השביתה בתחתית של לונדון גרמה לנוסעים לשפר את מסלוליהם

[טשאפק 2]

השביתה בתחתית של לונדון גרמה לנוסעים לשפר את מסלוליהם

השביתה בתחתית של לונדון גרמה לנוסעים לשפר את מסלוליהם
כתבה מהאקונומיסט מתורגמת בדה-מארקר

בתמצית: חוקרים בחנו את התנהגות הנוסעים לפני, אחרי ובזמן שיבושי עבודה ברכבת התחתית של לונדון בפברואר אשתקד (שביתה חלקית - בחלק מן התחנות) באמצעות מידע שנאסף מכרטיסים אלקטרונים.

נוסעים רבים נאלצו לשנות מסלול בגלל שהתחנה הרגילה שלהם הושבתה. נמצא במפתיע, ש-5% מן הנוסעים לא חזרו למסלול הקודם. נטען שרבים נוסעים במסלול לא-אופטימאלי. האשמה נופלת בחלקה על המפה המפורסמת של התחתית, שהמרחקים בה אינם גיאוגרפיים, ועל הבדלי מהירות בין הקווים.

כקוריוז, הגיעו החוקרים למסקנה שהרווח שהפיקו מקצת הנוסעים משיפור המסלול עולה, בטווח 4 שנים, על הזמן שאבד לרוב הנוסעים בשביתה עצמה. (תחת ההנחה המפוקפקת שהנוסעים לא היו משפרים מיוזמתם את המסלול בשנים אלה).

 

[Ccyclist]

עיקר השיפור וודאי בין-פרברי או במעבר לרשת הארצית.

השביתה בתחתית של לונדון גרמה לנוסעים לשפר את מסלוליהם
כתבה מהאקונומיסט מתורגמת בדה-מארקר

בתמצית: חוקרים בחנו את התנהגות הנוסעים לפני, אחרי ובזמן שיבושי עבודה ברכבת התחתית של לונדון בפברואר אשתקד (שביתה חלקית - בחלק מן התחנות) באמצעות מידע שנאסף מכרטיסים אלקטרונים.

נוסעים רבים נאלצו לשנות מסלול בגלל שהתחנה הרגילה שלהם הושבתה. נמצא במפתיע, ש-5% מן הנוסעים לא חזרו למסלול הקודם. נטען שרבים נוסעים במסלול לא-אופטימאלי. האשמה נופלת בחלקה על המפה המפורסמת של התחתית, שהמרחקים בה אינם גיאוגרפיים, ועל הבדלי מהירות בין הקווים.

כקוריוז, הגיעו החוקרים למסקנה שהרווח שהפיקו מקצת הנוסעים משיפור המסלול עולה, בטווח 4 שנים, על הזמן שאבד לרוב הנוסעים בשביתה עצמה. (תחת ההנחה המפוקפקת שהנוסעים לא היו משפרים מיוזמתם את המסלול בשנים אלה).

עיקר השיפור וודאי בין-פרברי או במעבר לרשת הארצית.
צריך להבין שכמו שתל אביב מלאה צעירים מכל רחבי הארץ כך לונדון היא אבן שואבת לסטודנטים, קרייריסטים וכן להגירה מרחבי האיחוד ורחבי העולם כך שרבים מתושביה חדשים לעיר, ומכירים אותה בעיקר דרך מפת התחתית המייצגת את צורת התחבורה האופטימלית והתדירה ביותר, המערכת הראשית אם נקרא לזה כך.
&nbsp
קווי הרשת הארצית בתחומי העיר "מצטיינים" בתדירות נמוכה שאמנם השתפרה מפעם בחצי שעה בשנות התשעים לפעם ברבע שעה בימינו (טמזלינק, האוברגראונד כדוגמאות לקביעתי - אינני מכיר כל לו"ז של כל קו אלא מצביע על תופעה) אך אינה מתחרה באמת באמצעי המגיע כל 2-5 דקות אלא אם מדובר במסלולים ישירים מסויימים (טמזלינק שחוצה את העיר מצפון לדרום, קווי מסילת מערב לונדון שעוקפים את מרכז העיר ממערב, קו הגרייט נורת'רן למרכז הפיננסי שעדיף לתושבי הקטע הצפוני של קו הפיקדילי על החלפה בקינגס קרוס) שההגעה אליהם כרוכה בנסיעת אוטובוס או הליכה קצרה בפרברים במקום החלפות במרכז העיר. במקרה כזה הנוסע מחליף את הקו "שלו" בקו מקביל הנמצא ברצועה די קרובה - קילומטר או שניים מקו התחתית המקביל ואת ההחלפה או החלפות במרכז העיר בנסיעה פרברית "הצידה".
&nbsp
המערכת השלישית בעיר היא מערכת האוטובוסים. ממש לא מומלץ להשתמש בה אם אתם ממהרים כי מנסיוני אופניים מהירים פי 2 ממנה, ולמרות השילוט המעולה בתחנות אין מפת-על ברורה של כל הרשת אלא מפות אזוריות לפי תחנה, ואז קו ברחוב קצת מקביל יתפספס במפת התחנה ( לדוגמה 134 שלא מופיע במפת יוסטון אך מקביל לקו הצפוני ונוסע בצומת כמה מאות מטרים ממנה). המערכת הזו משתמשת במשהו שההגיון שלו לא תמיד מובן או מתחבר נכון למי שרגיל לנסוע בתחתית - מערכת הכבישים. בנסיעות למקומות עבודה באזור 2 פתאום מסתבר שישנו כביש בין הייבורי ואיזלינגטון (ויקטוריה), הולוווי רוד (פיקדילי, וכן שמו של הכביש - רמז די עבה) וארצ'ווי (צפוני, היי-בארנט). בכביש זה מספר קווי אוטובוס תדירים על נת"צ והנסיעה בין תחנות אלו עליו קצרה מהנסיעה לנרכז העיר והחלפה שם. יש לציין משהו לרעת קו האוברגראונד (קו צפון לונדון) - מרבית תחנותיו נמצאות מרחק כמה דקות הליכה מתחנות התחתית המקבילות ולכן להחלפה בין פרוזדור תחתית אחד לפרוזדור תחתית שכן יתכן מאד שנסיעה באוטובוס שעוצר ממש ליד התחנות עדיפה מהמערכת המסילתית ההיקפית. דוגמה אחרת לחיתוך מהיר באוטובוס היא בין סוויס קוטג' לקמדן על קו 31 שמחבר את פרוזדורי הקו הצפוני וקו היובל בנסיעה של 10 דקות באזור 2 במקום שהנוסע יצטרך להחליף רכבות במרכז העיר או לעבור לקו האוברגראונד התדיר פחות במערב האמפסטד.
&nbsp
כל הטריקים והשטיקים האלו שהם נחלתם של וותיקי העיר או הנוסעים התדירים נהיים נחוצים למי שרגיל לנסוע רק לפי המערכת הראשית - התחתית - רק בשביתות. בחיי היום-יום מגלים אותם לאט יותר כי אין את האילוץ של ההשבתה ובדרך כלל שומעים עליהם ממכרים או שמגלים אותם לפי ההגיון של קווי הלילה (מערכת רביעית שאינה רלבנטית לחלוטין לשעות העומס למרות שכיום במקום קווים נפרדים עם הקידומת N ישנם קווים רבים שעברו להפעלה 24/7 במסלול הרגיל.) מסובך אבל ככה זה בעיר גדולה של מיליונים, 11 קווי תחתית, עשרות קווי רכבת פרברית, ומאות קווי אוטובוס. אי אפשר להכיר את הכל ולומדים רק את מה שרלוונטי, כאשר מדי פעם נוסף מידע חדש על בסיס צרכי הנסיעה שלכם.

 

[טשאפק 2]

המאמר המקורי כאן

עיקר השיפור וודאי בין-פרברי או במעבר לרשת הארצית.
צריך להבין שכמו שתל אביב מלאה צעירים מכל רחבי הארץ כך לונדון היא אבן שואבת לסטודנטים, קרייריסטים וכן להגירה מרחבי האיחוד ורחבי העולם כך שרבים מתושביה חדשים לעיר, ומכירים אותה בעיקר דרך מפת התחתית המייצגת את צורת התחבורה האופטימלית והתדירה ביותר, המערכת הראשית אם נקרא לזה כך.
&nbsp
קווי הרשת הארצית בתחומי העיר "מצטיינים" בתדירות נמוכה שאמנם השתפרה מפעם בחצי שעה בשנות התשעים לפעם ברבע שעה בימינו (טמזלינק, האוברגראונד כדוגמאות לקביעתי - אינני מכיר כל לו"ז של כל קו אלא מצביע על תופעה) אך אינה מתחרה באמת באמצעי המגיע כל 2-5 דקות אלא אם מדובר במסלולים ישירים מסויימים (טמזלינק שחוצה את העיר מצפון לדרום, קווי מסילת מערב לונדון שעוקפים את מרכז העיר ממערב, קו הגרייט נורת'רן למרכז הפיננסי שעדיף לתושבי הקטע הצפוני של קו הפיקדילי על החלפה בקינגס קרוס) שההגעה אליהם כרוכה בנסיעת אוטובוס או הליכה קצרה בפרברים במקום החלפות במרכז העיר. במקרה כזה הנוסע מחליף את הקו "שלו" בקו מקביל הנמצא ברצועה די קרובה - קילומטר או שניים מקו התחתית המקביל ואת ההחלפה או החלפות במרכז העיר בנסיעה פרברית "הצידה".
&nbsp
המערכת השלישית בעיר היא מערכת האוטובוסים. ממש לא מומלץ להשתמש בה אם אתם ממהרים כי מנסיוני אופניים מהירים פי 2 ממנה, ולמרות השילוט המעולה בתחנות אין מפת-על ברורה של כל הרשת אלא מפות אזוריות לפי תחנה, ואז קו ברחוב קצת מקביל יתפספס במפת התחנה ( לדוגמה 134 שלא מופיע במפת יוסטון אך מקביל לקו הצפוני ונוסע בצומת כמה מאות מטרים ממנה). המערכת הזו משתמשת במשהו שההגיון שלו לא תמיד מובן או מתחבר נכון למי שרגיל לנסוע בתחתית - מערכת הכבישים. בנסיעות למקומות עבודה באזור 2 פתאום מסתבר שישנו כביש בין הייבורי ואיזלינגטון (ויקטוריה), הולוווי רוד (פיקדילי, וכן שמו של הכביש - רמז די עבה) וארצ'ווי (צפוני, היי-בארנט). בכביש זה מספר קווי אוטובוס תדירים על נת"צ והנסיעה בין תחנות אלו עליו קצרה מהנסיעה לנרכז העיר והחלפה שם. יש לציין משהו לרעת קו האוברגראונד (קו צפון לונדון) - מרבית תחנותיו נמצאות מרחק כמה דקות הליכה מתחנות התחתית המקבילות ולכן להחלפה בין פרוזדור תחתית אחד לפרוזדור תחתית שכן יתכן מאד שנסיעה באוטובוס שעוצר ממש ליד התחנות עדיפה מהמערכת המסילתית ההיקפית. דוגמה אחרת לחיתוך מהיר באוטובוס היא בין סוויס קוטג' לקמדן על קו 31 שמחבר את פרוזדורי הקו הצפוני וקו היובל בנסיעה של 10 דקות באזור 2 במקום שהנוסע יצטרך להחליף רכבות במרכז העיר או לעבור לקו האוברגראונד התדיר פחות במערב האמפסטד.
&nbsp
כל הטריקים והשטיקים האלו שהם נחלתם של וותיקי העיר או הנוסעים התדירים נהיים נחוצים למי שרגיל לנסוע רק לפי המערכת הראשית - התחתית - רק בשביתות. בחיי היום-יום מגלים אותם לאט יותר כי אין את האילוץ של ההשבתה ובדרך כלל שומעים עליהם ממכרים או שמגלים אותם לפי ההגיון של קווי הלילה (מערכת רביעית שאינה רלבנטית לחלוטין לשעות העומס למרות שכיום במקום קווים נפרדים עם הקידומת N ישנם קווים רבים שעברו להפעלה 24/7 במסלול הרגיל.) מסובך אבל ככה זה בעיר גדולה של מיליונים, 11 קווי תחתית, עשרות קווי רכבת פרברית, ומאות קווי אוטובוס. אי אפשר להכיר את הכל ולומדים רק את מה שרלוונטי, כאשר מדי פעם נוסף מידע חדש על בסיס צרכי הנסיעה שלכם.

המאמר המקורי כאן
http://www.economics.ox.ac.uk/materials/papers/14046/paper-755.pdf

לא קראתי.

במבוא הם אומרים שהשיפור ניכר בעיקר במקומות שבהם מפת התחתית הסכמטית סוטה משמעותית מהמרחקים הגיאוגרפיים.

 

[טשאפק 2]

השיפור הכמותי שעליו דיווחו החוקרים

עיקר השיפור וודאי בין-פרברי או במעבר לרשת הארצית.
צריך להבין שכמו שתל אביב מלאה צעירים מכל רחבי הארץ כך לונדון היא אבן שואבת לסטודנטים, קרייריסטים וכן להגירה מרחבי האיחוד ורחבי העולם כך שרבים מתושביה חדשים לעיר, ומכירים אותה בעיקר דרך מפת התחתית המייצגת את צורת התחבורה האופטימלית והתדירה ביותר, המערכת הראשית אם נקרא לזה כך.
&nbsp
קווי הרשת הארצית בתחומי העיר "מצטיינים" בתדירות נמוכה שאמנם השתפרה מפעם בחצי שעה בשנות התשעים לפעם ברבע שעה בימינו (טמזלינק, האוברגראונד כדוגמאות לקביעתי - אינני מכיר כל לו"ז של כל קו אלא מצביע על תופעה) אך אינה מתחרה באמת באמצעי המגיע כל 2-5 דקות אלא אם מדובר במסלולים ישירים מסויימים (טמזלינק שחוצה את העיר מצפון לדרום, קווי מסילת מערב לונדון שעוקפים את מרכז העיר ממערב, קו הגרייט נורת'רן למרכז הפיננסי שעדיף לתושבי הקטע הצפוני של קו הפיקדילי על החלפה בקינגס קרוס) שההגעה אליהם כרוכה בנסיעת אוטובוס או הליכה קצרה בפרברים במקום החלפות במרכז העיר. במקרה כזה הנוסע מחליף את הקו "שלו" בקו מקביל הנמצא ברצועה די קרובה - קילומטר או שניים מקו התחתית המקביל ואת ההחלפה או החלפות במרכז העיר בנסיעה פרברית "הצידה".
&nbsp
המערכת השלישית בעיר היא מערכת האוטובוסים. ממש לא מומלץ להשתמש בה אם אתם ממהרים כי מנסיוני אופניים מהירים פי 2 ממנה, ולמרות השילוט המעולה בתחנות אין מפת-על ברורה של כל הרשת אלא מפות אזוריות לפי תחנה, ואז קו ברחוב קצת מקביל יתפספס במפת התחנה ( לדוגמה 134 שלא מופיע במפת יוסטון אך מקביל לקו הצפוני ונוסע בצומת כמה מאות מטרים ממנה). המערכת הזו משתמשת במשהו שההגיון שלו לא תמיד מובן או מתחבר נכון למי שרגיל לנסוע בתחתית - מערכת הכבישים. בנסיעות למקומות עבודה באזור 2 פתאום מסתבר שישנו כביש בין הייבורי ואיזלינגטון (ויקטוריה), הולוווי רוד (פיקדילי, וכן שמו של הכביש - רמז די עבה) וארצ'ווי (צפוני, היי-בארנט). בכביש זה מספר קווי אוטובוס תדירים על נת"צ והנסיעה בין תחנות אלו עליו קצרה מהנסיעה לנרכז העיר והחלפה שם. יש לציין משהו לרעת קו האוברגראונד (קו צפון לונדון) - מרבית תחנותיו נמצאות מרחק כמה דקות הליכה מתחנות התחתית המקבילות ולכן להחלפה בין פרוזדור תחתית אחד לפרוזדור תחתית שכן יתכן מאד שנסיעה באוטובוס שעוצר ממש ליד התחנות עדיפה מהמערכת המסילתית ההיקפית. דוגמה אחרת לחיתוך מהיר באוטובוס היא בין סוויס קוטג' לקמדן על קו 31 שמחבר את פרוזדורי הקו הצפוני וקו היובל בנסיעה של 10 דקות באזור 2 במקום שהנוסע יצטרך להחליף רכבות במרכז העיר או לעבור לקו האוברגראונד התדיר פחות במערב האמפסטד.
&nbsp
כל הטריקים והשטיקים האלו שהם נחלתם של וותיקי העיר או הנוסעים התדירים נהיים נחוצים למי שרגיל לנסוע רק לפי המערכת הראשית - התחתית - רק בשביתות. בחיי היום-יום מגלים אותם לאט יותר כי אין את האילוץ של ההשבתה ובדרך כלל שומעים עליהם ממכרים או שמגלים אותם לפי ההגיון של קווי הלילה (מערכת רביעית שאינה רלבנטית לחלוטין לשעות העומס למרות שכיום במקום קווים נפרדים עם הקידומת N ישנם קווים רבים שעברו להפעלה 24/7 במסלול הרגיל.) מסובך אבל ככה זה בעיר גדולה של מיליונים, 11 קווי תחתית, עשרות קווי רכבת פרברית, ומאות קווי אוטובוס. אי אפשר להכיר את הכל ולומדים רק את מה שרלוונטי, כאשר מדי פעם נוסף מידע חדש על בסיס צרכי הנסיעה שלכם.

השיפור הכמותי שעליו דיווחו החוקרים
אני מניח, מתבסס רק על המקרים שהם יכולים לאמת. אם נניח מישהו גילה קו אוטובוס שיחד עם הליכה קצרה מביא אותו ליעדו מהר יותר מקו התחתית המקביל, זה לא משהו שאפשר לזהות רק מרישומי הכרטיסים (הרי אין דרך לדעת איפה ירדת מהאוטובוס, ואין דרך לדעת לאן הלכת אח"כ).

 

[ניצן חזר הבייתה]

הזוי במיוחד, איך זה ששום רשות\חברה\אנשים לא חשבו

השביתה בתחתית של לונדון גרמה לנוסעים לשפר את מסלוליהם
כתבה מהאקונומיסט מתורגמת בדה-מארקר

בתמצית: חוקרים בחנו את התנהגות הנוסעים לפני, אחרי ובזמן שיבושי עבודה ברכבת התחתית של לונדון בפברואר אשתקד (שביתה חלקית - בחלק מן התחנות) באמצעות מידע שנאסף מכרטיסים אלקטרונים.

נוסעים רבים נאלצו לשנות מסלול בגלל שהתחנה הרגילה שלהם הושבתה. נמצא במפתיע, ש-5% מן הנוסעים לא חזרו למסלול הקודם. נטען שרבים נוסעים במסלול לא-אופטימאלי. האשמה נופלת בחלקה על המפה המפורסמת של התחתית, שהמרחקים בה אינם גיאוגרפיים, ועל הבדלי מהירות בין הקווים.

כקוריוז, הגיעו החוקרים למסקנה שהרווח שהפיקו מקצת הנוסעים משיפור המסלול עולה, בטווח 4 שנים, על הזמן שאבד לרוב הנוסעים בשביתה עצמה. (תחת ההנחה המפוקפקת שהנוסעים לא היו משפרים מיוזמתם את המסלול בשנים אלה).

הזוי במיוחד, איך זה ששום רשות\חברה\אנשים לא חשבו
לספר לציבור שניתן לשפר את מסלול הנסיעה, הרי זה חוסך מיליונים לכלכלה הלונדונית.

 

[Ccyclist]

יש למשל את מתכנן הנסיעות של TFL אבל אנשים מעדיפים את התחתית.

הזוי במיוחד, איך זה ששום רשות\חברה\אנשים לא חשבו
לספר לציבור שניתן לשפר את מסלול הנסיעה, הרי זה חוסך מיליונים לכלכלה הלונדונית.

יש למשל את מתכנן הנסיעות של TFL אבל אנשים מעדיפים את התחתית.
מבחינת מי שגר מצפון לנהר העיר היא התחתית והתחתית היא העיר. כל אמצעי תחבורה אחר נחשב למשני או משלים ותמיד היתה לרשויות בעיה כשניסו לעודד נוסעים לעבור לאמצעים אחרים (אחת הסיבות לשיפור הניכר במידע האוטובוסים בתקופתו של ליוינגסטון).
&nbsp
מפת התחתית קלה להתמצאות ומערכת הקווים שלה עוברת בתחנות פשוטות יחסית עם רציף אחד וברור לכל כיוון. המערכת העילית לעומת זאת מגיעה ברובה לתחנות טרמינל בעלות 15-20 רציפים שרשמית אין לנוסע מידע על הרציף ממנו תצא רכבתו עד שזה מוכרז רשמית רכבת אחר רכבת וזה מסבך את העניינים. הנוסעים הקבועים יודעים בדרך כלל באילו רציפים תהיה רכבתם אך הנוסע המזדמן אינו יודע זאת ולמרות מה שיודעי דבר "יודעים" תמיד ניתן לנתב את הרכבת לרציף אחר לפי הצורך.
&nbsp
האוטובוסים איטיים להחריד - לא פעם יצא לי להתחרות באוטובוס שעליו חבריי ולהמתין להם ביעד חצי מזמן הרכיבה שלי. למרות שיש להם מסלולים ארוכים של 10 מייל פלוס אף אחד לא משתמש בהם לכל אורך הקו אלא כאמצעי משלים בלבד.
&nbsp
במציאות כזו אנשים מחפשים אלטרנטיבות רק בעיתות משבר וזה מאד הגיוני.
&nbsp
כמו כן - בימינו יש בתחתית שילוט חדש בצהוב - שחור עם כל מני "טיפים ליודעי דבר" כמו הכוונה רגלית מתחנות מסויימות למקומות במרחק הליכה שבמפת הרשת נראה שהם דורשים החלפה (הליכה מלסטר סקוור לקובנט גארדן או הליכה מאמבנקמנט או צ'ארינג קרוס גם כן לקובנט גארדן, היציאה הנכונה לארמון בקינגהאם בגרין פארק וכדומה.)

 

[Ccyclist]

והנה מפת תחתית עם נקודות החלפה במרחק הליכה (2-5 דק')

יש למשל את מתכנן הנסיעות של TFL אבל אנשים מעדיפים את התחתית.
מבחינת מי שגר מצפון לנהר העיר היא התחתית והתחתית היא העיר. כל אמצעי תחבורה אחר נחשב למשני או משלים ותמיד היתה לרשויות בעיה כשניסו לעודד נוסעים לעבור לאמצעים אחרים (אחת הסיבות לשיפור הניכר במידע האוטובוסים בתקופתו של ליוינגסטון).
&nbsp
מפת התחתית קלה להתמצאות ומערכת הקווים שלה עוברת בתחנות פשוטות יחסית עם רציף אחד וברור לכל כיוון. המערכת העילית לעומת זאת מגיעה ברובה לתחנות טרמינל בעלות 15-20 רציפים שרשמית אין לנוסע מידע על הרציף ממנו תצא רכבתו עד שזה מוכרז רשמית רכבת אחר רכבת וזה מסבך את העניינים. הנוסעים הקבועים יודעים בדרך כלל באילו רציפים תהיה רכבתם אך הנוסע המזדמן אינו יודע זאת ולמרות מה שיודעי דבר "יודעים" תמיד ניתן לנתב את הרכבת לרציף אחר לפי הצורך.
&nbsp
האוטובוסים איטיים להחריד - לא פעם יצא לי להתחרות באוטובוס שעליו חבריי ולהמתין להם ביעד חצי מזמן הרכיבה שלי. למרות שיש להם מסלולים ארוכים של 10 מייל פלוס אף אחד לא משתמש בהם לכל אורך הקו אלא כאמצעי משלים בלבד.
&nbsp
במציאות כזו אנשים מחפשים אלטרנטיבות רק בעיתות משבר וזה מאד הגיוני.
&nbsp
כמו כן - בימינו יש בתחתית שילוט חדש בצהוב - שחור עם כל מני "טיפים ליודעי דבר" כמו הכוונה רגלית מתחנות מסויימות למקומות במרחק הליכה שבמפת הרשת נראה שהם דורשים החלפה (הליכה מלסטר סקוור לקובנט גארדן או הליכה מאמבנקמנט או צ'ארינג קרוס גם כן לקובנט גארדן, היציאה הנכונה לארמון בקינגהאם בגרין פארק וכדומה.)

והנה מפת תחתית עם נקודות החלפה במרחק הליכה (2-5 דק')
לא שזה עוזר לאיש כשהתחתית שובתת אבל במפה הזו (כנראה מלפני עשור עד 15 שנה) הקווים השחורים מציינים תחנות שניתן ללכת ביניהן בפרק זמן סביר.
&nbsp
http://rodcorp.typepad.com/rodcorp/images/tube_walklines_final_lm.gif
&nbsp
&nbsp

 

[tsd91]

האם יש מפה ריאליסטית של קווי הרכבת?

והנה מפת תחתית עם נקודות החלפה במרחק הליכה (2-5 דק')
לא שזה עוזר לאיש כשהתחתית שובתת אבל במפה הזו (כנראה מלפני עשור עד 15 שנה) הקווים השחורים מציינים תחנות שניתן ללכת ביניהן בפרק זמן סביר.
&nbsp
http://rodcorp.typepad.com/rodcorp/images/tube_walklines_final_lm.gif
&nbsp
&nbsp

האם יש מפה ריאליסטית של קווי הרכבת?
אמנם מפה שכזו מטבע הדברים תהיה ברורה משמעותית פחות מזו הסכמטית, אבל לאידך תפתור את הבעיה (שהלוואי שתהיה אצלינו...).

 

[Ccyclist]

יש מספר מפות חובבים לא רשמיות

האם יש מפה ריאליסטית של קווי הרכבת?
אמנם מפה שכזו מטבע הדברים תהיה ברורה משמעותית פחות מזו הסכמטית, אבל לאידך תפתור את הבעיה (שהלוואי שתהיה אצלינו...).

יש מספר מפות חובבים לא רשמיות
הנה למשל מפה נקיה של התחתית שמראה איך הרשת נמצאת ברובה מצפון לנהר.
&nbsp
http://www.balstone.co.uk/images/tube.png
&nbsp
וכאן מפת התחתית הגאוגרפית מודגשת במפה רגילה שבה הקווים האפורים (למעט קו היובל שצבעו אפור) הם קווי הרכבת הארצית-פרברית של National Rail (במפה זו האוברגראונד באפור כי טכנית זו מערכת על מסילה לאומית כשהמפעילה היא TFL. ):
&nbsp
http://www.johomaps.com/eu/ire_uk/uk/london/londonrail.html
&nbsp
יש להדגיש שהמפה השניה אינה מראה את כל התחום המוניציפלי בדרום העיר אלא ממסגרת את אזור פעולת התחתית בלבד. האזורים בכתום בפינות המפה שייכים למחוזות שכנים אז אפשר לקבל קנה מידה מסויים לתחום המוניציפלי המסומן ברקעים הצהובים, אם כי לגבולות אלו צורה משושה-מעוגלת יותר ו"זרועה" דרום מערבית הנותנת להם את צורתן הסופית.
&nbsp
&nbsp

 

[Ccyclist]

והנה כתבה ומפה צבעונית של כל הרכבות והכבישים הראשיים

יש מספר מפות חובבים לא רשמיות
הנה למשל מפה נקיה של התחתית שמראה איך הרשת נמצאת ברובה מצפון לנהר.
&nbsp
http://www.balstone.co.uk/images/tube.png
&nbsp
וכאן מפת התחתית הגאוגרפית מודגשת במפה רגילה שבה הקווים האפורים (למעט קו היובל שצבעו אפור) הם קווי הרכבת הארצית-פרברית של National Rail (במפה זו האוברגראונד באפור כי טכנית זו מערכת על מסילה לאומית כשהמפעילה היא TFL. ):
&nbsp
http://www.johomaps.com/eu/ire_uk/uk/london/londonrail.html
&nbsp
יש להדגיש שהמפה השניה אינה מראה את כל התחום המוניציפלי בדרום העיר אלא ממסגרת את אזור פעולת התחתית בלבד. האזורים בכתום בפינות המפה שייכים למחוזות שכנים אז אפשר לקבל קנה מידה מסויים לתחום המוניציפלי המסומן ברקעים הצהובים, אם כי לגבולות אלו צורה משושה-מעוגלת יותר ו"זרועה" דרום מערבית הנותנת להם את צורתן הסופית.
&nbsp
&nbsp

והנה כתבה ומפה צבעונית של כל הרכבות והכבישים הראשיים
לצערי זו כתבה בדיילי מייל שאינו עיתון שהייתי קורא אבל זה עלה בחיפוש והכתבה הזו דווקא טובה בניתוח המערכת כולה ונקודות ספציפיות.
&nbsp
http://www.dailymail.co.uk/news/art...Tube-map-showing-REAL-distances-stations.html
&nbsp
בשנות התשעים מישהו הריץ אלגוריתם ליצירת כותרות דיילי מייל וקיבל את התוצאה הבאה:
&nbsp
"Will lesbian asylum seekers give your house price aids?" וזה משקף את התדמית של העיתון.
&nbsp

 

[סנוי]

יש בכתבה הזו גם סרטון וידאו מגניב בשם Race the tube

והנה כתבה ומפה צבעונית של כל הרכבות והכבישים הראשיים
לצערי זו כתבה בדיילי מייל שאינו עיתון שהייתי קורא אבל זה עלה בחיפוש והכתבה הזו דווקא טובה בניתוח המערכת כולה ונקודות ספציפיות.
&nbsp
http://www.dailymail.co.uk/news/art...Tube-map-showing-REAL-distances-stations.html
&nbsp
בשנות התשעים מישהו הריץ אלגוריתם ליצירת כותרות דיילי מייל וקיבל את התוצאה הבאה:
&nbsp
"Will lesbian asylum seekers give your house price aids?" וזה משקף את התדמית של העיתון.
&nbsp

יש בכתבה הזו גם סרטון וידאו מגניב בשם Race the tube

גיליתי בכתבה הזו על סרטון של אדם שמנסה (ומצליח) להשיג את הרכבת בה הוא נוסע בין שתי תחנות סמוכות בטיוב. הסרטון צולם לפני שנה ומאז נוצרו לו חיקויים במערכות מטרו ברחבי העולם... ביניהם ניתן לציין לחיוב גם סרטון שצולם באותו התוואי ע"י אדם המוגבל לכיסא גלגלים - סרטון להעלאת המודעות לנגישות תחנות הרכבת התחתית.
&nbsp
והנה קישור לסרטון היוטיוב המקורי:
https://www.youtube.com/watch?v=PH_Z8Ghuq6E

 

[Ccyclist]

טכנית זה קו רדוד, אך זו ריצה מול מסלול ישיר.

יש בכתבה הזו גם סרטון וידאו מגניב בשם Race the tube

גיליתי בכתבה הזו על סרטון של אדם שמנסה (ומצליח) להשיג את הרכבת בה הוא נוסע בין שתי תחנות סמוכות בטיוב. הסרטון צולם לפני שנה ומאז נוצרו לו חיקויים במערכות מטרו ברחבי העולם... ביניהם ניתן לציין לחיוב גם סרטון שצולם באותו התוואי ע"י אדם המוגבל לכיסא גלגלים - סרטון להעלאת המודעות לנגישות תחנות הרכבת התחתית.
&nbsp
והנה קישור לסרטון היוטיוב המקורי:
https://www.youtube.com/watch?v=PH_Z8Ghuq6E

טכנית זה קו רדוד, אך זו ריצה מול מסלול ישיר.
המילה Tube אמנם תמייחסת לכל המערכת, אך במשמעותה המדוייקת יותר היא מדברת על המערכת העמוקה שעוברת במנהרות שהן למעשה צינורות מתכת עגולים (ומשם שמה) והיא נמצאת עמוק יותר באדמה - מרחק גרם מדרגות נעות או שניים כך שקשה לראות את האצן מנצח מול המערכת העמוקה.
&nbsp
הקו הרדוד הזה מ1884 (נפתח באיחור של 16 שנה, קו הדיסטריקט נועד במקור להתחבר ללולאת רכבת עם הקו המטרופוליטני וליצור מעגל רכבתי פנימי - לימים הקו המעגלי - כבר בהצעת החוק לבניית הקו ב1864, אך הקו נפתח ב1868) נבנה בשיטה של חפירה וכיסוי ממש מתחת למפלס הרחוב (אף שחלק חשוב ממנו נבנה בגדה מלאכותית שמכילה גם את צינור הביוב הראשי - ה Victoria Embankment) ולכן הגישה היא בגרם מדרגות אחד קצר שניתן לרוץ אותו. קצת פד"פי אבל טוב להזכיר לכם עד כמה האיחור האופנתי בגוש דן מתחיל לייגע.

 

[סנוי]

ועדיין, לרוץ מהרכבת ולהשיג אותה בתחנה הבאה זהו הישג מרשים...

טכנית זה קו רדוד, אך זו ריצה מול מסלול ישיר.
המילה Tube אמנם תמייחסת לכל המערכת, אך במשמעותה המדוייקת יותר היא מדברת על המערכת העמוקה שעוברת במנהרות שהן למעשה צינורות מתכת עגולים (ומשם שמה) והיא נמצאת עמוק יותר באדמה - מרחק גרם מדרגות נעות או שניים כך שקשה לראות את האצן מנצח מול המערכת העמוקה.
&nbsp
הקו הרדוד הזה מ1884 (נפתח באיחור של 16 שנה, קו הדיסטריקט נועד במקור להתחבר ללולאת רכבת עם הקו המטרופוליטני וליצור מעגל רכבתי פנימי - לימים הקו המעגלי - כבר בהצעת החוק לבניית הקו ב1864, אך הקו נפתח ב1868) נבנה בשיטה של חפירה וכיסוי ממש מתחת למפלס הרחוב (אף שחלק חשוב ממנו נבנה בגדה מלאכותית שמכילה גם את צינור הביוב הראשי - ה Victoria Embankment) ולכן הגישה היא בגרם מדרגות אחד קצר שניתן לרוץ אותו. קצת פד"פי אבל טוב להזכיר לכם עד כמה האיחור האופנתי בגוש דן מתחיל לייגע.

ועדיין, לרוץ מהרכבת ולהשיג אותה בתחנה הבאה זהו הישג מרשים...

 

[Ccyclist]

כן ולא. הוא וודאי חישב את האפשרות מראש:

ועדיין, לרוץ מהרכבת ולהשיג אותה בתחנה הבאה זהו הישג מרשים...

כן ולא. הוא וודאי חישב את האפשרות מראש:
מרחק ריצה כולל: כ350 מטר.
&nbsp
מיקומו ברכבת חושב לפי מקום היציאה בתחנה (חוסך ריצה על הרציף והסתבכות בקהל)
&nbsp
לרכבת לוקח דקה לעמוד בתחנה להעלאת נוסעים, וכן בתחנה הבאה, כך שיתכן שנסיעתה עדיין מהירה ממנו.
&nbsp
כמו כל התחרויות האלו נוסח טופ גיר הנתונים שוקללו מראש ולכן הרץ ידע שיש סיכוי טוב שעם מהירות הריצה שלו, המרחק בין התחנות, ההאצה האיטית של הרכבת שצריכה ממילא לעצור שוב אחרי 350 מטר - הכל אמור להתחבר להישג.
&nbsp
מרשים אבל לא בלתי אנושי כמו הכותרת.