אני רוצה פקקים כל יום מבאר שבע ועד חיפה כולל בכביש 6
שכבר פקוק גם ככה. אני מתכוון שכל הדרך תהיה פקוקה, שחזון המחלפים של המדינה לא יעזור (והמחלפים גם ככה כבר לא עוזרים). המדינה הציבה לעצמה חזון בו יהיה ניתן לנסוע מהצפון הרחוק ועד הדרום הרחוק מבלי לפגוש רמזור אחד. בכל פעם שנפתח מחלף חדש, הפקק אל העיר הגדולה (בכל מטרופולין) רק הופך להיות גדול יותר ויותר. הסיבה לכך מאד מאד פשוטה: בפתיחת מחלף אתה משחרר הרבה יותר תנועה הלאה וכך יותר כלי רכב מצליחים לנסוע בזמן קצר יותר. אבל כל אותם כלי רכב שפתאום נוסעים מהר יותר נעצרים בהמשך הדרך. והפקק... הוא רק מתארך לו כי יותר כלי רכב מצליחים להגיע בפחות זמן אל היכן שפקוק ואז נתקעים.
 
למה אני רוצה שהכל יהיה פקוק? כי רכבת ישראל לא תעמוד בביקוש בעשור הקרוב גם ככה. קו הרכבת הקלה הבודד בגוש דן לא ייתן מענה ביום פתיחתו גם ככה. וככל שהקטסטרופה תגיע לכאן יותר מהר, כך אולי ובדגש על אולי, יתחילו להתעשת כאן וישימו את האגו בצד, יביאו מומחים מהעולם שיתקתקו עבודה בלי התערבות. יעבירו חוקים של פרוייקט לאומי כמו רכבות קלות וכו', שלרשויות המקומיות לא יהיה מה להגיד ולתקוע ולדפוק את הכל על פי גחמותיהן וכו'.
 
תוסיף את העובדה שיש מחסור חמור של נהגי תחבורה ציבורית והענף פשוט בקריסה מוחלטת. ותבין, שמדינת ישראל הולכת להיפקק גם ככה בצורה פסיכית, גם מבלי שיורידו נתיבים כי תחבורה ציבורית כחלופה אלטרנטיבית פשוט לא תהיה כי הרכבת בשיא הקיבולת שלה כמעט ולכל מפעילות האוטובוסים חסרים נהגים יום יום.
 
עדיין לא התעוררו על החיים שלהם מה שנקרא כאן במדינה. האזרחים אדישים לחלוטין, לא מבינים את הקטסטרופה התחבורתית של השנים הקרובות וחוסר המענה מבחינת חלופות שפשוט לא תהיה קיימת.
 
כבר כיום נתיבי איילון וכביש החוף מלאים בימי שבת עד כדי האטות תנועה לכדי 60-70 קמ"ש. עוד שנה-שנתיים זה יהיה האטות לכדי 40-50 קמ"ש ועוד כ-5 שנים, פקקים בנתיבי איילון וכביש החוף בשבתות.
 
בשורה התחתונה, אני רוצה כאן קטסטרופה ברמה שלאנשים ימאס מהחיים שלהם עקב הפקקים. שזה יוגדר משבר לאומי, שיבינו סוף סוף שאת המחדל המתמשך הזה חייבים לפתור אחת ולתמיד ולהשקיע הון עתק עכשיו על מגוון פרוייקטים במקביל. אחרת, גם חברי הכנסת לא יצליחו להגיע לכנסת יום יום.
אני רוצה פקקים כל יום מבאר שבע ועד חיפה כולל בכביש 6
שכבר פקוק גם ככה. אני מתכוון שכל הדרך תהיה פקוקה, שחזון המחלפים של המדינה לא יעזור (והמחלפים גם ככה כבר לא עוזרים). המדינה הציבה לעצמה חזון בו יהיה ניתן לנסוע מהצפון הרחוק ועד הדרום הרחוק מבלי לפגוש רמזור אחד. בכל פעם שנפתח מחלף חדש, הפקק אל העיר הגדולה (בכל מטרופולין) רק הופך להיות גדול יותר ויותר. הסיבה לכך מאד מאד פשוטה: בפתיחת מחלף אתה משחרר הרבה יותר תנועה הלאה וכך יותר כלי רכב מצליחים לנסוע בזמן קצר יותר. אבל כל אותם כלי רכב שפתאום נוסעים מהר יותר נעצרים בהמשך הדרך. והפקק... הוא רק מתארך לו כי יותר כלי רכב מצליחים להגיע בפחות זמן אל היכן שפקוק ואז נתקעים.
 
למה אני רוצה שהכל יהיה פקוק? כי רכבת ישראל לא תעמוד בביקוש בעשור הקרוב גם ככה. קו הרכבת הקלה הבודד בגוש דן לא ייתן מענה ביום פתיחתו גם ככה. וככל שהקטסטרופה תגיע לכאן יותר מהר, כך אולי ובדגש על אולי, יתחילו להתעשת כאן וישימו את האגו בצד, יביאו מומחים מהעולם שיתקתקו עבודה בלי התערבות. יעבירו חוקים של פרוייקט לאומי כמו רכבות קלות וכו', שלרשויות המקומיות לא יהיה מה להגיד ולתקוע ולדפוק את הכל על פי גחמותיהן וכו'.
 
תוסיף את העובדה שיש מחסור חמור של נהגי תחבורה ציבורית והענף פשוט בקריסה מוחלטת. ותבין, שמדינת ישראל הולכת להיפקק גם ככה בצורה פסיכית, גם מבלי שיורידו נתיבים כי תחבורה ציבורית כחלופה אלטרנטיבית פשוט לא תהיה כי הרכבת בשיא הקיבולת שלה כמעט ולכל מפעילות האוטובוסים חסרים נהגים יום יום.
 
עדיין לא התעוררו על החיים שלהם מה שנקרא כאן במדינה. האזרחים אדישים לחלוטין, לא מבינים את הקטסטרופה התחבורתית של השנים הקרובות וחוסר המענה מבחינת חלופות שפשוט לא תהיה קיימת.
 
כבר כיום נתיבי איילון וכביש החוף מלאים בימי שבת עד כדי האטות תנועה לכדי 60-70 קמ"ש. עוד שנה-שנתיים זה יהיה האטות לכדי 40-50 קמ"ש ועוד כ-5 שנים, פקקים בנתיבי איילון וכביש החוף בשבתות.
 
בשורה התחתונה, אני רוצה כאן קטסטרופה ברמה שלאנשים ימאס מהחיים שלהם עקב הפקקים. שזה יוגדר משבר לאומי, שיבינו סוף סוף שאת המחדל המתמשך הזה חייבים לפתור אחת ולתמיד ולהשקיע הון עתק עכשיו על מגוון פרוייקטים במקביל. אחרת, גם חברי הכנסת לא יצליחו להגיע לכנסת יום יום.
