אנחנו כנראה חיים ביקומים מקבילים
לא הוכחה, רק ניחוש
לגבי תחנת האוניברסיטה - אכן ישנה שם תנועת נוסעים ערה. אבל אלו בעיקר הסטודנטים והחיילים מבסיס הסמוך. ולגבי התחנות כפר סבא והוד השרון - הן ריקות למדי. ע"פ התרשמותי מרבית הנוסעים מגיעים בכלל לראש העין, תחנה שהיא בעייתית בלשון העדינה. כי הרי ע"מ להגיע משם לעיר רגלית צריך לצעוד בשולי כביש 444 הידוע לשמצה, לחצות צומת קסם וכל הרמזורים מסביב - תענוג מאוד ארוך ומאוד מפוקפק.
וזה מביא לבעיית היסוד של הרכבת בישראל. היא לא בנויה בקונספט של רכבת פרברים אלה רכבת בינעירונית. כזאת שנוסעת מברלין למוסקווה ומשם לפקין. כמובן שמנסים להרחיק רכבת מעין זו ממרכזי הערים (וטוב שכך), אבל כתוצאה היא במידה רבה מאבדת מהרלוונטיות. ובאמת - מה הטעם ברכבת שאליה צריך להגיע ברכב? אז אפשר כבר להגיע ברכב לכל מקום. וכך מרבית האוכלוסייה עושה. ויש רק אחוז קטן של פריקים שמגיעים שמחנים את הרכב בחניון של הרכבת ומשתמשים בה. אני אגב הייתי בין הפריקים אילו הדבר היה עוזר לי. וגם הייתי נוסע באוטובוס, אילו היה כזה. אך לצערי למקום העבודה שלי זה לא רלוונטי, מה שמאלץ אותי לנהוג, דבר שאני שונא אותו ומפחד ממנו. ואין כל בעיה אגב גם כיום לחנות בהרצלייה ולהמשיך משם. אך אשתי, שתהיה בריאה, והיא עובדת בגבעתיים ומאוד סובלת מהפקקים לא קונה את בפתרון. עד שהיא תידחף לרכבת, תיצא משם, תמתין לאוטובוס, תידחף, תיצא, עדיף לטענתה כבר לעמוד בפקק. והיא סבורה אגב שמחיר הנסיעה לא יצא זול יותר.
אנחנו כנראה חיים ביקומים מקבילים
תחנות הוד השרון וכפר סבא רייקות למדי?!?
עובדתית, לא סובייקטיבית או תחושתית או מחשבתית אלא עובדתית אתה טועה ובאבו אבוה טועה.
לפי הסטטיסטיקות שרמי נק (דמתקרא רמי'ש) ו/או בועז לוי דמתקרא בועז ל מביאים לפה בתחנת הוד השרון (כנראה סוקולוב)
יש 90,000 נוסעים בממוצע חודשי ואילו מראש העין יש 89,000 נוסעים. כלומר טיפ טיפה פחות מאשר מראה"ע.
בתחנת כפ"ס (סביר להניח נורדאו) יש עפ"י אותה הסטטי' 66,000 נוסעים, ובסך הכל משתי התחנות שמרוחקות זו מזו 10 דקות הליכה (או דקה ורבע נסיעה ברכבת) יש כמעט 160,000
נוסעים בחודש, כמעט כפול מאשר מראה"ע.
ולגבי ההגעה ברכב במקום ברכבת לכל מקום. או קיי. חוץ מהפקקים אל תשכח שיש גם בעיות חניה קשות.
אצלנו בעבודה לא כולם מקבלים חניה בחינם. חלק לא מבוטל מן העובדים נאלצים לשלם משהו כמו 300 עד 700 ₪ לחודש עבור הזכות להחנות את מכוניתם.
מי שגר ביישוב הסמוך לאחת מ-35 תחנות רכבת ישראל שאינן במטרופולינים גדולים יכול בנסיעה קצרצרה ברכבו להגיע לרכבת, להחנותו בחיני חינם (או כפי שהמצאתי את הביטוי בחינם חינמוביץ')
ושלאק טרח, לנסוע בלי פקקים ובלי לחפש חניה ובלי לשלם חניה אל העיר הגדולה בה הוא עובד או לומד.
ביום ממוצע אחד כזה, ימי חול א' עד ה' יש בכל רחבי ישראל מעל ל-10,000 איש שונים שנוסעים ברכבם לרכבת, מחנים אותו ולוקחים רכבת ליעד הסופי.
עשרת אלפים איש כאלו בכל יום ויום. ממש לא מדובר על מתי מעט או על פריקים או על מוזרים או על הזויים או על בזויים. אנשים רגילים, הגיוניים, הגונים, נורמטיביים לחלוטי חלוטין.
