הגשרים של האנדרגרונד בלונדון נבנו בסגנון הארט דקו
תשובות
1) אני לא מדבר על להפוך את כל הקו.
דיברתי למשל על אזור שועפט שכידוע רכבות נרגמות באבנים כאשר הן עוברות שם.
מצד שני, ייתכן שיש אזורים שלחנוק אותם לגמרי אם הרכבת קלה בלי לאפשר
גישה גם אם רכב פרטי, זה פשוט לא נכון.
2) אני לא בטוח.
יכול להיות שזה לא מתאים לכל מקום בעיר, אבל יש אזורים שזה דווקא ישפר את המראה שלהם.
דווקא בלונדון יש כמה מקומות שרכבת תחתית נוסעת על גשרים בסמוך לבתים.
לדעתי זה לא ממש פגע במראה של הרחובות האלה.
עניין של טעם אני מניח.
3) אני בטוח שזה עדיין הרבה יותר זול ממנהור.
4) אני חושב שזה תלוי בגובה. נניח שזה בגובה של 4-5 מטרים.
נראה לי עדיין משמעותית יותר נגיש מרכבת תחתית.
5) טוב, לגבי שועפט, אני מקווה שנוכל להסכים שזה לא שיקול רלוונטי.
לגבי מקומות אחרים, צריך לבדוק כל מקרה לגופו.
6) ניתן להפעיל אוטובוסים במפלס הרחוב.
ולסיום, אני לא חושב שזה תפקידה של מדינה לחנך את האזרחים.
אני לגמרי בעד תחבורה ציבורית, אבל להכריח אנשים להשתמש בה על ידי שלילת אפשרויות אחרות נשמעת לי כרעיון טוטליטרי ומסוכן.
מצטער, לא יכול לקבל את זה.
הגשרים של האנדרגרונד בלונדון נבנו בסגנון הארט דקו
שגורם להם לפחות לא להיראות כל כך מכוערים. אם היו בונים רכבת על עמודים היום זה היה ברוטליסטי בסגנון הרמפות שמובילות לתחנה המרכזית בת"א, וזה לא משהו בכלל.
 
מבחינת נגישות, זה יותר מסובך מרכבת תחתית כי כניסה לתחתית לא תופסת הרבה מקום במפלס הרחוב. אבל בשביל לעלות לתחנה שנמצאת מעל מפלס הרחוב צריך הרבה יותר שטח, משהו כמו הדרגנועים של גשר הקרייה בת"א, רק לכל תחנה. וצריך גם מעלית, כמובן.
 
השיקול של כמה הבנייה מפריעה לתושבים הוא שיקול רלוונטי גם בשועפט, כל עוד ישראל גורסת שהאיזור הזה הוא בשליטתה היא צריכה להתייחס לאזרחים שחיים בו כמו לכל אזרח אחר בישראל, כולל אותן זכויות ואותן חובות. אתה יכול לדמיין מצב שבו היו עושים רכבת על עמודים בת"א או ביפו? ברור שלא. אז גם בשועפט לא. אין הבדל.
 
הפעלה של אוטובוסים במפלס הרחוב אומרת שהאוטובוסים יעברו ברחוב שהוצר ע"י העמודים, ויעמדו ביותר פקקים, ושהאנשים יצטרכו לחכות להם בתחנות אחרות מהרגיל. זה חיסרון רציני במקרה של תקלה שלא מאפשרת להפעיל רכבות. כשהמסילה במפלס הרחוב אפשר להפעיל את האוטובוסים החלופיים באותו מסלול של הרק"ל.
 
בקשר ללקיחת נתיבים מהרכב הפרטי: יש איזורים שמתאים להם להיות רחובות להולכי רגל וטראם בלבד, אבל כמובן לא כל רחוב. ברחובות אחרים באיזורים עירוניים דווקא רצוי וראוי לקחת נתיבים מהרכב הפרטי, אם משתמשי התח"צ והולכי הרגל מרוויחים מכך. מיקומו של הרכב הפרטי בהיררכיית התחבורה הוא שהוא פחות חשוב מהולכי רגל, רוכבי אופניים ומשתמשי תח"צ. וכמובן שזה התפקיד של המדינה/העירייה להחליט! זה תכנון עירוני, וזה לקחת מהרכבים הפרטיים משהו שניתן להם ולעולם לא הגיע להם: הרבה יותר מדי מקום בחתכי הרחוב שלנו.
 
אתה לא יכול לבנות בלי תכנון, וחלק מהתכנון הוא להחליט איזה רחוב הוא להולכי רגל, איזה רחוב הוא לתח"צ+הולכי רגל, ובאיזה רחוב מאפשרים גם לרכבים פרטיים לנסוע (וכמה מקום נותנים להם). זו לא החלטה שרירותית כמובן, אלא החלטה שמתחשבת בהמון גורמים תחבורתיים. אי אפשר להפוך את דרך נמיר בת"א לרחוב לתח"צ בלבד, אבל זה לגמרי אפשרי בשביל חלקים משדרות ירושלים ביפו.
 
תראה למשל מה קרה לרחוב יפו בירושלים. הוציאו משם את הרכבים הפרטיים ושמו רק"ל במקום, והרחוב הפך להרבה יותר פופולרי ממה שהוא היה קודם.
 
בקיצור, כל עוד המדינה היא זו שבונה את התשתיות ומתכננת את הערים, זה התפקיד של המדינה להחליט איזה סוג כלי רכב נוסע איפה. אם זה לא מתאים לך, אתה מוזמן לקנות שטח בנגב או במדבר בקליפורניה, ולתכנן עיר פרטית כראות עינך.
