כשמדובר ביציאה משכונות וכיו"ב, כן; אתה מדבר על ציר ראשי
תחנות הרכבת בחיפה ובת"א הן צירים ראשיים, לא תחנות קטנות בתוך שכונה. רכבת שעוצרת בתחנות מרכזיות בעיר במקום שאנשים יצטרכו להחליף חוסכת הרבה.
 
ואני לא יודעת על מה אתה מדבר, אנשים מחליפים רכבות כל הזמן. למשל כל מי שרוצה לרדת בתחנות ביניים בין ת"א לחיפה (שאינן בנימינה או עתלית). למשל מי שרוצה לנסוע בין קווי רכבת שונים (למשל מחיפה לראש העין).
 
ואני גם לא מבינה על איזו המתנה ב"אולם ממוזג" אתה מדבר. אנשים בד"כ ממתינים על הרציף, בחום או בקור. הרי אין שום טעם לרדת או לעלות לאולם (שאינו כ"כ ממוזג... לא בסבידור, לא בשלום... לא בהרבה תחנות), ודאי שלא כשכל המטרה היא לחסוך טרטור.
 
וברכבת אנשים נוסעים לא פעם עם ציוד כבד, בין אם אלה חיילים לבסיס או בדרך מ/לבן גוריון או סטודנטים לסופ"ש ועוד. אנשים רבים גם יושבים ועובדים ברכבת (למעשה הודעה זו מוקלדת ברגעים אלה ממש מהלפטופ שלי בזמן שאני ברכבת...
). החלפת רכבת היא טרחה גדולה, בעיקר כשמדובר בעוד תחנה-שתיים בעיקר גדולה שגם ככה יש בה ביקוש עצום לרכבות האלה. לפעמים באמת אין בררה, אבל כאן יהיו יותר מפסידים ממרוויחים.
כשמדובר ביציאה משכונות וכיו"ב, כן; אתה מדבר על ציר ראשימערכת התח"צ מחייבת החלפות
התח"צ כפי שהיא היום לא מביאה מדלת לדלת. מנסים לתכנן קוי תח"צ כך שיענו על צרכי משתמשים רבים ככל האפשר, אבל התוצאה לעולם לא תכסה את כל התנועה מכל נקודה לכל יעד ותמיד תחייב החלפות. החלפות יכולות לחסוך מאוד במשאבים ולאפשר כיסוי נרחב יותר ותדירות גדולה יותר. במילים אחרות, החלפות משפרות את חווית הנוסע בכל המערכת. החלפות יכולות גם לפגוע בנוסעים ספיציפיים (פגיעה באמינות וטרטור). בד"כ הנזק שיכול לקרות לנוסעים ספציפיים נראה יותר מהיתרון שלהן שהוא מבוזר על פני כל המערכת.
אם כך, אפשר לחשוב על לפחות כמה שאלות כשדנים בהחלפה:
* מה היתרון למערכת הכוללת בהחלפה?
* האם קיימת אופציה אחרת שמאפשרת לנוסע להימנע מההחלפה (גם אם הנוסע יצטרך לשלם מחיר מסוים)?
* מהם תנאי ההמתנה בין קו אחד למשנהו?
* האם אפשר לצפות לקו השני באמינות? האם הנוסע בתסריט הצפוי יכול לשאת בעיכוב? (דוגמא קיימת למקרה שבו התסריט מפריע להחלפה: קו 251. ליוממי בוקר יש סיבולת נמוכה במיוחד לאי-אמינות ולטרטור בהחלפה).
וכאן ישנה אנומליה מוזרה. אצלנו רגילים להחליף אוטובוסים, אבל לא סובלים להחליף רכבות, אפילו שבכל הפרמטרים האפשריים החלפה ברכבת עדיפה. ברכבת ממתינים באולם ממוזג, ההחלפה הוא בסה"כ מעבר מרציף לרציף, קיימת סבירות גבוהה הרבה יותר מבאוטובוסים שהקו הבא יגיע בזמן ושההמתנה לא תהיה ארוכה מדי**, ובמקרים רבים - כמו המקרה שנדון כאן - לנוסע תהיה האפשרות לנסוע בקו מאסף אם הוא ממש ממש לא רוצה להחליף.
** אגב, במקרה הזה זמן המתנה של 5 דקות לא רק אפשרי, אלא גם סביר מאוד. הרי לקו האדום שיוכל להסיע מסבידור לעזריאלי אמורה להיות תדירות של כדקה וחצי במקטע הזה. ובנוסף יש 3 אפשרויות החלפה קרובות לרכבת כבדה מאספית, וסביר שבאחת מהן תהיה אפשרות שרחוקה מספר דקות בלבד.
תחנות הרכבת בחיפה ובת"א הן צירים ראשיים, לא תחנות קטנות בתוך שכונה. רכבת שעוצרת בתחנות מרכזיות בעיר במקום שאנשים יצטרכו להחליף חוסכת הרבה.
 
ואני לא יודעת על מה אתה מדבר, אנשים מחליפים רכבות כל הזמן. למשל כל מי שרוצה לרדת בתחנות ביניים בין ת"א לחיפה (שאינן בנימינה או עתלית). למשל מי שרוצה לנסוע בין קווי רכבת שונים (למשל מחיפה לראש העין).
 
ואני גם לא מבינה על איזו המתנה ב"אולם ממוזג" אתה מדבר. אנשים בד"כ ממתינים על הרציף, בחום או בקור. הרי אין שום טעם לרדת או לעלות לאולם (שאינו כ"כ ממוזג... לא בסבידור, לא בשלום... לא בהרבה תחנות), ודאי שלא כשכל המטרה היא לחסוך טרטור.
 
וברכבת אנשים נוסעים לא פעם עם ציוד כבד, בין אם אלה חיילים לבסיס או בדרך מ/לבן גוריון או סטודנטים לסופ"ש ועוד. אנשים רבים גם יושבים ועובדים ברכבת (למעשה הודעה זו מוקלדת ברגעים אלה ממש מהלפטופ שלי בזמן שאני ברכבת...