2 זה ה-אתגר אבל זה מחייב תרחישים היסטוריים אחרים.
שרשור היסטוריה אלטרנטיבית ותכנון בדיוני
הפורום קצת ריק מחדשות בימים האחרונים כי לא קורים הרבה דברים, אז לדעתי זה זמן מצויין לקצת היסטוריה אלטרנטיבית והפעלת הדמיון (ואני מקווה שמנהלי הפורום יהיו בסדר עם הרעיון. אני יודע שהיו כאן כמה שירשורים כאלו בעבר עם רעיונות של "מה אם").
אתן לכם שני prompts:
1) תכנון בדיוני: אם היו תקציב וזמן בלתי מוגבלים, איך הייתה נראית מערכת התח"צ שאתם הייתם מתכננים בישראל? אתם יכולים להתמקד במטרופולין בודד, או בכל הארץ. (למשל, איך הייתה נראית הרשת של ר"י? איך היה נראה המטרו בגוש דן?)
2) היסטוריה אלטרניבית: בואו נדמיין לרגע מצב שבו הבריטים היו מסכימים לבנות רכבת תחתית בתל אביב כשהם שלטו כאן - איך הייתה נראית המערכת הזו ב2016? איך זה היה משפיע על הפיתוח של גוש דן ותל אביב עצמה?
קדימה, תהיו יצירתיים!
2 זה ה-אתגר אבל זה מחייב תרחישים היסטוריים אחרים.
השאלה הגדולה היתה עבור מי יבנו את המטרו. התנועה הציונית לא בנתה מטרו עבור העיר העברית הראשונה ובירת הישוב, הועד הערבי העליון לא היה משתף פעולה ואולי היה משקיע בירושלים רבתי שבגב ההר. המנדט נהג בהפרד ומשול כלפי שתי התנועות הלאומיות ופיתח תשתיות שהתאימו לצרכיו כמו קו הנפט מעירק ונמל חיפה.
 
ישנם שני תרחישים שעולים בדעתי לקידום רשת מסילתית פרברית בגוש דן רבתי של שנות השלושים, ובשתיהן הבנייה אינה עבור הנייטיבס.
 
1 - בריטניה מחליטה לחזק את אחיזתה בפלשתינה א"י באמצעות איכלוס טריטוריית המנדט. בניגוד לקנדה ואוסטרליה הריקות יחסית מדובר כאן באיכלוס פוליטי דוגמת דרא"פ או רודזיה (שבהן האיכלוס היה נגד האוכלוסייה דוברת האפריקאאנס) והפרברים הבריטיים במרווחים שסביב תל אביב תואמים יחסית פרברים כאילו אנגליים סביב ערים רבות בחצי הכדור הדרומי. אזורים שהיו מעבר לאזור הבנוי העברי והערבי כמו עבר הירקון או כיכר המדינה הופכים למרכז העיר הבריטית, השכונות העבריות המודרניות משתלבות במרקם הבריטי שסגנונו המודרני דומה. היחס בין הישוב לישוב הבריטי מסוגל להיות סימביוטי, ישנם גורמים כמו יהדות בריטניה שהגירתה לפלשתינה א"י (כמו הגירתה לאפריקה הדרומית כחלק מהאוכלוסייה הבריטית) יכולה לתווך בין השניים ולטשטש את הקווים. השכונות הערביות יסבלו מהיחס הקולוניאלי של ה "קורדן סאניטר" הצרפתי. המטרו של ניו רדינג משרת בעיקר את הפרברים הבריטים שסביבה והשכונות היהודיות.שהשתלבו במארג החיים הבריטי. ישנן שלוחות וקווים ל Townships הערביות שבשולי העיר כמו סט' ג'ורג' (לוד). מע"א (West Asia) הבריטית נשענת על תעלת סואץ, צינור הנפט העירקי והחיבור הקריטי בין היבשות במסילת קייפטאון-קהיר-קונסטנטינופול. מצריים עירק וסוריה הן מדינות עצמאיות למחצה הגובלות בדומיניון הבריטי שכולל את אזור התעלה, סיני, פא"י, עבר הירדן ולבנון. ניו רדינג היא הבירה המסחרית של הדומיניון שבירתו המדינית בירושלים שם נמצא ארמון הנציב.
 
2 - בין השנים 1933 ו1940 גרמניה ההיא משקיעה סכומים ניכרים במערכת תחבורה בין המושבות הגרמניות השונות בארץ. האינטרס הגרמני הוא ביצירת מקומות עבודה וביסוס תשתית כחלק מההשקעות ששברו את המיתון הכלכלי שהעלה את המשטר. מבחינת הבריטים הוצאת הקיטור התעשייתית הגרמנית הזו עדיפה מהפניית משאבים לחימוש מחדש. קו המטרו שרונה-וילהלמה נפתח ב1936 כחלק מקידום אולימפיידת ברלין, מטרו בית לחם - המושבה הגרמנית - רחוב הנביאים נפתח באותה השנה. הבריטים תמיד חשדו בגרמנים ובעוד שקווי המטרו נוהלו ע"י חברות של גרמנים תושבי פא"י וכך גם קווי הענף לוולדהיים ובית לחם הגלילית הכפלת הקו הראשי ביירות (נפתח מוקדם יותר) - פורט סעיד היתה כקבלן משנה של PR (שכמו הרכבת הרודזית לא הוגבלה לטריטוריה שלה בלבד) והבריטים התעקשו שחברה זו תנוהל ע"י בריטים ומקומיים ללא עובדים גרמנים. קן ליווינגסטון יכול לטעון שהעובדים היהודים שהגיעו מגרמניה לעבוד על הפרוייקטים הגרמניים שלא היו עומדים בתנאי הסרטיפיקטים של הבורגנות הייקית וניצלו הודות לכך הם שיתוף פעולה ציוני וכל העסק היה מלא במתיחויות שבין הגרמנים, הבריטים, היהודים והערבים. ב1940 הישוב הגרמני בפא"י הוגלה לאוסטרליה מסיבות ביטחוניות ורכושם הוחרם כרכוש נתיני אוייב. התשתית הארצית שימשה את מאמץ המלחמה הבריטי אם כי למפצצים האיטלקיים מלוב היו מפות מדויייקות יותר ב1942. קווי המטרו עברו לחברות עירוניות בירושלים ותל-אביב רבתי והצלחתם הביאה לפתיחת קווים נוספים בשנות החמישים (במקביל לכרמלית בחיפה), חלקם מכספי השילומים ולפי תיכנון גרמני מלפני המלחמה. על אף שציוד נייד רב נתרם לישראל ממערב גרמניה הביצוע בישראל של קום המדינה היה ע"י חברות צרפתיות וחברות בת ישראליות. יש מיתוסים עירוניים על אוצרות קבורים וכן על תוכניות אפלות לשימוש במטרו על אף שמעולם לא נמצאו אוצרות והקווים נועדו במקור לאוכלוסיות אירופאיות ותיירים מאירופה בערים הגדולות ולא לישוב העברי.
