אולי דווקא מעבר לשיטה האוסטרית גרמנית צכית - שיטת האמון
הכרטיס צריך להיות בתיק או בכיס ולא צריך להעביר אותו בשום מקום.
אין ולידטורים, אין מכונות ברכבת, אין כלום.
אחת לזמן מסויים מבצעים ביקורת.
אולי דווקא מעבר לשיטה האוסטרית גרמנית צכית - שיטת האמוןהפתרון הוא חזרה לשיטות כירטוס בריטיות וישראליות.
שיטת התשלום מראש בסיטיפס היא אירופאית וגם אחרי 5 שנים היא אינה מובנת מאליה בישראל, גם ללא הבעיות הספציפיות של הערך הצבור או נסיעות ההמשך מאגד. בישראל רגילים לשיטה הבריטית שבה או שמשלמים לנהג או שעוברים מחסום כרטיסים. לדעתי הפתרון הפשוט ביותר לבעיות התשלום הרבות ברק"ל הוא שיגדרו את התחנות, ישימו ואלידטורים ב 6 אזורים (אמצע התחנה וקצות הרציפים משני עברי התחנה) ויקנסו אולי הולכי רגל שמתפלחים לתחנה מהמסילות. כמובן שזה מצריך מכונות כירטוס בדופן החיצונית של התחנה. בצורה כזו כל נוסע נורמטיבי יתקף את כרטיסו כדי להכנס לתחנה כפי שנעשה ברכבת ישראל ולא יהיה הסיפור הזה של תיקוף אחרי העלייה לרק"ל ומערך האכיפה התוקפני. כמו כן אציין שבאיטליה שבה נהוגה שיטת התשלום מראש יש מקרים שבהם נהג האוטובוס יאפשר לנוסעים לעלות על אוטובוס לא תדיר בחינם אם יש אחריהם תור ענק ובידיהם הכרטיסים הלא נכונים.
הכרטיס צריך להיות בתיק או בכיס ולא צריך להעביר אותו בשום מקום.
אין ולידטורים, אין מכונות ברכבת, אין כלום.
אחת לזמן מסויים מבצעים ביקורת.