הנוסע לא ביצע שום דבר אסור - זה ההבדל.
זה בדיוק אותו הדבר – הוא ממשיך להנות מהנחה שכבר לא מגיעה לו
ואין שום סיבה שהוא ימשיך להנות ממנה רק מפני שהוא "הספיק" לקנות עוד מראש.
גם עכשיו, כמו בעידן הכרטיסיות, צריך לזכות את הנוסע לפי היתרה בחוזה ה"נעול" בהתחשב בכסף ששילם עבורה ואז להעביר אותה. בדיוק כמו שאי־אפשר היה להזדכות על 20 נסיעות בכרטיסית נוער ולקבל זיכוי בגובה 20 נסיעות בכרטיסיה רגילה.
 
והטענה שלי היא כלפי מי שמבצע את ההעברה של היתרה בלי להתאים אותה ולא הנוסע, כל עוד הוא לא מנצל את זה במודע.
הנוסע לא ביצע שום דבר אסור - זה ההבדל.
כל הסיפור הזה מתחיל תמיד כך (רואים את זה כל שנה ביום בו פג התוקף של הפרופילים הסטודנטיאלים). קודם כל, רוב האוטובוסים שנוסעים בהם קבוע סטודנטים פתאום מאחרים. למה? כי הסטודנטים לא מבינים למה היתרת נסיעות שלהם ברב קו לא מתקבלת ולמה הנהג אומר להם, או מזומן או שתטען כרטיסיה/ערך צבור חדשים ואת מה שיש לך, עליך לגשת לעמדת הרב קו ויסדרו לך את זה שם.
 
ואז הם ניגשים לעמדת הרב קו, אומרים שלא ניתן להשתמש בכסף ובכרטיסיות שיש להם ומבקשים זיכוי. הנציגים אומרים להם שאי אפשר לקבל זיכוי כספי אבל אפשר להעביר את החוזים מפרופיל סטודנט לפרופיל רגיל. בלית ברירה, הלקוחות מקבלים את זה ומעבירים להם את יתרת הערך הצבור והכרטיסיות כפי שהיא לפרופיל נוסע רגיל.
 
איך הנוסע מבצע כאן דבר עבירה? הוא אשם שכך המערכת פועלת? מה הוא צריך לעשות עם הכסף שהוא שילם? לזרוק אותו לפח?
 
הטענה שלך היא כלפי "מי שמבצע את העבירה" והאצבע המאשימה שלך הויא לפקיד שיושב בעמדת הרב קו ובלחיצת כפתור מבצע העברה מפרופיל לפרופיל. למה הוא אשם? אלו ההנחיות שלו, אלו נהלי העבודה.
 
אם הכרטיסיה שלמה ולא נעשה בה שימוש, ניתן להזדכות עליה באופן מלא, כמה שהיא עלתה - כך תקבל בחזרה. וכרטיסיה מנייר כל אחד יכל להעביר לכל אחד אחר בלי שום בעיה. ואם נותרה לה יתרה של 10 נסיעות, לא הייתה שום בעיה להעביר את זה לאח, קרוב משפחה אחר, שכן, חבר קטן יותר והיד עוד נטויה. ברב קו אישי, אני לא יכול לעשות מה שבא לי בנוחות הזאת. עליי להגיע לעמדת הרב קו עם הרב קו שלי, ביחד עם אחי לצורך העניין והרב קו שלו ולבקש שיעבירו את יתרת הנסיעות מהרב קו שלי לרב קו שלו.
 
הטרחה הזאת נשמעת לך סבירה? לי לא.
