התשובה בקצרה - אין חוקים ואין מצוות!
עניין מספור ק"מ מסילה
היי,
אני זוכר שקראתי פה שנקודת האפס של מסילות הרכבת בישראל היא חיפה (אם אני לא טועה- מזרח)
השאלה היא מה קורה כשעולים צפונה ו/או יורדים דרומה איך הספירה מתבצעת
ועוד שאלה- מה לגבי התפצלויות מהקו המרכזי:
- מת"א אוניברסיטה ל הוד"ש
- מת"א ההגנה למסילת איילון דרום
- מלוד לכיוון אשקלון
- מבאר יעקב להראשונים..
וששתי מסילות ממקטעים שונים מגיעות לאשדוד- איך מחליטים איזה מספור ימשיך
מקווה שהשאלות ששאלתי מספיק ברורות
התשובה בקצרה - אין חוקים ואין מצוות!
וביתר פירוט:
הקו הראשון בארץ היה הקו מיפו לירושלים, שהוקם בסדר הזה - מיפו לירושלים, ולכן מדידת הקילומטרים בו החלה בתחנת יפו, בקצה המסילה הראשית בתחנה (לא בשלוחה אל המזח). זה חשוב לנו היום מפני שעד היו מדידת הקילומטראז' מתחנת תל אביב דרום ועד לתחנת ירושלים מלחה מתבצעת כאילו היא מתחילה בתחנת יפו, שנסגרה בשנת 1948.
הקו השני שנבנה היה מחיפה לדרעא (בסוריה) ומכיוון שנבנה בסדר הזה, ספירת הקילומטראז' שבו החל בחיפה, שוב - לא במזח אלא בקצה המסילה הראשית בתחנה, שהיה בערך מול קצה 'בניין הכספים' של היום בתחנת חיפה מזרח. נקודת ה-0 הזו שימשה את המסילה לכיוון העמק עד לסוף קיומה.
נדלג רגע על השלוחות של הרכבת החיג'אזית לכיוון עכו ומעפולה דרומה, שחשיבותן פחותה למצב היום, ונגיע לקו הבריטי של מלחמת העולם הראשונה, שנבנה בהדרגה מקנטרה מזרח לכיוון א"י. ק"מ ה-0 של קו זה היה כמובן בקצה המסילה מול תעלת סואץ, וכשבנייתו הסתיימה בתחילת 1919 בתחנת חיפה, הוא הגיע לכ-414 ק"מ. עם זאת, הנהלת הרכבת והמרכז התפעולי שלה נקבעו בתקופת המנדט בתחנת חיפה, ולכן באמצע שנות ה-20 הוחלט להפוך כל כל הספירה לאורך קו זה, ולהתחילה באותו ק"מ 0 של הרכבת החיג'אזית שהזכרתי לעיל. לקח קצת זמן, אבל בסוף השלימו את 'היפוך העולם' הזה, ומאז ועד היום ספירת המרחקים במה שנשאר מקו זה נעשית כך, גם בקטעים שכבר מנותקים מהחיבור הישיר המקורי שלהם, מדרום לצומת חמד.
כמובן שיש תחנה בדרך בה שתי ספירות שונות מצטלבות - תחנת לוד - ואכן לתחנה זו יש שני ציוני קילומטראז' שונים - מתחנת חיפה מזרח לאורך 'הקו המזרחי' ומחנת יפו.
בשלוחות שנבנו בתקופת המנדט החלה הספירה לרוב בנקודת הצומת, כלומר בקצה המסילה הראשית של השלוחה בצומת. לדוגמה, בשלוחה מראש העין לפתח תקווה נקודת ה-0 נמצאת בתחנת ראש העין (כיום ראש העין דרום) עד היום
לאחר קום המדינה נבנו מספר קווים ראשיים חדשים שהחלו בצמתים עם קווים חדשים. בקווים אלו התקבלו החלטות שונות לגבי מדידת המרחקים. בקו לכיוון תחנת תל אביב הצפון (כיום בני ברק) שהתחיל בצומת עולמית שעל קו ראש העין-פתח תקוה ה תחיל מספור הקילומטראז' בצומת מ-0, בעוד בקו החוף מוספר כאילו החל בתחנת חיפה מזרח (דרך צומת רמז) למרות שהקמתו החלה דווקא מהקצה השני. בקו לבאר שבע, שהחל בצומת נען שעל קו (יפו)-תל אביב-ירושלים נקבע ק"מ ה-0 בצומת החדש. ומאז חוזרת תבנית זו של החלטות לא קבועות בנושא קביעת ה-0 לקווים החדשים, ולפעמים אפילו משתנות החלטות מהעבר, כמו בקו תל ברוך/ת"א אוניברסיטה-ראש העין שמספורו הוחלף לגמרי, כנראה בעת הקו לכפר סבא.
לשאלותיך:
מת"א אוניברסיטה להוד השרון יש חמש (5!) ספירות קילומטראז' שונות - מתחנת תל אביב אוניברסיטה ועד לצומת רוקח הספירה היא כאילו חוזרים חזרה בקו החוף, כלומר הספירה יורדת מהק"מ של ת"א אוניברסיטה. מצומת רוקח ועד לצומת ראש העין מערב הספירה מתחילה ב-0 בצומת תל ברוך. מצומת ראש העין מערב ועד לצומת ראש העין צפון הספירה מתחילה ב-0 בצומת המערבי. מצומת ראש העין צפון ועד לצומת חמד הספירה של 'הקו המזרחי' (כלומר כאילו ה-0 בתחנת חיפה מזרח) ומצומת חמד לכיוון הוד"ש שוב מתחילה הספירה ב-0.
בקו האיילון (עד לת"א דרום) ובקו האיילון הדרומי הספירה היא המשך של קו החוף, כלומר ה-0 בחיפה מזרח.
מלוד לאשקלון הספירה היא של הקו המזרחי, כאמור, ולכן גם כאן ה-0 בחיפה מזרח, אבל בניתוב אחר.
בצומת באר יעקב יש נקודת 0 לקו לכיוון הראשונים (והמשכו העתידי למשה דיין).
לצומת פלשת יש שלושה קילומטראז'ים שונים - שניים מכיוון חיפה מזרח (בקו המזרחי ובקו החוף) ואחד הוא 0 לכיוון שלוחת נמל אשדוד.