מכתב של מנכ"ל רכבת ישראל על משמעויות ביטול עבודות בשבת

מצב
הנושא נעול.

נתנאל531

Well-known member
חברות ממשלתיות הם חלק מהפרהסיה של המדינה

לא הבנת אותי
כל העניין של היתרי עבודה בשבת ומה מותר או אסור לעשות בשבת הוא צבוע לחלוטין.
&nbsp
למה לחברות פרטיות מותר וחברות ממשלתיות אסור? מה הקטע? בגלל שהן ממומנות מכספי מיסים? זה כל הסיפור? אני לא מאין שזה כל הסיפור. כי גם אם רכבת ישראל תתחיל להיות רווחית (באופן ישיר, ובלי להתחשב בסבסוד) אנשים עדיין יכעסו על דברים כאלו. יש לציין שלא רק עניין הרחפן הרגיז את כל המתרגזים, אלא בכלל העניין של עבודות בשבת.
&nbsp
כמו שהבוקר רואיין ברדיו סמוטריץ' וטען שכל העסק לא הכרחי כי לא היו חייבים לבנות את התחנה עם קורות של מאות טונות. שזה שטות מוחלטת, אם זה מה שהמהנדס החליט זה מה שבונים - הוא פוליטיקאי ולא מהנדס, והחלטות כאלו צריך להשאיר לדרג המקצועי. לא בונים תחנה מגבס וקרטון.
&nbsp
דתיים וחרדים ימצאו תירוצים לכעוס על כל עבודה שתתבצע בשבת, בלי להתחשב בעובדות. גם ערוץ 1, שמופעל ע"י גוף ממלכתי, מופעל בשבת בדרך קבע, ואני לא פגשתי מעולם אדם דתי שכעס על כך.
&nbsp
חוץ מזה מצחיק קצת שמפלגות כמו הבית היהודי והליכוד הן כל כך ליברטריאניות, עד שזה מגיע לעניינים של דת ושבת - מקדמים הפרטות והסרת רגולציה בכל תחום, חוץ מתחום שקשור לשבת ולדת, ששם רוצים עוד ועוד רגולציה דרקונית ופגיעה בכל הציבור רק בשם אותם "רגשות דתיים", כמו תמיד.
חברות ממשלתיות הם חלק מהפרהסיה של המדינה
שעל צביונה נטוש מאבק ארוך בשנים בין דתיים לחילונים, ולכן גם נושא עבודות חיוניות (ולא חיוניות) בשבת הוא חלק ממכלול יחסי דתיים-חילוניים בישראל, חברה פרטית זה דבר אחר לגמרי. כל זמן שבישראל ישנו חיבור בין דת למדינה, גם חברות ממשלתיות כפופות לרגולציה דתית כל שהיא.
&nbsp
לא מתרגש מכל זב חוטם שמתעצבן (ללא קשר להשתייכותו למגזר כזה או אחר), העקרון שמנחה אותי הוא כזה: במציאות המודרנית ישנו הכרח לביצוע עבודות שונות בשבת: חשמל, מים ותשתיות, כמו גם פעילות צבאית ומשטרתית. אבל יש לעשות מאמץ לצמצם ככל האפשר את הצורך בפעולות כאלו, לדוגמא, להכיל אפשרות לדיווח מקוצר על עבירות תנועה בשבת (עם אפשרות להשלמה במוצאי שבת), במקום מילוי פרוטוקול כתוב ארוך כמקובל ביום חול. שמירת השבת לא צריכה להיות תלויה בהנחיות משפטיות (שיפסלו כל דו"ח שלא נרשם בארכנות מופלגת), אלא הנחיות משפטיות ינוסחו תוך התחשבות בשבת: מתן אפשרות לפרוטוקול מקוצר ברישום דו"ח בשבת, ואפשרות להשלמות לאחריה. באותה מידה שמירת השבת לא צריכה להיות תלויה בשיקולים הנדסיים, תכנון של פרוייקטים גדולים שבהם ידוע שיהיה צורך בעבודה בשבת (כדוגמת הרחבת תחנת 'השלום') צריכים להתחשב בצורך לצמצם ככל האפשר בעבודה בשבת. מה שאי אפשר לצמצם - יעשה בלית ברירה, באותו אופן שחובה שהמשטרה תפעל בשבת, אבל יש לעשות מאמץ לצמצם בחילול שבת שאפשר להמנע ממנו, כמו רישום ארכני של דו"ח תנועה.
 

Bus Nerd

Active member
מה עם עירוב חצרות? עכשיו כבר אין פרהסיה

חברות ממשלתיות הם חלק מהפרהסיה של המדינה
שעל צביונה נטוש מאבק ארוך בשנים בין דתיים לחילונים, ולכן גם נושא עבודות חיוניות (ולא חיוניות) בשבת הוא חלק ממכלול יחסי דתיים-חילוניים בישראל, חברה פרטית זה דבר אחר לגמרי. כל זמן שבישראל ישנו חיבור בין דת למדינה, גם חברות ממשלתיות כפופות לרגולציה דתית כל שהיא.
&nbsp
לא מתרגש מכל זב חוטם שמתעצבן (ללא קשר להשתייכותו למגזר כזה או אחר), העקרון שמנחה אותי הוא כזה: במציאות המודרנית ישנו הכרח לביצוע עבודות שונות בשבת: חשמל, מים ותשתיות, כמו גם פעילות צבאית ומשטרתית. אבל יש לעשות מאמץ לצמצם ככל האפשר את הצורך בפעולות כאלו, לדוגמא, להכיל אפשרות לדיווח מקוצר על עבירות תנועה בשבת (עם אפשרות להשלמה במוצאי שבת), במקום מילוי פרוטוקול כתוב ארוך כמקובל ביום חול. שמירת השבת לא צריכה להיות תלויה בהנחיות משפטיות (שיפסלו כל דו"ח שלא נרשם בארכנות מופלגת), אלא הנחיות משפטיות ינוסחו תוך התחשבות בשבת: מתן אפשרות לפרוטוקול מקוצר ברישום דו"ח בשבת, ואפשרות להשלמות לאחריה. באותה מידה שמירת השבת לא צריכה להיות תלויה בשיקולים הנדסיים, תכנון של פרוייקטים גדולים שבהם ידוע שיהיה צורך בעבודה בשבת (כדוגמת הרחבת תחנת 'השלום') צריכים להתחשב בצורך לצמצם ככל האפשר בעבודה בשבת. מה שאי אפשר לצמצם - יעשה בלית ברירה, באותו אופן שחובה שהמשטרה תפעל בשבת, אבל יש לעשות מאמץ לצמצם בחילול שבת שאפשר להמנע ממנו, כמו רישום ארכני של דו"ח תנועה.
מה עם עירוב חצרות? עכשיו כבר אין פרהסיה
עירוב חצרות, מה שמאפשר לאדם דתי לנעול את הדלת בשבת ולצאת מהבית לבית הכנסת בלי שזה יחשב נשיאת מטלטלים בפרהסיה, אומר שאין פרהסיה. הפכתם כל עיר לחצר גדולה. לכן, מכיוון שאין פרהסיה, אין כזה דבר הפרהסיה של המדינה.
&nbsp
חוץ מזה לא ברור לי למה עבודות שמתבצעות ע"י קבלן שנשכר ע"י חברה ממשלתית הן פרהסיה, אבל עבודות שמתבצעות ע"י קבלן שנשכר ע"י חברה פרטית הן לא.
&nbsp
ברור לי שאתה לא תקבל את הטיעון הזה. זה לא משנה. כל הנקודה היא להראות זה כשהדתיים רוצים הם יכולים לכופף את חוקי הדת והשבת כדי שיהיה להם נוח יותר, אז הכל כאן צביעות אחת גדולה כדי לתפוס עוד כוח פוליטי.
&nbsp
אם זה באמת היה מרגיז כל כך דתיים, אז הייתי מצפה שהם יעשו הפגנות וחרם נגד הרכבת. אבל הבוקר ברכבת היו המון דתיים שטיילו עם המשפחות שלהם, אז כנראה שאין להם בעיה עם זה בכלל.
 

Ccyclist

Well-known member
גדרות הגבול והים התיכון יוצרים עירוב אחד גדול.

מה עם עירוב חצרות? עכשיו כבר אין פרהסיה
עירוב חצרות, מה שמאפשר לאדם דתי לנעול את הדלת בשבת ולצאת מהבית לבית הכנסת בלי שזה יחשב נשיאת מטלטלים בפרהסיה, אומר שאין פרהסיה. הפכתם כל עיר לחצר גדולה. לכן, מכיוון שאין פרהסיה, אין כזה דבר הפרהסיה של המדינה.
&nbsp
חוץ מזה לא ברור לי למה עבודות שמתבצעות ע"י קבלן שנשכר ע"י חברה ממשלתית הן פרהסיה, אבל עבודות שמתבצעות ע"י קבלן שנשכר ע"י חברה פרטית הן לא.
&nbsp
ברור לי שאתה לא תקבל את הטיעון הזה. זה לא משנה. כל הנקודה היא להראות זה כשהדתיים רוצים הם יכולים לכופף את חוקי הדת והשבת כדי שיהיה להם נוח יותר, אז הכל כאן צביעות אחת גדולה כדי לתפוס עוד כוח פוליטי.
&nbsp
אם זה באמת היה מרגיז כל כך דתיים, אז הייתי מצפה שהם יעשו הפגנות וחרם נגד הרכבת. אבל הבוקר ברכבת היו המון דתיים שטיילו עם המשפחות שלהם, אז כנראה שאין להם בעיה עם זה בכלל.
גדרות הגבול והים התיכון יוצרים עירוב אחד גדול.
 

Ccyclist

Well-known member
אם נהר הברנט תקף לעירוב גם הים התיכון תקף.

גבול מגודר וגדר ההפרדה כן, הים לא
אם נהר הברנט תקף לעירוב גם הים התיכון תקף.
אלן יוכל אולי להרחיב אבל בצפון לונדון היה סיכסוך רב שנתי בקרב הקהילה היהודית של גולדרס גרין והנדון על שאלת הצבת עירוב סביב האזורים היהודיים האלו. עיריית בארנט היתה מאד חיובית אבל חלק מהקהילה היהודית רצה את העירוב וחלק אחר ראה בעירוב השתלטות על שטחים בשם הקהילה היהודית, גטואיזציה ומחסום בפני אינטגרציה וחיים משותפים עם הקהילות האחרות בבירה. בכל תוכניות העירוב נהר הברנט (נחל איתן די צר) היה אמור להוות את אחד מגבולות העירוב ולחסוך את הצורך בהצבת עמודים משום שמותר להשתמש במחסום טבעי כחלק מהעירוב.
&nbsp
על המחלוקת והסבר כללי לפי ה BBC:
&nbsp
http://www.bbc.co.uk/religion/religions/judaism/living/eruv_1.shtml
&nbsp
יש שם טענה שעירוב אינו תקף אם הוא מקיף יותר מ 600,000 בני אדם, יהודים או לא ולכן העירוב העירוני בירושלים עלול להיות בצרות. כמו כן נאמר שמסילות רכבת יכולות להיות חלק מהעירוב.
 

נתנאל531

Well-known member
גדה תלולה של נחל אפשרית, לא חוף ים מישורי

אם נהר הברנט תקף לעירוב גם הים התיכון תקף.
אלן יוכל אולי להרחיב אבל בצפון לונדון היה סיכסוך רב שנתי בקרב הקהילה היהודית של גולדרס גרין והנדון על שאלת הצבת עירוב סביב האזורים היהודיים האלו. עיריית בארנט היתה מאד חיובית אבל חלק מהקהילה היהודית רצה את העירוב וחלק אחר ראה בעירוב השתלטות על שטחים בשם הקהילה היהודית, גטואיזציה ומחסום בפני אינטגרציה וחיים משותפים עם הקהילות האחרות בבירה. בכל תוכניות העירוב נהר הברנט (נחל איתן די צר) היה אמור להוות את אחד מגבולות העירוב ולחסוך את הצורך בהצבת עמודים משום שמותר להשתמש במחסום טבעי כחלק מהעירוב.
&nbsp
על המחלוקת והסבר כללי לפי ה BBC:
&nbsp
http://www.bbc.co.uk/religion/religions/judaism/living/eruv_1.shtml
&nbsp
יש שם טענה שעירוב אינו תקף אם הוא מקיף יותר מ 600,000 בני אדם, יהודים או לא ולכן העירוב העירוני בירושלים עלול להיות בצרות. כמו כן נאמר שמסילות רכבת יכולות להיות חלק מהעירוב.
גדה תלולה של נחל אפשרית, לא חוף ים מישורי
ראה בויקיפדיה בערך 'תל המתלקט', ולגבי סוגיית ה־600,000 (שרלוונטית גם לגוש דן וירושלים), בקצרה בערך 'רשות הרבים (שבת)'.
&nbsp
https://he.wikipedia.org/wiki/תל_המתלקט
https://he.wikipedia.org/wiki/רשות_הרבים_(שבת)
&nbsp
&nbsp
 

Bus Nerd

Active member
אבל עדיין יש עירוב גם אם הים לא נחשב

גדה תלולה של נחל אפשרית, לא חוף ים מישורי
ראה בויקיפדיה בערך 'תל המתלקט', ולגבי סוגיית ה־600,000 (שרלוונטית גם לגוש דן וירושלים), בקצרה בערך 'רשות הרבים (שבת)'.
&nbsp
https://he.wikipedia.org/wiki/תל_המתלקט
https://he.wikipedia.org/wiki/רשות_הרבים_(שבת)
&nbsp
&nbsp
אבל עדיין יש עירוב גם אם הים לא נחשב
כי יש עמודים ועליהם חוטים מסביב לכל עיר ומקום ישוב בישראל, המגדירים את גבולות העירוב. לכן, עבודות בשבת על הרכבת בשטח עירוני לא נחשבות רשות הרבים, ואם הן נעשות ע"י "גויים", הן לא חילול שבת.
&nbsp
כמובן שזה לא משנה, כי דתיים מתגמשים עם השבת רק כשנוח להם וכשזה מטיב איתם: כשצריך לקחת מפתחות לבית הכנסת, מתגמשים. כשזה מטיב גם עם החילונים לא מתגמשים. זה הכל עניין של פוליטיקה וכוח פוליטי, ולא עניין של דת.
&nbsp
לא ברור לי למה התפיסה היא שלאל שלכם איכפת אם קבלן מבצע עבודה בהוראת חברה ממשלתית או בהוראת חברה בבעלות פרטית, ולמה לחברה בבעלות פרטית מותר שיהיה גוי של שבת, אבל לחברה ממשלתית אסור. זה מאוד arbitrary כל העסק הזה, ולא שמעתי אף פעם על פסקי הלכה שמדברים על בעלות של חברות. יש גם הבדל מבחינת הדת בין חברה בע"מ לחברה שלא נסחרת בבורסה? ומה עם עמותות רשומות? ומלכ"רים? ממתי להלכה יש קשר כלשהו למעמד המשפטי של חברות?
&nbsp
הכל סתם פוליטיקה.
אם אתם רוצים מדינת הלכה באמת, תעבירו חוק כזה בכנסת. זה ייתן לי יופי של עילה לחפש מעמד של פליט בקנדה, ארה"ב או אירופה מכיוון שחוקי הדת שלכם אומרים שאנשים כמוני צריכים להיסקל למוות. עד אז, תפסיקו להתנהג כאילו המדינה הזו היא מדינת הלכה וכאילו להלכה יש איזשהו קשר רלוונטי לחיי היום יום של לא־יהודים, יהודים חילונים, ויהודים מזרמים שאינם אורתודוקסים.
 

נתנאל531

Well-known member
יש שני מושגים שנקראים 'רשות הרבים'

אבל עדיין יש עירוב גם אם הים לא נחשב
כי יש עמודים ועליהם חוטים מסביב לכל עיר ומקום ישוב בישראל, המגדירים את גבולות העירוב. לכן, עבודות בשבת על הרכבת בשטח עירוני לא נחשבות רשות הרבים, ואם הן נעשות ע"י "גויים", הן לא חילול שבת.
&nbsp
כמובן שזה לא משנה, כי דתיים מתגמשים עם השבת רק כשנוח להם וכשזה מטיב איתם: כשצריך לקחת מפתחות לבית הכנסת, מתגמשים. כשזה מטיב גם עם החילונים לא מתגמשים. זה הכל עניין של פוליטיקה וכוח פוליטי, ולא עניין של דת.
&nbsp
לא ברור לי למה התפיסה היא שלאל שלכם איכפת אם קבלן מבצע עבודה בהוראת חברה ממשלתית או בהוראת חברה בבעלות פרטית, ולמה לחברה בבעלות פרטית מותר שיהיה גוי של שבת, אבל לחברה ממשלתית אסור. זה מאוד arbitrary כל העסק הזה, ולא שמעתי אף פעם על פסקי הלכה שמדברים על בעלות של חברות. יש גם הבדל מבחינת הדת בין חברה בע"מ לחברה שלא נסחרת בבורסה? ומה עם עמותות רשומות? ומלכ"רים? ממתי להלכה יש קשר כלשהו למעמד המשפטי של חברות?
&nbsp
הכל סתם פוליטיקה.
אם אתם רוצים מדינת הלכה באמת, תעבירו חוק כזה בכנסת. זה ייתן לי יופי של עילה לחפש מעמד של פליט בקנדה, ארה"ב או אירופה מכיוון שחוקי הדת שלכם אומרים שאנשים כמוני צריכים להיסקל למוות. עד אז, תפסיקו להתנהג כאילו המדינה הזו היא מדינת הלכה וכאילו להלכה יש איזשהו קשר רלוונטי לחיי היום יום של לא־יהודים, יהודים חילונים, ויהודים מזרמים שאינם אורתודוקסים.
יש שני מושגים שנקראים 'רשות הרבים'
אחד זה הקשור לרשויות השבת, והשני נוגע לנושאים הלכתיים כלליים, ואין קשר בין השניים (אגב הייתה פעם שופטת שהעתיקה מויקיפדיה בלי לעשות את ההבחנה בין שני המושגים, והסתמכה על זה כאסמכתא לפסק דין בנושא חוק החמץ)
https://he.wikipedia.org/wiki/רשות_הרבים_(הלכה)
&nbsp
השיקול פה הוא לא 'מה מפריע לאל', אלא מה יכולת ההשפעה של החברה הדתית על הפרהסיה הציבורית בישראל. מדובר בנושא ציבורי ונעשה בו שימוש בכלים ציבוריים יחד עם כלים הלכתיים, אין שום קשר לנושא המבנה המשפטי וזה לא נושא הלכתי 'קלאסי'. לגבי דיונים הלכתיים בנושא מעמדם המשפטי של חברות, יש את זה בעצימות נמוכה בנושא החזקת מניות בחברה מחללת שבת, מלווה בריבית, ושאר נושאים בעייתים הלכתיים שנעשים על ידי חברה.
&nbsp
מדינת הלכה לא תהיה פה, ולו מפאת שגם חלק גדול מהדתיים לא מתלהבים מהאפשרות, דאעש נתנו הדגמה יפה בשנתיים האחרונות להתנהלותה הבעייתית של מדינת הלכה בעידן המודרני.
&nbsp
&nbsp
 
מדוע, ישראל עדיין לא מדינת הלכה

חברות ממשלתיות הם חלק מהפרהסיה של המדינה
שעל צביונה נטוש מאבק ארוך בשנים בין דתיים לחילונים, ולכן גם נושא עבודות חיוניות (ולא חיוניות) בשבת הוא חלק ממכלול יחסי דתיים-חילוניים בישראל, חברה פרטית זה דבר אחר לגמרי. כל זמן שבישראל ישנו חיבור בין דת למדינה, גם חברות ממשלתיות כפופות לרגולציה דתית כל שהיא.
&nbsp
לא מתרגש מכל זב חוטם שמתעצבן (ללא קשר להשתייכותו למגזר כזה או אחר), העקרון שמנחה אותי הוא כזה: במציאות המודרנית ישנו הכרח לביצוע עבודות שונות בשבת: חשמל, מים ותשתיות, כמו גם פעילות צבאית ומשטרתית. אבל יש לעשות מאמץ לצמצם ככל האפשר את הצורך בפעולות כאלו, לדוגמא, להכיל אפשרות לדיווח מקוצר על עבירות תנועה בשבת (עם אפשרות להשלמה במוצאי שבת), במקום מילוי פרוטוקול כתוב ארוך כמקובל ביום חול. שמירת השבת לא צריכה להיות תלויה בהנחיות משפטיות (שיפסלו כל דו"ח שלא נרשם בארכנות מופלגת), אלא הנחיות משפטיות ינוסחו תוך התחשבות בשבת: מתן אפשרות לפרוטוקול מקוצר ברישום דו"ח בשבת, ואפשרות להשלמות לאחריה. באותה מידה שמירת השבת לא צריכה להיות תלויה בשיקולים הנדסיים, תכנון של פרוייקטים גדולים שבהם ידוע שיהיה צורך בעבודה בשבת (כדוגמת הרחבת תחנת 'השלום') צריכים להתחשב בצורך לצמצם ככל האפשר בעבודה בשבת. מה שאי אפשר לצמצם - יעשה בלית ברירה, באותו אופן שחובה שהמשטרה תפעל בשבת, אבל יש לעשות מאמץ לצמצם בחילול שבת שאפשר להמנע ממנו, כמו רישום ארכני של דו"ח תנועה.
מדוע, ישראל עדיין לא מדינת הלכה
מדוע, שמיעוט קיצוני צריך לכפות את דעתו על הנעשה במדינה?
בנוסף זה גורם לחילונים ומסורתיים לשנוא את הדת.
 

matrix200200

Active member
מאותה סיבה שיש להם כח

מדוע, ישראל עדיין לא מדינת הלכה
מדוע, שמיעוט קיצוני צריך לכפות את דעתו על הנעשה במדינה?
בנוסף זה גורם לחילונים ומסורתיים לשנוא את הדת.
מאותה סיבה שיש להם כח
כל מיעוט קיצוני (כולל זה שאתה משתייך אליו) מנסה לכפות את ערכיו על החברה.
תופעה מצערת שקיימת בחברה ישראלית
כך זה שיש מדינה שמתערבת יותר מדי בחיי האזרחים.
הרי גם אתה לא תסכים לוותר על השפעה שיש לקבוצה שלך בחברה ישראלית, אז למה אתה חושב שהם כן?
היית מסכים למשל לדבר הבא?
נאפשר תחבורה ציבורית בשבת ובתמורה נרשה לבעלי חנויות דתיים לא לשרת הומואים, ערבים או חילונים ?
יותר מכך נרשה למעסיקים לא להעסיק נשים (ולציין זאת מראש).
נאפשר חופש דיבור אמיתי כמו בתיקון הראשון לחוקה בארה"ב (כולל שיח שלדעתך פוגעני,גזעני ומסית).
תסכים לוותר על כל מה שקבוצה שלך השיגה בתמורה לכל מה שקבוצה שמנגד השיגה?
 
ממש לא, אני בעד זכויות גם לקבוצות של אנשים שלא חושבים כמוני

מאותה סיבה שיש להם כח
כל מיעוט קיצוני (כולל זה שאתה משתייך אליו) מנסה לכפות את ערכיו על החברה.
תופעה מצערת שקיימת בחברה ישראלית
כך זה שיש מדינה שמתערבת יותר מדי בחיי האזרחים.
הרי גם אתה לא תסכים לוותר על השפעה שיש לקבוצה שלך בחברה ישראלית, אז למה אתה חושב שהם כן?
היית מסכים למשל לדבר הבא?
נאפשר תחבורה ציבורית בשבת ובתמורה נרשה לבעלי חנויות דתיים לא לשרת הומואים, ערבים או חילונים ?
יותר מכך נרשה למעסיקים לא להעסיק נשים (ולציין זאת מראש).
נאפשר חופש דיבור אמיתי כמו בתיקון הראשון לחוקה בארה"ב (כולל שיח שלדעתך פוגעני,גזעני ומסית).
תסכים לוותר על כל מה שקבוצה שלך השיגה בתמורה לכל מה שקבוצה שמנגד השיגה?
ממש לא, אני בעד זכויות גם לקבוצות של אנשים שלא חושבים כמוני
ובישראל יש חופש ביטוי יותר גדול מבארה"ב ביחוד עם תפיסת התקינות פוליטית שם.
והבעייה של תח"ץ בשבת היא עם הליכוד , ביבי וכץ לא עם המפלגות החרדיות.
הליכוד צריכה לשנות את דעתה.
 

matrix200200

Active member
מסכים שזה בעיה של המפלגה השולטת (לא משנה עבודה או ליכוד)

ממש לא, אני בעד זכויות גם לקבוצות של אנשים שלא חושבים כמוני
ובישראל יש חופש ביטוי יותר גדול מבארה"ב ביחוד עם תפיסת התקינות פוליטית שם.
והבעייה של תח"ץ בשבת היא עם הליכוד , ביבי וכץ לא עם המפלגות החרדיות.
הליכוד צריכה לשנות את דעתה.
מסכים שזה בעיה של המפלגה השולטת (לא משנה עבודה או ליכוד)
ולא, אין בישראל חופש ביטוי
יש הרבה מאוד דברים שאם אומר אותם בפומבי,יזמנו אותי לשב"כ או משטרה ושאם אומר את אותם דברים בקונטקסט של ארצות הברית לא יהיה לי כלום.
להזכירך יש בארה"ב אירגונים בעלי אידאולוגיה נאצית (וכן אני חושב שזה סממן לחברה יותר בריאה וחופשית).
וזה לא הבעיה היחידה.
אני מאמין שמותר לבעל עסק לכתוב "לכלבים וליהודים הכניסה אסורה).
מותר לבעל מאפיה לסרב לתת שרות לזוג חד מיני.
כשנגיע לרמה כזאת של חופש בישראל אז הדיון על תחבורה ציבורית בשבת יהיה "קצת" יותר רלוונטי.
 
(ללא נושא)

זה דבר שגם מרגיז דתיים, לא רק חרדים
עבודות חיוניות זה דבר אחד, ותיעוד שאינו מבצעי אלא לשם יח"צ בלבד זה דבר אחר, על זה בועז צפריר בהחלט ראוי לנזיפה. בניגוד לדובר צה"ל ולמחלקת ההנדסה ברכבת, אין דבר חיוני בפעילות דוברות הרכבת בשבת.
(ללא נושא)
 
אגב לא חסרים ארועים לדתיים שמעסיקים דתיים בשבת

זה דבר שגם מרגיז דתיים, לא רק חרדים
עבודות חיוניות זה דבר אחד, ותיעוד שאינו מבצעי אלא לשם יח"צ בלבד זה דבר אחר, על זה בועז צפריר בהחלט ראוי לנזיפה. בניגוד לדובר צה"ל ולמחלקת ההנדסה ברכבת, אין דבר חיוני בפעילות דוברות הרכבת בשבת.
אגב לא חסרים ארועים לדתיים שמעסיקים דתיים בשבת
אבל על זה הם לא מתרגזים.
 

נתנאל531

Well-known member
בחשיבה ההלכתית יש הבדל בין 'עבודה' ל'מלאכה'

אגב לא חסרים ארועים לדתיים שמעסיקים דתיים בשבת
אבל על זה הם לא מתרגזים.
בחשיבה ההלכתית יש הבדל בין 'עבודה' ל'מלאכה'
בין סידור שולחנות, כסאות ומלצרות, לבין בישול. לגיטימי לא להסכים עם החלוקה הזו, אבל ישנו קו שיטתי בנושא בהלכה. בהקבלה לעבודות רכבת השלום, אין בעיה עקרונית עם מפקח שמוודא שהכל מבוצע כהלכה בלי שמפעיל בעצמו דבר, יש בעיה עם הפעלת מנועים ורכבים בשבת.
&nbsp
למען הדיוק ישנה כן בעיה עם 'שכר שבת', כלומר קבלת שכר על עבודה (מותרת) שנעשתה בשבת, ולא כאן המקום להאריך.
 
כוונתי לעבודות בשכר שמתבצעות על ידי דתיים עבור קהל דתי

בחשיבה ההלכתית יש הבדל בין 'עבודה' ל'מלאכה'
בין סידור שולחנות, כסאות ומלצרות, לבין בישול. לגיטימי לא להסכים עם החלוקה הזו, אבל ישנו קו שיטתי בנושא בהלכה. בהקבלה לעבודות רכבת השלום, אין בעיה עקרונית עם מפקח שמוודא שהכל מבוצע כהלכה בלי שמפעיל בעצמו דבר, יש בעיה עם הפעלת מנועים ורכבים בשבת.
&nbsp
למען הדיוק ישנה כן בעיה עם 'שכר שבת', כלומר קבלת שכר על עבודה (מותרת) שנעשתה בשבת, ולא כאן המקום להאריך.
כוונתי לעבודות בשכר שמתבצעות על ידי דתיים עבור קהל דתי
 
גלוי מענין במכתב

מכתב של מנכ"ל רכבת ישראל על משמעויות ביטול עבודות בשבת
http://glz.co.il/1189-87945-he/Galatz.aspx

בין היתר - דחיה של שנתיים בפתיחת הקו לירושלים או השבתה ל 4 חודשים של תנועת הרכבות בתל אביב.
גלוי מענין במכתב
בשורה השלישית מהסוף נאמר ״שהתכנית של ר״י היא להשבית את תנועת הרכבות מידי חמישי בלילה עד ראשון בבוקר״.
במילים אחרות, הקבלן הספרדי לחישמול יוכל לעבוד, יותר מהצפוי עד כה, בסופי השבוע(חשבנו שהוא יעבוד רק בימי ו׳ אחה״צ עד מוצאי שבת) ולגמור את A1 בעוד מועד ב 2018, מה שלא ניראה אפשרי לרוב הכותבים בפורום ואני ביניהם.
שאילות ליודעים:
1. האם ר״י בחרה חברה שתנהל את פרוייקט החישמול, כזכור היא פנתה במכרז סגור ביולי 2015 ל 10 חברות ״מהשורה הראשונה״ לקבלת הצעותיהן כדי לפקח על קבלן החישמול.
2. ייצרן הקטרים החשמליים בגרמניה הודיע שהקטר הראשון יגיע כבר במאי 2017, האם אז יהיה כבר קטע מחושמל להתחלת הניסויים והלימוד?
 

Bus Nerd

Active member
חשבתי שכולם ידעו שהולכים לעבוד בלילות בכל מקרה

גלוי מענין במכתב
בשורה השלישית מהסוף נאמר ״שהתכנית של ר״י היא להשבית את תנועת הרכבות מידי חמישי בלילה עד ראשון בבוקר״.
במילים אחרות, הקבלן הספרדי לחישמול יוכל לעבוד, יותר מהצפוי עד כה, בסופי השבוע(חשבנו שהוא יעבוד רק בימי ו׳ אחה״צ עד מוצאי שבת) ולגמור את A1 בעוד מועד ב 2018, מה שלא ניראה אפשרי לרוב הכותבים בפורום ואני ביניהם.
שאילות ליודעים:
1. האם ר״י בחרה חברה שתנהל את פרוייקט החישמול, כזכור היא פנתה במכרז סגור ביולי 2015 ל 10 חברות ״מהשורה הראשונה״ לקבלת הצעותיהן כדי לפקח על קבלן החישמול.
2. ייצרן הקטרים החשמליים בגרמניה הודיע שהקטר הראשון יגיע כבר במאי 2017, האם אז יהיה כבר קטע מחושמל להתחלת הניסויים והלימוד?
חשבתי שכולם ידעו שהולכים לעבוד בלילות בכל מקרה
ולא רק בשבתות. דובר על חמש שעות כל לילה בפעם האחרונה שזה הוזכר. בהתחשב בעובדה שאין הרבה רכבות לילה בגלל הביקוש הנמוך, להפריע להן קצת זה לא נורא. הרבה פחות נורא מלהפריע לרכבות ביום.
&nbsp
אבל אם לא עובדים בשבתות אז הדחייה בשנתיים שדיברו עליה במכתב בלתי נמענת, כי בעבודה זריזה בלילה בלי השבתות אי אפשר לעשות את כל מה שצריך. יש לזכור שצריך גם להתקין מערכות איתות חדשות (פרוייקט נפרד מהחשמול אבל עדיין הכרחי לקו לירושלים) שגם ידרשו השבתות אם לא יהיה ניתן לבצע את העבודה בשבתות.
&nbsp
בקשר לקטע מחושמל לניסויים, אם ישכילו לחשמל את הולץ->לוד בתור התחלה, למרות שלוד לא חלק מהקו לירושלים, יוכלו לעשות את הניסויים שם. למרות שלוד לא מופיעה ברשימת חבילות העבודה לקו לירושלים, אני מאמין שהגיוני מאוד שיחשמלו את הקטע הזה בתור התחלה, כי ללוד יש מוסך ומסילות עריכה. אחרת זה יהיה סיבוך לוגיסטי לערוך את הרכבות של הקו לירושלים - יצטרכו להביא אותן להולץ או להרצליה, לנתק את הקטר החשמלי, להזיז אותו למסילה אחרת, לחבר קטר דיזל, ואז לגרור ללוד...
 

Ccyclist

Well-known member
למה שחברה שרגילה לסוף שבוע מערבי תתכנן לפי "יום מנוחה" עלוב?

גלוי מענין במכתב
בשורה השלישית מהסוף נאמר ״שהתכנית של ר״י היא להשבית את תנועת הרכבות מידי חמישי בלילה עד ראשון בבוקר״.
במילים אחרות, הקבלן הספרדי לחישמול יוכל לעבוד, יותר מהצפוי עד כה, בסופי השבוע(חשבנו שהוא יעבוד רק בימי ו׳ אחה״צ עד מוצאי שבת) ולגמור את A1 בעוד מועד ב 2018, מה שלא ניראה אפשרי לרוב הכותבים בפורום ואני ביניהם.
שאילות ליודעים:
1. האם ר״י בחרה חברה שתנהל את פרוייקט החישמול, כזכור היא פנתה במכרז סגור ביולי 2015 ל 10 חברות ״מהשורה הראשונה״ לקבלת הצעותיהן כדי לפקח על קבלן החישמול.
2. ייצרן הקטרים החשמליים בגרמניה הודיע שהקטר הראשון יגיע כבר במאי 2017, האם אז יהיה כבר קטע מחושמל להתחלת הניסויים והלימוד?
למה שחברה שרגילה לסוף שבוע מערבי תתכנן לפי "יום מנוחה" עלוב?
בכל מדינה מערבית עבודות התשתית של סופי השבוע כוללים את יום שבת ויום ראשון ועם סגירה מוקדמת ביום שישי והשעות הקטנות של הבוקר לפני הפתיחה לשבוע העבודה בבוקר יום שני אפשר לגרד חמישים ומשהו שעות לטובת העבודות.
&nbsp
הגיוני שהספרדים מוכנים "לגייר" את סוף השבוע לימי שישי ושבת (יום שישי הוא ממילא חצי יום ורבים אינם עובדים בו) כדי ליצור מסגרת זמן סבירה לעבודות. כך נהוג במדינות עם שבוע עבודה בן 5 ימים וסוף שבוע בן יומיים.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה