הרבה אנשים לא מצליחים להשתחרר מהמוסיקה שאהבו בגיל הנעורים
והרבה אנשים יטענו שהמוסיקה והסגנון המוסיקלי שהיה בשנים שבהם היו בגיל הנעורים, זה השיא של השיא של כל הזמנים במוסיקה וכל מה שהיה לאחר מכן זו ירידה באיכות וברמה וכל מה שהיה לפני כן זה אלטע זאכן. ויטענו את הטענה שזר לא יצליח להבין זאת לעולם. זה משהו שקשור לפסיכולוגיה.
כנראה שחוסר האפשרות להשתחרר מה-G12 קשורה לגיל הנעורים.
הרבה אנשים לא מצליחים להשתחרר מהמוסיקה שאהבו בגיל הנעורים
והרבה אנשים יטענו שהמוסיקה והסגנון המוסיקלי שהיה בשנים שבהם היו בגיל הנעורים, זה השיא של השיא של כל הזמנים במוסיקה וכל מה שהיה לאחר מכן זו ירידה באיכות וברמה וכל מה שהיה לפני כן זה אלטע זאכן. ויטענו את הטענה שזר לא יצליח להבין זאת לעולם. זה משהו שקשור לפסיכולוגיה.
כנראה שחוסר האפשרות להשתחרר מה-G12 קשורה לגיל הנעורים.
אני מוחה על ההשוואה
כיליד 1980 אני מאמין באמונה שלמה שמוסיקה טובה נוצרה לפני שנולדתי (שנות ה-50) עד ילדותי ונערותי המוקדמת (סוף ה-80 ותחילת ה-90), ואילו ההידרדרות המוסיקלית הגדולה החלה לקראת אמצע שנות ה-90.
וכמובן שמה שהצעירים שומעים היום זה זבל. לרעש הזה הם קוראים מוסיקה? והמילים אוי ואבוי.
בקיצור, נער מעולם לא הייתי, אבל איך זקנתי.
אני מוחה על ההשוואה
כיליד 1980 אני מאמין באמונה שלמה שמוסיקה טובה נוצרה לפני שנולדתי (שנות ה-50) עד ילדותי ונערותי המוקדמת (סוף ה-80 ותחילת ה-90), ואילו ההידרדרות המוסיקלית הגדולה החלה לקראת אמצע שנות ה-90.
וכמובן שמה שהצעירים שומעים היום זה זבל. לרעש הזה הם קוראים מוסיקה? והמילים אוי ואבוי.
בקיצור, נער מעולם לא הייתי, אבל איך זקנתי.
תעבור לשמוע אינדי
בסצינה האלטרנטיבית על כל גווניה עושים היום מוזיקה מעולה.
גם בישראל וגם בחו"ל.
אני מסכים שהחל מאמצע שנות ה-90 ועד היום, המיינסטרים זה שיט.
הרבה אנשים לא מצליחים להשתחרר מהמוסיקה שאהבו בגיל הנעורים
והרבה אנשים יטענו שהמוסיקה והסגנון המוסיקלי שהיה בשנים שבהם היו בגיל הנעורים, זה השיא של השיא של כל הזמנים במוסיקה וכל מה שהיה לאחר מכן זו ירידה באיכות וברמה וכל מה שהיה לפני כן זה אלטע זאכן. ויטענו את הטענה שזר לא יצליח להבין זאת לעולם. זה משהו שקשור לפסיכולוגיה.
כנראה שחוסר האפשרות להשתחרר מה-G12 קשורה לגיל הנעורים.