עניין מספור ק"מ מסילה

Shark Alarm

New member
עניין מספור ק"מ מסילה


שרשור בקשות
ושאלות
(לא הכוונה)
עניין מספור ק"מ מסילה

היי,

אני זוכר שקראתי פה שנקודת האפס של מסילות הרכבת בישראל היא חיפה (אם אני לא טועה- מזרח)
השאלה היא מה קורה כשעולים צפונה ו/או יורדים דרומה איך הספירה מתבצעת


ועוד שאלה- מה לגבי התפצלויות מהקו המרכזי:
  • מת"א אוניברסיטה ל הוד"ש
  • מת"א ההגנה למסילת איילון דרום
  • מלוד לכיוון אשקלון
  • מבאר יעקב להראשונים..

וששתי מסילות ממקטעים שונים מגיעות לאשדוד- איך מחליטים איזה מספור ימשיך


מקווה שהשאלות ששאלתי מספיק ברורות :)
 

25306yosef

New member
באופן עקרוני השיטה נקבעה בתקופת המנדט הבריטי

עניין מספור ק"מ מסילה

היי,

אני זוכר שקראתי פה שנקודת האפס של מסילות הרכבת בישראל היא חיפה (אם אני לא טועה- מזרח)
השאלה היא מה קורה כשעולים צפונה ו/או יורדים דרומה איך הספירה מתבצעת


ועוד שאלה- מה לגבי התפצלויות מהקו המרכזי:
  • מת"א אוניברסיטה ל הוד"ש
  • מת"א ההגנה למסילת איילון דרום
  • מלוד לכיוון אשקלון
  • מבאר יעקב להראשונים..

וששתי מסילות ממקטעים שונים מגיעות לאשדוד- איך מחליטים איזה מספור ימשיך


מקווה שהשאלות ששאלתי מספיק ברורות :)
באופן עקרוני השיטה נקבעה בתקופת המנדט הבריטי
חיפה היא מרכז הרכבות ובה נמצאת נקודת האפס בתחנת חיפה מזרח בסמוך לתא מורם (תא איתות הקרוי בז'רגון הרכבתי של עובדי הרכבת בשם 'פטיש').

מנקודת האפס הנמצאת בסמוך לתא מורם בתחנת הרכבת חיפה מזרח מתחיל מספור הקילומטרים לצפון ולדרום כאשר המספר עולה ככל שמתרחקים מנקודת האפס בחיפה מזרח.

נקודת אפס נוספת לצורך מדידת הקילומטרים היתה בתקופת המנדט הבריטי בתחנת הרכבת ביפו ומשם התחילה מדידת הקילומטרים במסילה לירושלים.

לפני עידן המיחשוב ברכבת ישראל (ראשית שנות ה-80'), כל רכבת שיצאה מחיפה נקראה רכבת פורשת (עוזבת) ומספרה היה מספר אי זוגי. כאשר הרכבת נסעה לכיוון חיפה היא היתה נקראת רכבת חוזרת ומספרה היה מספר זוגי. וכך יצא שרכבת הנוסעים הראשונה בבוקר היתה רכבת פורשת (מערך ריק) מספר 411 (מחיפה מזרח לנהריה), מנהריה נסעה כרכבת חוזרת לכיוון דרום (לתל אביב) ומספרה היה 412 עד חיפה מזרח!!! בחיפה מזרח התחלף מספרה למספר אחר אי זוגי של רכבת פורשת (מספר 21 עד לשנת 1984 יצאה מבת גלים לת"א אביב בשעה 06:30 ולאחר מכן לאחר שינוי לוח הזמנים מספר 23 שיצאה מבת גלים לת"א בשעה 07:30).

בחזרה מתל אביב אותו עיקרון, רכבת ראשונה בבוקר יצאה מתל אביב לנהריה בשעה 06:00 כרכבת חוזרת ומספרה היה 52. בחיפה מזרח התחלף מספרה של הרכבת למספר 413 (מספר אי זוגי של רכבת פורשת) עד לנהריה. מנהריה חזרה כרכבת חוזרת מספר 414 ובחיפה מזרח התחלף מספרה למספר 27.

טווח המספור 4XX ניתן לרכבות בקטע חיפה נהריה וגם אם הרכבת יצאה מבת גלים או מחוף הכרמל. בראשית שנות ה-80' לפני שינוי לוח הזמנים של 1984 המספר 413 היה מספר של רכבת נוסעים שיצאה מבת גלים לנהריה ( בשעה 06:10 לערך, היתה זו רכבת שהסיעה גם את עובדי הרכבת לסדנאות קישון והיתה לה עצירה מיוחדת בחניית קישון סמוך לחוצות המפרץ כיום), כשחזרה מנהריה כרכבת חוזרת מספר 414, בחיפה מזרח התחלף מספרה למספר 25 עד לתל אביב (יצאה בשעה 08:30 מבת גלים).

לשינוי מספרי הרכבות בחיפה מזרח לא היתה כל השפעה על נוסעי הרכבת למעט העצירה הקבועה בתחנת חיפה מזרח לצורך קבלת דף הגבלות מהירות שניתן לנהג. לאחר הכנסת המיחשוב והפקת הויזות לרכבות בצורה ממוחשבת הוחלט שמספר הרכבת יהיה אחיד מתחנת המוצא ועד לתחנת היעד וכך יצא שכיום מספרה של רכבת היוצאת מנהריה לכיוון דרום הוא מספר אי זוגי ולמרות שהיא נוסעת לכיוון חיפה. הויזה הממוחשבת כוללת כיום את כל הנתונים שפעם היה צריך להפיק בצורה ידנית בכתב יד והיא מופקת בתחנת המוצא ותקפה עד לתחנת היעד, דבר שלא היה אפשרי לביצוע לפני עידן המיחשוב.

לגבי שאר הקווים ששאלת, נסה למצוא בארכיון את פירוט מפגשי הרכבות שהעלה בעבר בועז לפורום כקבצי אקסל, יש שם את כל הקווים עם מספור הקילומטרים.
 

alantan

New member
תודה רבה יוסף על ההסבר המאוד מעניין הזה!

באופן עקרוני השיטה נקבעה בתקופת המנדט הבריטי
חיפה היא מרכז הרכבות ובה נמצאת נקודת האפס בתחנת חיפה מזרח בסמוך לתא מורם (תא איתות הקרוי בז'רגון הרכבתי של עובדי הרכבת בשם 'פטיש').

מנקודת האפס הנמצאת בסמוך לתא מורם בתחנת הרכבת חיפה מזרח מתחיל מספור הקילומטרים לצפון ולדרום כאשר המספר עולה ככל שמתרחקים מנקודת האפס בחיפה מזרח.

נקודת אפס נוספת לצורך מדידת הקילומטרים היתה בתקופת המנדט הבריטי בתחנת הרכבת ביפו ומשם התחילה מדידת הקילומטרים במסילה לירושלים.

לפני עידן המיחשוב ברכבת ישראל (ראשית שנות ה-80'), כל רכבת שיצאה מחיפה נקראה רכבת פורשת (עוזבת) ומספרה היה מספר אי זוגי. כאשר הרכבת נסעה לכיוון חיפה היא היתה נקראת רכבת חוזרת ומספרה היה מספר זוגי. וכך יצא שרכבת הנוסעים הראשונה בבוקר היתה רכבת פורשת (מערך ריק) מספר 411 (מחיפה מזרח לנהריה), מנהריה נסעה כרכבת חוזרת לכיוון דרום (לתל אביב) ומספרה היה 412 עד חיפה מזרח!!! בחיפה מזרח התחלף מספרה למספר אחר אי זוגי של רכבת פורשת (מספר 21 עד לשנת 1984 יצאה מבת גלים לת"א אביב בשעה 06:30 ולאחר מכן לאחר שינוי לוח הזמנים מספר 23 שיצאה מבת גלים לת"א בשעה 07:30).

בחזרה מתל אביב אותו עיקרון, רכבת ראשונה בבוקר יצאה מתל אביב לנהריה בשעה 06:00 כרכבת חוזרת ומספרה היה 52. בחיפה מזרח התחלף מספרה של הרכבת למספר 413 (מספר אי זוגי של רכבת פורשת) עד לנהריה. מנהריה חזרה כרכבת חוזרת מספר 414 ובחיפה מזרח התחלף מספרה למספר 27.

טווח המספור 4XX ניתן לרכבות בקטע חיפה נהריה וגם אם הרכבת יצאה מבת גלים או מחוף הכרמל. בראשית שנות ה-80' לפני שינוי לוח הזמנים של 1984 המספר 413 היה מספר של רכבת נוסעים שיצאה מבת גלים לנהריה ( בשעה 06:10 לערך, היתה זו רכבת שהסיעה גם את עובדי הרכבת לסדנאות קישון והיתה לה עצירה מיוחדת בחניית קישון סמוך לחוצות המפרץ כיום), כשחזרה מנהריה כרכבת חוזרת מספר 414, בחיפה מזרח התחלף מספרה למספר 25 עד לתל אביב (יצאה בשעה 08:30 מבת גלים).

לשינוי מספרי הרכבות בחיפה מזרח לא היתה כל השפעה על נוסעי הרכבת למעט העצירה הקבועה בתחנת חיפה מזרח לצורך קבלת דף הגבלות מהירות שניתן לנהג. לאחר הכנסת המיחשוב והפקת הויזות לרכבות בצורה ממוחשבת הוחלט שמספר הרכבת יהיה אחיד מתחנת המוצא ועד לתחנת היעד וכך יצא שכיום מספרה של רכבת היוצאת מנהריה לכיוון דרום הוא מספר אי זוגי ולמרות שהיא נוסעת לכיוון חיפה. הויזה הממוחשבת כוללת כיום את כל הנתונים שפעם היה צריך להפיק בצורה ידנית בכתב יד והיא מופקת בתחנת המוצא ותקפה עד לתחנת היעד, דבר שלא היה אפשרי לביצוע לפני עידן המיחשוב.

לגבי שאר הקווים ששאלת, נסה למצוא בארכיון את פירוט מפגשי הרכבות שהעלה בעבר בועז לפורום כקבצי אקסל, יש שם את כל הקווים עם מספור הקילומטרים.
תודה רבה יוסף על ההסבר המאוד מעניין הזה!
 
מן הראוי לקבוע את האפס בתחנת בנייני-האומה

עניין מספור ק"מ מסילה

היי,

אני זוכר שקראתי פה שנקודת האפס של מסילות הרכבת בישראל היא חיפה (אם אני לא טועה- מזרח)
השאלה היא מה קורה כשעולים צפונה ו/או יורדים דרומה איך הספירה מתבצעת


ועוד שאלה- מה לגבי התפצלויות מהקו המרכזי:
  • מת"א אוניברסיטה ל הוד"ש
  • מת"א ההגנה למסילת איילון דרום
  • מלוד לכיוון אשקלון
  • מבאר יעקב להראשונים..

וששתי מסילות ממקטעים שונים מגיעות לאשדוד- איך מחליטים איזה מספור ימשיך


מקווה שהשאלות ששאלתי מספיק ברורות :)
מן הראוי לקבוע את האפס בתחנת בנייני-האומה
דבר ראשון - כבוד לבירתנו
דבר שני - די סביר שזו תישאר תחנת קצה, כך שלא יהיה עניין של מספרים "שליליים"

ציר ראשי לחוף הצפוני: ירושלים - נתב"ג - ת"א - חיפה ומשם הזרועות לבית-שאן, נהריה, כרמיאל, מסילת זבולון
ציר ראשי לחוף הדרומי: ירושלים - 431 - רחובות - אשדוד - קו העיירות - ב"ש - דימונה - אילת (כולל שלוחות שונות מב"ש/דימונה ומסילת חלץ)
ציר משני לשפלה: ירושלים - 431 - הראשונים - ת"א - מסילות השרון (זרוע בני-ברק/ראש-העין/אריאל, מסילת 531)
ציר שפלת יהודה (עתידי): ירושלים - מסילה עתידית לאורך כביש 3 - מחלף שורק - ב"ש
ציר המסילה המזרחית: ירושלים - מחלף באזור לוד (על מסילת 431 או באזור מחלף לוד) - המסילה המזרחית עד חדרה (+ ואדי עארה?)

מסילות עם שיטת מיספור משנית (לוד כנקודת האפס): לוד-נתב"ג, לוד-נען-שורק, לוד-רחובות, לוד-חב"ד-שפירים, לוד-נען-מלחה
 
אין טעם להתעסק בהחלטות מלאכותיות שיש להן 0 השפעה.

מן הראוי לקבוע את האפס בתחנת בנייני-האומה
דבר ראשון - כבוד לבירתנו
דבר שני - די סביר שזו תישאר תחנת קצה, כך שלא יהיה עניין של מספרים "שליליים"

ציר ראשי לחוף הצפוני: ירושלים - נתב"ג - ת"א - חיפה ומשם הזרועות לבית-שאן, נהריה, כרמיאל, מסילת זבולון
ציר ראשי לחוף הדרומי: ירושלים - 431 - רחובות - אשדוד - קו העיירות - ב"ש - דימונה - אילת (כולל שלוחות שונות מב"ש/דימונה ומסילת חלץ)
ציר משני לשפלה: ירושלים - 431 - הראשונים - ת"א - מסילות השרון (זרוע בני-ברק/ראש-העין/אריאל, מסילת 531)
ציר שפלת יהודה (עתידי): ירושלים - מסילה עתידית לאורך כביש 3 - מחלף שורק - ב"ש
ציר המסילה המזרחית: ירושלים - מחלף באזור לוד (על מסילת 431 או באזור מחלף לוד) - המסילה המזרחית עד חדרה (+ ואדי עארה?)

מסילות עם שיטת מיספור משנית (לוד כנקודת האפס): לוד-נתב"ג, לוד-נען-שורק, לוד-רחובות, לוד-חב"ד-שפירים, לוד-נען-מלחה
אין טעם להתעסק בהחלטות מלאכותיות שיש להן 0 השפעה.
הכי חוץ מקבוצה של אולי 200 איש זה לא מעניין את אף אחד איפה נקודת ה0.
אין לזה שום משמעות ציבורית..
&nbsp
עדיף להשקיע את הזמן בדברים חשובים יותר.
 

אורי404

New member
אל תתפוס אולי במילה

עניין מספור ק"מ מסילה

היי,

אני זוכר שקראתי פה שנקודת האפס של מסילות הרכבת בישראל היא חיפה (אם אני לא טועה- מזרח)
השאלה היא מה קורה כשעולים צפונה ו/או יורדים דרומה איך הספירה מתבצעת


ועוד שאלה- מה לגבי התפצלויות מהקו המרכזי:
  • מת"א אוניברסיטה ל הוד"ש
  • מת"א ההגנה למסילת איילון דרום
  • מלוד לכיוון אשקלון
  • מבאר יעקב להראשונים..

וששתי מסילות ממקטעים שונים מגיעות לאשדוד- איך מחליטים איזה מספור ימשיך


מקווה שהשאלות ששאלתי מספיק ברורות :)
אל תתפוס אולי במילה
עד כמה, שזכור לי מהסברים בפורום משולש קק"ל הוא נקודת האפס לכיוון מזרח - לכיוון משולש ראש העין.
תחנת סוקולוב היא נקודת האפס ומרחק הקילומטראז' ממשיך במסילה המזרחית לכיוון ראש העין והמשך ללוד.
לגבי מסילת החוף הדרומי, אני לא יודע. אני מנחש שמכיוון ההגנה עד מחלף פלשת נספר המרחק. מפלשת לכיוון אשדוד ואשקלון, כנראה ממשיכים למדוד את המרחק, מכיוון רחובות ולוד.
הראשונים היא מן שלוחה. כנראה מהפיצול ממסילת לוד-רחובות סופרים את המרחק הקצרצר לכיוון הראשונים.
 
התשובה בקצרה - אין חוקים ואין מצוות!

עניין מספור ק"מ מסילה

היי,

אני זוכר שקראתי פה שנקודת האפס של מסילות הרכבת בישראל היא חיפה (אם אני לא טועה- מזרח)
השאלה היא מה קורה כשעולים צפונה ו/או יורדים דרומה איך הספירה מתבצעת


ועוד שאלה- מה לגבי התפצלויות מהקו המרכזי:
  • מת"א אוניברסיטה ל הוד"ש
  • מת"א ההגנה למסילת איילון דרום
  • מלוד לכיוון אשקלון
  • מבאר יעקב להראשונים..

וששתי מסילות ממקטעים שונים מגיעות לאשדוד- איך מחליטים איזה מספור ימשיך


מקווה שהשאלות ששאלתי מספיק ברורות :)
התשובה בקצרה - אין חוקים ואין מצוות!
וביתר פירוט:
הקו הראשון בארץ היה הקו מיפו לירושלים, שהוקם בסדר הזה - מיפו לירושלים, ולכן מדידת הקילומטרים בו החלה בתחנת יפו, בקצה המסילה הראשית בתחנה (לא בשלוחה אל המזח). זה חשוב לנו היום מפני שעד היו מדידת הקילומטראז' מתחנת תל אביב דרום ועד לתחנת ירושלים מלחה מתבצעת כאילו היא מתחילה בתחנת יפו, שנסגרה בשנת 1948.

הקו השני שנבנה היה מחיפה לדרעא (בסוריה) ומכיוון שנבנה בסדר הזה, ספירת הקילומטראז' שבו החל בחיפה, שוב - לא במזח אלא בקצה המסילה הראשית בתחנה, שהיה בערך מול קצה 'בניין הכספים' של היום בתחנת חיפה מזרח. נקודת ה-0 הזו שימשה את המסילה לכיוון העמק עד לסוף קיומה.

נדלג רגע על השלוחות של הרכבת החיג'אזית לכיוון עכו ומעפולה דרומה, שחשיבותן פחותה למצב היום, ונגיע לקו הבריטי של מלחמת העולם הראשונה, שנבנה בהדרגה מקנטרה מזרח לכיוון א"י. ק"מ ה-0 של קו זה היה כמובן בקצה המסילה מול תעלת סואץ, וכשבנייתו הסתיימה בתחילת 1919 בתחנת חיפה, הוא הגיע לכ-414 ק"מ. עם זאת, הנהלת הרכבת והמרכז התפעולי שלה נקבעו בתקופת המנדט בתחנת חיפה, ולכן באמצע שנות ה-20 הוחלט להפוך כל כל הספירה לאורך קו זה, ולהתחילה באותו ק"מ 0 של הרכבת החיג'אזית שהזכרתי לעיל. לקח קצת זמן, אבל בסוף השלימו את 'היפוך העולם' הזה, ומאז ועד היום ספירת המרחקים במה שנשאר מקו זה נעשית כך, גם בקטעים שכבר מנותקים מהחיבור הישיר המקורי שלהם, מדרום לצומת חמד.

כמובן שיש תחנה בדרך בה שתי ספירות שונות מצטלבות - תחנת לוד - ואכן לתחנה זו יש שני ציוני קילומטראז' שונים - מתחנת חיפה מזרח לאורך 'הקו המזרחי' ומחנת יפו.

בשלוחות שנבנו בתקופת המנדט החלה הספירה לרוב בנקודת הצומת, כלומר בקצה המסילה הראשית של השלוחה בצומת. לדוגמה, בשלוחה מראש העין לפתח תקווה נקודת ה-0 נמצאת בתחנת ראש העין (כיום ראש העין דרום) עד היום

לאחר קום המדינה נבנו מספר קווים ראשיים חדשים שהחלו בצמתים עם קווים חדשים. בקווים אלו התקבלו החלטות שונות לגבי מדידת המרחקים. בקו לכיוון תחנת תל אביב הצפון (כיום בני ברק) שהתחיל בצומת עולמית שעל קו ראש העין-פתח תקוה ה תחיל מספור הקילומטראז' בצומת מ-0, בעוד בקו החוף מוספר כאילו החל בתחנת חיפה מזרח (דרך צומת רמז) למרות שהקמתו החלה דווקא מהקצה השני. בקו לבאר שבע, שהחל בצומת נען שעל קו (יפו)-תל אביב-ירושלים נקבע ק"מ ה-0 בצומת החדש. ומאז חוזרת תבנית זו של החלטות לא קבועות בנושא קביעת ה-0 לקווים החדשים, ולפעמים אפילו משתנות החלטות מהעבר, כמו בקו תל ברוך/ת"א אוניברסיטה-ראש העין שמספורו הוחלף לגמרי, כנראה בעת הקו לכפר סבא.

לשאלותיך:
מת"א אוניברסיטה להוד השרון יש חמש (5!) ספירות קילומטראז' שונות - מתחנת תל אביב אוניברסיטה ועד לצומת רוקח הספירה היא כאילו חוזרים חזרה בקו החוף, כלומר הספירה יורדת מהק"מ של ת"א אוניברסיטה. מצומת רוקח ועד לצומת ראש העין מערב הספירה מתחילה ב-0 בצומת תל ברוך. מצומת ראש העין מערב ועד לצומת ראש העין צפון הספירה מתחילה ב-0 בצומת המערבי. מצומת ראש העין צפון ועד לצומת חמד הספירה של 'הקו המזרחי' (כלומר כאילו ה-0 בתחנת חיפה מזרח) ומצומת חמד לכיוון הוד"ש שוב מתחילה הספירה ב-0.

בקו האיילון (עד לת"א דרום) ובקו האיילון הדרומי הספירה היא המשך של קו החוף, כלומר ה-0 בחיפה מזרח.

מלוד לאשקלון הספירה היא של הקו המזרחי, כאמור, ולכן גם כאן ה-0 בחיפה מזרח, אבל בניתוב אחר.

בצומת באר יעקב יש נקודת 0 לקו לכיוון הראשונים (והמשכו העתידי למשה דיין).

לצומת פלשת יש שלושה קילומטראז'ים שונים - שניים מכיוון חיפה מזרח (בקו המזרחי ובקו החוף) ואחד הוא 0 לכיוון שלוחת נמל אשדוד.
 

davidfainshtein

Member
מנהל


התשובה בקצרה - אין חוקים ואין מצוות!
וביתר פירוט:
הקו הראשון בארץ היה הקו מיפו לירושלים, שהוקם בסדר הזה - מיפו לירושלים, ולכן מדידת הקילומטרים בו החלה בתחנת יפו, בקצה המסילה הראשית בתחנה (לא בשלוחה אל המזח). זה חשוב לנו היום מפני שעד היו מדידת הקילומטראז' מתחנת תל אביב דרום ועד לתחנת ירושלים מלחה מתבצעת כאילו היא מתחילה בתחנת יפו, שנסגרה בשנת 1948.

הקו השני שנבנה היה מחיפה לדרעא (בסוריה) ומכיוון שנבנה בסדר הזה, ספירת הקילומטראז' שבו החל בחיפה, שוב - לא במזח אלא בקצה המסילה הראשית בתחנה, שהיה בערך מול קצה 'בניין הכספים' של היום בתחנת חיפה מזרח. נקודת ה-0 הזו שימשה את המסילה לכיוון העמק עד לסוף קיומה.

נדלג רגע על השלוחות של הרכבת החיג'אזית לכיוון עכו ומעפולה דרומה, שחשיבותן פחותה למצב היום, ונגיע לקו הבריטי של מלחמת העולם הראשונה, שנבנה בהדרגה מקנטרה מזרח לכיוון א"י. ק"מ ה-0 של קו זה היה כמובן בקצה המסילה מול תעלת סואץ, וכשבנייתו הסתיימה בתחילת 1919 בתחנת חיפה, הוא הגיע לכ-414 ק"מ. עם זאת, הנהלת הרכבת והמרכז התפעולי שלה נקבעו בתקופת המנדט בתחנת חיפה, ולכן באמצע שנות ה-20 הוחלט להפוך כל כל הספירה לאורך קו זה, ולהתחילה באותו ק"מ 0 של הרכבת החיג'אזית שהזכרתי לעיל. לקח קצת זמן, אבל בסוף השלימו את 'היפוך העולם' הזה, ומאז ועד היום ספירת המרחקים במה שנשאר מקו זה נעשית כך, גם בקטעים שכבר מנותקים מהחיבור הישיר המקורי שלהם, מדרום לצומת חמד.

כמובן שיש תחנה בדרך בה שתי ספירות שונות מצטלבות - תחנת לוד - ואכן לתחנה זו יש שני ציוני קילומטראז' שונים - מתחנת חיפה מזרח לאורך 'הקו המזרחי' ומחנת יפו.

בשלוחות שנבנו בתקופת המנדט החלה הספירה לרוב בנקודת הצומת, כלומר בקצה המסילה הראשית של השלוחה בצומת. לדוגמה, בשלוחה מראש העין לפתח תקווה נקודת ה-0 נמצאת בתחנת ראש העין (כיום ראש העין דרום) עד היום

לאחר קום המדינה נבנו מספר קווים ראשיים חדשים שהחלו בצמתים עם קווים חדשים. בקווים אלו התקבלו החלטות שונות לגבי מדידת המרחקים. בקו לכיוון תחנת תל אביב הצפון (כיום בני ברק) שהתחיל בצומת עולמית שעל קו ראש העין-פתח תקוה ה תחיל מספור הקילומטראז' בצומת מ-0, בעוד בקו החוף מוספר כאילו החל בתחנת חיפה מזרח (דרך צומת רמז) למרות שהקמתו החלה דווקא מהקצה השני. בקו לבאר שבע, שהחל בצומת נען שעל קו (יפו)-תל אביב-ירושלים נקבע ק"מ ה-0 בצומת החדש. ומאז חוזרת תבנית זו של החלטות לא קבועות בנושא קביעת ה-0 לקווים החדשים, ולפעמים אפילו משתנות החלטות מהעבר, כמו בקו תל ברוך/ת"א אוניברסיטה-ראש העין שמספורו הוחלף לגמרי, כנראה בעת הקו לכפר סבא.

לשאלותיך:
מת"א אוניברסיטה להוד השרון יש חמש (5!) ספירות קילומטראז' שונות - מתחנת תל אביב אוניברסיטה ועד לצומת רוקח הספירה היא כאילו חוזרים חזרה בקו החוף, כלומר הספירה יורדת מהק"מ של ת"א אוניברסיטה. מצומת רוקח ועד לצומת ראש העין מערב הספירה מתחילה ב-0 בצומת תל ברוך. מצומת ראש העין מערב ועד לצומת ראש העין צפון הספירה מתחילה ב-0 בצומת המערבי. מצומת ראש העין צפון ועד לצומת חמד הספירה של 'הקו המזרחי' (כלומר כאילו ה-0 בתחנת חיפה מזרח) ומצומת חמד לכיוון הוד"ש שוב מתחילה הספירה ב-0.

בקו האיילון (עד לת"א דרום) ובקו האיילון הדרומי הספירה היא המשך של קו החוף, כלומר ה-0 בחיפה מזרח.

מלוד לאשקלון הספירה היא של הקו המזרחי, כאמור, ולכן גם כאן ה-0 בחיפה מזרח, אבל בניתוב אחר.

בצומת באר יעקב יש נקודת 0 לקו לכיוון הראשונים (והמשכו העתידי למשה דיין).

לצומת פלשת יש שלושה קילומטראז'ים שונים - שניים מכיוון חיפה מזרח (בקו המזרחי ובקו החוף) ואחד הוא 0 לכיוון שלוחת נמל אשדוד.
 

אורי404

New member
תודה חן על ההסבר המפורט

התשובה בקצרה - אין חוקים ואין מצוות!
וביתר פירוט:
הקו הראשון בארץ היה הקו מיפו לירושלים, שהוקם בסדר הזה - מיפו לירושלים, ולכן מדידת הקילומטרים בו החלה בתחנת יפו, בקצה המסילה הראשית בתחנה (לא בשלוחה אל המזח). זה חשוב לנו היום מפני שעד היו מדידת הקילומטראז' מתחנת תל אביב דרום ועד לתחנת ירושלים מלחה מתבצעת כאילו היא מתחילה בתחנת יפו, שנסגרה בשנת 1948.

הקו השני שנבנה היה מחיפה לדרעא (בסוריה) ומכיוון שנבנה בסדר הזה, ספירת הקילומטראז' שבו החל בחיפה, שוב - לא במזח אלא בקצה המסילה הראשית בתחנה, שהיה בערך מול קצה 'בניין הכספים' של היום בתחנת חיפה מזרח. נקודת ה-0 הזו שימשה את המסילה לכיוון העמק עד לסוף קיומה.

נדלג רגע על השלוחות של הרכבת החיג'אזית לכיוון עכו ומעפולה דרומה, שחשיבותן פחותה למצב היום, ונגיע לקו הבריטי של מלחמת העולם הראשונה, שנבנה בהדרגה מקנטרה מזרח לכיוון א"י. ק"מ ה-0 של קו זה היה כמובן בקצה המסילה מול תעלת סואץ, וכשבנייתו הסתיימה בתחילת 1919 בתחנת חיפה, הוא הגיע לכ-414 ק"מ. עם זאת, הנהלת הרכבת והמרכז התפעולי שלה נקבעו בתקופת המנדט בתחנת חיפה, ולכן באמצע שנות ה-20 הוחלט להפוך כל כל הספירה לאורך קו זה, ולהתחילה באותו ק"מ 0 של הרכבת החיג'אזית שהזכרתי לעיל. לקח קצת זמן, אבל בסוף השלימו את 'היפוך העולם' הזה, ומאז ועד היום ספירת המרחקים במה שנשאר מקו זה נעשית כך, גם בקטעים שכבר מנותקים מהחיבור הישיר המקורי שלהם, מדרום לצומת חמד.

כמובן שיש תחנה בדרך בה שתי ספירות שונות מצטלבות - תחנת לוד - ואכן לתחנה זו יש שני ציוני קילומטראז' שונים - מתחנת חיפה מזרח לאורך 'הקו המזרחי' ומחנת יפו.

בשלוחות שנבנו בתקופת המנדט החלה הספירה לרוב בנקודת הצומת, כלומר בקצה המסילה הראשית של השלוחה בצומת. לדוגמה, בשלוחה מראש העין לפתח תקווה נקודת ה-0 נמצאת בתחנת ראש העין (כיום ראש העין דרום) עד היום

לאחר קום המדינה נבנו מספר קווים ראשיים חדשים שהחלו בצמתים עם קווים חדשים. בקווים אלו התקבלו החלטות שונות לגבי מדידת המרחקים. בקו לכיוון תחנת תל אביב הצפון (כיום בני ברק) שהתחיל בצומת עולמית שעל קו ראש העין-פתח תקוה ה תחיל מספור הקילומטראז' בצומת מ-0, בעוד בקו החוף מוספר כאילו החל בתחנת חיפה מזרח (דרך צומת רמז) למרות שהקמתו החלה דווקא מהקצה השני. בקו לבאר שבע, שהחל בצומת נען שעל קו (יפו)-תל אביב-ירושלים נקבע ק"מ ה-0 בצומת החדש. ומאז חוזרת תבנית זו של החלטות לא קבועות בנושא קביעת ה-0 לקווים החדשים, ולפעמים אפילו משתנות החלטות מהעבר, כמו בקו תל ברוך/ת"א אוניברסיטה-ראש העין שמספורו הוחלף לגמרי, כנראה בעת הקו לכפר סבא.

לשאלותיך:
מת"א אוניברסיטה להוד השרון יש חמש (5!) ספירות קילומטראז' שונות - מתחנת תל אביב אוניברסיטה ועד לצומת רוקח הספירה היא כאילו חוזרים חזרה בקו החוף, כלומר הספירה יורדת מהק"מ של ת"א אוניברסיטה. מצומת רוקח ועד לצומת ראש העין מערב הספירה מתחילה ב-0 בצומת תל ברוך. מצומת ראש העין מערב ועד לצומת ראש העין צפון הספירה מתחילה ב-0 בצומת המערבי. מצומת ראש העין צפון ועד לצומת חמד הספירה של 'הקו המזרחי' (כלומר כאילו ה-0 בתחנת חיפה מזרח) ומצומת חמד לכיוון הוד"ש שוב מתחילה הספירה ב-0.

בקו האיילון (עד לת"א דרום) ובקו האיילון הדרומי הספירה היא המשך של קו החוף, כלומר ה-0 בחיפה מזרח.

מלוד לאשקלון הספירה היא של הקו המזרחי, כאמור, ולכן גם כאן ה-0 בחיפה מזרח, אבל בניתוב אחר.

בצומת באר יעקב יש נקודת 0 לקו לכיוון הראשונים (והמשכו העתידי למשה דיין).

לצומת פלשת יש שלושה קילומטראז'ים שונים - שניים מכיוון חיפה מזרח (בקו המזרחי ובקו החוף) ואחד הוא 0 לכיוון שלוחת נמל אשדוד.
תודה חן על ההסבר המפורט
אני מוסיף את התנצלותי על ההטעיה שלי לגבי מה, שכתבתי על נקודת האפס מתחנת סוקולוב לכיוון ראש העין ולוד.
 

alantan

New member
בלאגן רציני... אפשר להבין את הסיבות שהביאו למצב הנוכחי

התשובה בקצרה - אין חוקים ואין מצוות!
וביתר פירוט:
הקו הראשון בארץ היה הקו מיפו לירושלים, שהוקם בסדר הזה - מיפו לירושלים, ולכן מדידת הקילומטרים בו החלה בתחנת יפו, בקצה המסילה הראשית בתחנה (לא בשלוחה אל המזח). זה חשוב לנו היום מפני שעד היו מדידת הקילומטראז' מתחנת תל אביב דרום ועד לתחנת ירושלים מלחה מתבצעת כאילו היא מתחילה בתחנת יפו, שנסגרה בשנת 1948.

הקו השני שנבנה היה מחיפה לדרעא (בסוריה) ומכיוון שנבנה בסדר הזה, ספירת הקילומטראז' שבו החל בחיפה, שוב - לא במזח אלא בקצה המסילה הראשית בתחנה, שהיה בערך מול קצה 'בניין הכספים' של היום בתחנת חיפה מזרח. נקודת ה-0 הזו שימשה את המסילה לכיוון העמק עד לסוף קיומה.

נדלג רגע על השלוחות של הרכבת החיג'אזית לכיוון עכו ומעפולה דרומה, שחשיבותן פחותה למצב היום, ונגיע לקו הבריטי של מלחמת העולם הראשונה, שנבנה בהדרגה מקנטרה מזרח לכיוון א"י. ק"מ ה-0 של קו זה היה כמובן בקצה המסילה מול תעלת סואץ, וכשבנייתו הסתיימה בתחילת 1919 בתחנת חיפה, הוא הגיע לכ-414 ק"מ. עם זאת, הנהלת הרכבת והמרכז התפעולי שלה נקבעו בתקופת המנדט בתחנת חיפה, ולכן באמצע שנות ה-20 הוחלט להפוך כל כל הספירה לאורך קו זה, ולהתחילה באותו ק"מ 0 של הרכבת החיג'אזית שהזכרתי לעיל. לקח קצת זמן, אבל בסוף השלימו את 'היפוך העולם' הזה, ומאז ועד היום ספירת המרחקים במה שנשאר מקו זה נעשית כך, גם בקטעים שכבר מנותקים מהחיבור הישיר המקורי שלהם, מדרום לצומת חמד.

כמובן שיש תחנה בדרך בה שתי ספירות שונות מצטלבות - תחנת לוד - ואכן לתחנה זו יש שני ציוני קילומטראז' שונים - מתחנת חיפה מזרח לאורך 'הקו המזרחי' ומחנת יפו.

בשלוחות שנבנו בתקופת המנדט החלה הספירה לרוב בנקודת הצומת, כלומר בקצה המסילה הראשית של השלוחה בצומת. לדוגמה, בשלוחה מראש העין לפתח תקווה נקודת ה-0 נמצאת בתחנת ראש העין (כיום ראש העין דרום) עד היום

לאחר קום המדינה נבנו מספר קווים ראשיים חדשים שהחלו בצמתים עם קווים חדשים. בקווים אלו התקבלו החלטות שונות לגבי מדידת המרחקים. בקו לכיוון תחנת תל אביב הצפון (כיום בני ברק) שהתחיל בצומת עולמית שעל קו ראש העין-פתח תקוה ה תחיל מספור הקילומטראז' בצומת מ-0, בעוד בקו החוף מוספר כאילו החל בתחנת חיפה מזרח (דרך צומת רמז) למרות שהקמתו החלה דווקא מהקצה השני. בקו לבאר שבע, שהחל בצומת נען שעל קו (יפו)-תל אביב-ירושלים נקבע ק"מ ה-0 בצומת החדש. ומאז חוזרת תבנית זו של החלטות לא קבועות בנושא קביעת ה-0 לקווים החדשים, ולפעמים אפילו משתנות החלטות מהעבר, כמו בקו תל ברוך/ת"א אוניברסיטה-ראש העין שמספורו הוחלף לגמרי, כנראה בעת הקו לכפר סבא.

לשאלותיך:
מת"א אוניברסיטה להוד השרון יש חמש (5!) ספירות קילומטראז' שונות - מתחנת תל אביב אוניברסיטה ועד לצומת רוקח הספירה היא כאילו חוזרים חזרה בקו החוף, כלומר הספירה יורדת מהק"מ של ת"א אוניברסיטה. מצומת רוקח ועד לצומת ראש העין מערב הספירה מתחילה ב-0 בצומת תל ברוך. מצומת ראש העין מערב ועד לצומת ראש העין צפון הספירה מתחילה ב-0 בצומת המערבי. מצומת ראש העין צפון ועד לצומת חמד הספירה של 'הקו המזרחי' (כלומר כאילו ה-0 בתחנת חיפה מזרח) ומצומת חמד לכיוון הוד"ש שוב מתחילה הספירה ב-0.

בקו האיילון (עד לת"א דרום) ובקו האיילון הדרומי הספירה היא המשך של קו החוף, כלומר ה-0 בחיפה מזרח.

מלוד לאשקלון הספירה היא של הקו המזרחי, כאמור, ולכן גם כאן ה-0 בחיפה מזרח, אבל בניתוב אחר.

בצומת באר יעקב יש נקודת 0 לקו לכיוון הראשונים (והמשכו העתידי למשה דיין).

לצומת פלשת יש שלושה קילומטראז'ים שונים - שניים מכיוון חיפה מזרח (בקו המזרחי ובקו החוף) ואחד הוא 0 לכיוון שלוחת נמל אשדוד.
בלאגן רציני... אפשר להבין את הסיבות שהביאו למצב הנוכחי
וגם לא נראה לי שיש ממש אפשרות להתחמק מזה - כשיש קשת לשני הכיוונים, כמו בצומת רוקח, צד אחד חייב "לנצח" וקטע שנותר נשאר מיותם.
 
עוד כמה אפסים...

עניין מספור ק"מ מסילה

היי,

אני זוכר שקראתי פה שנקודת האפס של מסילות הרכבת בישראל היא חיפה (אם אני לא טועה- מזרח)
השאלה היא מה קורה כשעולים צפונה ו/או יורדים דרומה איך הספירה מתבצעת


ועוד שאלה- מה לגבי התפצלויות מהקו המרכזי:
  • מת"א אוניברסיטה ל הוד"ש
  • מת"א ההגנה למסילת איילון דרום
  • מלוד לכיוון אשקלון
  • מבאר יעקב להראשונים..

וששתי מסילות ממקטעים שונים מגיעות לאשדוד- איך מחליטים איזה מספור ימשיך


מקווה שהשאלות ששאלתי מספיק ברורות :)
עוד כמה אפסים...
מתחנת נען עד לנחל צין ישנו מספור המתחיל בנען כ- 0 ומסתיים בנחל צין כ- 169:000.
מתחנת ממשית 0:000 עד לתחנת צפע 11:000.
מתחנת באר שבע צפון 0:000 עד לשלוחת רמת חובב 12:000.
מצומת שקמה 0:000 עד לתחנת גת 19:000.
לגבי המספור שמתחיל בת"א דרום לכיוון דרום, במקום לתת את הק"מ ההתחלתי כ- 0:000, ניתן לו ק"מ 5 וזאת באמת בגלל שבזמן שהיתה תחנת יפו, זה היה הק"מ ה- 5.
 

Shark Alarm

New member
תודה רבה לכולם על המענה המושלם


עניין מספור ק"מ מסילה

היי,

אני זוכר שקראתי פה שנקודת האפס של מסילות הרכבת בישראל היא חיפה (אם אני לא טועה- מזרח)
השאלה היא מה קורה כשעולים צפונה ו/או יורדים דרומה איך הספירה מתבצעת


ועוד שאלה- מה לגבי התפצלויות מהקו המרכזי:
  • מת"א אוניברסיטה ל הוד"ש
  • מת"א ההגנה למסילת איילון דרום
  • מלוד לכיוון אשקלון
  • מבאר יעקב להראשונים..

וששתי מסילות ממקטעים שונים מגיעות לאשדוד- איך מחליטים איזה מספור ימשיך


מקווה שהשאלות ששאלתי מספיק ברורות :)
תודה רבה לכולם על המענה המושלם

לשאלותיי...
&nbsp
החכמתי- כיף :)
 
למעלה