בכהונת ישראל כץ: מספר כלי הרכב זינק פי 2 משטח הכבישים

[ירח בעמק איילון]

בכהונת ישראל כץ: מספר כלי הרכב זינק פי 2 משטח הכבישים

בכהונת ישראל כץ: מספר כלי הרכב זינק פי 2 משטח הכבישים
כתבה כאן
פקקים, זה לא ייגמר אם לא ננת"צ.

יחד עם זאת, המלחמה היא בפקקים ולא במכוניות, כלומר, קשה מאוד לדרוש ממשפחה עם ילדים להתנהל לגמרי ללא רכב: לחוגים, לאירועי פנאי בערבים ובלילות כמו חתונה. ועוד יותר קשה לדרוש זאת אם יש תינוק בשנתו הראשונה. כמו כן, נרצה או לא, המדיניות של מדינת ישראל היתה במשך עשורים לפזר את האוכלוסיה. לא נכנס לדיון אם זה טוב או לא, זו מציאות קיימת, וביישובים הקטנים בטח שאי אפשר לדרוש התנהלות נטולת רכב.
אז מה כן?

• במקומות ובזמנים בהם יש עומס כגון מרכזי ערים ומרכזי תעסוקה (רמת החייל, הר חוצבים, תלפיות, גבעת שאול) בבקרים ואחרה"צ- שם להגביל כניסת רכב פרטי ולא לחשוש להטיל אגרת גודש כמו בלונדון.
• הגבלת מקומות חניה באותם מקומות.
• מיסוי גבוה החל מרכב שני לכל משק בית.
• המשך הקמת נת"צים ורכבות על חשבון נתיבי הרכב הפרטי היכן שיש עומס.
• אולי הכי חשוב - להפסיק לממן רכבים פרטיים ודלק לעובדי מדינה העובדים במרכזי ערים ומרכזי תעסוקה ולעומת זאת כן לממן הוצאות דלק לרופאים ומורים הנוסעים לפריפריה
• להוריד מהמיסים המטורפים, מהגבוהים במערב, על רכב ראשון ועל הדלק.

כך, לדעתי, יווצר איזון ומידה רבה יותר של צדק בין הצורך להגביל את הרכב הפרטי באיזורי עומס, לבין הטלת נטל כבד מאוד על כל הציבור, בדמות מיסים מוגזמים על כל רכב, גם כאשר הוא לא בנסיעה בזמנים ובמקומות בהם יש עומס

 

[Ccyclist]

סעיפי הפנאי שלך נוגעים לבעיות התח"צ ולא לצורך ברכב.

בכהונת ישראל כץ: מספר כלי הרכב זינק פי 2 משטח הכבישים
כתבה כאן
פקקים, זה לא ייגמר אם לא ננת"צ.

יחד עם זאת, המלחמה היא בפקקים ולא במכוניות, כלומר, קשה מאוד לדרוש ממשפחה עם ילדים להתנהל לגמרי ללא רכב: לחוגים, לאירועי פנאי בערבים ובלילות כמו חתונה. ועוד יותר קשה לדרוש זאת אם יש תינוק בשנתו הראשונה. כמו כן, נרצה או לא, המדיניות של מדינת ישראל היתה במשך עשורים לפזר את האוכלוסיה. לא נכנס לדיון אם זה טוב או לא, זו מציאות קיימת, וביישובים הקטנים בטח שאי אפשר לדרוש התנהלות נטולת רכב.
אז מה כן?

• במקומות ובזמנים בהם יש עומס כגון מרכזי ערים ומרכזי תעסוקה (רמת החייל, הר חוצבים, תלפיות, גבעת שאול) בבקרים ואחרה"צ- שם להגביל כניסת רכב פרטי ולא לחשוש להטיל אגרת גודש כמו בלונדון.
• הגבלת מקומות חניה באותם מקומות.
• מיסוי גבוה החל מרכב שני לכל משק בית.
• המשך הקמת נת"צים ורכבות על חשבון נתיבי הרכב הפרטי היכן שיש עומס.
• אולי הכי חשוב - להפסיק לממן רכבים פרטיים ודלק לעובדי מדינה העובדים במרכזי ערים ומרכזי תעסוקה ולעומת זאת כן לממן הוצאות דלק לרופאים ומורים הנוסעים לפריפריה
• להוריד מהמיסים המטורפים, מהגבוהים במערב, על רכב ראשון ועל הדלק.

כך, לדעתי, יווצר איזון ומידה רבה יותר של צדק בין הצורך להגביל את הרכב הפרטי באיזורי עומס, לבין הטלת נטל כבד מאוד על כל הציבור, בדמות מיסים מוגזמים על כל רכב, גם כאשר הוא לא בנסיעה בזמנים ובמקומות בהם יש עומס

סעיפי הפנאי שלך נוגעים לבעיות התח"צ ולא לצורך ברכב.
חוגים: אם הם אינם במתנ"ס שכונתי אז יש לדאוג שתהיה תחבורה ציבורית למקום בו הם מתנהלים. בדרך כלל מדובר במרכז מקומי בשכונה או בישוב הבא ואין סיבה שלא תהיה תחבורה ציבורית אליהם בשעות הפעילות.
&nbsp
ערבים ולילות: יש מגמה מדאיגה של צימצום שעות פעילות התח"צ. עד סוף שנות התשעים היה אפשר להתנייד בתח"צ בערים הגדולות עד חצות. בימינו מעודדים פירבור לשכונות חדשות בהן התחבורה הציבורית מסתיימת ב20:00 או 21:00. הדיל הבסיסי בפירבור הוא שמי שיוצא את מרכז העיר או את העיר הגדולה יוכל להמשיך לעבוד ולבלות בה בזכות קשרי התחבורה ותנאי המגורים שלו יכפרו על הזמן המושקע בנסיעות. כדי לעמוד בעיסקה הזו על התח"צ לערי הלווין להמשיך עד 1 בבוקר לפחות.
&nbsp
חתונות: למעשה הסעיף הזה קשור לפירבור ולאישור עסקים במרחב הכפרי. אם בעבר היו אולמות ארועים במקומות מרכזיים הרי שכיום ישנם גני ארועים באמצע שום מקום. מי שאישר להקים את העסקים האלו ללא תוכנית תחבורה מינימאלית אשם במצב שנוצר. יתכן שפתרון חלקי הוא הכללת הסעות בין תחנות הרכבת ותחנות האוטובוסים המרכזיות הקרובות לארוע ברישיונות העסק. כך חתונה בישובים הכפריים מצפון להרצליה למשל תכלול הסעות לתחנות הרצליה או ת"א האוניברסיטה (אם התנאי הוא לפי מטרופולין או ישוב גדול סמוך). דרישה כזו במרחק 5-10 ק"מ היא סבירה ביותר.
&nbsp
תינוקות וילדים: פינוק. כשאני הייתי ילד נסענו עם ההורים באוטובוסים מגיל אפס. מהמחצית השניה של כיתה א' נסעתי לבית הספר באוטובוס בתוך השכונה וחברים אחרים מהכיתה היו נוסעים באותו האוטובוס. במכונית השתמשנו לנסיעות משפחתיות או תיירותיות (אח, בית לחם לפני האינטיפדות) אך למרכז העיר לא היינו מעלים בדעתנו להגיע ברכב. אם תגיד שדברים השתנו מאז אציין שהחרדים נוסעים בתח"צ על משםחותיהם הגדולות. במקרה של משפחה עם ילד או שניים המכונית אכן נוחה יותר אך היא אינה צורך של 100%. ניתן ללמד את הילדים איך להתנהג בתח"צ ולהשתמש בה כשהיא עדיפה מבעיות החנייה של הרכב הפרטי. יתכן שבעיות התדירות והצפיפות מקשים על משפחות של 2.4 ילדים להתנייד בתח"צ אך הן הגורם, לא הילדים.
&nbsp
לישובים הקטנים השיתופיים ניתן להציע פתרון של הסעות משותפות למוקדי תחבורה. לאלו הפרטיים יש להציע שירות פרטי דומה, אולי שכירה של רכב ונהג, כדי לתת עצמאות לבני הנוער ולאפשר הגעה של כוח עבודה לישובים אלו. אפשר לשאול גם מדוע מתכננים ישובים פרטיים קטנים כאשר אין תחבורה או ערבות הדדית.

 

[ירח בעמק איילון]

בוא לא נתבלבל, המטרה היא רווחת האזרח, ולא קידוש התח"צ

סעיפי הפנאי שלך נוגעים לבעיות התח"צ ולא לצורך ברכב.
חוגים: אם הם אינם במתנ"ס שכונתי אז יש לדאוג שתהיה תחבורה ציבורית למקום בו הם מתנהלים. בדרך כלל מדובר במרכז מקומי בשכונה או בישוב הבא ואין סיבה שלא תהיה תחבורה ציבורית אליהם בשעות הפעילות.
&nbsp
ערבים ולילות: יש מגמה מדאיגה של צימצום שעות פעילות התח"צ. עד סוף שנות התשעים היה אפשר להתנייד בתח"צ בערים הגדולות עד חצות. בימינו מעודדים פירבור לשכונות חדשות בהן התחבורה הציבורית מסתיימת ב20:00 או 21:00. הדיל הבסיסי בפירבור הוא שמי שיוצא את מרכז העיר או את העיר הגדולה יוכל להמשיך לעבוד ולבלות בה בזכות קשרי התחבורה ותנאי המגורים שלו יכפרו על הזמן המושקע בנסיעות. כדי לעמוד בעיסקה הזו על התח"צ לערי הלווין להמשיך עד 1 בבוקר לפחות.
&nbsp
חתונות: למעשה הסעיף הזה קשור לפירבור ולאישור עסקים במרחב הכפרי. אם בעבר היו אולמות ארועים במקומות מרכזיים הרי שכיום ישנם גני ארועים באמצע שום מקום. מי שאישר להקים את העסקים האלו ללא תוכנית תחבורה מינימאלית אשם במצב שנוצר. יתכן שפתרון חלקי הוא הכללת הסעות בין תחנות הרכבת ותחנות האוטובוסים המרכזיות הקרובות לארוע ברישיונות העסק. כך חתונה בישובים הכפריים מצפון להרצליה למשל תכלול הסעות לתחנות הרצליה או ת"א האוניברסיטה (אם התנאי הוא לפי מטרופולין או ישוב גדול סמוך). דרישה כזו במרחק 5-10 ק"מ היא סבירה ביותר.
&nbsp
תינוקות וילדים: פינוק. כשאני הייתי ילד נסענו עם ההורים באוטובוסים מגיל אפס. מהמחצית השניה של כיתה א' נסעתי לבית הספר באוטובוס בתוך השכונה וחברים אחרים מהכיתה היו נוסעים באותו האוטובוס. במכונית השתמשנו לנסיעות משפחתיות או תיירותיות (אח, בית לחם לפני האינטיפדות) אך למרכז העיר לא היינו מעלים בדעתנו להגיע ברכב. אם תגיד שדברים השתנו מאז אציין שהחרדים נוסעים בתח"צ על משםחותיהם הגדולות. במקרה של משפחה עם ילד או שניים המכונית אכן נוחה יותר אך היא אינה צורך של 100%. ניתן ללמד את הילדים איך להתנהג בתח"צ ולהשתמש בה כשהיא עדיפה מבעיות החנייה של הרכב הפרטי. יתכן שבעיות התדירות והצפיפות מקשים על משפחות של 2.4 ילדים להתנייד בתח"צ אך הן הגורם, לא הילדים.
&nbsp
לישובים הקטנים השיתופיים ניתן להציע פתרון של הסעות משותפות למוקדי תחבורה. לאלו הפרטיים יש להציע שירות פרטי דומה, אולי שכירה של רכב ונהג, כדי לתת עצמאות לבני הנוער ולאפשר הגעה של כוח עבודה לישובים אלו. אפשר לשאול גם מדוע מתכננים ישובים פרטיים קטנים כאשר אין תחבורה או ערבות הדדית.

בוא לא נתבלבל, המטרה היא רווחת האזרח, ולא קידוש התח"צ
אני מאוד בעד פיתוח התח"צ, בפרט שהרבה מציבור שמשתמשים בה עושים זאת מסיבות כלכליות. הדיון הוא על המיסוי העצום על הרכב הפרטי - האם זאת הדרך לשפר את התח"צ?
הבעיה היא העומס בכבישים - שם יש זכות וחובה למדינה להילחם בפקרים, בגלל זיהום האוויר, איבוד שעות העבודה, וכמובן עיכוב שנגרם לכלי התח"צ שמשתמשים באותם כבישים.
אך האם זה מוצדק להגביל עוד ועוד את חירות האזרח ולהטיל עליו מיסים גם כאשר השימוש שלו הוא לא זה שגורם לעומס?
האם המדינה צריכה לחנך אותנו? אם האזרח רוצה להיות מפונק ולשלם על כך יותר - זכותו, אבל הרוב המוחלט של הוצאות הרכב הולך למיסים למדינה - זה כבר גזל וניצול.
חייבים לעשות הבחנה בין שימוש ברכב פרטי הפוגע בתח"צ וגורם לעומסים, לבין שימוש פרטי שלא פוגע באף אחד
&nbsp

 

[Ccyclist]

המיסוי משמש לפיתוח הכבישים והתח"צ

בוא לא נתבלבל, המטרה היא רווחת האזרח, ולא קידוש התח"צ
אני מאוד בעד פיתוח התח"צ, בפרט שהרבה מציבור שמשתמשים בה עושים זאת מסיבות כלכליות. הדיון הוא על המיסוי העצום על הרכב הפרטי - האם זאת הדרך לשפר את התח"צ?
הבעיה היא העומס בכבישים - שם יש זכות וחובה למדינה להילחם בפקרים, בגלל זיהום האוויר, איבוד שעות העבודה, וכמובן עיכוב שנגרם לכלי התח"צ שמשתמשים באותם כבישים.
אך האם זה מוצדק להגביל עוד ועוד את חירות האזרח ולהטיל עליו מיסים גם כאשר השימוש שלו הוא לא זה שגורם לעומס?
האם המדינה צריכה לחנך אותנו? אם האזרח רוצה להיות מפונק ולשלם על כך יותר - זכותו, אבל הרוב המוחלט של הוצאות הרכב הולך למיסים למדינה - זה כבר גזל וניצול.
חייבים לעשות הבחנה בין שימוש ברכב פרטי הפוגע בתח"צ וגורם לעומסים, לבין שימוש פרטי שלא פוגע באף אחד
&nbsp

המיסוי משמש לפיתוח הכבישים והתח"צ
ובארץ לפחות רואים לאילו כבישים זה הולך. 6, 531, 16, 1 למשל. במדינות אירופאיות רבות בסך הכל מתחזקים כבישים חדשים וחלק ניכר מהפיתוח החדש הוא בכבישי אגרה. כמו כן קשה לגלוש בפורום זה ולהתעלם מהפיתוח הרכבתי הניכר ב 5 השנים האחרונות: רק"ל י-ם, מסילת החוף המערבי, מסילת הנגב המערבית, מסילת העמק שתיפתח בקרוב, פרוייקט A1 ומסילת כרמיאל שבבנייה, ופרוייקט הרק"ל בגוש דן. הפיתוח הזה מצריך כסף ומשום שפיתוח כבישים עד הודעה חדשה גורר רכבים חדשים ופקקים חדשים עד הודעה חדשה מקובל בעולם למסות את הרכב הפרטי כדי שיהיה כסף לפתח את תשתיות התחבורה ולעודד מעבר לתחבורה ציבורית.

 

[עוגה עוגה]

פשוט מעלה את הסעיף

בכהונת ישראל כץ: מספר כלי הרכב זינק פי 2 משטח הכבישים
כתבה כאן
פקקים, זה לא ייגמר אם לא ננת"צ.

יחד עם זאת, המלחמה היא בפקקים ולא במכוניות, כלומר, קשה מאוד לדרוש ממשפחה עם ילדים להתנהל לגמרי ללא רכב: לחוגים, לאירועי פנאי בערבים ובלילות כמו חתונה. ועוד יותר קשה לדרוש זאת אם יש תינוק בשנתו הראשונה. כמו כן, נרצה או לא, המדיניות של מדינת ישראל היתה במשך עשורים לפזר את האוכלוסיה. לא נכנס לדיון אם זה טוב או לא, זו מציאות קיימת, וביישובים הקטנים בטח שאי אפשר לדרוש התנהלות נטולת רכב.
אז מה כן?

• במקומות ובזמנים בהם יש עומס כגון מרכזי ערים ומרכזי תעסוקה (רמת החייל, הר חוצבים, תלפיות, גבעת שאול) בבקרים ואחרה"צ- שם להגביל כניסת רכב פרטי ולא לחשוש להטיל אגרת גודש כמו בלונדון.
• הגבלת מקומות חניה באותם מקומות.
• מיסוי גבוה החל מרכב שני לכל משק בית.
• המשך הקמת נת"צים ורכבות על חשבון נתיבי הרכב הפרטי היכן שיש עומס.
• אולי הכי חשוב - להפסיק לממן רכבים פרטיים ודלק לעובדי מדינה העובדים במרכזי ערים ומרכזי תעסוקה ולעומת זאת כן לממן הוצאות דלק לרופאים ומורים הנוסעים לפריפריה
• להוריד מהמיסים המטורפים, מהגבוהים במערב, על רכב ראשון ועל הדלק.

כך, לדעתי, יווצר איזון ומידה רבה יותר של צדק בין הצורך להגביל את הרכב הפרטי באיזורי עומס, לבין הטלת נטל כבד מאוד על כל הציבור, בדמות מיסים מוגזמים על כל רכב, גם כאשר הוא לא בנסיעה בזמנים ובמקומות בהם יש עומס

פשוט מעלה את הסעיף

 

[ירח בעמק איילון]

כתבה מעניינת ב"דה מרקר" בדיוק על הנושא הזה

בכהונת ישראל כץ: מספר כלי הרכב זינק פי 2 משטח הכבישים
כתבה כאן
פקקים, זה לא ייגמר אם לא ננת"צ.

יחד עם זאת, המלחמה היא בפקקים ולא במכוניות, כלומר, קשה מאוד לדרוש ממשפחה עם ילדים להתנהל לגמרי ללא רכב: לחוגים, לאירועי פנאי בערבים ובלילות כמו חתונה. ועוד יותר קשה לדרוש זאת אם יש תינוק בשנתו הראשונה. כמו כן, נרצה או לא, המדיניות של מדינת ישראל היתה במשך עשורים לפזר את האוכלוסיה. לא נכנס לדיון אם זה טוב או לא, זו מציאות קיימת, וביישובים הקטנים בטח שאי אפשר לדרוש התנהלות נטולת רכב.
אז מה כן?

• במקומות ובזמנים בהם יש עומס כגון מרכזי ערים ומרכזי תעסוקה (רמת החייל, הר חוצבים, תלפיות, גבעת שאול) בבקרים ואחרה"צ- שם להגביל כניסת רכב פרטי ולא לחשוש להטיל אגרת גודש כמו בלונדון.
• הגבלת מקומות חניה באותם מקומות.
• מיסוי גבוה החל מרכב שני לכל משק בית.
• המשך הקמת נת"צים ורכבות על חשבון נתיבי הרכב הפרטי היכן שיש עומס.
• אולי הכי חשוב - להפסיק לממן רכבים פרטיים ודלק לעובדי מדינה העובדים במרכזי ערים ומרכזי תעסוקה ולעומת זאת כן לממן הוצאות דלק לרופאים ומורים הנוסעים לפריפריה
• להוריד מהמיסים המטורפים, מהגבוהים במערב, על רכב ראשון ועל הדלק.

כך, לדעתי, יווצר איזון ומידה רבה יותר של צדק בין הצורך להגביל את הרכב הפרטי באיזורי עומס, לבין הטלת נטל כבד מאוד על כל הציבור, בדמות מיסים מוגזמים על כל רכב, גם כאשר הוא לא בנסיעה בזמנים ובמקומות בהם יש עומס

כתבה מעניינת ב"דה מרקר" בדיוק על הנושא הזה
[URL]http://www.themarker.com/dynamo/1.3080327[/URL]

גם הכתב מסכים שהמיסים על הרכב הם פרה חולבת של הכנסות למדינה, ושיש חוסר איזון כאשר אין הבדלה בין מי שנוסע באיזורי עומס למי שלא. וכן שהליסינג לעובדי המדינה הוא אחד האשמים העיקריים.
לדעתי, צריך לפתח בכל הכח פרוייקטי מתע"ן ונתיבים מהירים עם הסעות חינם מהחניונים(כפי שאכן עושים) ובכל מקום עם עומס תנועה שיש בו אלטרנטיבה של תח"צ - להטיל אגרת גודש, וכן להשאיר מיסים גבוהים על רכב שני למשק בית. ביטול מימון הוצאות רכב פרטי במגזר הציבורי. ובחיסכון הזה להוריד משמעותית את מחיר הבלו, והמיסים על הרכב הראשון למשק בית.
מי שגאוותו לא מאפשרת לו ליסוע בתח"צ באזור עם גודש - יתכבד וישלם אגרת גודש וישלם על חניה. בטח ובטח אם משכורתו מממנת ע"י הציבור