קו שכל המסלול שלו מכוסה על ידי רכבת

אז מה? נכון - המסלול כמעט זהה....
אבל למרות זאת אני מעדיפה את 370 על הרכבת מכמה סיבות.
בעיקר - לו"ז נוח יותר (גם אחרי שקיצצו חלק מהנסיעות).
תמח"ת קרובה לי לבית של הבת שלי, ואם ארד בתחנת ההגנה- אצטרך לעלות את הדרך עד לתמח"ת (זה בערך 5 דקות הליכה).
המחיר - מדבר בעד עצמו.....
רעיה

 

[oshlick1]

זה שמשרד התחבורה לא מצליח לשלוט במחירים זה סיפור אחר...

אז מה? נכון - המסלול כמעט זהה....
אבל למרות זאת אני מעדיפה את 370 על הרכבת מכמה סיבות.
בעיקר - לו"ז נוח יותר (גם אחרי שקיצצו חלק מהנסיעות).
תמח"ת קרובה לי לבית של הבת שלי, ואם ארד בתחנת ההגנה- אצטרך לעלות את הדרך עד לתמח"ת (זה בערך 5 דקות הליכה).
המחיר - מדבר בעד עצמו.....
רעיה

זה שמשרד התחבורה לא מצליח לשלוט במחירים זה סיפור אחר...
באותו אופן נסיעה ברכבת מחיפה לקרית חיים (עיוות כשלעצמו) זול יותר מהמטרונית...
אין לזה שום הגיון
צריך לאחד את המחירים

 

[ניצן חזר הבייתה]

בירושלים אוטובוסים פועלים בתדירויות גבוהות, לא נראית קריסה

קריסת התחבורה הציבורית ז"ל, בשבוע הבא - השיא.
כידוע, בשבוע הבא - עיד אל פיטר. המשמעות? המון סידורים ריקים = המון נסיעות לא מבוצעות בכל הארץ, בכל המפעילות.

בימים אלו, בחודש הרמאדן, נוסעי התחבורה הציבורית הורגלו כי אוטובוסים לא יצאו, לפעמים גם שעה ושעתיים.

במשך ה-3 וחצי שעות שלקח לי הערב להגיע הביתה (במקום כשעה וחצי), עקב תקלות הן של שתי מפעילות, הזדמן לי לשוחח עם נהגים שונים, סדרנים ומוקדי שירות לקוחות (שלא משרתים את הלקוחות כי אלו נהלי החברה, לא למצוא פתרונות ללקוח בזמן אמת).

התמונה עגומה מאד. בשבועיים האחרונים בהם אני נוסע באוטובוסים של מפעילות שונות, חוויתי אינספור איחורים, אי ביצוע נסיעות וטוב נוסף. סופר לי כי השבוע קו 370 לא יצא במשך שעתיים שלמות (בבוקר) מתל אביב לבאר שבע (מאומת, המקור עובד חברה שחזה בכך לנגד עיניו). חזיתי בנהגים מותשים, מעשנים סיגריה בעצבים. חזיתי בנוסעים עצבניים, דרוכים וחסרי סבלנות.

נהגים רבים התפטרו בתקופה האחרונה מחברות שונות (יותר מהרגיל). אם אינכם יודעים, בכל חברות התחבורה הציבורית, מתחלפים נהגים כמעט על בסיס יומי. רוב הנהגים שמגיעים לעבוד בתחום, שורדים חודש-חודשיים ומתפטרים.

והערב הגעתי רשמית לנקודה בה החלטתי שאיני מסוגל יותר לסמוך על נסיעה בתחבורה הציבורית. תחושת החשש פשוט להיתקע בשעה מאוחרת מבלי שיש לך דרך לחזור הביתה, מלווה אותי לאחרונה וכך גם היום.

ומילא תחבורה ציבורית "רגילה", גם כזו שמיועדת עבור הגעה לנמל התעופה בן גוריון, יצאה הלילה באיחור של 25 דקות (נסיעה ראשונה בקו 469 מבאר שבע).

זה קרה בכמעט כל יום בו השתמשתי בתחבורה ציבורית בשבועיים האחרונים. נסיעות רבות כלל לא בוצעו, נסיעות רבות יצאו באיחור ניכר. וזמן ההגעה שלי ליעד התארך בחצי שעה, שעה, שעה וחצי ואפילו שעתיים.

הגעתי להרגשה כי הזמן שאני מאבד בנסיעות בתחבורה ציבורית בזמן האחרון (ולא רק ברמאדן) פשוט גדול מידי. בכל יום בו אני משתמש בתחבורה ציבורית, אני חווה תקלות רבות. המסקנה המהדהדת בראשי היא לנהוג ברכב לכל מקום שאני צריך להגיע אליו בארץ, משמע הוצאות נסיעה כבדות מאד. ושימשו ברכבת ישראל אינו פותר את הבעיה, כי בתחנת הרכבת, כשאוטובוס ההמשך לא מגיע, זה לא משנה שהרכבת הגיעה בזמן...

בשבוע הבא, עיד אל פיטר. המשמעות - אינספור נהגים שכלל לא יגיעו לעבודה ואינספור נסיעות שפשוט לא תבוצענה.

פה נקברה התחבורה הציבורית, נוחי על משכבך בשלום.

בירושלים אוטובוסים פועלים בתדירויות גבוהות, לא נראית קריסה

 

[Ccyclist]

האם אמצעי ל2 הק"מ האחרונים יעזור?

קריסת התחבורה הציבורית ז"ל, בשבוע הבא - השיא.
כידוע, בשבוע הבא - עיד אל פיטר. המשמעות? המון סידורים ריקים = המון נסיעות לא מבוצעות בכל הארץ, בכל המפעילות.

בימים אלו, בחודש הרמאדן, נוסעי התחבורה הציבורית הורגלו כי אוטובוסים לא יצאו, לפעמים גם שעה ושעתיים.

במשך ה-3 וחצי שעות שלקח לי הערב להגיע הביתה (במקום כשעה וחצי), עקב תקלות הן של שתי מפעילות, הזדמן לי לשוחח עם נהגים שונים, סדרנים ומוקדי שירות לקוחות (שלא משרתים את הלקוחות כי אלו נהלי החברה, לא למצוא פתרונות ללקוח בזמן אמת).

התמונה עגומה מאד. בשבועיים האחרונים בהם אני נוסע באוטובוסים של מפעילות שונות, חוויתי אינספור איחורים, אי ביצוע נסיעות וטוב נוסף. סופר לי כי השבוע קו 370 לא יצא במשך שעתיים שלמות (בבוקר) מתל אביב לבאר שבע (מאומת, המקור עובד חברה שחזה בכך לנגד עיניו). חזיתי בנהגים מותשים, מעשנים סיגריה בעצבים. חזיתי בנוסעים עצבניים, דרוכים וחסרי סבלנות.

נהגים רבים התפטרו בתקופה האחרונה מחברות שונות (יותר מהרגיל). אם אינכם יודעים, בכל חברות התחבורה הציבורית, מתחלפים נהגים כמעט על בסיס יומי. רוב הנהגים שמגיעים לעבוד בתחום, שורדים חודש-חודשיים ומתפטרים.

והערב הגעתי רשמית לנקודה בה החלטתי שאיני מסוגל יותר לסמוך על נסיעה בתחבורה הציבורית. תחושת החשש פשוט להיתקע בשעה מאוחרת מבלי שיש לך דרך לחזור הביתה, מלווה אותי לאחרונה וכך גם היום.

ומילא תחבורה ציבורית "רגילה", גם כזו שמיועדת עבור הגעה לנמל התעופה בן גוריון, יצאה הלילה באיחור של 25 דקות (נסיעה ראשונה בקו 469 מבאר שבע).

זה קרה בכמעט כל יום בו השתמשתי בתחבורה ציבורית בשבועיים האחרונים. נסיעות רבות כלל לא בוצעו, נסיעות רבות יצאו באיחור ניכר. וזמן ההגעה שלי ליעד התארך בחצי שעה, שעה, שעה וחצי ואפילו שעתיים.

הגעתי להרגשה כי הזמן שאני מאבד בנסיעות בתחבורה ציבורית בזמן האחרון (ולא רק ברמאדן) פשוט גדול מידי. בכל יום בו אני משתמש בתחבורה ציבורית, אני חווה תקלות רבות. המסקנה המהדהדת בראשי היא לנהוג ברכב לכל מקום שאני צריך להגיע אליו בארץ, משמע הוצאות נסיעה כבדות מאד. ושימשו ברכבת ישראל אינו פותר את הבעיה, כי בתחנת הרכבת, כשאוטובוס ההמשך לא מגיע, זה לא משנה שהרכבת הגיעה בזמן...

בשבוע הבא, עיד אל פיטר. המשמעות - אינספור נהגים שכלל לא יגיעו לעבודה ואינספור נסיעות שפשוט לא תבוצענה.

פה נקברה התחבורה הציבורית, נוחי על משכבך בשלום.

האם אמצעי ל2 הק"מ האחרונים יעזור?
לפעמים עדיף לפסוח על האוטובוס המקומי ולהגיע רק לרכבת או לאוטובוס הבינעירוני תוך שימוש באופניים או אמצעים אחרים. גם בימים שבתיקונם זה חוסך המתנה רבה ובמערכות עם תדירות סבירה של אוטובוס כל 10 דקות זה יכול לחסוך במצטבר 20 דקות נשני עברי האמציע הבינעירוני. (בנסיעה של 2 ק"מ בשטח עירוני
&nbsp
אם הנסיעה היא לתל אביב אז יתכן שעדיף להשתמש בתל אופן בתוך ת"א ולראות אם ריאלי להחנות אופניים בתחנות ב"ש. אופניים מהירות פי 3-4 מהליכה ומתחנות ת"א ניתן להגיע לים תוך 8-10 דקות. אם הסיכון שבהחזקת אופניים בתחנות ב"ש גדול מדי אפשר לשקול אמצעים אחרים כמו רולרבליידס או קורקינט מתקפל שאמנם מהירים רק פי 2 מהליכה אך בהחלט מקצרים את זמן ההגעה.
&nbsp
יש כמובן מי שרעיונות אלו אינם רלוונטים לו בגלל מצב פיזי, ובחום הקיץ הישראלי עדיף לקבוע קצב פחות מהיר כדי שלא להתחמם יותר מדי (רכבתי בלונדון בימים של 38 מעלות) אבל בגדול כשהמערכת מאכזבת אפשר לחשוב איך לצמצם את נקודות התורפה שלה למינימום ע"י שימוש באמצעי המרכזי לנסיעה בלבד.

 

[olli3]

אני גר 8 דקות הליכה מתחנת האוטובוס בסורוקה.

האם אמצעי ל2 הק"מ האחרונים יעזור?
לפעמים עדיף לפסוח על האוטובוס המקומי ולהגיע רק לרכבת או לאוטובוס הבינעירוני תוך שימוש באופניים או אמצעים אחרים. גם בימים שבתיקונם זה חוסך המתנה רבה ובמערכות עם תדירות סבירה של אוטובוס כל 10 דקות זה יכול לחסוך במצטבר 20 דקות נשני עברי האמציע הבינעירוני. (בנסיעה של 2 ק"מ בשטח עירוני
&nbsp
אם הנסיעה היא לתל אביב אז יתכן שעדיף להשתמש בתל אופן בתוך ת"א ולראות אם ריאלי להחנות אופניים בתחנות ב"ש. אופניים מהירות פי 3-4 מהליכה ומתחנות ת"א ניתן להגיע לים תוך 8-10 דקות. אם הסיכון שבהחזקת אופניים בתחנות ב"ש גדול מדי אפשר לשקול אמצעים אחרים כמו רולרבליידס או קורקינט מתקפל שאמנם מהירים רק פי 2 מהליכה אך בהחלט מקצרים את זמן ההגעה.
&nbsp
יש כמובן מי שרעיונות אלו אינם רלוונטים לו בגלל מצב פיזי, ובחום הקיץ הישראלי עדיף לקבוע קצב פחות מהיר כדי שלא להתחמם יותר מדי (רכבתי בלונדון בימים של 38 מעלות) אבל בגדול כשהמערכת מאכזבת אפשר לחשוב איך לצמצם את נקודות התורפה שלה למינימום ע"י שימוש באמצעי המרכזי לנסיעה בלבד.

אני גר 8 דקות הליכה מתחנת האוטובוס בסורוקה.
ממנה יש לי שירות לכמעט כל מקום בארץ. גדלתי דקת הליכה מתחנה זו (בית אימי) ומאז ומתמיד העדפנו לנסוע ב369 האקספרס (בימיו היה אקספרס), מאשר לנסוע למרכזית ולעלות משם על 370. בשעות ש394 היה פעיל, היינו נוסעים בו (הייתה לו תחנה בזמנו בסורוקה בשני הכיוונים).

בחניון תחנת רכבת צפון בבאר שבע גונבים גם מכוניות וגם אופניים.

הרחוב בו עוברים קווי האוטובוס העירוניים הסמוך לביתי פועל כעת כחד סטרי עקב עבודות תשתית ארוכות שתמשכנה כשנה. ברחוב זה היה קיים שירות הן למרכזית (ורכבת באר שבע מרכז) והן לרכבת צפון. כעת, עבור נסיעה למרכזית עליי ללכת 4 דקות לתחנה אחרת בקווים איטיים יותר או ללכת 6 דקות לקווים מהירים יותר + שירות לרכבת צפון.

הליכה לתחנת הרכבת באר שבע צפון לוקחת 20 דקות בשעות הבוקר וכמעט חצי שעה בשעות הערב. מדוע? כי הדרך המהירה היא דרך אוניברסיטת בן גוריון ומי שאינו סטודנט לא יכול להיכנס לאונ' בשעות הערב. מה גם שהשער בכיוון הנגדי מהרכבת נסגר ב22:00.

כדי לרכב באופניים לשם, אצטרך לרכוש אופניים וכאמור אסתכן בגניבתם (יש מכת גניבות). מעבר לכך שאגיע לשם מזיע.

על מנת להגיע למרכזית באוטובוס כדי להמשיך ברכבת, אבזבז זמן נסיעה של כרבע שעה + את זמן הנסיעה שלוקח לרכבת להגיע מבאר שבע מרכז לבאר שבע צפון (9 דקות אם אני לא טועה). תוסיף לזה זמני המתנה גם לאוטובוס וגם לרכבת ושרפת חצי שעה בכיף.

אני נוטה לשוב לבאר שבע סביב חצות-1 בלילה, עת שהשירות העירוני ברובו הסתיים אך עדיין קיים שירות בקו 112 שפעיל עד 1:30 והוא מביא אותי לתחנה הנמצאת במרחק הליכה של 8 דקות מביתי. יש רכבות שאיתן אספיק אותו ויש רכבות שלאחר ההגעה לתחנת הרכבת, אצטרך להמתין 20 דקות לקו 112 + נסיעה של עוד 5 דקות + הליכה של עוד 8 דקות. ובנוסף קיים שירות פעם בשעה בקו 469 מהתחנה המרכזית לסורוקה ומשם עוד 8 דקות הליכה הביתה.

בשורה התחתונה - הרכבת פשוט לא פרקטית עבורי.

לגבי הים - אני נוסע לחופים שונים באיזור השרון והשפלה בעיקר. אני נוסע גם למספר חופים בת"א, אך בתדירות נמוכה יותר.

 

[Ccyclist]

אם כך מדובר ב10 דק רכיבה או 15 דק רולרבליידס לב"ש צפון

אני גר 8 דקות הליכה מתחנת האוטובוס בסורוקה.
ממנה יש לי שירות לכמעט כל מקום בארץ. גדלתי דקת הליכה מתחנה זו (בית אימי) ומאז ומתמיד העדפנו לנסוע ב369 האקספרס (בימיו היה אקספרס), מאשר לנסוע למרכזית ולעלות משם על 370. בשעות ש394 היה פעיל, היינו נוסעים בו (הייתה לו תחנה בזמנו בסורוקה בשני הכיוונים).

בחניון תחנת רכבת צפון בבאר שבע גונבים גם מכוניות וגם אופניים.

הרחוב בו עוברים קווי האוטובוס העירוניים הסמוך לביתי פועל כעת כחד סטרי עקב עבודות תשתית ארוכות שתמשכנה כשנה. ברחוב זה היה קיים שירות הן למרכזית (ורכבת באר שבע מרכז) והן לרכבת צפון. כעת, עבור נסיעה למרכזית עליי ללכת 4 דקות לתחנה אחרת בקווים איטיים יותר או ללכת 6 דקות לקווים מהירים יותר + שירות לרכבת צפון.

הליכה לתחנת הרכבת באר שבע צפון לוקחת 20 דקות בשעות הבוקר וכמעט חצי שעה בשעות הערב. מדוע? כי הדרך המהירה היא דרך אוניברסיטת בן גוריון ומי שאינו סטודנט לא יכול להיכנס לאונ' בשעות הערב. מה גם שהשער בכיוון הנגדי מהרכבת נסגר ב22:00.

כדי לרכב באופניים לשם, אצטרך לרכוש אופניים וכאמור אסתכן בגניבתם (יש מכת גניבות). מעבר לכך שאגיע לשם מזיע.

על מנת להגיע למרכזית באוטובוס כדי להמשיך ברכבת, אבזבז זמן נסיעה של כרבע שעה + את זמן הנסיעה שלוקח לרכבת להגיע מבאר שבע מרכז לבאר שבע צפון (9 דקות אם אני לא טועה). תוסיף לזה זמני המתנה גם לאוטובוס וגם לרכבת ושרפת חצי שעה בכיף.

אני נוטה לשוב לבאר שבע סביב חצות-1 בלילה, עת שהשירות העירוני ברובו הסתיים אך עדיין קיים שירות בקו 112 שפעיל עד 1:30 והוא מביא אותי לתחנה הנמצאת במרחק הליכה של 8 דקות מביתי. יש רכבות שאיתן אספיק אותו ויש רכבות שלאחר ההגעה לתחנת הרכבת, אצטרך להמתין 20 דקות לקו 112 + נסיעה של עוד 5 דקות + הליכה של עוד 8 דקות. ובנוסף קיים שירות פעם בשעה בקו 469 מהתחנה המרכזית לסורוקה ומשם עוד 8 דקות הליכה הביתה.

בשורה התחתונה - הרכבת פשוט לא פרקטית עבורי.

לגבי הים - אני נוסע לחופים שונים באיזור השרון והשפלה בעיקר. אני נוסע גם למספר חופים בת"א, אך בתדירות נמוכה יותר.

אם כך מדובר ב10 דק רכיבה או 15 דק רולרבליידס לב"ש צפון
במסלול עוקף האוניברסיטה, ואם תשקול אמצעי אישי חשמלי כמו הוברבורד / חיקויי סגווי למיניהם (שאפשר להעלות לרכבת כתיקים) לא יהיה עניין של זיעה.
&nbsp
ההתייחסות לים בתל אביב היא כגבולה המערבי של העיר בהשוואה לתחנות האיילון. אם יעדך בחצי הדרך לים (כיכר רבין, דיזינגוף סנטר, הבימה למשל) אז ההגעה לשם בתל אופן תארך כ 5 דקות בלבד ואם הבעיה באוטובוסים היתה בעיקרה בגוש דן יש להם תחליף אפקטיבי לשכבת הגיל 15-50.

 

[olli3]

אם המפעילות ישלמו לי על רכישת אמצעי חשמלי אישי כמו שציינת

אם כך מדובר ב10 דק רכיבה או 15 דק רולרבליידס לב"ש צפון
במסלול עוקף האוניברסיטה, ואם תשקול אמצעי אישי חשמלי כמו הוברבורד / חיקויי סגווי למיניהם (שאפשר להעלות לרכבת כתיקים) לא יהיה עניין של זיעה.
&nbsp
ההתייחסות לים בתל אביב היא כגבולה המערבי של העיר בהשוואה לתחנות האיילון. אם יעדך בחצי הדרך לים (כיכר רבין, דיזינגוף סנטר, הבימה למשל) אז ההגעה לשם בתל אופן תארך כ 5 דקות בלבד ואם הבעיה באוטובוסים היתה בעיקרה בגוש דן יש להם תחליף אפקטיבי לשכבת הגיל 15-50.

אם המפעילות ישלמו לי על רכישת אמצעי חשמלי אישי כמו שציינת
אעשה זאת. אין שום הגיון ברכישת מוצר שכזה כשהסיבה לרכישתו היא אי עמידה בתנאי הזיכיון להפעלת שירותי תחבורה ציבורית, לרבות אי עמידה בלו"ז ואי ביצוע נסיעות.

מה גם, שאם אני נוסע לים, לקחת איתי אמצעי חשמלי שכזה שמה לעשות, הוא גניב... זה לא הדבר הכי יעיל בעולם.

בגוש דן יש לי פחות בעיה עם אוטובוסים פנימיים, במיוחד מכיוון שאני נוסע למקומות מרכזיים שגם ככה יש אליהם קווים רבים ובתדירות גבוהה.

הבעיה היא יותר במקומות שמתבססים על קו שירות אחד שגם אם הוא תדיר, מספיק ששתי נסיעות שלו לא יוצאות ואתה תקוע בתחנה כבר 20-30 דקות.

ושוב, אני כמעט ולא נוסע לים בתל אביב. אני נוסע לים בתל אביב כשאני כבר גם ככה מגיע לתל אביב עבור דברים אחרים.

בשורה התחתונה, אני לא מתכוון לרכוש אמצעי תחבורה נוספים ממה שכבר יש ברשותי. לא אופניים, לא אמצעי חשמלי כלשהו. הכל יהיה טוב במידה ואטובוסים פשוט יצאו בזמן שהוגדר להם ונסיעות לא תתבטלנה סתם כך.

שכחתי לציין שהרכבת פחות פרקטית עבורי גם מכיוון שאיני מסוגל להירדם בה, מה שבקלות קורה כשאני בנסיעה באוטובוס בין עירוני בחזרה הביתה ולא פעם גם בהלוך.

 

[Ccyclist]

אז רכב עדיף מאמצעי "שובר מערכת" ?

אם המפעילות ישלמו לי על רכישת אמצעי חשמלי אישי כמו שציינת
אעשה זאת. אין שום הגיון ברכישת מוצר שכזה כשהסיבה לרכישתו היא אי עמידה בתנאי הזיכיון להפעלת שירותי תחבורה ציבורית, לרבות אי עמידה בלו"ז ואי ביצוע נסיעות.

מה גם, שאם אני נוסע לים, לקחת איתי אמצעי חשמלי שכזה שמה לעשות, הוא גניב... זה לא הדבר הכי יעיל בעולם.

בגוש דן יש לי פחות בעיה עם אוטובוסים פנימיים, במיוחד מכיוון שאני נוסע למקומות מרכזיים שגם ככה יש אליהם קווים רבים ובתדירות גבוהה.

הבעיה היא יותר במקומות שמתבססים על קו שירות אחד שגם אם הוא תדיר, מספיק ששתי נסיעות שלו לא יוצאות ואתה תקוע בתחנה כבר 20-30 דקות.

ושוב, אני כמעט ולא נוסע לים בתל אביב. אני נוסע לים בתל אביב כשאני כבר גם ככה מגיע לתל אביב עבור דברים אחרים.

בשורה התחתונה, אני לא מתכוון לרכוש אמצעי תחבורה נוספים ממה שכבר יש ברשותי. לא אופניים, לא אמצעי חשמלי כלשהו. הכל יהיה טוב במידה ואטובוסים פשוט יצאו בזמן שהוגדר להם ונסיעות לא תתבטלנה סתם כך.

שכחתי לציין שהרכבת פחות פרקטית עבורי גם מכיוון שאיני מסוגל להירדם בה, מה שבקלות קורה כשאני בנסיעה באוטובוס בין עירוני בחזרה הביתה ולא פעם גם בהלוך.

אז רכב עדיף מאמצעי "שובר מערכת" ?
הבעיה שהעלית היא שהמערכת אינה מתפקדת במלואה ונקודות התורפה שלה בהחלפות יוצרות זמני המתנה לא סבירים. הצעתי היתה להוריד את גורמי המערכת שבה אתה תלוי וכך לצמצם את ההמתנות. במשך 13 שנה השתמשתי כך ברכבות לברייטון, תוך פסיחה על שלב התח"צ המשלים לתחנות הרכבת לברייטון וממנה, ויכולת לעלות על הכביש ברגע שיצאתי מתחנת הרכבת. עשיתי את זה לא רק מלונדון אלא גם לאורך החוף הדרומי אך התדירות הנמוכה ושעת היציאה המוקדמת של הרכבת האחרונה הביתה הכריחו אותי לנהוג ותאמין לי שזו היתה בחירה שנעשתה רק אחרי ניסיון למצוא רכבות אחרות שידלגו על הפער ברשת.
&nbsp
כאשר אתה משתמש במערכת תח"צ אך לא תלוי בה אקסקלוסיבית אתה יכול לעשות חיבורים גאוגרפיים שאינם הגיוניים מבחינת הרשת אך פועלים מצויין מבחינת הכבישים והקווים. כך למשל יכלתי להגיע מהייגייט לארלס קורט ב45 דקות ע"י רכיבה באופניים מתקפלות לתחנת הולוווי רוד של קו הפיקדילי כאשר נסיעה בתחתית והחלפה בקינגס קרוס או לסטר סקוור היו אורכות כשעה. חברים שהיו תלויים בתחתית התפלאו מהגמישות והמהירות שלי לעומת הרשת הרשמית כי תמיד יכלתי לבחור מסלול ישיר יותר ואם שילבתי רכבות זה היה בדרך כלל תוך מינימום החלפות. זה היה מהיר יותר גם מנסיעה עירונית ברכב פרטי. גם קנה המידה שלך משתנה משמעותית אם ב 5 דקות אתה יכול לצלוח קילומטר וחצי ולוותר על אוטובוס מקומי.
&nbsp
האופניים אינם האמצעי הרלוונטי היחיד, אם צריך משהו שנכנס לתיק עדיף סקייטבורד או רולרבליידס.
&nbsp
וכאמור לא התייחסתי לים בתל אביב כאל מקום לשחות אלא לגבול המערבי של רצועה בת 2.5 ק"מ בין תחנות האיילון לים. טוב לשמוע שאין בעיה עם הקווים המרובים בגוש דן, אך בתחום האמצעים המשלימים לא מדובר בעיר גדולה במיוחד אלא בתא שטח צר שניתן לחצות ממזרח למערב ב10 דקות, מה שאולי מפתיע למי שרגיל לקווי האוטובוס האלכסוניים המשרתים את מרכז תל אביב בנסיעות של 4-5 ק"מ מהאיילון ליעדיהם.
&nbsp
רכבת מול אוטובוס בינעירוני זה עניין של טעם וריח אבל אם האוטובוס יקרטע עד אחרי עיד אל פיטר באמת שעדיף להחליף לרכבת עד שיסתיימו חגי האיסלאם.
&nbsp
&nbsp

 

[olli3]

החל מהשנה הבאה עיד אל פיטר יצא עדיין תוך שנת הלימודים

אז רכב עדיף מאמצעי "שובר מערכת" ?
הבעיה שהעלית היא שהמערכת אינה מתפקדת במלואה ונקודות התורפה שלה בהחלפות יוצרות זמני המתנה לא סבירים. הצעתי היתה להוריד את גורמי המערכת שבה אתה תלוי וכך לצמצם את ההמתנות. במשך 13 שנה השתמשתי כך ברכבות לברייטון, תוך פסיחה על שלב התח"צ המשלים לתחנות הרכבת לברייטון וממנה, ויכולת לעלות על הכביש ברגע שיצאתי מתחנת הרכבת. עשיתי את זה לא רק מלונדון אלא גם לאורך החוף הדרומי אך התדירות הנמוכה ושעת היציאה המוקדמת של הרכבת האחרונה הביתה הכריחו אותי לנהוג ותאמין לי שזו היתה בחירה שנעשתה רק אחרי ניסיון למצוא רכבות אחרות שידלגו על הפער ברשת.
&nbsp
כאשר אתה משתמש במערכת תח"צ אך לא תלוי בה אקסקלוסיבית אתה יכול לעשות חיבורים גאוגרפיים שאינם הגיוניים מבחינת הרשת אך פועלים מצויין מבחינת הכבישים והקווים. כך למשל יכלתי להגיע מהייגייט לארלס קורט ב45 דקות ע"י רכיבה באופניים מתקפלות לתחנת הולוווי רוד של קו הפיקדילי כאשר נסיעה בתחתית והחלפה בקינגס קרוס או לסטר סקוור היו אורכות כשעה. חברים שהיו תלויים בתחתית התפלאו מהגמישות והמהירות שלי לעומת הרשת הרשמית כי תמיד יכלתי לבחור מסלול ישיר יותר ואם שילבתי רכבות זה היה בדרך כלל תוך מינימום החלפות. זה היה מהיר יותר גם מנסיעה עירונית ברכב פרטי. גם קנה המידה שלך משתנה משמעותית אם ב 5 דקות אתה יכול לצלוח קילומטר וחצי ולוותר על אוטובוס מקומי.
&nbsp
האופניים אינם האמצעי הרלוונטי היחיד, אם צריך משהו שנכנס לתיק עדיף סקייטבורד או רולרבליידס.
&nbsp
וכאמור לא התייחסתי לים בתל אביב כאל מקום לשחות אלא לגבול המערבי של רצועה בת 2.5 ק"מ בין תחנות האיילון לים. טוב לשמוע שאין בעיה עם הקווים המרובים בגוש דן, אך בתחום האמצעים המשלימים לא מדובר בעיר גדולה במיוחד אלא בתא שטח צר שניתן לחצות ממזרח למערב ב10 דקות, מה שאולי מפתיע למי שרגיל לקווי האוטובוס האלכסוניים המשרתים את מרכז תל אביב בנסיעות של 4-5 ק"מ מהאיילון ליעדיהם.
&nbsp
רכבת מול אוטובוס בינעירוני זה עניין של טעם וריח אבל אם האוטובוס יקרטע עד אחרי עיד אל פיטר באמת שעדיף להחליף לרכבת עד שיסתיימו חגי האיסלאם.
&nbsp
&nbsp

החל מהשנה הבאה עיד אל פיטר יצא עדיין תוך שנת הלימודים
שזה אומר שבשעות שיא בוקר עדיין יצטרכו לפעול קווי תלמידים ויש לא מעט כאלו ברחבי הארץ. זו השנה האחרונה למשך עוד שנים רבות שהעיד אל פיטר נופל על סיום שנת הלימודים ולכן קווי תלמידים לא פעילים כבר ואז הפגיעה בשירות היא פחותה יותר.

לגבי כל מה שכתבת, בשביל חודש בשנה של חג מוסלמי, אין לי טעם לרכוש מוצר שיעלה אצלי אבק 11 חודשים בשנה.

לגבי תל אביב עצמה, אני הולך המון בתל אביב, בין 3-5 ק"מ. משתמש בתחבורה עירונית רק כשיש לי לו"ז שצריך לעמוד בו ותמיד מצליח לעמוד בלו"ז בלי בעיות.

ספציפית, אם הרחוב שסמוך לביתי לא היה נסגר לכיוון נסיעה אחד, הייתי שוקל להשתמש ברכבת כמו שעוד הייתי משתמש בה מידי פעם בעבר. וגם אם לא היו גניבות כה רבות מאיזור תחנת רכבת צפון, הייתי פשוט נוסע לשם ברכב. הבעיה היא שאין שום מקום באיזור שקרוב מספיק לשם שהחניון הוא בחינם או בתשלום של עד 10 ש"ח ליום ויש בו מקומות חניה פנויים ושהוא גם בטוח בלילה (בלילה החניונים האלו פשוט פתוחים).

החניון היחיד שעוד בטוח הוא בתוך סורוקה ויום מתאפס אצלם בחצות ומכיוון שאני שב לאחר חצות, אדרש לשלם על שני ימים. ויום אחד זה 20 ש"ח או 25 ש"ח, לא זוכר בדיוק, אז אצטרך לשלם כפול וגם אז אצטרך ללכת עוד 7-8 דקות לרכבת.

כל הטרחה הזאת כשאני יכול לקחת את הרכב שלי, לפרסם טרמפ עם השתתפות בדלק וברוב המקרים אסע עם רכב מלא וכך עלויות הנסיעה תהיינה קטנות יותר וסבירות? אז כן, מלבד המינוס של לנהוג, במיוחד אם אתה מעט עייף, זה כבר הופך להיות יעיל מבחינת זמן נסיעה + לא הוצאה כבדה.

 

[trilliane]

זו אחת הסיבות העיקריות שאנשים נוסעים ברכב פרטי...

קריסת התחבורה הציבורית ז"ל, בשבוע הבא - השיא.
כידוע, בשבוע הבא - עיד אל פיטר. המשמעות? המון סידורים ריקים = המון נסיעות לא מבוצעות בכל הארץ, בכל המפעילות.

בימים אלו, בחודש הרמאדן, נוסעי התחבורה הציבורית הורגלו כי אוטובוסים לא יצאו, לפעמים גם שעה ושעתיים.

במשך ה-3 וחצי שעות שלקח לי הערב להגיע הביתה (במקום כשעה וחצי), עקב תקלות הן של שתי מפעילות, הזדמן לי לשוחח עם נהגים שונים, סדרנים ומוקדי שירות לקוחות (שלא משרתים את הלקוחות כי אלו נהלי החברה, לא למצוא פתרונות ללקוח בזמן אמת).

התמונה עגומה מאד. בשבועיים האחרונים בהם אני נוסע באוטובוסים של מפעילות שונות, חוויתי אינספור איחורים, אי ביצוע נסיעות וטוב נוסף. סופר לי כי השבוע קו 370 לא יצא במשך שעתיים שלמות (בבוקר) מתל אביב לבאר שבע (מאומת, המקור עובד חברה שחזה בכך לנגד עיניו). חזיתי בנהגים מותשים, מעשנים סיגריה בעצבים. חזיתי בנוסעים עצבניים, דרוכים וחסרי סבלנות.

נהגים רבים התפטרו בתקופה האחרונה מחברות שונות (יותר מהרגיל). אם אינכם יודעים, בכל חברות התחבורה הציבורית, מתחלפים נהגים כמעט על בסיס יומי. רוב הנהגים שמגיעים לעבוד בתחום, שורדים חודש-חודשיים ומתפטרים.

והערב הגעתי רשמית לנקודה בה החלטתי שאיני מסוגל יותר לסמוך על נסיעה בתחבורה הציבורית. תחושת החשש פשוט להיתקע בשעה מאוחרת מבלי שיש לך דרך לחזור הביתה, מלווה אותי לאחרונה וכך גם היום.

ומילא תחבורה ציבורית "רגילה", גם כזו שמיועדת עבור הגעה לנמל התעופה בן גוריון, יצאה הלילה באיחור של 25 דקות (נסיעה ראשונה בקו 469 מבאר שבע).

זה קרה בכמעט כל יום בו השתמשתי בתחבורה ציבורית בשבועיים האחרונים. נסיעות רבות כלל לא בוצעו, נסיעות רבות יצאו באיחור ניכר. וזמן ההגעה שלי ליעד התארך בחצי שעה, שעה, שעה וחצי ואפילו שעתיים.

הגעתי להרגשה כי הזמן שאני מאבד בנסיעות בתחבורה ציבורית בזמן האחרון (ולא רק ברמאדן) פשוט גדול מידי. בכל יום בו אני משתמש בתחבורה ציבורית, אני חווה תקלות רבות. המסקנה המהדהדת בראשי היא לנהוג ברכב לכל מקום שאני צריך להגיע אליו בארץ, משמע הוצאות נסיעה כבדות מאד. ושימשו ברכבת ישראל אינו פותר את הבעיה, כי בתחנת הרכבת, כשאוטובוס ההמשך לא מגיע, זה לא משנה שהרכבת הגיעה בזמן...

בשבוע הבא, עיד אל פיטר. המשמעות - אינספור נהגים שכלל לא יגיעו לעבודה ואינספור נסיעות שפשוט לא תבוצענה.

פה נקברה התחבורה הציבורית, נוחי על משכבך בשלום.

זו אחת הסיבות העיקריות שאנשים נוסעים ברכב פרטי...
חוסר אמינות, בזבוז זמן, תנאי נסיעה גרועים (בעמידה, בצפיפות, ברעש ובחוסר התחשבות).

בתור מישהי שלא נוסעת כמעט בשעות העומס או למקומות שאליהם אין לי תחבורה נוחה אני לוקחת רכב אם אני יכולה כי התחבורה הציבורית פשוט גוזלת זמן פי שניים ופי שלושה.

אתמול בלילה יצאתי מהקרנה של סרטט בדיזנגוף ב-23:37. הגעתי הביתה לחיפה ב-02:37. שלוש שעות בדיוק מנקודה לנקודה בשעה רגועה שבה הכבישים די ריקים והנסיעה חלקה. ברכב פרטי זה כנראה לא היה גוזל יותר משעה ורבע, שעה וחצי גג אם נוסעים באיזי.

אבל יצא ש-61 היה עמוס מאוד והוריד אותי מול סבידור באותה דקה שבה הרכבת יצאה מהרציף (והוא לא הוריד אותי ברציף

וזו הליכה די ארוכה). בלילה התדירות נמוכה (זה ברור והגיוני, אם כי הרכבת הייתה די עמוסה) וכך פספוס של 5 דקות גרר המתנה של 65 דקות... ואז עוד 16 דקות בחיפה לקו לילה, כי עכשיו קו 200 יוצא 3 פעמים בשעה ולכן יוצא בשעה ו-20 דקות ולא ב-15 דקות. נו, מה הן עוד 5 דקות להתייבש על הספסל באמצע הלילה בחיפה לעומת ה-65 דקות שכבר התייבשתי בת"א...

לפחות בכיוון הלוך מחיפה לת"א היה לי טרמפ עד הבית (גם כן בשעת לילה מאוחרת, בנסיעה חלקה ומהירה). רכב זה יקר, אבל גם זמן לא תמיד בא בחינם. בסופו של דבר לסמוך ב-100% על תחבורה ציבורית זה לא אפשרי. אנשים נטולי רכב פשוט נעזרים בבעלי רכב לכל המקרים שלהם התחבורה הציבורית לא מספקת פתרונות (ובמקרים רבים גם לא כ"כ מנסה כי היא לא יכולה).