מוניות שירות עם סידור כיסאות נוח ?

[paraaduma1]

מוניות שירות עם סידור כיסאות נוח ?

מוניות שירות עם סידור כיסאות נוח ?
שלום,

במוניות השירות שאני מכיר, סידור הכיסאות הוא איום ונורא- ב4 הכיאות האחרונים מאוד לא נוח לשבת , צריך להצטופף , וכו. זה חבל מאוד , כי בעיקרון מונית שירות נותנת נסיעה יחסית חלקה ונוחה.

על פניו נראה היה שאפשר היה לסדר את הכיסאות בצורה קצת שונה3 מאחורה ואחד באמצע, ולהשיג נוחות הרבה יותר גדולה.

לכן אני סקרן לדעת : האם בארץ יש מוניות שירות עם סידור כיסאות נוח ? מישהו יכול לתאר איף זה נראה ?

ואם אפשר לסדר את הכיסאות באופן עקרוני בצורה אחרת, או שהסידור הלא נוח היא דרישה מכוונת של משרד התחבורה ?

 

[trilliane]

אני מכירה שני סוגים של מוניות שירות, בשניהם 4 כיסאות מאחור

מוניות שירות עם סידור כיסאות נוח ?
שלום,

במוניות השירות שאני מכיר, סידור הכיסאות הוא איום ונורא- ב4 הכיאות האחרונים מאוד לא נוח לשבת , צריך להצטופף , וכו. זה חבל מאוד , כי בעיקרון מונית שירות נותנת נסיעה יחסית חלקה ונוחה.

על פניו נראה היה שאפשר היה לסדר את הכיסאות בצורה קצת שונה3 מאחורה ואחד באמצע, ולהשיג נוחות הרבה יותר גדולה.

לכן אני סקרן לדעת : האם בארץ יש מוניות שירות עם סידור כיסאות נוח ? מישהו יכול לתאר איף זה נראה ?

ואם אפשר לסדר את הכיסאות באופן עקרוני בצורה אחרת, או שהסידור הלא נוח היא דרישה מכוונת של משרד התחבורה ?

אני מכירה שני סוגים של מוניות שירות, בשניהם 4 כיסאות מאחור
הקצרות יותר שבהן ששת המושבים הקדמיים הם בשתי שורות, שני זוגות ושני בודדים;
הארוכות והמרווחות יותר שבהן יש שישה כיסאות בודדים (אחד בכל צד, שלוש שורות) ומכיוון שהחלל המרכזי בהן גדול יותר זה גם יותר נעים לשבת מאחור (בעיקר שאין צד שאליו צריך להידחק בקושי מאחורי מושב זוגי).

 

[alantan]

תיקון קטן ומעניין - שרות ולא שירות

אני מכירה שני סוגים של מוניות שירות, בשניהם 4 כיסאות מאחור
הקצרות יותר שבהן ששת המושבים הקדמיים הם בשתי שורות, שני זוגות ושני בודדים;
הארוכות והמרווחות יותר שבהן יש שישה כיסאות בודדים (אחד בכל צד, שלוש שורות) ומכיוון שהחלל המרכזי בהן גדול יותר זה גם יותר נעים לשבת מאחור (בעיקר שאין צד שאליו צריך להידחק בקושי מאחורי מושב זוגי).

תיקון קטן ומעניין - שרות ולא שירות
שרות הוא שיבוש תרגום של הכינוי shared route שכן הדבר התחיל בתור מונית שכל נוסעיו נסעו באותו מסלול.
&nbsp
מזכיר לי דברים משעשעים אחרים כמו אמברקס ובק-אקס קדמי.

 

[trilliane]

בעברית יש רק מילה אחת שֵׁרוּת שללא ניקוד נכתבת 'שירות'

תיקון קטן ומעניין - שרות ולא שירות
שרות הוא שיבוש תרגום של הכינוי shared route שכן הדבר התחיל בתור מונית שכל נוסעיו נסעו באותו מסלול.
&nbsp
מזכיר לי דברים משעשעים אחרים כמו אמברקס ובק-אקס קדמי.

בעברית יש רק מילה אחת שֵׁרוּת שללא ניקוד נכתבת 'שירות'
מתוך מאגר המונחים של האקדמיה ללשון:
מוֹנִית שֵׁרוּת [מונית הנוסעת במסלול של תחבורה ציבורית סדירה]
jitney תחבורה יבשתית (תשע"ב) , 2012

 

[alantan]

תודה! אני זוכר שתיקנו אותי כאן בפורום לגבי אותה טעות לכאורה

בעברית יש רק מילה אחת שֵׁרוּת שללא ניקוד נכתבת 'שירות'
מתוך מאגר המונחים של האקדמיה ללשון:
מוֹנִית שֵׁרוּת [מונית הנוסעת במסלול של תחבורה ציבורית סדירה]
jitney תחבורה יבשתית (תשע"ב) , 2012

תודה! אני זוכר שתיקנו אותי כאן בפורום לגבי אותה טעות לכאורה
וכמובן שאת צודקת לגבי האיות.
&nbsp
אם מקורה האטימולוגי שונה מהמילה שירות (ללא המונית), האם הדבר אינו מעיד על כך שמדובר במילה שונה, גם אם באופן מקרי היא כתובה בצורה זהה?

 

[trilliane]

מה זה משנה איך הגיעו למילה "שירות"? זו אותה מילה ואין בלתה.

תודה! אני זוכר שתיקנו אותי כאן בפורום לגבי אותה טעות לכאורה
וכמובן שאת צודקת לגבי האיות.
&nbsp
אם מקורה האטימולוגי שונה מהמילה שירות (ללא המונית), האם הדבר אינו מעיד על כך שמדובר במילה שונה, גם אם באופן מקרי היא כתובה בצורה זהה?

מה זה משנה איך הגיעו למילה "שירות"? זו אותה מילה ואין בלתה.

 

[alantan]

באנגלית לפחות מקרים דומים יוצרים מילים שונות

מה זה משנה איך הגיעו למילה "שירות"? זו אותה מילה ואין בלתה.

באנגלית לפחות מקרים דומים יוצרים מילים שונות
למשל המילה grave, היא בעצם שתי מילים (לפחות):
&nbsp
- קבר (מאנגלית עתיקה grafe ושפות אינדו-אירופיות)
- חמור, כמו "המצב חמור" (מלטינית gravis)
&nbsp
המשמעות היא שונה, לכן זו לא אותה מילה.
&nbsp
הנחתי שגם בעברית מקרים דומים יוצרים שתי מילים נפרדות שרק יד המקרה נתנה להן את אותה הצורה.

 

[trilliane]

אתה מתייחס להומונימיה (מילים שונות שנכתבות זהה), זה לא המקרה

באנגלית לפחות מקרים דומים יוצרים מילים שונות
למשל המילה grave, היא בעצם שתי מילים (לפחות):
&nbsp
- קבר (מאנגלית עתיקה grafe ושפות אינדו-אירופיות)
- חמור, כמו "המצב חמור" (מלטינית gravis)
&nbsp
המשמעות היא שונה, לכן זו לא אותה מילה.
&nbsp
הנחתי שגם בעברית מקרים דומים יוצרים שתי מילים נפרדות שרק יד המקרה נתנה להן את אותה הצורה.

אתה מתייחס להומונימיה (מילים שונות שנכתבות זהה), זה לא המקרה
מאחר שהמילה "שירות" בעברית היא אותה מילה (service) ויש לה גם קשר סמנטי מובהק לעניין הנדון. אם היא נבחרה אכן בשל דמיון בצלילים זה לא הופך אותה למילה שונה.
לדוגמה, המילה gay הפכה להיות "גא" או "גאה" בעברית (מתקשר גם למצעד הגאווה כמובן) אף שבאנגלית אלה לא המשמעויות שלה, אבל הצליל דומה והמשמעות מתאימה:
"מקבילות נוספות למונח הן הומו או עליז (מיושן) כשם כולל להומואים זכרים, וגאה – תרגום שומר משמעות וצליל (תשמו"ץ), המתייחס לגאווה להט"בית (Gay pride) ובה-בעת שומר על צליל המילה האנגלית gay – ככינוי ללהט"בים. "
https://he.wikipedia.org/wiki/גיי
&nbsp
תשמו"ץ, ראשי תיבות של תרגום שומר משמעות וצליל, הוא מונח שטבע צוקרמן, והוא מתייחס ל-Phono-Semantic Matching (גם הוא מונח של צוקרמן), תחדיש ממספר מקורות, כמו המילה הישראלית "דיבוב" שמקורה בו-זמנית הן בעברית והן באנגלית dubbing.
דוגמה נוספת לתחדיש מסוג זה היא המילה "קוקית", שנקבעה כתרגום למילה האנגלית cookie ומשמעותה "מידע אודות הגולש שנשמר על ידי דפדפן במחשב של הגולש". המילה "קוקית" שומרת על הצליל של המקור האנגלי, וכן רומזת לציפור קוקייה, המטילה את ביציה בקני זרים.
https://he.wikipedia.org/wiki/גלעד_צוקרמן#.22.D7.AA.D7.A9.D7.9E.D7.95.22.D7.A5.22
&nbsp
וראה גם באתר האקדמיה ללשון:
"לתופעה זו, שמילה עברית עתיקה מקבלת משמעות חדשה על פי מילה לועזית בעלת צליל דומה וקשר משמעות כלשהו, יש דוגמאות נוספות: מַסֵּכָה – בתנ"ך פסל מתבנית יצוקה, וכיום כיסוי לפנים על פי mask; גָּאוֹן – בתנ"ך גאווה ורוממות ובהמשך ראש ישיבה, וכיום אדם מחונן ומוכשר במיוחד על פי genius."
http://hebrew-academy.org.il/2011/01/02/מכונית-מן-המוכן/
&nbsp
אגב, בדקתי את הערך "מונית שירות" בוויקיפדיה האנגלית והצירוף "shared route" לא מופיע בו ולו פעם אחת, אם כי השיתופיות כן:
https://en.wikipedia.org/wiki/Share_taxi
בעברית כתוב: "מונית שירות (אנגלית Share taxi או Public taxi ("מונית משותפת" או "מונית ציבורית"), צרפתית Taxi collectif ("מונית משותפת"), רוסית Mаршрутка (מארשרוטקה - "לאורך הקו"), טורקית - Dolmuş (דולמוש - "ממולא")) היא מונית הנוסעת במסלול קבוע מראש ולאורכו היא אוספת ומורידה נוסעים."
https://he.wikipedia.org/wiki/מונית_שירות
ובעיניי הבחירה ב"שירות" במקום "שיתוף" הגיונית באותה מידה (כך או כך) שהרי מדובר בשירות מוניות סדיר (לפחות על הנייר...

) להבדיל ממונית בהזמנה מיוחדת ("ספיישל"). ע"ס הערכים הנ"ל לא שוכנעתי שאכן יש כאן שיבוש של "shared route" ולא אופתע אם יתברר שזו עוד אגדה אורבנית שמנסה ללעוג לרמת האנגלית של הישראלים כמו "פעם שלישית גלידה":
https://he.wikipedia.org/wiki/פעם_שלישית_גלידה#.D7.9E.D7.A7.D7.95.D7.A8_.D7.94.D7.A0.D7.99.D7.91
&nbsp
אבל כך או כך, בשורה התחתונה: שירות הוא שירות הוא שירות.

 

[mister K]

שירות (service) ניתן גם על ידי מונית רגילה

אתה מתייחס להומונימיה (מילים שונות שנכתבות זהה), זה לא המקרה
מאחר שהמילה "שירות" בעברית היא אותה מילה (service) ויש לה גם קשר סמנטי מובהק לעניין הנדון. אם היא נבחרה אכן בשל דמיון בצלילים זה לא הופך אותה למילה שונה.
לדוגמה, המילה gay הפכה להיות "גא" או "גאה" בעברית (מתקשר גם למצעד הגאווה כמובן) אף שבאנגלית אלה לא המשמעויות שלה, אבל הצליל דומה והמשמעות מתאימה:
"מקבילות נוספות למונח הן הומו או עליז (מיושן) כשם כולל להומואים זכרים, וגאה – תרגום שומר משמעות וצליל (תשמו"ץ), המתייחס לגאווה להט"בית (Gay pride) ובה-בעת שומר על צליל המילה האנגלית gay – ככינוי ללהט"בים. "
https://he.wikipedia.org/wiki/גיי
&nbsp
תשמו"ץ, ראשי תיבות של תרגום שומר משמעות וצליל, הוא מונח שטבע צוקרמן, והוא מתייחס ל-Phono-Semantic Matching (גם הוא מונח של צוקרמן), תחדיש ממספר מקורות, כמו המילה הישראלית "דיבוב" שמקורה בו-זמנית הן בעברית והן באנגלית dubbing.
דוגמה נוספת לתחדיש מסוג זה היא המילה "קוקית", שנקבעה כתרגום למילה האנגלית cookie ומשמעותה "מידע אודות הגולש שנשמר על ידי דפדפן במחשב של הגולש". המילה "קוקית" שומרת על הצליל של המקור האנגלי, וכן רומזת לציפור קוקייה, המטילה את ביציה בקני זרים.
https://he.wikipedia.org/wiki/גלעד_צוקרמן#.22.D7.AA.D7.A9.D7.9E.D7.95.22.D7.A5.22
&nbsp
וראה גם באתר האקדמיה ללשון:
"לתופעה זו, שמילה עברית עתיקה מקבלת משמעות חדשה על פי מילה לועזית בעלת צליל דומה וקשר משמעות כלשהו, יש דוגמאות נוספות: מַסֵּכָה – בתנ"ך פסל מתבנית יצוקה, וכיום כיסוי לפנים על פי mask; גָּאוֹן – בתנ"ך גאווה ורוממות ובהמשך ראש ישיבה, וכיום אדם מחונן ומוכשר במיוחד על פי genius."
http://hebrew-academy.org.il/2011/01/02/מכונית-מן-המוכן/
&nbsp
אגב, בדקתי את הערך "מונית שירות" בוויקיפדיה האנגלית והצירוף "shared route" לא מופיע בו ולו פעם אחת, אם כי השיתופיות כן:
https://en.wikipedia.org/wiki/Share_taxi
בעברית כתוב: "מונית שירות (אנגלית Share taxi או Public taxi ("מונית משותפת" או "מונית ציבורית"), צרפתית Taxi collectif ("מונית משותפת"), רוסית Mаршрутка (מארשרוטקה - "לאורך הקו"), טורקית - Dolmuş (דולמוש - "ממולא")) היא מונית הנוסעת במסלול קבוע מראש ולאורכו היא אוספת ומורידה נוסעים."
https://he.wikipedia.org/wiki/מונית_שירות
ובעיניי הבחירה ב"שירות" במקום "שיתוף" הגיונית באותה מידה (כך או כך) שהרי מדובר בשירות מוניות סדיר (לפחות על הנייר...

) להבדיל ממונית בהזמנה מיוחדת ("ספיישל"). ע"ס הערכים הנ"ל לא שוכנעתי שאכן יש כאן שיבוש של "shared route" ולא אופתע אם יתברר שזו עוד אגדה אורבנית שמנסה ללעוג לרמת האנגלית של הישראלים כמו "פעם שלישית גלידה":
https://he.wikipedia.org/wiki/פעם_שלישית_גלידה#.D7.9E.D7.A7.D7.95.D7.A8_.D7.94.D7.A0.D7.99.D7.91
&nbsp
אבל כך או כך, בשורה התחתונה: שירות הוא שירות הוא שירות.

שירות (service) ניתן גם על ידי מונית רגילה
לא רק מונית שרות נותנת שירות כלשהו. מה שמיוחד במונית שרות הוא השיתופיות שלה.
אני לא חושב שזו אגדה אורבנית שנועדה ללעוג לרמת האנגלית של הישראלים.
לדעתי זה פשוט הלחם של שתי המילים הלועזיות שנועד לתת שם לאמצעי התחבורה הזה.
אני לא זוכר כבר ממי שמעתי את ההסבר הזה אך הוא בהחלט הגיוני ומניח את דעתי.

 

[trilliane]

לא שירות סדיר, אלא הזמנה מיוחדת

שירות (service) ניתן גם על ידי מונית רגילה
לא רק מונית שרות נותנת שירות כלשהו. מה שמיוחד במונית שרות הוא השיתופיות שלה.
אני לא חושב שזו אגדה אורבנית שנועדה ללעוג לרמת האנגלית של הישראלים.
לדעתי זה פשוט הלחם של שתי המילים הלועזיות שנועד לתת שם לאמצעי התחבורה הזה.
אני לא זוכר כבר ממי שמעתי את ההסבר הזה אך הוא בהחלט הגיוני ומניח את דעתי.

לא שירות סדיר, אלא הזמנה מיוחדת
גם מונית מוזמנת ניתן לחלוק ואנשים עושים זאת לא מעט (למשל בהסעות לעבודה). מה שמיוחד במוניות שירות (לפחות בישראל) אינו השיתוף אלא העובדה שיש להן נסיעות סדירות בקווים מוגדרים מראש (שלרוב חופפים לקווי אוטובוס) בניגוד למונית מיוחדת שבה אתה כלקוח קובע הכול: מועד הנסיעה, המסלול, נקודת (או נקודות) האיסוף והפיזור.

 

[mister K]

ועדיין שירות מסוים ניתן כך או כך

לא שירות סדיר, אלא הזמנה מיוחדת
גם מונית מוזמנת ניתן לחלוק ואנשים עושים זאת לא מעט (למשל בהסעות לעבודה). מה שמיוחד במוניות שירות (לפחות בישראל) אינו השיתוף אלא העובדה שיש להן נסיעות סדירות בקווים מוגדרים מראש (שלרוב חופפים לקווי אוטובוס) בניגוד למונית מיוחדת שבה אתה כלקוח קובע הכול: מועד הנסיעה, המסלול, נקודת (או נקודות) האיסוף והפיזור.

ועדיין שירות מסוים ניתן כך או כך

 

[trilliane]

וגם כשאתה בצבא קבע אתה בשירות המדינה, אז מה?

ועדיין שירות מסוים ניתן כך או כך

וגם כשאתה בצבא קבע אתה בשירות המדינה, אז מה?
אבל זה כבר לא נקרא "שירות סדיר" (או "שירות" בכלל).
&nbsp
ו"טבעוני" לא אוכל בהכרח רק מזון טבעי (לא מעובד) ו"צמחוני" לא אוכל רק צמחים.
&nbsp
והיי, במונית שירות לא מפעילים מונה!

&nbsp
שפה אינה מתמטיקה ואין בהכרח יחס חד-חד ערכי בין מילה למשמעיותיה, קל וחומר בתרגום. בין אם אכן הייתה כאן השראה בצליל ל-shared route ובין אם לאו, זה לא שיבוש ואין כאן קשר ליצורים כמו "אמברקס" או "רובליקה"

וכיו"ב (שהם כלל לא תרגום או עברות אלא פשוט שאילה ישירה שעברה שיבוש פונטי).

 

[alantan]

תודה רבה, הסברים מעניינים מאוד ומניחים את הדעת

אתה מתייחס להומונימיה (מילים שונות שנכתבות זהה), זה לא המקרה
מאחר שהמילה "שירות" בעברית היא אותה מילה (service) ויש לה גם קשר סמנטי מובהק לעניין הנדון. אם היא נבחרה אכן בשל דמיון בצלילים זה לא הופך אותה למילה שונה.
לדוגמה, המילה gay הפכה להיות "גא" או "גאה" בעברית (מתקשר גם למצעד הגאווה כמובן) אף שבאנגלית אלה לא המשמעויות שלה, אבל הצליל דומה והמשמעות מתאימה:
"מקבילות נוספות למונח הן הומו או עליז (מיושן) כשם כולל להומואים זכרים, וגאה – תרגום שומר משמעות וצליל (תשמו"ץ), המתייחס לגאווה להט"בית (Gay pride) ובה-בעת שומר על צליל המילה האנגלית gay – ככינוי ללהט"בים. "
https://he.wikipedia.org/wiki/גיי
&nbsp
תשמו"ץ, ראשי תיבות של תרגום שומר משמעות וצליל, הוא מונח שטבע צוקרמן, והוא מתייחס ל-Phono-Semantic Matching (גם הוא מונח של צוקרמן), תחדיש ממספר מקורות, כמו המילה הישראלית "דיבוב" שמקורה בו-זמנית הן בעברית והן באנגלית dubbing.
דוגמה נוספת לתחדיש מסוג זה היא המילה "קוקית", שנקבעה כתרגום למילה האנגלית cookie ומשמעותה "מידע אודות הגולש שנשמר על ידי דפדפן במחשב של הגולש". המילה "קוקית" שומרת על הצליל של המקור האנגלי, וכן רומזת לציפור קוקייה, המטילה את ביציה בקני זרים.
https://he.wikipedia.org/wiki/גלעד_צוקרמן#.22.D7.AA.D7.A9.D7.9E.D7.95.22.D7.A5.22
&nbsp
וראה גם באתר האקדמיה ללשון:
"לתופעה זו, שמילה עברית עתיקה מקבלת משמעות חדשה על פי מילה לועזית בעלת צליל דומה וקשר משמעות כלשהו, יש דוגמאות נוספות: מַסֵּכָה – בתנ"ך פסל מתבנית יצוקה, וכיום כיסוי לפנים על פי mask; גָּאוֹן – בתנ"ך גאווה ורוממות ובהמשך ראש ישיבה, וכיום אדם מחונן ומוכשר במיוחד על פי genius."
http://hebrew-academy.org.il/2011/01/02/מכונית-מן-המוכן/
&nbsp
אגב, בדקתי את הערך "מונית שירות" בוויקיפדיה האנגלית והצירוף "shared route" לא מופיע בו ולו פעם אחת, אם כי השיתופיות כן:
https://en.wikipedia.org/wiki/Share_taxi
בעברית כתוב: "מונית שירות (אנגלית Share taxi או Public taxi ("מונית משותפת" או "מונית ציבורית"), צרפתית Taxi collectif ("מונית משותפת"), רוסית Mаршрутка (מארשרוטקה - "לאורך הקו"), טורקית - Dolmuş (דולמוש - "ממולא")) היא מונית הנוסעת במסלול קבוע מראש ולאורכו היא אוספת ומורידה נוסעים."
https://he.wikipedia.org/wiki/מונית_שירות
ובעיניי הבחירה ב"שירות" במקום "שיתוף" הגיונית באותה מידה (כך או כך) שהרי מדובר בשירות מוניות סדיר (לפחות על הנייר...

) להבדיל ממונית בהזמנה מיוחדת ("ספיישל"). ע"ס הערכים הנ"ל לא שוכנעתי שאכן יש כאן שיבוש של "shared route" ולא אופתע אם יתברר שזו עוד אגדה אורבנית שמנסה ללעוג לרמת האנגלית של הישראלים כמו "פעם שלישית גלידה":
https://he.wikipedia.org/wiki/פעם_שלישית_גלידה#.D7.9E.D7.A7.D7.95.D7.A8_.D7.94.D7.A0.D7.99.D7.91
&nbsp
אבל כך או כך, בשורה התחתונה: שירות הוא שירות הוא שירות.

תודה רבה, הסברים מעניינים מאוד ומניחים את הדעת
גם הארגון הבינלאומי של תחבורה ציבורית מציינת את הביטוי shared taxi:
http://www.uitp.org/becoming-real-m...lic-transport-synergy-other-modes-car-sharing
&nbsp
אני מניח שהמקור הוא דווקא כן מהצירוף shared route, אבל בכוונה תחילה בחרו שלא להשתמש ב-shared taxi על מנת שתהיה אפשרות לשאול את המילה הקיימת "שירות".

 

[חול נטוש]

דווקא לקחו מהאוטובוסים

תודה רבה, הסברים מעניינים מאוד ומניחים את הדעת
גם הארגון הבינלאומי של תחבורה ציבורית מציינת את הביטוי shared taxi:
http://www.uitp.org/becoming-real-m...lic-transport-synergy-other-modes-car-sharing
&nbsp
אני מניח שהמקור הוא דווקא כן מהצירוף shared route, אבל בכוונה תחילה בחרו שלא להשתמש ב-shared taxi על מנת שתהיה אפשרות לשאול את המילה הקיימת "שירות".

דווקא לקחו מהאוטובוסים
יש אוטובוסים בקווי שירות, שזאת בעצם התחבורה הציבורית הסדירה.
מה שהוסיפו זה קווי שירות במוניות, והמילה קווי נשמטה עם הזמן.

 

[במודו]

יש מוניות עם כיסא פלסטיק קטן

מוניות שירות עם סידור כיסאות נוח ?
שלום,

במוניות השירות שאני מכיר, סידור הכיסאות הוא איום ונורא- ב4 הכיאות האחרונים מאוד לא נוח לשבת , צריך להצטופף , וכו. זה חבל מאוד , כי בעיקרון מונית שירות נותנת נסיעה יחסית חלקה ונוחה.

על פניו נראה היה שאפשר היה לסדר את הכיסאות בצורה קצת שונה3 מאחורה ואחד באמצע, ולהשיג נוחות הרבה יותר גדולה.

לכן אני סקרן לדעת : האם בארץ יש מוניות שירות עם סידור כיסאות נוח ? מישהו יכול לתאר איף זה נראה ?

ואם אפשר לסדר את הכיסאות באופן עקרוני בצורה אחרת, או שהסידור הלא נוח היא דרישה מכוונת של משרד התחבורה ?

יש מוניות עם כיסא פלסטיק קטן
במידה וכל הכיסאות התמלאו.

 

[down und]

אגדה אורבנית שאין לה כיסוי במציאות

יש מוניות עם כיסא פלסטיק קטן
במידה וכל הכיסאות התמלאו.

אגדה אורבנית שאין לה כיסוי במציאות
נסעתי עשרות נסיעות במוניות שירות קווים 4 ו-5 ופעם גם מחדרה לת"א
וגם לפחות פעם אחת ב-51 ומעולם לא נתקלתי בכסא כזה.

 

[בישגד]

וזה נאמר על סמך נסיון עשיר עם מוניות 4-5...

אגדה אורבנית שאין לה כיסוי במציאות
נסעתי עשרות נסיעות במוניות שירות קווים 4 ו-5 ופעם גם מחדרה לת"א
וגם לפחות פעם אחת ב-51 ומעולם לא נתקלתי בכסא כזה.

וזה נאמר על סמך נסיון עשיר עם מוניות 4-5...
שהן כמובן הדוגמה הכי מייצגת לכל המוניות.
הרעיון מן הסתם היה קוסם הרבה פחות להיפסטרים ברוטשילד.
זה כנראה שכיח יותר במוניוית בינעירוניות (גם שם לא בטוח עד כמה) כי תחלופת הנוסעים בהן יותר נמוכה, ויש נוסעים שמוכנים לזה, בעיקר כשאין מונית כל כמה דקות. למונית בקו עירוני ההפסד הרבה יותר זניח.
אני בעצמי נתקלתי בכזה דבר לפני שנים. למרות שבמקרה ההוא זה היה יותר צידנית מאשר כיסא.

 

[scooby5]

לחלוטין לא אגדה

אגדה אורבנית שאין לה כיסוי במציאות
נסעתי עשרות נסיעות במוניות שירות קווים 4 ו-5 ופעם גם מחדרה לת"א
וגם לפחות פעם אחת ב-51 ומעולם לא נתקלתי בכסא כזה.

לחלוטין לא אגדה
ראיתי את זה לפחות פעם אחת במונית שאני נסעתי בה.

 

[עמוד השדרה]

כבר הרבה שנים לא נסעתי במוניות שירות, אבל בעבר, לפחות, בהחלט

אגדה אורבנית שאין לה כיסוי במציאות
נסעתי עשרות נסיעות במוניות שירות קווים 4 ו-5 ופעם גם מחדרה לת"א
וגם לפחות פעם אחת ב-51 ומעולם לא נתקלתי בכסא כזה.

כבר הרבה שנים לא נסעתי במוניות שירות, אבל בעבר, לפחות, בהחלט
היו כיסאות כאלו במוניות שירות, למשל בין פ"ת לת"א.

 

[raminec]

אני נסעתי לא מעט פעמים

אגדה אורבנית שאין לה כיסוי במציאות
נסעתי עשרות נסיעות במוניות שירות קווים 4 ו-5 ופעם גם מחדרה לת"א
וגם לפחות פעם אחת ב-51 ומעולם לא נתקלתי בכסא כזה.

אני נסעתי לא מעט פעמים
במוניות שירות שבהן הנהגים הציעו לנוסעים כיסא פלסטיק לבן.
לפני מספר שנים התופעה חדלה כמעט לחלוטין.