בתל אביב תחנות גשר קלקא ועזריאלי הן קו פרשת מים להרבה קווים
אני אוהב לשים לב באוטובוסים עירוניים מהו "קו פרשת המים"
בקווים שמקשרים בין נקודות קצה דרך מקום מרכזי. לדוגמא אם אני נוסע מפסגת זאב לקטמונים אני עולה על קו 22, כשכמעט כל האוטובוס מתרוקן בשטראוס/יפו ומתמלא במלך ג'ורג' (או המלך קינג ג'ורג' בשפת הירושלמים...
) פינת בן יהודה, ולמצוא את השורדים הבודדים כמוני.
זה היה מצוי עוד יותר בשנים עברו כשלא היה בירושלים מעבר חופשי ומטעמי קמצנות מפסגת זאב לתלפיות נסענו ב-22 וירדנו ליד בי"ס דנמרק והלכנו ברגל, או גרוע יותר - מפסגת זאב לארמון הנציב בקו 8 ז"ל כשבדרך עוברים בערך בכל ירושלים...
כשאני חושב על זה התופעה קיימת גם בקווי הרכבת הבינעירוניים כמו באר שבע- נהריה דרך ת"א וחיפה
בתל אביב תחנות גשר קלקא ועזריאלי הן קו פרשת מים להרבה קווים
בקו 40 זה מאוד משמעותי. גם אם האוטובוס מגיע מפוצץ, רוב הנוסעים יורדים בשתי התחנות האלו.
בשתי התחנות הבאות, רכבת מרכז והבורסה, הקו לפעמים מתמלא מחדש. אבל זה קורה רק בחלק מהנסיעות, מכיוון שפה הוא כבר חופף להרבה קווים אחרים.
בקו 42 המצב קצת שונה. גם כאן יש תחלופה בקלקא ובעזריאלי, אבל פה כבר יש יותר אנשים שנוסעים איתו מיפו ודרום תל אביב עד שכונות עבר הירקון ופחות אנשים שעולים ברכבת מרכז ובבורסה ליעדים האלה (הרבה מעדיפים את הקווים המהירים לעתידים 75/76/142).
בבחירה בין 40 ל-42 בבוקר לכיוון צפון במידה ושניהם באים מפוצצים, אני אעדיף את 40. כי אני יודע בוודאות שיתפנו הרבה מקומות, עד כדי אופציה לבחור איזה מקום שאני רוצה בקטע בין עזריאלי לרכבת מרכז. מצד שני, מכיוון שתחלופת הנוסעים גבוהה יותר מאשר בקו 42, השני ברוב המקרים יהיה קצת יותר מהיר (אם כי תמיד יכול להיות איזה פקק באבא הלל שיעכב אותו ואז זה לא משנה).
בכיוון ההפוך 40 מתחיל להתמלא רק בקניון איילון, בעוד שקו 42 כבר מגיע מעבר הירקון כשהוא יותר מלא. אבל בניגוד לבוקר, בשעות אחר"צ לכיוון דרום אין מה להשוות ביניהם בכלל מבחינת זמן הנסיעה. 42 מהיר משמעותית ולו בגלל הפקק שקו 40 אוכל בבן גוריון.
ובכלל, בכיוון הזה אני לרוב נוסע עם 238 שמוריד אותי בחברת חשמל. הוא הכי מהיר בשל מיעוט התחנות ובשל העובדה שלו אין קו פרשת מים כלל. מהבורסה ועד התמח"ת הוא רק מוריד וכמעט שלא מעלה. זאת בעוד 40 ו-42 מתעכבים שניהם כמעט בכל תחנה בדרך.
