והטירוף נמשך - שיא של כל הזמנים: 45 אלף מכוניות עלו על הכביש

מצב
הנושא נעול.
והטירוף נמשך - שיא של כל הזמנים: 45 אלף מכוניות עלו על הכביש

והטירוף נמשך - שיא של כל הזמנים: 45 אלף מכוניות עלו על הכביש
בחודש ינואר עלו על כבישי ישראל 45,210 מכוניות חדשות – שיא של כל הזמנים לחודש יחיד. מדובר בזינוק של כ-24% לעומת ינואר 2016, שהחזיק עד כה בשיא מסירות הרכב לחודש. הכמות האדירה של כלי הרכב שהצטרפו לכבישים הפקוקים מגיעה אחרי שפל מסירות בדצמבר, כיוון שלקוחות רבים רכשו מבעוד מועד מכונית "מודל 2017".

מתוך כתבה בדה מרקר
 

Bus Nerd

Active member
תצלום לוויין להמחשה: מכוניות חדשות מחכות בנמל אשדוד

והטירוף נמשך - שיא של כל הזמנים: 45 אלף מכוניות עלו על הכביש
בחודש ינואר עלו על כבישי ישראל 45,210 מכוניות חדשות – שיא של כל הזמנים לחודש יחיד. מדובר בזינוק של כ-24% לעומת ינואר 2016, שהחזיק עד כה בשיא מסירות הרכב לחודש. הכמות האדירה של כלי הרכב שהצטרפו לכבישים הפקוקים מגיעה אחרי שפל מסירות בדצמבר, כיוון שלקוחות רבים רכשו מבעוד מועד מכונית "מודל 2017".

מתוך כתבה בדה מרקר
תצלום לוויין להמחשה: מכוניות חדשות מחכות בנמל אשדוד
מתוך govmap:
&nbsp
http://govmap.gov.il?c=mJWJvXeK2pXT2edvXFqQFQ==|40kMcRxZ75fIT0owR15Uiw==&z=7&b=1&ap=1
&nbsp
תעשו זום. כל המלבנים הקטנים האלו הן מכוניות חדשות שמחכות בנמל. מדובר בכמות *עצומה* של מכוניות. כמובן שהתצלום קצת ישן, מאז שהוא צולם המצב החריף, אבל הוא יופי של דרך להמחיש את זה. תסתכלו על כל השטח שהמכוניות האלו תופסות. עכשיו תדמיינו שהן יצטרכו לנסוע יום יום בכבישי הארץ.
&nbsp
כמו שכתבת בהודעה שלך, זה פשוט טירוף. הרי מכונית חדשה שעולה על הכביש לא "מחליפה" מכונית ישנה, אדם שיש לו מכונית והחליף לחדשה מוכר את מכוניתו הישנה לאחר, ועוברות הרבה שנים עד שהמכונית מוצאת את דרכה לגריטה.
&nbsp
צריך השקעות ענק בתח"צ ושיפורים משמעותיים כדי לעצור את הטירוף הזה.
 

down und

New member
אתה טועה ומטעה

תצלום לוויין להמחשה: מכוניות חדשות מחכות בנמל אשדוד
מתוך govmap:
&nbsp
http://govmap.gov.il?c=mJWJvXeK2pXT2edvXFqQFQ==|40kMcRxZ75fIT0owR15Uiw==&z=7&b=1&ap=1
&nbsp
תעשו זום. כל המלבנים הקטנים האלו הן מכוניות חדשות שמחכות בנמל. מדובר בכמות *עצומה* של מכוניות. כמובן שהתצלום קצת ישן, מאז שהוא צולם המצב החריף, אבל הוא יופי של דרך להמחיש את זה. תסתכלו על כל השטח שהמכוניות האלו תופסות. עכשיו תדמיינו שהן יצטרכו לנסוע יום יום בכבישי הארץ.
&nbsp
כמו שכתבת בהודעה שלך, זה פשוט טירוף. הרי מכונית חדשה שעולה על הכביש לא "מחליפה" מכונית ישנה, אדם שיש לו מכונית והחליף לחדשה מוכר את מכוניתו הישנה לאחר, ועוברות הרבה שנים עד שהמכונית מוצאת את דרכה לגריטה.
&nbsp
צריך השקעות ענק בתח"צ ושיפורים משמעותיים כדי לעצור את הטירוף הזה.
אתה טועה ומטעה
כל שנה בשנים האחרונות מלא מלא מכוניות ירדו מן הכביש, לעתים תרתי משמע.

גניבות רכב
תאונות דרכים שמביאות לטוטל לוס או כמעט טוטל לוס (אגב, לוס ולא לוסט)
גריטה (אם כי בשנים האחרונות זה מעט נעצר)
זריקה של הרכב למגרשי גרוטאות בכל מני מקומות

כמדומני ששמעתי לאחרונה באחת התכניות הכלכליות בתקשורת שכמות המכוניות
שיורדות מהכביש בשנה היא כמה עשרות אלפים.
בערך שליש מהכמות שעולה כל שנה היא הכמות שיורדת.
 

Bus Nerd

Active member
אין שום טעות במה שכתבתי

אתה טועה ומטעה
כל שנה בשנים האחרונות מלא מלא מכוניות ירדו מן הכביש, לעתים תרתי משמע.

גניבות רכב
תאונות דרכים שמביאות לטוטל לוס או כמעט טוטל לוס (אגב, לוס ולא לוסט)
גריטה (אם כי בשנים האחרונות זה מעט נעצר)
זריקה של הרכב למגרשי גרוטאות בכל מני מקומות

כמדומני ששמעתי לאחרונה באחת התכניות הכלכליות בתקשורת שכמות המכוניות
שיורדות מהכביש בשנה היא כמה עשרות אלפים.
בערך שליש מהכמות שעולה כל שנה היא הכמות שיורדת.
אין שום טעות במה שכתבתי
אורך חיים ממוצע של מכונית על הכביש הוא בערך 20 שנה. הרבה פעמים יותר. נכון שיש כאלו שחיות פחות, אבל אורך החיים הממוצע עדיין ארוך, וכמות המכוניות על הכביש ממשיכה לגדול.
&nbsp
יש לציין שבנוסף ל45 אלף דגמי 2017 האלו, יש עוד שיבואו בהמשך השנה, וגם מלאי שנשאר משנים קודמות.
 

down und

New member
שוב, שליש עד 40% יורדות מהמלאי

אין שום טעות במה שכתבתי
אורך חיים ממוצע של מכונית על הכביש הוא בערך 20 שנה. הרבה פעמים יותר. נכון שיש כאלו שחיות פחות, אבל אורך החיים הממוצע עדיין ארוך, וכמות המכוניות על הכביש ממשיכה לגדול.
&nbsp
יש לציין שבנוסף ל45 אלף דגמי 2017 האלו, יש עוד שיבואו בהמשך השנה, וגם מלאי שנשאר משנים קודמות.
שוב, שליש עד 40% יורדות מהמלאי
חלקן הגדול, להערכתי כ-60 עד 70 אחוז מתוך אותן 40 אחוז ש"נעלמות"
הן אכן מכוניות בנות 18 שנים ומעלה.
20 עד 25 אחוז מתוך ה-40 הללו הן נגנבות לכוון הרש"פ
עוד כ-5 עד 10 מתוך ה-40, כלומר כ-2 עד 4 אחוז מכלל כל כלי הרכב במדינה
זה הרס טוטאלי, קרי טוטאל לוס.


אז חלק די מבוטל מאלו שקנו רכב חדש פשוט זרקו את רכבם במגרש גרוטאות
או שהרכב שהיה להם נגנב ונעלם אי שם בין טובאס לטול כרם או בין ג'נין לשכם.,
בנוסף כמה אלפים רבים שקנו רכב חדש פשוט רכבם הקודם הוכרז כטוטאל לוס
עקב תאונת דרכים.

ברור שממשיכה לגדול כי, כאמור, רק 40% מהמצבת יורדת כל שנה.
לכן, כיום יש יותר מפי 3 כמות מכוניות על הכביש מאשר לפני 30 שנה.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
מכירה לא מעט שהחליפו את רכבם אחרי שהקודם כבר "מת"

שוב, שליש עד 40% יורדות מהמלאי
חלקן הגדול, להערכתי כ-60 עד 70 אחוז מתוך אותן 40 אחוז ש"נעלמות"
הן אכן מכוניות בנות 18 שנים ומעלה.
20 עד 25 אחוז מתוך ה-40 הללו הן נגנבות לכוון הרש"פ
עוד כ-5 עד 10 מתוך ה-40, כלומר כ-2 עד 4 אחוז מכלל כל כלי הרכב במדינה
זה הרס טוטאלי, קרי טוטאל לוס.


אז חלק די מבוטל מאלו שקנו רכב חדש פשוט זרקו את רכבם במגרש גרוטאות
או שהרכב שהיה להם נגנב ונעלם אי שם בין טובאס לטול כרם או בין ג'נין לשכם.,
בנוסף כמה אלפים רבים שקנו רכב חדש פשוט רכבם הקודם הוכרז כטוטאל לוס
עקב תאונת דרכים.

ברור שממשיכה לגדול כי, כאמור, רק 40% מהמצבת יורדת כל שנה.
לכן, כיום יש יותר מפי 3 כמות מכוניות על הכביש מאשר לפני 30 שנה.
מכירה לא מעט שהחליפו את רכבם אחרי שהקודם כבר "מת"
בתאונה או "עשה את שלו" ונמכר לחלפים. יש כאלה שרוכשים רכב חדש כל כמה שנים כי לא משתלם להיות עם ישן, הישן נמכר למי שצריך רכב, פעמים רבות כי גם הוא משדרג את הרכב שלו... ולא פעם בסוף שרשרת השדרוגים האלה נמצא רכב שירד סופית מהכביש ולאו דווקא אחרי עשרים שנה. אנשים כיום כבר קצת יותר בררנים, הסטנדרטים עלו (גם של הבטיחות) וכבר לא רואים כ"כ הרבה מכוניות זקנות כפי שהיה בעבר.
 
נכון אבל...

מכירה לא מעט שהחליפו את רכבם אחרי שהקודם כבר "מת"
בתאונה או "עשה את שלו" ונמכר לחלפים. יש כאלה שרוכשים רכב חדש כל כמה שנים כי לא משתלם להיות עם ישן, הישן נמכר למי שצריך רכב, פעמים רבות כי גם הוא משדרג את הרכב שלו... ולא פעם בסוף שרשרת השדרוגים האלה נמצא רכב שירד סופית מהכביש ולאו דווקא אחרי עשרים שנה. אנשים כיום כבר קצת יותר בררנים, הסטנדרטים עלו (גם של הבטיחות) וכבר לא רואים כ"כ הרבה מכוניות זקנות כפי שהיה בעבר.
נכון אבל...
מספר המכוניות למשק בית הולך ועולה.
כלורמ, חלק מהרכבים "מוחלפים" אבל חלק לא מבוטל הם חדשים. משפחה עם רכב אחד שקונה רכב שני ומשפחה עם שני רכבים שקונה רכב שלישי (לילד לכבוד קבלת הרישיון). וגם יש את אלה שקונים את הרכב הראשון שלהם.

רמת המינוע הולכת ועולה, ואנחנו כבר עומדים על בערך 300 רכבים פרטיים ל-1000 נפש. באירופה היא יותר מ-600 כך ש"עוד יש נו לאן לגדול".
השאלה היא מה עושים עם הרכב?, האם נוסעים בו עד לעבודה או רק עד תחנת הרכבת או אפילו זה לא ומשתמשים בו רק בסופ"ש.

אגב, פועל יוצא מתופעת שני הרכבים כל משפחה, היא שכל רכב עושה פחות קילומטרים בשנה. (כלומר, משפחה עם שני רכבים עושה רק פי 1.5 ק"מ בשנה ממשפחה עם רכב אחד ולא פי 2, זה עדיין כמובן משפיעה לרעה על הכבישים.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
כאמור, גם כמות הנפשות למשק בית עולה, והסטנדרטים

נכון אבל...
מספר המכוניות למשק בית הולך ועולה.
כלורמ, חלק מהרכבים "מוחלפים" אבל חלק לא מבוטל הם חדשים. משפחה עם רכב אחד שקונה רכב שני ומשפחה עם שני רכבים שקונה רכב שלישי (לילד לכבוד קבלת הרישיון). וגם יש את אלה שקונים את הרכב הראשון שלהם.

רמת המינוע הולכת ועולה, ואנחנו כבר עומדים על בערך 300 רכבים פרטיים ל-1000 נפש. באירופה היא יותר מ-600 כך ש"עוד יש נו לאן לגדול".
השאלה היא מה עושים עם הרכב?, האם נוסעים בו עד לעבודה או רק עד תחנת הרכבת או אפילו זה לא ומשתמשים בו רק בסופ"ש.

אגב, פועל יוצא מתופעת שני הרכבים כל משפחה, היא שכל רכב עושה פחות קילומטרים בשנה. (כלומר, משפחה עם שני רכבים עושה רק פי 1.5 ק"מ בשנה ממשפחה עם רכב אחד ולא פי 2, זה עדיין כמובן משפיעה לרעה על הכבישים.
כאמור, גם כמות הנפשות למשק בית עולה, והסטנדרטים
היום ילדים מוסעים יותר ויותר לכל מקום, במקרים שבעבר הלכו ברגל או נסעו באוטובוס, חלילה. חלק מזה מוצדק – למשל האמירה ש"ילד עד גיל 9 לא חוצה כביש לבד" (הבנתי שזה בעקבות מחקרים על תפיסה מרחבית וקבלת החלטות בילדים) לא הייתה קיימת בזמני, אנחנו הלכנו לביה"ס לבד מכיתה א' (וחצינו כמה כבישים בדרך). חלק מזה כבר פינוק או היסטריה ל"תכשיט".
 

alantan

New member
אגב, המספר 300 הוא ממוצע. כמובן שאם מנטרלים חרדים מהמשוואה

נכון אבל...
מספר המכוניות למשק בית הולך ועולה.
כלורמ, חלק מהרכבים "מוחלפים" אבל חלק לא מבוטל הם חדשים. משפחה עם רכב אחד שקונה רכב שני ומשפחה עם שני רכבים שקונה רכב שלישי (לילד לכבוד קבלת הרישיון). וגם יש את אלה שקונים את הרכב הראשון שלהם.

רמת המינוע הולכת ועולה, ואנחנו כבר עומדים על בערך 300 רכבים פרטיים ל-1000 נפש. באירופה היא יותר מ-600 כך ש"עוד יש נו לאן לגדול".
השאלה היא מה עושים עם הרכב?, האם נוסעים בו עד לעבודה או רק עד תחנת הרכבת או אפילו זה לא ומשתמשים בו רק בסופ"ש.

אגב, פועל יוצא מתופעת שני הרכבים כל משפחה, היא שכל רכב עושה פחות קילומטרים בשנה. (כלומר, משפחה עם שני רכבים עושה רק פי 1.5 ק"מ בשנה ממשפחה עם רכב אחד ולא פי 2, זה עדיין כמובן משפיעה לרעה על הכבישים.
אגב, המספר 300 הוא ממוצע. כמובן שאם מנטרלים חרדים מהמשוואה
המספר גבוה יותר, כי ידוע לנו שהם ממעטים בקניית רכב פרטי באופן מובהק לעומת שאר האוכלוסייה. אני מניח שאין צורך לנטרל מיעוטים מהחישוב כי אורח החיים שלהם אינו שונה מהותית מזה של האוכלוסייה היהודית.
 

orenhz

Member
אלה רק המכוניות מאירופה ואמריקה. אלה מהמזרח מגיעות לנמל אילת

תצלום לוויין להמחשה: מכוניות חדשות מחכות בנמל אשדוד
מתוך govmap:
&nbsp
http://govmap.gov.il?c=mJWJvXeK2pXT2edvXFqQFQ==|40kMcRxZ75fIT0owR15Uiw==&z=7&b=1&ap=1
&nbsp
תעשו זום. כל המלבנים הקטנים האלו הן מכוניות חדשות שמחכות בנמל. מדובר בכמות *עצומה* של מכוניות. כמובן שהתצלום קצת ישן, מאז שהוא צולם המצב החריף, אבל הוא יופי של דרך להמחיש את זה. תסתכלו על כל השטח שהמכוניות האלו תופסות. עכשיו תדמיינו שהן יצטרכו לנסוע יום יום בכבישי הארץ.
&nbsp
כמו שכתבת בהודעה שלך, זה פשוט טירוף. הרי מכונית חדשה שעולה על הכביש לא "מחליפה" מכונית ישנה, אדם שיש לו מכונית והחליף לחדשה מוכר את מכוניתו הישנה לאחר, ועוברות הרבה שנים עד שהמכונית מוצאת את דרכה לגריטה.
&nbsp
צריך השקעות ענק בתח"צ ושיפורים משמעותיים כדי לעצור את הטירוף הזה.
אלה רק המכוניות מאירופה ואמריקה. אלה מהמזרח מגיעות לנמל אילת
 
אעלה שוב את דעתי האישית בנוגע לעניין

והטירוף נמשך - שיא של כל הזמנים: 45 אלף מכוניות עלו על הכביש
בחודש ינואר עלו על כבישי ישראל 45,210 מכוניות חדשות – שיא של כל הזמנים לחודש יחיד. מדובר בזינוק של כ-24% לעומת ינואר 2016, שהחזיק עד כה בשיא מסירות הרכב לחודש. הכמות האדירה של כלי הרכב שהצטרפו לכבישים הפקוקים מגיעה אחרי שפל מסירות בדצמבר, כיוון שלקוחות רבים רכשו מבעוד מועד מכונית "מודל 2017".

מתוך כתבה בדה מרקר
אעלה שוב את דעתי האישית בנוגע לעניין
רמות המיסוי על רכב בישראל הן מן הגבוהות בעולם המערבי, גם במחיר הרכב וגם בדלק וכמובן בעוד אגרות למיניהן.
התירוץ הקבוע הוא שהמיסוי נועד לעודד תח"צ..
אבל כמובן שהמציאות מוכיחה ההיפך - הגידול בשימוש ברכב הפרטי גבוה הרבה יותר מהשימוש בתח"צ, מה שגורם לעוד פקקים, זיהום אוויר ובזבוז עצום של זמן.
יחד עם זאת, כפי שאמר שר התחבורה ואמרו אחרים - אחזקת רכב אינה פשע, כי למשפחה ממוצעת הרבה יותר נח ופשוט להתנייד עם הרכב הפרטי בזמנים ובמקומות שונים, והמיסוי המטורף מקשה עד מאוד.

לכן, לדעתי, המיסוי צריך להיות דיפרנציאלי ביחס לתרומה לגודש. כלומר, דבר ראשון יש להמשיך וביתר שאת את המגמה הברוכה של השקעה בתח"צ ובמיוחד במתע"נים במקומות אליהם מגיעים מידי יום כמויות גדולות של אנשים, בעיקר למרכזי תעסוקה. לאחר מכן, כשתהיה אלטרנטיבה ראויה של תח"צ צריך להטיל בלי לחשוש אגרת גודש על אותם מקומות בזמנים המועדים, משום שאם יש אפשרות טובה של תח"צ אין שום סיבה שיגיעו ברכב הפרטי. לדעתי למרכז העיר ירושלים ולמרכזי התעסוקה סביב תחנות הרכבת במרכז תל אביב ניתן להטיל כבר כיום, כי הרק"ל בירושלים, והרכבת והנתיב המהיר לאזור הבורסה והשלום בתל אביב נותנים אפשרות יעילה כבר כיום לתח"צ (שתעלה בעתיד עם תחיחת הרק"ל התל אביבית)
צעד נוסף הוא הטלת המיסוי הגבוה רק על רכב שני למשק בית, ולא בכל רכב.
והצעד החשוב ביותר הוא נקיטת צעדים אשר יצמצמו את הכדאיות של הליסינג הניתו בהמוניו, ובפרט ע"י המעסיקה הגדולה ביותר - מדינת ישראל.

צעדים אלו מצד אחד יורידו את נטל המס הכבד עבור משפחות ונוסעים בזמנים ובמקומות פחות עמוסים, שהם לא אלו שגורמים לעומסים, וכן לתושבי הפריפריה שבדרך כלל נוסעים למרחקים ארכים יותר (לאו דווקא למרכז הארץ, אא גם בין היישובים) שלא גורמים לפקקים, ויעביר אותו להיכן שראוי שיהיה - למקומות הפקוקים, לאחר שתהיה להם אלטרנטיבה ראויה של תחבורה ציבורית
 

Bus Nerd

Active member
הבעיה באגרת גודש

אעלה שוב את דעתי האישית בנוגע לעניין
רמות המיסוי על רכב בישראל הן מן הגבוהות בעולם המערבי, גם במחיר הרכב וגם בדלק וכמובן בעוד אגרות למיניהן.
התירוץ הקבוע הוא שהמיסוי נועד לעודד תח"צ..
אבל כמובן שהמציאות מוכיחה ההיפך - הגידול בשימוש ברכב הפרטי גבוה הרבה יותר מהשימוש בתח"צ, מה שגורם לעוד פקקים, זיהום אוויר ובזבוז עצום של זמן.
יחד עם זאת, כפי שאמר שר התחבורה ואמרו אחרים - אחזקת רכב אינה פשע, כי למשפחה ממוצעת הרבה יותר נח ופשוט להתנייד עם הרכב הפרטי בזמנים ובמקומות שונים, והמיסוי המטורף מקשה עד מאוד.

לכן, לדעתי, המיסוי צריך להיות דיפרנציאלי ביחס לתרומה לגודש. כלומר, דבר ראשון יש להמשיך וביתר שאת את המגמה הברוכה של השקעה בתח"צ ובמיוחד במתע"נים במקומות אליהם מגיעים מידי יום כמויות גדולות של אנשים, בעיקר למרכזי תעסוקה. לאחר מכן, כשתהיה אלטרנטיבה ראויה של תח"צ צריך להטיל בלי לחשוש אגרת גודש על אותם מקומות בזמנים המועדים, משום שאם יש אפשרות טובה של תח"צ אין שום סיבה שיגיעו ברכב הפרטי. לדעתי למרכז העיר ירושלים ולמרכזי התעסוקה סביב תחנות הרכבת במרכז תל אביב ניתן להטיל כבר כיום, כי הרק"ל בירושלים, והרכבת והנתיב המהיר לאזור הבורסה והשלום בתל אביב נותנים אפשרות יעילה כבר כיום לתח"צ (שתעלה בעתיד עם תחיחת הרק"ל התל אביבית)
צעד נוסף הוא הטלת המיסוי הגבוה רק על רכב שני למשק בית, ולא בכל רכב.
והצעד החשוב ביותר הוא נקיטת צעדים אשר יצמצמו את הכדאיות של הליסינג הניתו בהמוניו, ובפרט ע"י המעסיקה הגדולה ביותר - מדינת ישראל.

צעדים אלו מצד אחד יורידו את נטל המס הכבד עבור משפחות ונוסעים בזמנים ובמקומות פחות עמוסים, שהם לא אלו שגורמים לעומסים, וכן לתושבי הפריפריה שבדרך כלל נוסעים למרחקים ארכים יותר (לאו דווקא למרכז הארץ, אא גם בין היישובים) שלא גורמים לפקקים, ויעביר אותו להיכן שראוי שיהיה - למקומות הפקוקים, לאחר שתהיה להם אלטרנטיבה ראויה של תחבורה ציבורית
הבעיה באגרת גודש
היא שהיא עלולה לפגוע באוכלוסיות חלשות יותר, ולכן היא עלולה להיות "מס רגרסיבי". אסביר:
&nbsp
מי שיש לו כסף יכול לגור במרכזי הערים, שם התח"צ מוצלח (ועוד עשור יהיה מוצלח יותר, כשהיו לנו רכבות קלות) אבל שכר הדירה יקר. הם לא צריכים רכב.
&nbsp
אבל מי שלא יכול להרשות לעצמו לגור במרכז העיר ונאלץ לגור בפרברים מרוחקים יותר (אולי כי יש לו משפחה ודירת 5 חדרים בלוד זולה יותר מדירת 5 חדרים בפ"ת) חייב להשתמש ברכב כי פשוט אין דרך לספק לו שירות תח"צ יעיל.
&nbsp
מי שיש לו כסף ויכול להרשות לעצמו פשוט ישלם את המס, הרי למשתמשי הרכב הפרטי "לא איכפת" שהם משלמים המון על דלק, תיקונים, מיסים ואובדן ערך, כי זה נוח להם ולשנות הרגלים למעבר לתח"צ זה קשה.
&nbsp
אבל מי שאין לו הרבה כסף ומשתמש ברכב "מחוסר ברירה" ייפגע מהמס הזה. אולי המס יכביד עליו כלכלית יותר מדי, או שהוא לא יוכל לשלם את המס וכך זמן הנסיעה שלו לעבודה יתארך משעה לשעתיים, שזה אובדן שעת עבודה שיכולה להיות משמעותית לאדם שלא מרוויח הרבה וצריך לתמוך במשפחה.
&nbsp
------
&nbsp
כל מה שכתבתי כאן נכון למקומות כמו ארה"ב, ששם הבתים צמודי הקרקע בפרברים המרוחקים זולים בהרבה ממחירי הדיור באיזורים העירוניים. האם זה נכון לגבי ישראל? לא בדיוק. הדיור הזול בישראל הוא לא בפרברים צמודי קרקע... מצד שני בעיירות קטנות בקצות המטרופולין שירות התח"צ בהחלט לוקה בחסר.
&nbsp
אז אני לא בטוח אם בישראל אגרת גודש תהיה רגרסיבית או לא. לכן צריך לבדוק את זה, לא להתייחס לאגרת גודש כפתרון קסם. משרד התחבורה והאוצר צריכים לעשות מחקר מקיף שבודק איפה אנשים משכבות אוכלוסיה שונות גרים, כמה רחוקה העבודה שלהם, ואיך אגרת הגודש תשפיע עליהם.
&nbsp
ייתכן מאוד שיגלו שאגרת גודש דווקא כן מתאימה בת"א.
 
אתה צודק בהחלט שצריך לעשות מחקר מקיף בעניין

הבעיה באגרת גודש
היא שהיא עלולה לפגוע באוכלוסיות חלשות יותר, ולכן היא עלולה להיות "מס רגרסיבי". אסביר:
&nbsp
מי שיש לו כסף יכול לגור במרכזי הערים, שם התח"צ מוצלח (ועוד עשור יהיה מוצלח יותר, כשהיו לנו רכבות קלות) אבל שכר הדירה יקר. הם לא צריכים רכב.
&nbsp
אבל מי שלא יכול להרשות לעצמו לגור במרכז העיר ונאלץ לגור בפרברים מרוחקים יותר (אולי כי יש לו משפחה ודירת 5 חדרים בלוד זולה יותר מדירת 5 חדרים בפ"ת) חייב להשתמש ברכב כי פשוט אין דרך לספק לו שירות תח"צ יעיל.
&nbsp
מי שיש לו כסף ויכול להרשות לעצמו פשוט ישלם את המס, הרי למשתמשי הרכב הפרטי "לא איכפת" שהם משלמים המון על דלק, תיקונים, מיסים ואובדן ערך, כי זה נוח להם ולשנות הרגלים למעבר לתח"צ זה קשה.
&nbsp
אבל מי שאין לו הרבה כסף ומשתמש ברכב "מחוסר ברירה" ייפגע מהמס הזה. אולי המס יכביד עליו כלכלית יותר מדי, או שהוא לא יוכל לשלם את המס וכך זמן הנסיעה שלו לעבודה יתארך משעה לשעתיים, שזה אובדן שעת עבודה שיכולה להיות משמעותית לאדם שלא מרוויח הרבה וצריך לתמוך במשפחה.
&nbsp
------
&nbsp
כל מה שכתבתי כאן נכון למקומות כמו ארה"ב, ששם הבתים צמודי הקרקע בפרברים המרוחקים זולים בהרבה ממחירי הדיור באיזורים העירוניים. האם זה נכון לגבי ישראל? לא בדיוק. הדיור הזול בישראל הוא לא בפרברים צמודי קרקע... מצד שני בעיירות קטנות בקצות המטרופולין שירות התח"צ בהחלט לוקה בחסר.
&nbsp
אז אני לא בטוח אם בישראל אגרת גודש תהיה רגרסיבית או לא. לכן צריך לבדוק את זה, לא להתייחס לאגרת גודש כפתרון קסם. משרד התחבורה והאוצר צריכים לעשות מחקר מקיף שבודק איפה אנשים משכבות אוכלוסיה שונות גרים, כמה רחוקה העבודה שלהם, ואיך אגרת הגודש תשפיע עליהם.
&nbsp
ייתכן מאוד שיגלו שאגרת גודש דווקא כן מתאימה בת"א.
אתה צודק בהחלט שצריך לעשות מחקר מקיף בעניין
ולגבי הפרוורים - נראה לי שחניון נתיב המהיר ודומיו יכולים להיות פיתרון, לפחות שמני, עד הקמת קווי המטרו אליהם
 

darkshadow1

New member
אין בכך היגיון כל עוד התח"צ בישראל ברמה נמוכה.

אעלה שוב את דעתי האישית בנוגע לעניין
רמות המיסוי על רכב בישראל הן מן הגבוהות בעולם המערבי, גם במחיר הרכב וגם בדלק וכמובן בעוד אגרות למיניהן.
התירוץ הקבוע הוא שהמיסוי נועד לעודד תח"צ..
אבל כמובן שהמציאות מוכיחה ההיפך - הגידול בשימוש ברכב הפרטי גבוה הרבה יותר מהשימוש בתח"צ, מה שגורם לעוד פקקים, זיהום אוויר ובזבוז עצום של זמן.
יחד עם זאת, כפי שאמר שר התחבורה ואמרו אחרים - אחזקת רכב אינה פשע, כי למשפחה ממוצעת הרבה יותר נח ופשוט להתנייד עם הרכב הפרטי בזמנים ובמקומות שונים, והמיסוי המטורף מקשה עד מאוד.

לכן, לדעתי, המיסוי צריך להיות דיפרנציאלי ביחס לתרומה לגודש. כלומר, דבר ראשון יש להמשיך וביתר שאת את המגמה הברוכה של השקעה בתח"צ ובמיוחד במתע"נים במקומות אליהם מגיעים מידי יום כמויות גדולות של אנשים, בעיקר למרכזי תעסוקה. לאחר מכן, כשתהיה אלטרנטיבה ראויה של תח"צ צריך להטיל בלי לחשוש אגרת גודש על אותם מקומות בזמנים המועדים, משום שאם יש אפשרות טובה של תח"צ אין שום סיבה שיגיעו ברכב הפרטי. לדעתי למרכז העיר ירושלים ולמרכזי התעסוקה סביב תחנות הרכבת במרכז תל אביב ניתן להטיל כבר כיום, כי הרק"ל בירושלים, והרכבת והנתיב המהיר לאזור הבורסה והשלום בתל אביב נותנים אפשרות יעילה כבר כיום לתח"צ (שתעלה בעתיד עם תחיחת הרק"ל התל אביבית)
צעד נוסף הוא הטלת המיסוי הגבוה רק על רכב שני למשק בית, ולא בכל רכב.
והצעד החשוב ביותר הוא נקיטת צעדים אשר יצמצמו את הכדאיות של הליסינג הניתו בהמוניו, ובפרט ע"י המעסיקה הגדולה ביותר - מדינת ישראל.

צעדים אלו מצד אחד יורידו את נטל המס הכבד עבור משפחות ונוסעים בזמנים ובמקומות פחות עמוסים, שהם לא אלו שגורמים לעומסים, וכן לתושבי הפריפריה שבדרך כלל נוסעים למרחקים ארכים יותר (לאו דווקא למרכז הארץ, אא גם בין היישובים) שלא גורמים לפקקים, ויעביר אותו להיכן שראוי שיהיה - למקומות הפקוקים, לאחר שתהיה להם אלטרנטיבה ראויה של תחבורה ציבורית
אין בכך היגיון כל עוד התח"צ בישראל ברמה נמוכה.
בסופו של דבר רובם המוחלט של הנוסעים בתחבורה הציבורית בישראל נוסעים בקווי אוטובוס שנוסעים בכבישים רגילים או בנת"צים שהאכיפה בהם לא מספיקה- כך שהאוטובוס עומד בפקקים ביחד עם כלי הרכב הפרטיים, ובתוספת החסרונות המובנים שיש בתחבורה ציבורית (הליכה מהבית עד תחנת המוצא, עצירה בתחנות רבות, החלפות, הליכה מתחנת הירידה עד היעד, נסיעה פחות נוחה וכו')- יוצא שעבור רוב האנשים נסיעה בתחבורה ציבורית פחות נוחה והרבה יותר איטית מנסיעה ברכב פרטי. אגרת גודש, בהנחה שהיא תהיה סבירה- לא תשנה כמעט דבר: הרי גם היום נסיעה בתחבורה ציבורית זולה בהרבה מנסיעה ברכב פרטי, בעיקר כשמדובר ברכב שני שמחזיקים אותו רק למטרות יוממות- ועדיין עשרות אלפי ישראלים רוכשים כלי רכב שני.
 
2 תשובות

אין בכך היגיון כל עוד התח"צ בישראל ברמה נמוכה.
בסופו של דבר רובם המוחלט של הנוסעים בתחבורה הציבורית בישראל נוסעים בקווי אוטובוס שנוסעים בכבישים רגילים או בנת"צים שהאכיפה בהם לא מספיקה- כך שהאוטובוס עומד בפקקים ביחד עם כלי הרכב הפרטיים, ובתוספת החסרונות המובנים שיש בתחבורה ציבורית (הליכה מהבית עד תחנת המוצא, עצירה בתחנות רבות, החלפות, הליכה מתחנת הירידה עד היעד, נסיעה פחות נוחה וכו')- יוצא שעבור רוב האנשים נסיעה בתחבורה ציבורית פחות נוחה והרבה יותר איטית מנסיעה ברכב פרטי. אגרת גודש, בהנחה שהיא תהיה סבירה- לא תשנה כמעט דבר: הרי גם היום נסיעה בתחבורה ציבורית זולה בהרבה מנסיעה ברכב פרטי, בעיקר כשמדובר ברכב שני שמחזיקים אותו רק למטרות יוממות- ועדיין עשרות אלפי ישראלים רוכשים כלי רכב שני.
2 תשובות
א. המגמה היא אכן להמשיך ולסלול נת"צים ולהקים רק"ל על מנת לשנות את המציאות שתיארת.
&nbsp
ב. גם אם המצב לא ישתנה - חלוקת המס תהיה הגיונית הרבה יותר, משום שעופר שנוסע מאביבים לצפת (לדוגמא) ולא גורם לשום עומס לא נושא על כתיפיו את עול המס שניתן כדי לעודד תח"צ היכן שהיא נחוצה הרבה יותר - באיזורים האורבניים הצפופים.
&nbsp
הערה: אינני חושב שתח"צ צריעכה להיות ולהיות יעילה רק במרכזים האורבניים, אלא ששם היא הרבה יותר נחוצה. בפריפריה היא חשובה כשירות לציבור הרחב שאינו מחזיק רכב פרטי (מעוטי יכולת כלכלית, ילדים, חיילים, סטודנטים וקשישים) ולא כפיתרון תחבורתי
 

alantan

New member
טוב מאוד. אין שום סיבה למנוע מאזרחי ישראל הנאה ממכונית חדשה

והטירוף נמשך - שיא של כל הזמנים: 45 אלף מכוניות עלו על הכביש
בחודש ינואר עלו על כבישי ישראל 45,210 מכוניות חדשות – שיא של כל הזמנים לחודש יחיד. מדובר בזינוק של כ-24% לעומת ינואר 2016, שהחזיק עד כה בשיא מסירות הרכב לחודש. הכמות האדירה של כלי הרכב שהצטרפו לכבישים הפקוקים מגיעה אחרי שפל מסירות בדצמבר, כיוון שלקוחות רבים רכשו מבעוד מועד מכונית "מודל 2017".

מתוך כתבה בדה מרקר
טוב מאוד. אין שום סיבה למנוע מאזרחי ישראל הנאה ממכונית חדשה
שתשמש אותם בשעות הפנאי ובעוצר השבועי.
&nbsp
ההגבלה צריכה להיות על השימוש לא על הקנייה, והאמת שכבר כיום הבלו הופך את מחירי הדלק לדומים למחירים היקרים שבאירופה.
 

Bus Nerd

Active member
הבעיה היא הכמות. אף אחד לא אמר למנוע.

טוב מאוד. אין שום סיבה למנוע מאזרחי ישראל הנאה ממכונית חדשה
שתשמש אותם בשעות הפנאי ובעוצר השבועי.
&nbsp
ההגבלה צריכה להיות על השימוש לא על הקנייה, והאמת שכבר כיום הבלו הופך את מחירי הדלק לדומים למחירים היקרים שבאירופה.
הבעיה היא הכמות. אף אחד לא אמר למנוע.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אין שום בעיה בכמות. היא לא חריגה ביחס לגודל האוכלוסייה.

הבעיה היא הכמות. אף אחד לא אמר למנוע.
אין שום בעיה בכמות. היא לא חריגה ביחס לגודל האוכלוסייה.
הכמות לא תקטן כל עוד האוכלוסייה תמשיך לגדול. אנחנו מדינה קטנה וצפופה ואנשים ממשיכים להתרבות בקצב גדל (כמות הילדים הממוצעת למשפחה חילונית עלתה, וכיום שלושה הם השניים החדש) ומשפחה ממוצעת צריכה לפחות רכב אחד. גם אם נוסעים הרבה בתחבורה ציבורית, היא לא מספקת פתרון הולם לכל צורכי הנסיעה.

הבעיה היא שמדינת ישראל סובלת מתשתיות ישנות ומקוצר ראייה קבוע וחוסר יכולת לתכנן לטווח הארוך. מה שאותי מטריד לא פחות הם הקיטורים הבלתי נגמרים על תורים, צפיפות ויוקר המחיה וחוסר הקשר שהישראלי הממוצע עושה בינם לבין תכנון משפחה (אבל זה כבר לא ממש קשור לפורום הזה).
 
על השימוש ועל מקום השימוש

טוב מאוד. אין שום סיבה למנוע מאזרחי ישראל הנאה ממכונית חדשה
שתשמש אותם בשעות הפנאי ובעוצר השבועי.
&nbsp
ההגבלה צריכה להיות על השימוש לא על הקנייה, והאמת שכבר כיום הבלו הופך את מחירי הדלק לדומים למחירים היקרים שבאירופה.
על השימוש ועל מקום השימוש
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה