לו היה - הרכבת התחתית הגרמנית בירושלים בין 1936 ו1947

[Ccyclist]

לו היה - הרכבת התחתית הגרמנית בירושלים בין 1936 ו1947

לו היה - הרכבת התחתית הגרמנית בירושלים בין 1936 ו1947
ונתחיל דווקא בהיסטוריה אמיתית של הישוב בירושלים. בלינקים הבאים מספר מפות המראות את מצב האמיתי בעיר בשלהי המנדט הבריטי:

מפה לחיילים בריטים, שנות ה40, מראה מוקדים בריטיים בעיר:
https://upload.wikimedia.org/wikipe...rawn_by_Survey_Directorate_H.Q._Pal_&_T.J.jpg

מפת האיזור הבינלאומי ירושלים - בית-לחם לפי החלטת החלוקה של האו"ם ב1947:
https://encrypted-tbn0.gstatic.com/...2RmQNrS0_Duiom_5sRZgz5CML0ia5OVuagxHdsB7-Q5BA

הצעת ההסתדרות הציונית לחלוקת העיר והעברת מרבית השכונות היהודיות למדינה היהודית:
http://www.daat.ac.il/daat/history/maamarim/mapa1.jpg

אין במפות האלו אמירה פוליטית עכשיווית אלא הצגת העובדות לגבי הרקע ההיסטורי.

 

[Ccyclist]

לו היה - הרכבת התחתית מונחת על מפות היסטוריות מהתקופה

לו היה - הרכבת התחתית הגרמנית בירושלים בין 1936 ו1947
ונתחיל דווקא בהיסטוריה אמיתית של הישוב בירושלים. בלינקים הבאים מספר מפות המראות את מצב האמיתי בעיר בשלהי המנדט הבריטי:

מפה לחיילים בריטים, שנות ה40, מראה מוקדים בריטיים בעיר:
https://upload.wikimedia.org/wikipe...rawn_by_Survey_Directorate_H.Q._Pal_&_T.J.jpg

מפת האיזור הבינלאומי ירושלים - בית-לחם לפי החלטת החלוקה של האו"ם ב1947:
https://encrypted-tbn0.gstatic.com/...2RmQNrS0_Duiom_5sRZgz5CML0ia5OVuagxHdsB7-Q5BA

הצעת ההסתדרות הציונית לחלוקת העיר והעברת מרבית השכונות היהודיות למדינה היהודית:
http://www.daat.ac.il/daat/history/maamarim/mapa1.jpg

אין במפות האלו אמירה פוליטית עכשיווית אלא הצגת העובדות לגבי הרקע ההיסטורי.

לו היה - הרכבת התחתית מונחת על מפות היסטוריות מהתקופה
למערכת הזו יש מזמין - השלטון המנדטורי, ומבצע - חברת הקמה גרמנית הרשומה בפלשתינה א"י. קהל היעד שלה הוא האזור הבינלאומי שבעיר - אנשי הממשל הבריטי, תיירים, תושבי המושבה הגרמנית והמושבה היוונית, וכן אזורים עם שבהם אוכלוסייה זו מעורבת באוכלוסייה ערבית.
&nbsp
התוצאה היא מערכת שעל פניו משרתת את העיר היטב אך מתעלמת בכוונה מהעיר העברית, לפחות בשלב הראשון שנפתח בין השנים 1936-1940. השלטון הבריטי זוכה לקו המשרת את ארמון הנציב ומחנה אלנבי וכן את מבני הממשל במרכז העיר, המושבה הגרמנית זוכה בקו ענף שאמור לעזור להתפתחותה העירונית וכן לחיבור רכבתי לבית החולים הגרמני. תיירים יכולים לנסוע מהמלונות לשערי העיר העתיקה (שער שכם / דמשק חשוב יותר לבאי כנסיית הקבר) וכן לבית לחם בקו רכבתי אחד. רשמית יש תוכניות להרחבת המערכת אבל זה לא בראש סדר העדיפויות של השלטון הבריטי או של חברת הבנייה הגרמנית.

 

[tristis]

Fink's restaurant עליה השלום במספר 17 במפה

לו היה - הרכבת התחתית מונחת על מפות היסטוריות מהתקופה
למערכת הזו יש מזמין - השלטון המנדטורי, ומבצע - חברת הקמה גרמנית הרשומה בפלשתינה א"י. קהל היעד שלה הוא האזור הבינלאומי שבעיר - אנשי הממשל הבריטי, תיירים, תושבי המושבה הגרמנית והמושבה היוונית, וכן אזורים עם שבהם אוכלוסייה זו מעורבת באוכלוסייה ערבית.
&nbsp
התוצאה היא מערכת שעל פניו משרתת את העיר היטב אך מתעלמת בכוונה מהעיר העברית, לפחות בשלב הראשון שנפתח בין השנים 1936-1940. השלטון הבריטי זוכה לקו המשרת את ארמון הנציב ומחנה אלנבי וכן את מבני הממשל במרכז העיר, המושבה הגרמנית זוכה בקו ענף שאמור לעזור להתפתחותה העירונית וכן לחיבור רכבתי לבית החולים הגרמני. תיירים יכולים לנסוע מהמלונות לשערי העיר העתיקה (שער שכם / דמשק חשוב יותר לבאי כנסיית הקבר) וכן לבית לחם בקו רכבתי אחד. רשמית יש תוכניות להרחבת המערכת אבל זה לא בראש סדר העדיפויות של השלטון הבריטי או של חברת הבנייה הגרמנית.

Fink's restaurant עליה השלום במספר 17 במפה
מפה לחיילים הבריטים, זה מה שחיפשתי מיד במפה:

http://finksbar.tripod.com/home.html

 

[Bus Nerd]

מפות היסטוריות גם באתר המפות הממשלתי

לו היה - הרכבת התחתית הגרמנית בירושלים בין 1936 ו1947
ונתחיל דווקא בהיסטוריה אמיתית של הישוב בירושלים. בלינקים הבאים מספר מפות המראות את מצב האמיתי בעיר בשלהי המנדט הבריטי:

מפה לחיילים בריטים, שנות ה40, מראה מוקדים בריטיים בעיר:
https://upload.wikimedia.org/wikipe...rawn_by_Survey_Directorate_H.Q._Pal_&_T.J.jpg

מפת האיזור הבינלאומי ירושלים - בית-לחם לפי החלטת החלוקה של האו"ם ב1947:
https://encrypted-tbn0.gstatic.com/...2RmQNrS0_Duiom_5sRZgz5CML0ia5OVuagxHdsB7-Q5BA

הצעת ההסתדרות הציונית לחלוקת העיר והעברת מרבית השכונות היהודיות למדינה היהודית:
http://www.daat.ac.il/daat/history/maamarim/mapa1.jpg

אין במפות האלו אמירה פוליטית עכשיווית אלא הצגת העובדות לגבי הרקע ההיסטורי.

מפות היסטוריות גם באתר המפות הממשלתי
http://www.govmap.gov.il/
&nbsp
יש ללחוץ על "מפת רקע", לבחור ב"מפות עתיקות, ושם ניתן לבחור גם מפה של ירושלים מ1926 או מפות 100,000 ארצית מ1935 ו־1940
&nbsp
כמו כן יש שם את חיפה מ1919, ואת תל אביב מ1930

 

[Ccyclist]

למפות שבחרתי ערך מוסף פוליטי מעבר לגאוגרפיה פיזית.

מפות היסטוריות גם באתר המפות הממשלתי
http://www.govmap.gov.il/
&nbsp
יש ללחוץ על "מפת רקע", לבחור ב"מפות עתיקות, ושם ניתן לבחור גם מפה של ירושלים מ1926 או מפות 100,000 ארצית מ1935 ו־1940
&nbsp
כמו כן יש שם את חיפה מ1919, ואת תל אביב מ1930

למפות שבחרתי ערך מוסף פוליטי מעבר לגאוגרפיה פיזית.
כשיצרתי את התרחיש ידעתי שהיה רצף בינלאומי או לא יהודי לאורך הציר הראשי במערכת שתיכננתי אבל רק מפת ההסתדרות ממחישה זאת. מפת החיילים ממחישה עד כמה מזרח ירושלים לא היתה קיימת למעט אזור רחוב צלאח א דין, ומפת החלוקה ממחישה את עיר המדינה ירושלים - בית לחם שהאו"ם תיכנן.
&nbsp
האם יצא לך לסייר בנבכי מפת המסילות המלאה ?

 

[Bus Nerd]

הסתכלתי, כן

למפות שבחרתי ערך מוסף פוליטי מעבר לגאוגרפיה פיזית.
כשיצרתי את התרחיש ידעתי שהיה רצף בינלאומי או לא יהודי לאורך הציר הראשי במערכת שתיכננתי אבל רק מפת ההסתדרות ממחישה זאת. מפת החיילים ממחישה עד כמה מזרח ירושלים לא היתה קיימת למעט אזור רחוב צלאח א דין, ומפת החלוקה ממחישה את עיר המדינה ירושלים - בית לחם שהאו"ם תיכנן.
&nbsp
האם יצא לך לסייר בנבכי מפת המסילות המלאה ?

הסתכלתי, כן
יופי של השקעה! אבל אני לא מכיר את ירושלים מספיק טוב כדי להנות מהן כמו שצריך.
&nbsp
קישרתי לאתר המפות הממשלתי לשם החרבה למי שמעוניין בעוד מפות עתיקות, לא כדי לפקפק בבחירת המפות שלך.

 

[Ccyclist]

לו היה - דיאגרמת הרשת ב1947 ומפת המסילות בעיר (ללא בית לחם)

לו היה - הרכבת התחתית הגרמנית בירושלים בין 1936 ו1947
ונתחיל דווקא בהיסטוריה אמיתית של הישוב בירושלים. בלינקים הבאים מספר מפות המראות את מצב האמיתי בעיר בשלהי המנדט הבריטי:

מפה לחיילים בריטים, שנות ה40, מראה מוקדים בריטיים בעיר:
https://upload.wikimedia.org/wikipe...rawn_by_Survey_Directorate_H.Q._Pal_&_T.J.jpg

מפת האיזור הבינלאומי ירושלים - בית-לחם לפי החלטת החלוקה של האו"ם ב1947:
https://encrypted-tbn0.gstatic.com/...2RmQNrS0_Duiom_5sRZgz5CML0ia5OVuagxHdsB7-Q5BA

הצעת ההסתדרות הציונית לחלוקת העיר והעברת מרבית השכונות היהודיות למדינה היהודית:
http://www.daat.ac.il/daat/history/maamarim/mapa1.jpg

אין במפות האלו אמירה פוליטית עכשיווית אלא הצגת העובדות לגבי הרקע ההיסטורי.

לו היה - דיאגרמת הרשת ב1947 ומפת המסילות בעיר (ללא בית לחם)
ועכשיו למפות צבעוניות (שיש להגדיל כדי להנות מהפירוט המלא) עם קווים הממחישות את אופן פעולת המערכת והאינטרסים המנוגדים ל"הקמתה". המערכת נבנתה בצורה אינטגרלית - קו A הראשי פתח שלוחות חדשות ובשלב מאוחר יותר הן הופרדו לקווים נפרדים כמו קו B שמשרת את רחוב הנביאים. קו C הוא בבנייה כקו נפרד (עם מפלג לצומת שער יפו) ונועד לשרת את כפרי עמק הקדרון.

קו G משרת את מבני הממשל הבריטיים והשימוש בו מוגבל לכוח אדם בריטי רשמי בלבד - אנשי ממשל וצבא. אלן ואני לא היינו יכולים לנסוע בקו הזה על בסיס דרכון בריטי וללא תפקיד מוגדר. הקו הזה מכר את המערכת לבריטים ומאפשר גישה ישירה מארמון הנציב ומחנה אלנבי לרובע הממשל במגרש הרוסים ולרציף אח"מים במלון המלך דוד לפקידות הגבוהה. בנוסף ישנו בקו שירות דואר בין תחנת הרכבת הארצית של P.R. ורציפים ייעודיים בבית הדואר המרכזי. כאשר הקו משתמש ברציפים הרגילים בתחנות כמו תחנת ירושלים P.R. או ממילא ישנה כריזה באנגלית, ערבית ועברית שמודיעה שמדובר ברכבת קו G לבעלי תפקידים רשמיים בלבד ואין לציבור זכות לרדת בתחנות הממשלתיות ( H.M.G - ממשלת הוד מלכותו).

מפת הרשת ב1947 מראה צפי אופטימי של הארכת קו B למלך ג'ורג' במרכז העיר העברית, טלביה והמושבה הגרמנית. היא מראה גם שלוחה חדשה של קו A לטרה סנטה שמאפשרת חצייה מהירה בין טלבייה לעיר העתיקה.

מפת המסילות ב1947 (גולת הכותרת של כל הפרוייקט) מראה כל רציף ומסילה במערכת ולקחו לי מספר שעות עבודה ליצור אותה. במפה זו ניתן לראות בין השאר את קטע המסילה המשותף של קווים A2 וB בין מוזיאון רוקפלר ושער שכם (דמשק). מסילות הממשל במרכז העיר וודאי יעניינו את מי שמחפש דברים נסתרים ויתכן שבעת המלחמה השתמשו בקטע הקצר של קו C בין מפקדת ה RAF בבית החולים האיטלקי לבין תחנת שער יפו והתחנה הממשלתית בבית הדואר הראשי. מי שממשיך להתעניין בפריפרייה יגלה שאין ארוחות חינם ומהי הסיבה לאלטרואיזם הגרמנית. בעוד שרציפי קו A2 במושבה הגרמנית פתוחים לציבור הסיפור האמיתי הוא קומה אחת מתחת, במה שאמור רשמית להיות רציף אי כפול לקו B. בניגוד לתוכניות שהוגשו לרשויות הבריטיות ישנן 3 תחנות נפרדות בנות 3 רציפים כל אחת, כשהגישה לתחנות הביניים משני עברי התחנה הראשית היא באמצעי מסילתי בלבד. תחנות אלו, המסילות אליהן ותחנת סנט קלייר הושלמו לפני המלחמה וכאשר הישוב הגרמני גורש ב1940 השלטונות הבריטיים גילו אותן וסיווגו אותן כ"רציפי מלחמה גרמניים" שתפקידיהם המדוייקים ידועים למודיעין הבריטי אך עדיין מסווגים. הרציפים האלו הם כנראה ההסבר לקצב ההתקדמות האיטי של חפירת הקו לטלבייה והמלך ג'ורג' בשנות השלושים המאוחרות. מבחינה תחבורתית אזרחית נראה שהתוכנית לטווח ארוך היתה לחבר את קו B לשלוחה לארמון הנציב ולהפוך את המושבה הגרמנית ללב אזור גרמני נרחב יותר בדרום העיר.

אני לא מתאר את סיפור המשך פיתוח המערכת בעידן המדינה משום שמה שמייחד אותה הוא תרחיש הקמתה והאינטרסים המנוגדים של כל הצדדים בסיפור.

 

[alantan]

סחתיין על ההשקעה! מעניין מאוד... קו G מזכיר לי את הקו

לו היה - דיאגרמת הרשת ב1947 ומפת המסילות בעיר (ללא בית לחם)
ועכשיו למפות צבעוניות (שיש להגדיל כדי להנות מהפירוט המלא) עם קווים הממחישות את אופן פעולת המערכת והאינטרסים המנוגדים ל"הקמתה". המערכת נבנתה בצורה אינטגרלית - קו A הראשי פתח שלוחות חדשות ובשלב מאוחר יותר הן הופרדו לקווים נפרדים כמו קו B שמשרת את רחוב הנביאים. קו C הוא בבנייה כקו נפרד (עם מפלג לצומת שער יפו) ונועד לשרת את כפרי עמק הקדרון.

קו G משרת את מבני הממשל הבריטיים והשימוש בו מוגבל לכוח אדם בריטי רשמי בלבד - אנשי ממשל וצבא. אלן ואני לא היינו יכולים לנסוע בקו הזה על בסיס דרכון בריטי וללא תפקיד מוגדר. הקו הזה מכר את המערכת לבריטים ומאפשר גישה ישירה מארמון הנציב ומחנה אלנבי לרובע הממשל במגרש הרוסים ולרציף אח"מים במלון המלך דוד לפקידות הגבוהה. בנוסף ישנו בקו שירות דואר בין תחנת הרכבת הארצית של P.R. ורציפים ייעודיים בבית הדואר המרכזי. כאשר הקו משתמש ברציפים הרגילים בתחנות כמו תחנת ירושלים P.R. או ממילא ישנה כריזה באנגלית, ערבית ועברית שמודיעה שמדובר ברכבת קו G לבעלי תפקידים רשמיים בלבד ואין לציבור זכות לרדת בתחנות הממשלתיות ( H.M.G - ממשלת הוד מלכותו).

מפת הרשת ב1947 מראה צפי אופטימי של הארכת קו B למלך ג'ורג' במרכז העיר העברית, טלביה והמושבה הגרמנית. היא מראה גם שלוחה חדשה של קו A לטרה סנטה שמאפשרת חצייה מהירה בין טלבייה לעיר העתיקה.

מפת המסילות ב1947 (גולת הכותרת של כל הפרוייקט) מראה כל רציף ומסילה במערכת ולקחו לי מספר שעות עבודה ליצור אותה. במפה זו ניתן לראות בין השאר את קטע המסילה המשותף של קווים A2 וB בין מוזיאון רוקפלר ושער שכם (דמשק). מסילות הממשל במרכז העיר וודאי יעניינו את מי שמחפש דברים נסתרים ויתכן שבעת המלחמה השתמשו בקטע הקצר של קו C בין מפקדת ה RAF בבית החולים האיטלקי לבין תחנת שער יפו והתחנה הממשלתית בבית הדואר הראשי. מי שממשיך להתעניין בפריפרייה יגלה שאין ארוחות חינם ומהי הסיבה לאלטרואיזם הגרמנית. בעוד שרציפי קו A2 במושבה הגרמנית פתוחים לציבור הסיפור האמיתי הוא קומה אחת מתחת, במה שאמור רשמית להיות רציף אי כפול לקו B. בניגוד לתוכניות שהוגשו לרשויות הבריטיות ישנן 3 תחנות נפרדות בנות 3 רציפים כל אחת, כשהגישה לתחנות הביניים משני עברי התחנה הראשית היא באמצעי מסילתי בלבד. תחנות אלו, המסילות אליהן ותחנת סנט קלייר הושלמו לפני המלחמה וכאשר הישוב הגרמני גורש ב1940 השלטונות הבריטיים גילו אותן וסיווגו אותן כ"רציפי מלחמה גרמניים" שתפקידיהם המדוייקים ידועים למודיעין הבריטי אך עדיין מסווגים. הרציפים האלו הם כנראה ההסבר לקצב ההתקדמות האיטי של חפירת הקו לטלבייה והמלך ג'ורג' בשנות השלושים המאוחרות. מבחינה תחבורתית אזרחית נראה שהתוכנית לטווח ארוך היתה לחבר את קו B לשלוחה לארמון הנציב ולהפוך את המושבה הגרמנית ללב אזור גרמני נרחב יותר בדרום העיר.

אני לא מתאר את סיפור המשך פיתוח המערכת בעידן המדינה משום שמה שמייחד אותה הוא תרחיש הקמתה והאינטרסים המנוגדים של כל הצדדים בסיפור.

סחתיין על ההשקעה! מעניין מאוד... קו G מזכיר לי את הקו
של ממשלת פיוניאנג בבירת צפון קוריאה.

 

[Ccyclist]

תודה, לדעתי זה יותר M2 וטוב יותר מהשימוש הרשמי בתחתית בלונדו

סחתיין על ההשקעה! מעניין מאוד... קו G מזכיר לי את הקו
של ממשלת פיוניאנג בבירת צפון קוריאה.

תודה, לדעתי זה יותר M2 וטוב יותר מהשימוש הרשמי בתחתית בלונדו
בניגוד להצגה בפיונגיאנג (שתי התחנות שמסיעים ביניהן תיירים וכנראה מסילות דיור ב"המשך הקו" שם עולים ה"נוסעים") הנוכחות הבריטית בירושלים כללה פקידות, צבא ועובדי חברות ממשלתיות. בזמן מלחמת העולם השנייה ובתקופה שקדמה למלחמת העצמאות הנוכחות הצבאית רק גדלה. לפי ערך אוכלוסיית ירושלים בוויקיפדיה בשנת 1945 היו בעיר כ 160 אלף תושבים, מתוכם כ 30 אלף נוצרים (נתון שכולל ערבים ואירופאים ואינו מראה יהודים בריטים בשירות הממשלה, עובדי ממשלה מקומיים מכל הדתות או חיילים המוצבים במחנות בעיר) כך שהיה למערכת את מי לשרת. תוסיף "יוממים" או אנשי ממשל ופקידות בריטיים משאר חלקי הארץ והאזור (ירדן ומצריים) שתפקידם הביא אותם לבירת פלשתינה א"י לביקור קצר כזה או אחר עם מספר פגישות בכמה מוקדים שלטוניים על הקו והמספר רק עולה.
&nbsp
מבחינת תשתית מדובר בשתי שלוחות הנסמכות על קו אזרחי כך שההשקעה אינה כמו השקעה מלאה בקו בן 9 תחנות, ושמבחינת השלטון הבריטי בארץ ככל שהגרמנים יחפרו יותר מנהרות כך תחסר להם הפלדה ליותר צוללות.
&nbsp
לקוראינו אספר שבלונדון תחנות תחתית שנסגרו בשנות השלושים שימשו כמקלטים וכן היתה תחנה ששימשה כבונקר ממשלתי ב Down Street (חפשו בוויקי). שלוחת אולדוויץ' הושבתה במהלך המלחמה ואוצרות המוזיאון הבריטי הוחבאו בה. בכל המקרים הידועים לציבור מדובר בשימוש ממשלתי בתשתית של התחתית שיועדה במקור לשימוש אזרחי ואין תשתית תחתית שיועדה במקור לממשל.
&nbsp
מדי פעם עולות בפורום שמועות של סניף מוסקבה על M2 - מערכת מטרו רדמית חשאית מתחת לבירתם. היצירה שלי היא קו בודד.

 

[Ccyclist]

ולגבי רציף האו"ם בתחנת הרכבת הראשית שאינו נכלל במערכת המנדט:

תודה, לדעתי זה יותר M2 וטוב יותר מהשימוש הרשמי בתחתית בלונדו
בניגוד להצגה בפיונגיאנג (שתי התחנות שמסיעים ביניהן תיירים וכנראה מסילות דיור ב"המשך הקו" שם עולים ה"נוסעים") הנוכחות הבריטית בירושלים כללה פקידות, צבא ועובדי חברות ממשלתיות. בזמן מלחמת העולם השנייה ובתקופה שקדמה למלחמת העצמאות הנוכחות הצבאית רק גדלה. לפי ערך אוכלוסיית ירושלים בוויקיפדיה בשנת 1945 היו בעיר כ 160 אלף תושבים, מתוכם כ 30 אלף נוצרים (נתון שכולל ערבים ואירופאים ואינו מראה יהודים בריטים בשירות הממשלה, עובדי ממשלה מקומיים מכל הדתות או חיילים המוצבים במחנות בעיר) כך שהיה למערכת את מי לשרת. תוסיף "יוממים" או אנשי ממשל ופקידות בריטיים משאר חלקי הארץ והאזור (ירדן ומצריים) שתפקידם הביא אותם לבירת פלשתינה א"י לביקור קצר כזה או אחר עם מספר פגישות בכמה מוקדים שלטוניים על הקו והמספר רק עולה.
&nbsp
מבחינת תשתית מדובר בשתי שלוחות הנסמכות על קו אזרחי כך שההשקעה אינה כמו השקעה מלאה בקו בן 9 תחנות, ושמבחינת השלטון הבריטי בארץ ככל שהגרמנים יחפרו יותר מנהרות כך תחסר להם הפלדה ליותר צוללות.
&nbsp
לקוראינו אספר שבלונדון תחנות תחתית שנסגרו בשנות השלושים שימשו כמקלטים וכן היתה תחנה ששימשה כבונקר ממשלתי ב Down Street (חפשו בוויקי). שלוחת אולדוויץ' הושבתה במהלך המלחמה ואוצרות המוזיאון הבריטי הוחבאו בה. בכל המקרים הידועים לציבור מדובר בשימוש ממשלתי בתשתית של התחתית שיועדה במקור לשימוש אזרחי ואין תשתית תחתית שיועדה במקור לממשל.
&nbsp
מדי פעם עולות בפורום שמועות של סניף מוסקבה על M2 - מערכת מטרו רדמית חשאית מתחת לבירתם. היצירה שלי היא קו בודד.

ולגבי רציף האו"ם בתחנת הרכבת הראשית שאינו נכלל במערכת המנדט:
אם במרבית שנות המנדט מצב הביטחון איפשר לבטחונו של קו G להתבסס על כריזה ועל הסתבכות אם נוסעים בלתי מורשים ינסו לצאת מהתחנות הממשלתיות וארועי הקבלת פנים רשמיות כפי שנעשה לקיסר היילה סלאסי יכלו להמשיך גם לפינוי רציפי קו A1 לאח"מים המגיעים לעיר הרי שאחרי ההידרדרות הבטחונית שקדמה למלחמת העצמאות וההתנקשות ברוזן ברודט האו"ם דרש רציף רכבת תחתית ייעודי לאנשיו. הבחירה לבנות את הרציף ליד רציפי הדואר ושלוחת המטען היא כדי שרכבות ארציות פרטיות שהוחכרו לנסיעות או"ם תוכלנה להוריד נוסעים ליד אחת הגישות לתחנה הייעודית. נוסעי או"ם מהקווים הסדירים עוברים דרך מנהרת הולכי רגל שנועדה במקור לעובדי הדואר בלבד.
&nbsp
הסיפור הזה נצמד לעובדות ככל שאפשר ונבנה כתוצאה מהן.

 

[Ccyclist]

לו היה - המערכת בעת הפגנת השילומים ב1952 בעיר המחולקת

לו היה - הרכבת התחתית הגרמנית בירושלים בין 1936 ו1947
ונתחיל דווקא בהיסטוריה אמיתית של הישוב בירושלים. בלינקים הבאים מספר מפות המראות את מצב האמיתי בעיר בשלהי המנדט הבריטי:

מפה לחיילים בריטים, שנות ה40, מראה מוקדים בריטיים בעיר:
https://upload.wikimedia.org/wikipe...rawn_by_Survey_Directorate_H.Q._Pal_&_T.J.jpg

מפת האיזור הבינלאומי ירושלים - בית-לחם לפי החלטת החלוקה של האו"ם ב1947:
https://encrypted-tbn0.gstatic.com/...2RmQNrS0_Duiom_5sRZgz5CML0ia5OVuagxHdsB7-Q5BA

הצעת ההסתדרות הציונית לחלוקת העיר והעברת מרבית השכונות היהודיות למדינה היהודית:
http://www.daat.ac.il/daat/history/maamarim/mapa1.jpg

אין במפות האלו אמירה פוליטית עכשיווית אלא הצגת העובדות לגבי הרקע ההיסטורי.

לו היה - המערכת בעת הפגנת השילומים ב1952 בעיר המחולקת
אמרתי שלא אבנה את המערכת הלאה אל תוך תקופת המדינה אבל בשירשור שבו נבנה התרחיש המקורי אמרתי שבעת ההפגנה המפורסמת נגד הסכם השילומים ההמונים שצעדו עם בגין לבור שיבר מול הכנסת בבניין פרומין פרצו לתחנת הרכבת התחתית בבנייה שבכיכר, תחנת רחוב המלך ג'ורג'. זה נתן לי תירוץ מצויין לראות את המערכת בעיר המחולקת, מצב שיש לו רק תקדים אחד - בברלין.

המפות הן בסוף הפוסט וצריך להגדיל אותן כדי להנות מהפירוט.

ולהסבר המפורט:

הקווים הפעילים הם בקווים המנדטוריים פלוס חיבור קטעי קו C ו A3 שעדיין לא נפתחו ב47 הודות לחיבור חד-מסילתי בצומת המסילות של ממילא לקו חדש שנפתח ב1950 במסגרת יום העצמאות השני . המערכת המודולרית הגרמנית מאפשרת לחבר שלוחות קיימות לקווים חדשים ולהיפך. צורך עברי חדש במיספור הקווים במקום שימוש באותיות זרות והשפעה גרמנית (האו-באהן בברלין עבר מאותיות למספרים בשלב מסויים והשיטה שם היא מיספור שלוחה שנייה בסיומת 5) יצר מספרי קווים חדשים במקום הקווים הישנים וזה מאפשר לפצל שלוחות בתוואים כמו רחוב שטראוס (שלא היה לי לאן לחבר אליו קו ישר ולא רציתי שיאשימו אותי באי אספקת תחבורה לאזור החרדי) וכן לקטמון. לא המשכתי את השלוחות מעבר לשתי תחנות בבנייה מכל קו קיים אך הן מצביעות על פיתוח העיר לכיוון הקטמונים. שימו לב לשינוי בשמות התחנות - שמות ערביים הוחלפו בשמות הישראליים הרשמיים ושמות זרים או נוצריים הוחלפו ברובם (למעט שער שכם / דמשק).

אני מניח שלמערכת היה תפקיד בעת המצור על ירושלים ומלחמת העצמאות אך הקו העירוני הוא בדיוק כפי שגוגל מסמן אותו במפה הגאוגרפית ובייצוג סכמטי בדיאגרמת הרשת. רוב רובה של הרשת נמצאת בתחום מערב ירושלים הישראלית. את קו הממשל המנדטורי מחליפות שתי שלוחות של האו"ם בארמון הנציב ובמושבה האמריקנית שהרכבות שלהן משתמשות בקווים 1 ו 15 וכן ברציף תחתית ייעודי לאח"מים בתחנת הרכבת ירושלים ר"י ששמו הרשמי "ירושלים או"ם". רכבת הדואר התחתית פועלת גם היא על קו 1 בין תחנת ר"י (רכבת הדואר - דואר ישראל) ובית הדואר המרכזי אך רציפי הנוסעים בבית הדואר שהיו שמורים לנוסעי ממשל הבריטי וכן תחנת מגרש הרוסים עברו לקו 1. ממשלת ירדן אישרה לקו האו"ם לפעול לתחנת המושבה האמריקנית שבצד הירדני, התחזוקה היא ע"י צוות ישראלי בפיקוח האו"ם והנסיעה היא עם אישור או"ם בלבד. זוהי התחנה הפעילה היחידה בשטח מזרח ירושלים, תחנת מוזיאון רוקפלר סגורה ויש חסימה פיזית שהירדנים בנו בינה לצומת המסילות של שער שכם. יש חסימה דומה בצד הירדני במנהרה שלא הושלמה במה שהיה אמור להיות קו C למושבה האמריקנית, אחרי הפיצול מהקטע שבבנייה בקו 3 למעבר מנדלבאום ושמואל הנביא.

מדינת ישראל מתעקשת שהרכבת התחתית תפעיל את תחנת שער שכם (דמשק) כתחנת מעבר תת קרקעית מתחת לאזור המפורז. אין גישה מהתחנה לפני השטח אך תפעולית יש יתרון בכך שיש מקום ל6 רכבות קו 15 בשלוחה משער יפו, והגיון דומה בקיבולת לקו 25 כאשר זה יחובר לקטע האחוד החדש ברחובות המלך ג'ורג' ובלפור. הדפו של קווים 2 ו 25 נמצא ליד תחנת ארמון הנציב של האו"ם בשטח המפורז, אך לעובדי הרכבת התחתית יש אישור לעבוד שם כחלק מהסכמי שביתת הנשק.

קו 2 פועל בין מחנה אלנבי למושבה הגרמנית בלבד אך יחובר באמצע שנות החמישים לתוואי הראשי של קווים 2 ו 25. צומת מחנה אלנבי שתיפקד כנראה כעמדת האזנה גרמנית בשנות השלושים חובר לשלוחת ארמון הנציב, התחנה האמצעית במושבה הגרמנית פתוחה לנוסעים וקירות גבס הוצמדו לקצות הרציפים בשתי התחנות הגרמניות הנסתרות שכוחות הביטחון אינם ששים להשתמש בהם אך רואים את ערכם האסטרטגי כדי שלא תפרענה לנוסעים דרכן. אין התייחסות רשמית כלשהי לייעודן אך העיר רוחשת שמועות.

רשמית הקו שהיה אמור להיות קו C במערכת הישנה סגור ומסוגר, אך יתכן שתחנות מגדל דוד (המצודה) והר ציון משמשות את המובלעת הישראלית שם. לפי סימון הקו הירוק בגוגל מפות מדובר בשטח ישראלי רציף אך יתכן שהיה פירוז מרצון וכן הבדל בין גדר המערכת לקווי הפסקת האש.

תוספת קטנה - סמלי הרכבת התחתית המורכבים מהאותיות J ו U בצבעי החתחית של לונדון, והכיתוב הרשמי של החברה בכל שלושת שלביה - חברת ההקמה הגרמנית, החברה העירונית המנדטורית והחברה העירונית הישראלית.

אני מקווה שרעיון המערכת שנועדה להתעלם מהעיר העברית אך נשארה לשרת את העיר המערבית הישראלית הוא תרגיל מחשבתי מרתק ושנהניתם. הפורום דרש היסטוריה אלטרנטיבית וקיבל.

 

[Ccyclist]

תיקון ושיפור הסימטריות בדיאגרמת המערכת "ב1952"

לו היה - המערכת בעת הפגנת השילומים ב1952 בעיר המחולקת
אמרתי שלא אבנה את המערכת הלאה אל תוך תקופת המדינה אבל בשירשור שבו נבנה התרחיש המקורי אמרתי שבעת ההפגנה המפורסמת נגד הסכם השילומים ההמונים שצעדו עם בגין לבור שיבר מול הכנסת בבניין פרומין פרצו לתחנת הרכבת התחתית בבנייה שבכיכר, תחנת רחוב המלך ג'ורג'. זה נתן לי תירוץ מצויין לראות את המערכת בעיר המחולקת, מצב שיש לו רק תקדים אחד - בברלין.

המפות הן בסוף הפוסט וצריך להגדיל אותן כדי להנות מהפירוט.

ולהסבר המפורט:

הקווים הפעילים הם בקווים המנדטוריים פלוס חיבור קטעי קו C ו A3 שעדיין לא נפתחו ב47 הודות לחיבור חד-מסילתי בצומת המסילות של ממילא לקו חדש שנפתח ב1950 במסגרת יום העצמאות השני . המערכת המודולרית הגרמנית מאפשרת לחבר שלוחות קיימות לקווים חדשים ולהיפך. צורך עברי חדש במיספור הקווים במקום שימוש באותיות זרות והשפעה גרמנית (האו-באהן בברלין עבר מאותיות למספרים בשלב מסויים והשיטה שם היא מיספור שלוחה שנייה בסיומת 5) יצר מספרי קווים חדשים במקום הקווים הישנים וזה מאפשר לפצל שלוחות בתוואים כמו רחוב שטראוס (שלא היה לי לאן לחבר אליו קו ישר ולא רציתי שיאשימו אותי באי אספקת תחבורה לאזור החרדי) וכן לקטמון. לא המשכתי את השלוחות מעבר לשתי תחנות בבנייה מכל קו קיים אך הן מצביעות על פיתוח העיר לכיוון הקטמונים. שימו לב לשינוי בשמות התחנות - שמות ערביים הוחלפו בשמות הישראליים הרשמיים ושמות זרים או נוצריים הוחלפו ברובם (למעט שער שכם / דמשק).

אני מניח שלמערכת היה תפקיד בעת המצור על ירושלים ומלחמת העצמאות אך הקו העירוני הוא בדיוק כפי שגוגל מסמן אותו במפה הגאוגרפית ובייצוג סכמטי בדיאגרמת הרשת. רוב רובה של הרשת נמצאת בתחום מערב ירושלים הישראלית. את קו הממשל המנדטורי מחליפות שתי שלוחות של האו"ם בארמון הנציב ובמושבה האמריקנית שהרכבות שלהן משתמשות בקווים 1 ו 15 וכן ברציף תחתית ייעודי לאח"מים בתחנת הרכבת ירושלים ר"י ששמו הרשמי "ירושלים או"ם". רכבת הדואר התחתית פועלת גם היא על קו 1 בין תחנת ר"י (רכבת הדואר - דואר ישראל) ובית הדואר המרכזי אך רציפי הנוסעים בבית הדואר שהיו שמורים לנוסעי ממשל הבריטי וכן תחנת מגרש הרוסים עברו לקו 1. ממשלת ירדן אישרה לקו האו"ם לפעול לתחנת המושבה האמריקנית שבצד הירדני, התחזוקה היא ע"י צוות ישראלי בפיקוח האו"ם והנסיעה היא עם אישור או"ם בלבד. זוהי התחנה הפעילה היחידה בשטח מזרח ירושלים, תחנת מוזיאון רוקפלר סגורה ויש חסימה פיזית שהירדנים בנו בינה לצומת המסילות של שער שכם. יש חסימה דומה בצד הירדני במנהרה שלא הושלמה במה שהיה אמור להיות קו C למושבה האמריקנית, אחרי הפיצול מהקטע שבבנייה בקו 3 למעבר מנדלבאום ושמואל הנביא.

מדינת ישראל מתעקשת שהרכבת התחתית תפעיל את תחנת שער שכם (דמשק) כתחנת מעבר תת קרקעית מתחת לאזור המפורז. אין גישה מהתחנה לפני השטח אך תפעולית יש יתרון בכך שיש מקום ל6 רכבות קו 15 בשלוחה משער יפו, והגיון דומה בקיבולת לקו 25 כאשר זה יחובר לקטע האחוד החדש ברחובות המלך ג'ורג' ובלפור. הדפו של קווים 2 ו 25 נמצא ליד תחנת ארמון הנציב של האו"ם בשטח המפורז, אך לעובדי הרכבת התחתית יש אישור לעבוד שם כחלק מהסכמי שביתת הנשק.

קו 2 פועל בין מחנה אלנבי למושבה הגרמנית בלבד אך יחובר באמצע שנות החמישים לתוואי הראשי של קווים 2 ו 25. צומת מחנה אלנבי שתיפקד כנראה כעמדת האזנה גרמנית בשנות השלושים חובר לשלוחת ארמון הנציב, התחנה האמצעית במושבה הגרמנית פתוחה לנוסעים וקירות גבס הוצמדו לקצות הרציפים בשתי התחנות הגרמניות הנסתרות שכוחות הביטחון אינם ששים להשתמש בהם אך רואים את ערכם האסטרטגי כדי שלא תפרענה לנוסעים דרכן. אין התייחסות רשמית כלשהי לייעודן אך העיר רוחשת שמועות.

רשמית הקו שהיה אמור להיות קו C במערכת הישנה סגור ומסוגר, אך יתכן שתחנות מגדל דוד (המצודה) והר ציון משמשות את המובלעת הישראלית שם. לפי סימון הקו הירוק בגוגל מפות מדובר בשטח ישראלי רציף אך יתכן שהיה פירוז מרצון וכן הבדל בין גדר המערכת לקווי הפסקת האש.

תוספת קטנה - סמלי הרכבת התחתית המורכבים מהאותיות J ו U בצבעי החתחית של לונדון, והכיתוב הרשמי של החברה בכל שלושת שלביה - חברת ההקמה הגרמנית, החברה העירונית המנדטורית והחברה העירונית הישראלית.

אני מקווה שרעיון המערכת שנועדה להתעלם מהעיר העברית אך נשארה לשרת את העיר המערבית הישראלית הוא תרגיל מחשבתי מרתק ושנהניתם. הפורום דרש היסטוריה אלטרנטיבית וקיבל.

תיקון ושיפור הסימטריות בדיאגרמת המערכת "ב1952"
אעיר רק שהסיבה להכללת קווים לא פעילים בדיאגרמה הרשמית היא תעמולתית ומשותפת למערב ירושלים ומערב ברלין - הדגשת אחדות העיר והמצאותה של תשתית השייכת למערכת בצד השני.

במזרח ברלין יצרו מפות רכבת ללא מערב העיר.

 

[Ccyclist]

אני מודע לטעות ההקלדה בלוגו אבל זה היה קישוט של הרגע האחרון.

לו היה - המערכת בעת הפגנת השילומים ב1952 בעיר המחולקת
אמרתי שלא אבנה את המערכת הלאה אל תוך תקופת המדינה אבל בשירשור שבו נבנה התרחיש המקורי אמרתי שבעת ההפגנה המפורסמת נגד הסכם השילומים ההמונים שצעדו עם בגין לבור שיבר מול הכנסת בבניין פרומין פרצו לתחנת הרכבת התחתית בבנייה שבכיכר, תחנת רחוב המלך ג'ורג'. זה נתן לי תירוץ מצויין לראות את המערכת בעיר המחולקת, מצב שיש לו רק תקדים אחד - בברלין.

המפות הן בסוף הפוסט וצריך להגדיל אותן כדי להנות מהפירוט.

ולהסבר המפורט:

הקווים הפעילים הם בקווים המנדטוריים פלוס חיבור קטעי קו C ו A3 שעדיין לא נפתחו ב47 הודות לחיבור חד-מסילתי בצומת המסילות של ממילא לקו חדש שנפתח ב1950 במסגרת יום העצמאות השני . המערכת המודולרית הגרמנית מאפשרת לחבר שלוחות קיימות לקווים חדשים ולהיפך. צורך עברי חדש במיספור הקווים במקום שימוש באותיות זרות והשפעה גרמנית (האו-באהן בברלין עבר מאותיות למספרים בשלב מסויים והשיטה שם היא מיספור שלוחה שנייה בסיומת 5) יצר מספרי קווים חדשים במקום הקווים הישנים וזה מאפשר לפצל שלוחות בתוואים כמו רחוב שטראוס (שלא היה לי לאן לחבר אליו קו ישר ולא רציתי שיאשימו אותי באי אספקת תחבורה לאזור החרדי) וכן לקטמון. לא המשכתי את השלוחות מעבר לשתי תחנות בבנייה מכל קו קיים אך הן מצביעות על פיתוח העיר לכיוון הקטמונים. שימו לב לשינוי בשמות התחנות - שמות ערביים הוחלפו בשמות הישראליים הרשמיים ושמות זרים או נוצריים הוחלפו ברובם (למעט שער שכם / דמשק).

אני מניח שלמערכת היה תפקיד בעת המצור על ירושלים ומלחמת העצמאות אך הקו העירוני הוא בדיוק כפי שגוגל מסמן אותו במפה הגאוגרפית ובייצוג סכמטי בדיאגרמת הרשת. רוב רובה של הרשת נמצאת בתחום מערב ירושלים הישראלית. את קו הממשל המנדטורי מחליפות שתי שלוחות של האו"ם בארמון הנציב ובמושבה האמריקנית שהרכבות שלהן משתמשות בקווים 1 ו 15 וכן ברציף תחתית ייעודי לאח"מים בתחנת הרכבת ירושלים ר"י ששמו הרשמי "ירושלים או"ם". רכבת הדואר התחתית פועלת גם היא על קו 1 בין תחנת ר"י (רכבת הדואר - דואר ישראל) ובית הדואר המרכזי אך רציפי הנוסעים בבית הדואר שהיו שמורים לנוסעי ממשל הבריטי וכן תחנת מגרש הרוסים עברו לקו 1. ממשלת ירדן אישרה לקו האו"ם לפעול לתחנת המושבה האמריקנית שבצד הירדני, התחזוקה היא ע"י צוות ישראלי בפיקוח האו"ם והנסיעה היא עם אישור או"ם בלבד. זוהי התחנה הפעילה היחידה בשטח מזרח ירושלים, תחנת מוזיאון רוקפלר סגורה ויש חסימה פיזית שהירדנים בנו בינה לצומת המסילות של שער שכם. יש חסימה דומה בצד הירדני במנהרה שלא הושלמה במה שהיה אמור להיות קו C למושבה האמריקנית, אחרי הפיצול מהקטע שבבנייה בקו 3 למעבר מנדלבאום ושמואל הנביא.

מדינת ישראל מתעקשת שהרכבת התחתית תפעיל את תחנת שער שכם (דמשק) כתחנת מעבר תת קרקעית מתחת לאזור המפורז. אין גישה מהתחנה לפני השטח אך תפעולית יש יתרון בכך שיש מקום ל6 רכבות קו 15 בשלוחה משער יפו, והגיון דומה בקיבולת לקו 25 כאשר זה יחובר לקטע האחוד החדש ברחובות המלך ג'ורג' ובלפור. הדפו של קווים 2 ו 25 נמצא ליד תחנת ארמון הנציב של האו"ם בשטח המפורז, אך לעובדי הרכבת התחתית יש אישור לעבוד שם כחלק מהסכמי שביתת הנשק.

קו 2 פועל בין מחנה אלנבי למושבה הגרמנית בלבד אך יחובר באמצע שנות החמישים לתוואי הראשי של קווים 2 ו 25. צומת מחנה אלנבי שתיפקד כנראה כעמדת האזנה גרמנית בשנות השלושים חובר לשלוחת ארמון הנציב, התחנה האמצעית במושבה הגרמנית פתוחה לנוסעים וקירות גבס הוצמדו לקצות הרציפים בשתי התחנות הגרמניות הנסתרות שכוחות הביטחון אינם ששים להשתמש בהם אך רואים את ערכם האסטרטגי כדי שלא תפרענה לנוסעים דרכן. אין התייחסות רשמית כלשהי לייעודן אך העיר רוחשת שמועות.

רשמית הקו שהיה אמור להיות קו C במערכת הישנה סגור ומסוגר, אך יתכן שתחנות מגדל דוד (המצודה) והר ציון משמשות את המובלעת הישראלית שם. לפי סימון הקו הירוק בגוגל מפות מדובר בשטח ישראלי רציף אך יתכן שהיה פירוז מרצון וכן הבדל בין גדר המערכת לקווי הפסקת האש.

תוספת קטנה - סמלי הרכבת התחתית המורכבים מהאותיות J ו U בצבעי החתחית של לונדון, והכיתוב הרשמי של החברה בכל שלושת שלביה - חברת ההקמה הגרמנית, החברה העירונית המנדטורית והחברה העירונית הישראלית.

אני מקווה שרעיון המערכת שנועדה להתעלם מהעיר העברית אך נשארה לשרת את העיר המערבית הישראלית הוא תרגיל מחשבתי מרתק ושנהניתם. הפורום דרש היסטוריה אלטרנטיבית וקיבל.

אני מודע לטעות ההקלדה בלוגו אבל זה היה קישוט של הרגע האחרון.
איכשהו חסרה O . הקלדה עיוורת פלוס קצת קןפי פייסט שיכפלו את הטעות מספר פעמים ועם הצופים סליחה...