על השחור, הלבן והגוונים באמצע
למעט ענייין הנסיעה בכביש יש הבדלים אחרים.
צריך לחשוב על זה כמו האבולוציה של הכריש, הדולפין והטונה. לכולם צורה דומה אך מקור שונה מאד: חסר חוליות, יונק ודג.
 
מקור הרק"ל הוא מהחשמלית ואפילו בצורות הכי ארוכות שלה מדובר במערכים קצרים יחסית, בלעדיות על המסילה מול שימושים מסילתיים אחרים, ושירות עירוני או מטרופוליטני בטבעו. לכלי התחבורה בימינו יכול להיות משקל דומה לזה של רכבת. משום שזהו אמצעי עירוני המהירות העליונה די מוגבלת. מדובר במונח אמריקני שנועד למתג מחדש את החשמלית, שהיתה במקור יחידה בגודל של אוטובוס ונחשבה לאמצעי תחבורה מיושן, ע"ע חשמלית ושמה תשוקה.
 
מקור הרכבת הוא ביחידה רציפה של קרונות גרורי קטר, היתה התפתחות למערכים אבל במקביל המסילות יכולות לשמש גם למשא. בארץ הרכבת משתמשת רק במסילה סטנדרטית אך בחו"ל ישנן רכבות מסילה צרה שלעיתים המתרגמים מתבלבלים בינן לרק"ל, אך מדובר ברכבות לכל דבר ועניין. ברכבת בינעירונית יש בדרך כלל מעבר בין הקרונות ואפשרויות לקרונות מזנון, תאי שירותים וכו'. רכבת עירונית - תחתית או במפלס עילי - אינה חולקת את המסילה עם כלי הרכב ובדרך כלל נעה מעל, מתחת או בתוואי מקביל לרשת הכבישים. רכבות יכולות להיות עירוניות או בינעירוניות ומהירותן העליונה של רכבות סטנדרטיות בימינו מגיעה ל160 קמ"ש כאשר ישנן רכבות מהירות במהירויות ביניים של 200-250 קמ"ש ורכבות מהירות של 300 קמ"ש - מהירויות שרק"ל לעולם לא תתקרב אליהן.
 
המונח "רכבת כבדה" אינו מתאר רכבת רגילה אלא מערכת רכבות יוממים בתדירות גבוהה. ה"כבדה" היא למעשה המערכת ולא אמצעי התחבורה. התיאור נכון למערכות כמו ה RER הפריזאי או ה S-Bahn הברלינאי, והוא אינו מתאר מערכות מטרו משום שהוא מתייחס למרחקים גדולים יותר. במקור מדובר במושג אמריקני.
 
צריך להודות שעם האבולוציה לכיוון פתרון דומה קשה יותר להבחין בין אמצעי התחבורה עצמו. בדיון בתוואי בעמק רפאים הדבקתי תמונה של הרק"ל בסיביליה. אמצעי תחבורה זהה נוסע במטרו שלה ובעלי שהוא לונדוני מלידה שאל אותי מה ההבדל בעצם בין האמצעי שראינו בשני המפלסים לבין רכבת תחתית לונדונית. יש לציין שבגלל החתך הייחודי של התחתית העמוקה, הטיוב, המסדרון המרכזי ברק"ל גבוה ומרווח יותר מהמסדרון המרכזי של הטיוב.
על השחור, הלבן והגוונים באמצע
יפה הסביר ססייקליסט,
בגדול - רכבת קלה היא כלי עירוני משולב ברחוב, תחנות כל חצי ק"מ בערך. מיועדת לנסיעות קצרות ולכן מבוססת הרבה על עמידה. היא קצרה יחסית (שני מערכים) כדי לאפשר לה להשתלב ברחוב.
רכבת תחתית (או עילית) היא כלי עירוני בהפרדה מוחלטת - תחנות כל ק"מ בערך בעיקר בגלל עלות הבניה הגדולה). גם היא מבוססת המון על נסיעות קצרות . אין לה קטר אלא תא נהג. בעמידה אבל בגלל שהיא לא משולבת ברחוב האורך שלך יכול להיות גדול ולכן גם נפחה אנשים שהיא מעבירה הוא הגדול ביותר. אין לה קטר אלא תא נהג בלבד.
רכבת כבדה היא כלי בינעירוני - מיועד לנסיעות ארוכות יותר ולכן בישיבה. מיועדת למהירויות גבוהות ומרחק בין תחנות גדול יותר (כמה ק"מ) בתצורה הקלאסית היא עם קטר (מושך דוחף), אבל יש גם קרונועים.
ועכשיו מתחילים לבלבל בינהם.
1. לרכבת קלה יכול להיות קטע תת קרקעי כמו בקו האדום, היא עדיין נשארת רכבת קלה בגלל כל המאפיינים האחרים שלה לרבות החיכוך בצמתים מחוץ למנהרה עם כלי רכב אחרים.
2. בין התווך העירוני לתווך הבינעירוני יש את התווך הפרברי, שאפשר לתת לו שירות גם באמצעות רכבת כבדה (עם צפיפות תחנות גבוהה יחסית לסוג כלי זה), וגם באמצעות רכבת קלה או תחתית (עם צפיפות תחנות נמוכה יחסית לסוג כלי זה). יש רעיון שלמיטב ידיעתי עוד לא נבחן לעומק, לשנות את הכלי שבו משתמשים במסילת הוד השרון-רשל"צ מכלי סטנדרטי של רכבת ישראל לכלי שמזכיר במהותו רכבת קלה או תחתית, כלומר, פחות מקומות ישיבה, יותר מקומות עמידה, האצה ובלימה מהירים במיוחד, ומנגד מגבלת מהירות, כלומר מערכות שמתאימות יותר לאופי הקו מרובה התחנות. (היום בקו משמשות רכבות שיכולות עקרונית הלגיע ל-140 קמ"ש אבל בגלל צפיפות התחנות הן לא חולמות על זה בכלל).
3. רכבת קלה/תחתית מתמודדת טוב יותר עם טופגרפיה מאשר רכבת כבדה, ולכן כשמדברים על מסילה מנצרת עילית לחיפה מדברים על שימוש בטכנולוגיה שהיא לא הטכנולוגיה הסטנדרטית של רכבת ישראל, אלא רכבת קלה. בתוך נצרת עילית היא תסע בשדרה מרכזית בדיוק כמו הרכבת הקלה של ירושלים אבל אז תצא אל מחוץ לעיר ותטוס לכיוון חיפה (לא מהר כמו רכבת כבדה אבל די מהר). זה נקרא "טראם-טריין".
4. בקיצור, כשאתה יכול לשחק עם כל פרמטר שתרצה, אתה יכול ליצור קשת גוונים מפוארת בין רכבת קלה סטנדרטית לרכבת כבדה סטנדרטית.