באיזה סרט ישראלי מופיעה הרכבת הקלה

  • פותח הנושא wapy
  • פורסם בתאריך
מצב
הנושא נעול.

wapy

New member
באיזה סרט ישראלי מופיעה הרכבת הקלה


באיזה סרט ישראלי מופיעה הרכבת הקלה

בפעם הראשונה

זה פורומו לחוויה מרעננת אמש בירושלים
 

טשאפק 2

New member
מופיעה בסרט "פלאות"

באיזה סרט ישראלי מופיעה הרכבת הקלה

בפעם הראשונה

זה פורומו לחוויה מרעננת אמש בירושלים
מופיעה בסרט "פלאות"
סרט נחמד מאד אגב. אבל אני לא יודע אם זו הפעם הראשונה.
 

elians

New member
סרט מעולה

מופיעה בסרט "פלאות"
סרט נחמד מאד אגב. אבל אני לא יודע אם זו הפעם הראשונה.
סרט מעולה
הרבה שישבו בסרט באחת מההקרנות הראשונות פרשו באמצע, כנראה שלא הבינו את העומק או את ההומור השנון בסרט.
 

raminec

New member
הרקלת מופיעה בסרט

באיזה סרט ישראלי מופיעה הרכבת הקלה

בפעם הראשונה

זה פורומו לחוויה מרעננת אמש בירושלים
הרקלת מופיעה בסרט
לצוד פילים די הרבה. אני לא יודע אם זה הסרט הראשון.
 

wapy

New member
עוגת ריבה של קולנוע סמדר


הרקלת מופיעה בסרט
לצוד פילים די הרבה. אני לא יודע אם זה הסרט הראשון.
עוגת ריבה של קולנוע סמדר

ראינו את הסרט אתמול בקולנוע סמדר

יש לי רומן ארך עם המקום הזה - ראה בקישור ובשרשור.
משם הלכנו לתחנת הישנה (התחנה הראושנה)- שם היה מופע , גם סלסה , גם מס'אז וגם הליכה לאורך המסילה - הכל חינם.
ולבסוף בירה קרה ברחבה.

http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=394&messageid=164539135

יש בדעתי לפרט בהמשך את כל האתרים המופיעים בסרט
ולפרט עם תמונות חוויה והצעה לבילוי בירושלים בקייץ הזה
 

jarondl

New member
"פלאות" שציין טשאפק יצא חודש לפני

הרקלת מופיעה בסרט
לצוד פילים די הרבה. אני לא יודע אם זה הסרט הראשון.
"פלאות" שציין טשאפק יצא חודש לפני
אז הראשון הוא בטוח לא. אני לא בטוח שפלאות בעצמו הוא הראשון.
 

Zמבוש

New member
גם בסידרה חדשה של חברת יס

באיזה סרט ישראלי מופיעה הרכבת הקלה

בפעם הראשונה

זה פורומו לחוויה מרעננת אמש בירושלים
גם בסידרה חדשה של חברת יס
הנקראת שטיסל , רואים את המדרחוב עם הרכבת הקלה בערב בפרק מספר 2 כמדומני .
 

wapy

New member
לצוד פילים


באיזה סרט ישראלי מופיעה הרכבת הקלה

בפעם הראשונה

זה פורומו לחוויה מרעננת אמש בירושלים
לצוד פילים

לצוד פילים הוא סרט קולנוע ישראלי של התסריטאי והבמאי רשף לוי, שיצא לאקרנים ב-4 ביולי 2013.

http://www.youtube.com/watch?v=Sqdjtp96Bqo

הסרט, שעלילתו מתרחשת בירושלים, עוסק ביונתן, נער בן 12, קשייו החברתיים ויחסיו עם הוריו ועם סבו הזקן אליהו אתו לא היה לו כל קשר מאז שנולד. במרכז הסרט תוכנית של יונתן וסבו לשדוד בנק לשם פתרון בעיותיהם הכספיות

יונתן (גיל בלנק) בן ה-12 סובל מגמגום קל ומהתעללות של חבריו ללימודים. דניאל (צביקה הדר), אביו של יונתן, היה אחראי אבטחה בסניף בנק, ונפטר לפתע במהלך משמרתו כאשר יונתן לצדו. הבנק סרב לשלם למשפחה פיצויים או להפעיל את חברת הביטוח בגלל ה"אותיות הקטנות" בחוזה. האם, דורית (יעל אבקסיס), שנותרה שרויה בעוני, נענית לחיזוריו של מנהל סניף הבנק, דדי עטיה (משה איבגי), שנתן לה תמיכה כלכלית, ואת יונתן היא משאירה בהשגחתו של אליהו (ששון גבאי), סבו מצד אביו. עקב סכסוך בין הסב לבין דניאל בנו, עצם קיומו של הסב נודע ליונתן רק אחרי מות אביו. בצעירותו היה הסב לוחם בלח"י, ובמסגרת זו שדד בנקים כדי לממן את פעילות הארגון. הסב שוהה בבית אבות יחד עם חברו מימי הלח"י ניק (מוני מושונוב), ועם אשתו רודה (רינה שיינפלד) השרויה בתרדמת. מייקל (פטריק סטיוארט), אחיה של רודה, הוא לורד אנגלי חסר כל המנסה ללא הצלחה להתפרנס למחייתו כשחקן. דורית מודיעה לו טלפונית על מצבה של רודה, והוא מגיע ארצה ומצטרף לבית האבות.

ביוזמתו ועל פי תכנונו של יונתן, שלמד מאביו את נהלי האבטחה בבנק, חבורת הזקנים (אליהו, ניק ומייקל) יוצאת אתו לשדוד את סניף הבנק כדי לנקום את מות האב ולהשיג כסף שיממן את משפחתו של יונתן ולימודיו בבית ספר למחוננים, את הטיפולים בסבתו, ניתוח עיניים לניק כדי לשפר את ראייתו החלשה, ומתן אמצעים ללורד לממן את פעילותו כשחקן. ניסיון שוד ראשון משתבש, לאחר שניק בהתרגשותו שיבש כליל את התוכנית. אליהו חוזר לשוד נוסף, הזוכה להצלחה.
 

wapy

New member
אם יש מקום לראות את הסרט הזה - זה כאן....

לצוד פילים

לצוד פילים הוא סרט קולנוע ישראלי של התסריטאי והבמאי רשף לוי, שיצא לאקרנים ב-4 ביולי 2013.

http://www.youtube.com/watch?v=Sqdjtp96Bqo

הסרט, שעלילתו מתרחשת בירושלים, עוסק ביונתן, נער בן 12, קשייו החברתיים ויחסיו עם הוריו ועם סבו הזקן אליהו אתו לא היה לו כל קשר מאז שנולד. במרכז הסרט תוכנית של יונתן וסבו לשדוד בנק לשם פתרון בעיותיהם הכספיות

יונתן (גיל בלנק) בן ה-12 סובל מגמגום קל ומהתעללות של חבריו ללימודים. דניאל (צביקה הדר), אביו של יונתן, היה אחראי אבטחה בסניף בנק, ונפטר לפתע במהלך משמרתו כאשר יונתן לצדו. הבנק סרב לשלם למשפחה פיצויים או להפעיל את חברת הביטוח בגלל ה"אותיות הקטנות" בחוזה. האם, דורית (יעל אבקסיס), שנותרה שרויה בעוני, נענית לחיזוריו של מנהל סניף הבנק, דדי עטיה (משה איבגי), שנתן לה תמיכה כלכלית, ואת יונתן היא משאירה בהשגחתו של אליהו (ששון גבאי), סבו מצד אביו. עקב סכסוך בין הסב לבין דניאל בנו, עצם קיומו של הסב נודע ליונתן רק אחרי מות אביו. בצעירותו היה הסב לוחם בלח"י, ובמסגרת זו שדד בנקים כדי לממן את פעילות הארגון. הסב שוהה בבית אבות יחד עם חברו מימי הלח"י ניק (מוני מושונוב), ועם אשתו רודה (רינה שיינפלד) השרויה בתרדמת. מייקל (פטריק סטיוארט), אחיה של רודה, הוא לורד אנגלי חסר כל המנסה ללא הצלחה להתפרנס למחייתו כשחקן. דורית מודיעה לו טלפונית על מצבה של רודה, והוא מגיע ארצה ומצטרף לבית האבות.

ביוזמתו ועל פי תכנונו של יונתן, שלמד מאביו את נהלי האבטחה בבנק, חבורת הזקנים (אליהו, ניק ומייקל) יוצאת אתו לשדוד את סניף הבנק כדי לנקום את מות האב ולהשיג כסף שיממן את משפחתו של יונתן ולימודיו בבית ספר למחוננים, את הטיפולים בסבתו, ניתוח עיניים לניק כדי לשפר את ראייתו החלשה, ומתן אמצעים ללורד לממן את פעילותו כשחקן. ניסיון שוד ראשון משתבש, לאחר שניק בהתרגשותו שיבש כליל את התוכנית. אליהו חוזר לשוד נוסף, הזוכה להצלחה.
אם יש מקום לראות את הסרט הזה - זה כאן....
קולנוע סמדר או בשמו הרשמי קולנוע לב סמדר הוא הוותיק בבתי הקולנוע בירושלים הפועל כיום. המבנה, המצוי ברחוב לויד ג'ורג' 4 בעמק רפאים, בירושלים, נבנה על ידי גוטלוב בוירלה (Bäuerle) הבן, בסמוך לבית משפחתו - בית בוירלה, בשנת 1928. המבנה, בשונה מיתר מבני השכונה מאותה עת, נבנה מלבני סיליקט לבנות, בסגנון אר דקו, בדומה לבתי תל אביב מאותה עת. בבית הקולנוע פועל גם בית קפה.

בשער הכניסה למבנה מצויים שני פנסי אר דקו ייחודים.

עם הקמת המדינה התארגנו ארבעה חיילים משוחררים והקימו קואופרטיב להפעלת בית הקולנוע. ברבות הימים וויתרו שלושה מהם על חלקם בשותפות, והשותפים שנותרו היו דוד ולאה ביטרן ואריה צ'צ'יק. בשלב מאוחר יותר קנה צ'צ'יק את חלקם של דוד ולאה והפך לבעלים הבלעדי. דוד ביטרן שימש בתפקיד המקרין במשך כעשרים וחמש שנה עד לפרישתו ב-1973.

במקור נקרא המקום קולנוע אוריינט, והיה אהוד על חיילי המנדט הבריטי. בשנות ה-50 שונה שמו לקולנוע רג'נט. מאוחר יותר הפך לקולנוע סמדר. החל מאמצע שנות ה-90 פועל בית הקולנוע במסגרת רשת בתי הקולנוע "לב".

באפריל 2008 נערכו אירועים מיוחדים לציון 80 שנה לפעילותו של בית הקולנוע. בין השאר, הוקרן סרט לזכרו של מנהל בית הקולנוע אריה צ'צ'יק, וכן נערכו דיונים בשיתוף אנשי רוח, בהם: עמנואל הלפרין, מיכאל דק, חיים גורי, חנוך ברטוב, חיים בנאי ושמחה סיאני.

באוגוסט 2009 פורסם כי, לאחר 81 שנות פעילות, מבנה הקולנוע מוצע למכירה וייתכן שייסגר, בעקבות סכסוך בענייני ירושה שפרץ בין שתי אחיות המחזיקות במבנה.‏[1] במקביל פורסמה יוזמת צופים לרכישת בית הקולנוע


סינמה פרדיסו - לקט טוקבקים .......*****


"

שם בית הקולנוע היה " סמא-דרר"

אני בילדותי כשהייתי כבן 7 , התחלתי את עבודתי הראשונה בחיי ולמשך כ 8 שנים בבית הקולנוע "סמדר". תפקידי היה לטאטא את ערימות קליפות הגרעינים , את שברי הבקבוקים של "טמפו" ואת אין סוף בדלי הסיגריות מהריצפה.אנו בצוות הניקוי היינו 4 ילדים ולכל אחד הייתה חלקה שהוא היה ממונה על ניקיונה,
זוכר אני את מנשה שתום העין והצולע ברגלו השמאלית, זוכר את עלי מוחמד שהיה הכולבויניק והשיפוצניק מבית צפפא.
את זוג ההונגרים שהפעילו את המזנון, והיו מוכרים עוגות גבינה ועוגות ריבה שכל מי שאכל אחת מהן היה שבע ליום שלם.
וכמובן העוגות היו תוצרת המגדניה של האדון לוודוויג אשר מוצאו היה מגרמניה , ולמגדניה קראו בשם "מגדנית פאר"
ובמגדנייה זו גדל עבד ולמד מהאדון לודוויג לא אחר מאשר ציון דנן מבעלי רשת הפיצות האגדית "פיצה-- עמי"
אבל את העיקר שחכתי משכורתי הייתה 3 לירות לשבוע והבונוס היה כניסה לכל הסרטים בחינם.
אבל אליה וקוץ בה. כל פעם ש"המסריט" היה מקצץ באורך הסרט יישר היו מתנפלים עלינוו בזעקות קרב , ומכלילים אותנו בשושלת היוחסין של " צרציק"
יש עוד מה לספר והחווית הן בזכרון הילדות שלי .
לבית הקולנוע סמא-דרר עד מאה ועשרים


מקסים (02.04.08)


"
-----------------------------


"לפני 35 שנים היינו הולכים כל יום שישי


בצהריים לקולנוע סמדר, היינו קונים כרטיס
בחצי לירה לשני סרטים,אחד מערבון והשני קרטה או מלחמתי.
ושם ישבו חבורות של נוער משכונת קטמון
ומשכונת בקעה ומהמושבה.
וכל הסרט היו צעקות וקריאות והסרט היה נקרע באמצע או שהיו שוכחים להחליף גלגל
ואז כולם היו מקללים בקול רם ביחד וזורקים סיגריות בוערות ומגלגלים את הבקבוקים של טמפו הישנים על הריצפה.
ובקיוסק מכרו עוגה אדומה כזאת,עבה מאוד
עם בקבוק טמפו.
ולבת של אריה צ'צ'יק קראו נאווה...
הכסאות היו מעץ בצבע אפור.
וביום שבת בצהריים היינו הולכים כולם לראות את הפועל ירושלים במגרש קטמון עם בן רימוז',מחטבי,סינגל,בראשי,אלקובי,בנדה,
תובל(ז"ל),מרילי,ציון תורג'מן .
אלה היו ימים של ילדות יפה שלא יחזרו.
"

----

25. כבר מותר לגלות


סיפור שלא סופר, גם בערב הסיפורים על המושבה אי אפשר יהיה לספרו.
גדלתי במושבה הגרמנית ונהנתי מיחס הוגן של אריה צ'צ'יק מידי פעם אף היה מכניס אותי לראות סרט חינם בתמורה לניקוי הקולנוע בגמר ההצגה.
מ, חברי מהשכונה מצא חבילת כרטיסי קולנוע, כילד בסביבות הגיל 10 הוא ניסה לסחור בכרטיסים במחירים שכל ילד יכל לקנות, אני קיבלתי כרטיס בחינם.
הגעתי לבית הקולנוע עם נסיון להיכנס עם הכרטיס, הסתבר שהכרטיס נועד להצגת ערב ואני ניסיתי להכנס להצגת הצהרים,
פניתי לקופה בנסיון להחליף את הכרטיס, הקופאי הסביר לי שאלה כרטיסים שנגנבו בפריצה שהיתה ימים מספר לפני כן בקופת הקולנוע ויחד עם הכסף שנגנב נגנבו גם הכרטיסים.
תוך דקות מצאתי את עצמי בנידת משטרה מיבב מפחד, כבר בנידת עברתי תיחקור ראשוני היאה לימים ההם ולאחר מספר חבטות רצניות מהשוטר הסכמתי להוביל את השוטרים לביתו של חברי מ.
הנידת החלה לסוע אך בקרבת ביתו של מ. החליט השוטר הגיבור להמשיך למרכז העיר למחלקת הנוער ושם להמשיך ולהתעולל בי.
עברתי סידרה של תיחקורים ונזרקתי משם לאחר שמשהו הבחין שאפי זב דם ואולי כבר האמינו לי שאני ילד בן 10 לא מסוגל היתי לבצע את הפריצה שהיתה בקולנוע.

גדלתי, הפכתי לבחור הכאב והעלבון ליוו אותי תמיד.
באחד הלילות בשובי מבילוי לילי בעוברי על יד ביתו של אריה צ'צ'יק הבחנתי במכונית מסחרית שעומדת על יד שער הבית, השער היה פתוח, על השביל שהוביל לבית היו מונחים מזרונים לאורך כל הדרך.
על יד המכונית ראיתי את ב' המכונה גם י'
ערב טוב אמרתי לו והוא השיב לי בלחש ערב טוב.
למחרת התברר שכל משפחת צ'צי'ק הורדמה בלילה עם חומר הרדמה, מרתף הבית נפרץ, הכספת של אריה נגנבה על כל תכולתה, סכום של כסף בלירות ישראליות, מטבע זר, ואוסף של מטבעות ובולים שהיו שיכים לבעל הבית.
המשטרה היתה עסוקה בחקירה כשאני ראיתי את אריה האומלל אבל וחפוי ראש.
הוא שאל אותי אם ראיתי או שמעתי משהו בשעות הלילה, השבתי לו שאמנם ראיתי אבל חשבתי שהוא כאדם חרוץ עובד ומעביר מזרונים.
בערב הלכתי עם חברים לבלות בווימפי שעל יד הבריכה, המכונית המסחרית חנתה על המדרכה, אמרתי לחברי ד' הנה זו המכונית מאתמול בערב.
נכנסנו לווימפי ראיתי את י' שהוא ב' .אמרתי לו ערב טוב והפעם הוא השיב לי ערב טוב מאוד.
ב' היה חתול מטפס שפרץ כמעט לכל בית במושבה הגרמנית. ביתנו היה קל לפריצה אבל ממנו זכינו לחסינות וביתנו לא נפרץ לפחות במהלך ה- 10 השנים הבאות.


----

שבת שלום
כעת נגמר סרט
צריך לדהור לבית
"מערבון וסרט אבירים או סרט מלחמה. בימי שישי היה הקולנוע מלא במיוחד" שלא לדבר על זה שאנו הצופים היינו חלק מהסרט כולל צעקות עידוד לגיבור וכמובן מקהלה -"צ'צ'יק בן זונה" כאשר הסרט נתקע בסוף סרטי הקאובוי - הייתי כילד, דוהר לבית בבקעה גבול המושבה, בדילוגי פרש


http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-860-196-23622113,00.html
 
הכל היה "סמדר" במושבה הגרמנית בה גדלתי

אם יש מקום לראות את הסרט הזה - זה כאן....
קולנוע סמדר או בשמו הרשמי קולנוע לב סמדר הוא הוותיק בבתי הקולנוע בירושלים הפועל כיום. המבנה, המצוי ברחוב לויד ג'ורג' 4 בעמק רפאים, בירושלים, נבנה על ידי גוטלוב בוירלה (Bäuerle) הבן, בסמוך לבית משפחתו - בית בוירלה, בשנת 1928. המבנה, בשונה מיתר מבני השכונה מאותה עת, נבנה מלבני סיליקט לבנות, בסגנון אר דקו, בדומה לבתי תל אביב מאותה עת. בבית הקולנוע פועל גם בית קפה.

בשער הכניסה למבנה מצויים שני פנסי אר דקו ייחודים.

עם הקמת המדינה התארגנו ארבעה חיילים משוחררים והקימו קואופרטיב להפעלת בית הקולנוע. ברבות הימים וויתרו שלושה מהם על חלקם בשותפות, והשותפים שנותרו היו דוד ולאה ביטרן ואריה צ'צ'יק. בשלב מאוחר יותר קנה צ'צ'יק את חלקם של דוד ולאה והפך לבעלים הבלעדי. דוד ביטרן שימש בתפקיד המקרין במשך כעשרים וחמש שנה עד לפרישתו ב-1973.

במקור נקרא המקום קולנוע אוריינט, והיה אהוד על חיילי המנדט הבריטי. בשנות ה-50 שונה שמו לקולנוע רג'נט. מאוחר יותר הפך לקולנוע סמדר. החל מאמצע שנות ה-90 פועל בית הקולנוע במסגרת רשת בתי הקולנוע "לב".

באפריל 2008 נערכו אירועים מיוחדים לציון 80 שנה לפעילותו של בית הקולנוע. בין השאר, הוקרן סרט לזכרו של מנהל בית הקולנוע אריה צ'צ'יק, וכן נערכו דיונים בשיתוף אנשי רוח, בהם: עמנואל הלפרין, מיכאל דק, חיים גורי, חנוך ברטוב, חיים בנאי ושמחה סיאני.

באוגוסט 2009 פורסם כי, לאחר 81 שנות פעילות, מבנה הקולנוע מוצע למכירה וייתכן שייסגר, בעקבות סכסוך בענייני ירושה שפרץ בין שתי אחיות המחזיקות במבנה.‏[1] במקביל פורסמה יוזמת צופים לרכישת בית הקולנוע


סינמה פרדיסו - לקט טוקבקים .......*****


"

שם בית הקולנוע היה " סמא-דרר"

אני בילדותי כשהייתי כבן 7 , התחלתי את עבודתי הראשונה בחיי ולמשך כ 8 שנים בבית הקולנוע "סמדר". תפקידי היה לטאטא את ערימות קליפות הגרעינים , את שברי הבקבוקים של "טמפו" ואת אין סוף בדלי הסיגריות מהריצפה.אנו בצוות הניקוי היינו 4 ילדים ולכל אחד הייתה חלקה שהוא היה ממונה על ניקיונה,
זוכר אני את מנשה שתום העין והצולע ברגלו השמאלית, זוכר את עלי מוחמד שהיה הכולבויניק והשיפוצניק מבית צפפא.
את זוג ההונגרים שהפעילו את המזנון, והיו מוכרים עוגות גבינה ועוגות ריבה שכל מי שאכל אחת מהן היה שבע ליום שלם.
וכמובן העוגות היו תוצרת המגדניה של האדון לוודוויג אשר מוצאו היה מגרמניה , ולמגדניה קראו בשם "מגדנית פאר"
ובמגדנייה זו גדל עבד ולמד מהאדון לודוויג לא אחר מאשר ציון דנן מבעלי רשת הפיצות האגדית "פיצה-- עמי"
אבל את העיקר שחכתי משכורתי הייתה 3 לירות לשבוע והבונוס היה כניסה לכל הסרטים בחינם.
אבל אליה וקוץ בה. כל פעם ש"המסריט" היה מקצץ באורך הסרט יישר היו מתנפלים עלינוו בזעקות קרב , ומכלילים אותנו בשושלת היוחסין של " צרציק"
יש עוד מה לספר והחווית הן בזכרון הילדות שלי .
לבית הקולנוע סמא-דרר עד מאה ועשרים


מקסים (02.04.08)


"
-----------------------------


"לפני 35 שנים היינו הולכים כל יום שישי


בצהריים לקולנוע סמדר, היינו קונים כרטיס
בחצי לירה לשני סרטים,אחד מערבון והשני קרטה או מלחמתי.
ושם ישבו חבורות של נוער משכונת קטמון
ומשכונת בקעה ומהמושבה.
וכל הסרט היו צעקות וקריאות והסרט היה נקרע באמצע או שהיו שוכחים להחליף גלגל
ואז כולם היו מקללים בקול רם ביחד וזורקים סיגריות בוערות ומגלגלים את הבקבוקים של טמפו הישנים על הריצפה.
ובקיוסק מכרו עוגה אדומה כזאת,עבה מאוד
עם בקבוק טמפו.
ולבת של אריה צ'צ'יק קראו נאווה...
הכסאות היו מעץ בצבע אפור.
וביום שבת בצהריים היינו הולכים כולם לראות את הפועל ירושלים במגרש קטמון עם בן רימוז',מחטבי,סינגל,בראשי,אלקובי,בנדה,
תובל(ז"ל),מרילי,ציון תורג'מן .
אלה היו ימים של ילדות יפה שלא יחזרו.
"

----

25. כבר מותר לגלות


סיפור שלא סופר, גם בערב הסיפורים על המושבה אי אפשר יהיה לספרו.
גדלתי במושבה הגרמנית ונהנתי מיחס הוגן של אריה צ'צ'יק מידי פעם אף היה מכניס אותי לראות סרט חינם בתמורה לניקוי הקולנוע בגמר ההצגה.
מ, חברי מהשכונה מצא חבילת כרטיסי קולנוע, כילד בסביבות הגיל 10 הוא ניסה לסחור בכרטיסים במחירים שכל ילד יכל לקנות, אני קיבלתי כרטיס בחינם.
הגעתי לבית הקולנוע עם נסיון להיכנס עם הכרטיס, הסתבר שהכרטיס נועד להצגת ערב ואני ניסיתי להכנס להצגת הצהרים,
פניתי לקופה בנסיון להחליף את הכרטיס, הקופאי הסביר לי שאלה כרטיסים שנגנבו בפריצה שהיתה ימים מספר לפני כן בקופת הקולנוע ויחד עם הכסף שנגנב נגנבו גם הכרטיסים.
תוך דקות מצאתי את עצמי בנידת משטרה מיבב מפחד, כבר בנידת עברתי תיחקור ראשוני היאה לימים ההם ולאחר מספר חבטות רצניות מהשוטר הסכמתי להוביל את השוטרים לביתו של חברי מ.
הנידת החלה לסוע אך בקרבת ביתו של מ. החליט השוטר הגיבור להמשיך למרכז העיר למחלקת הנוער ושם להמשיך ולהתעולל בי.
עברתי סידרה של תיחקורים ונזרקתי משם לאחר שמשהו הבחין שאפי זב דם ואולי כבר האמינו לי שאני ילד בן 10 לא מסוגל היתי לבצע את הפריצה שהיתה בקולנוע.

גדלתי, הפכתי לבחור הכאב והעלבון ליוו אותי תמיד.
באחד הלילות בשובי מבילוי לילי בעוברי על יד ביתו של אריה צ'צ'יק הבחנתי במכונית מסחרית שעומדת על יד שער הבית, השער היה פתוח, על השביל שהוביל לבית היו מונחים מזרונים לאורך כל הדרך.
על יד המכונית ראיתי את ב' המכונה גם י'
ערב טוב אמרתי לו והוא השיב לי בלחש ערב טוב.
למחרת התברר שכל משפחת צ'צי'ק הורדמה בלילה עם חומר הרדמה, מרתף הבית נפרץ, הכספת של אריה נגנבה על כל תכולתה, סכום של כסף בלירות ישראליות, מטבע זר, ואוסף של מטבעות ובולים שהיו שיכים לבעל הבית.
המשטרה היתה עסוקה בחקירה כשאני ראיתי את אריה האומלל אבל וחפוי ראש.
הוא שאל אותי אם ראיתי או שמעתי משהו בשעות הלילה, השבתי לו שאמנם ראיתי אבל חשבתי שהוא כאדם חרוץ עובד ומעביר מזרונים.
בערב הלכתי עם חברים לבלות בווימפי שעל יד הבריכה, המכונית המסחרית חנתה על המדרכה, אמרתי לחברי ד' הנה זו המכונית מאתמול בערב.
נכנסנו לווימפי ראיתי את י' שהוא ב' .אמרתי לו ערב טוב והפעם הוא השיב לי ערב טוב מאוד.
ב' היה חתול מטפס שפרץ כמעט לכל בית במושבה הגרמנית. ביתנו היה קל לפריצה אבל ממנו זכינו לחסינות וביתנו לא נפרץ לפחות במהלך ה- 10 השנים הבאות.


----

שבת שלום
כעת נגמר סרט
צריך לדהור לבית
"מערבון וסרט אבירים או סרט מלחמה. בימי שישי היה הקולנוע מלא במיוחד" שלא לדבר על זה שאנו הצופים היינו חלק מהסרט כולל צעקות עידוד לגיבור וכמובן מקהלה -"צ'צ'יק בן זונה" כאשר הסרט נתקע בסוף סרטי הקאובוי - הייתי כילד, דוהר לבית בבקעה גבול המושבה, בדילוגי פרש


http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-860-196-23622113,00.html
הכל היה "סמדר" במושבה הגרמנית בה גדלתי
מוניות סמדר, קולנוע סמדר, פוטו סמדר ועוד...
אבל היו שני דברים במושבה הגרמנית שהיו הרבה יותר טובים מכל הסמדרים גם יחד והם:
מגדניית "נדה" שהיתה ללא עוררין המגדנייה הטובה ביותר בירושלים עם עוגות הריגו-יאנצ'י המופלאות שלה !!!!
וכמובן המסעדה של גב' מונק (MUNK) או במה העממי "קפה פטר" ששם אכלתי שניצלים וינאיים מדהימים בילדותי.
כדאי גם להזכיר את חנות הירקות "סנקלייר" שהיתה שם על הכביש הראשי עם הירקן העצבן....
וכמובן את משה הספר הצולע שהמספרה שלו היתה בנישה קטנה....אללה ירחמו !
 

wapy

New member
אגב, במקום תערוכת הרכבות, רכבות חשמליות

הכל היה "סמדר" במושבה הגרמנית בה גדלתי
מוניות סמדר, קולנוע סמדר, פוטו סמדר ועוד...
אבל היו שני דברים במושבה הגרמנית שהיו הרבה יותר טובים מכל הסמדרים גם יחד והם:
מגדניית "נדה" שהיתה ללא עוררין המגדנייה הטובה ביותר בירושלים עם עוגות הריגו-יאנצ'י המופלאות שלה !!!!
וכמובן המסעדה של גב' מונק (MUNK) או במה העממי "קפה פטר" ששם אכלתי שניצלים וינאיים מדהימים בילדותי.
כדאי גם להזכיר את חנות הירקות "סנקלייר" שהיתה שם על הכביש הראשי עם הירקן העצבן....
וכמובן את משה הספר הצולע שהמספרה שלו היתה בנישה קטנה....אללה ירחמו !
אגב, במקום תערוכת הרכבות, רכבות חשמליות
כעת תערוכת רכבות חשמליות מיניאטוריות, מתחם הרכבת
 

wapy

New member
בין התאריכים: 4.8-2.9.13.

אגב, במקום תערוכת הרכבות, רכבות חשמליות
כעת תערוכת רכבות חשמליות מיניאטוריות, מתחם הרכבת
בין התאריכים: 4.8-2.9.13.
התערוכה תתקיים במתחם התחנה הראשונה בירושלים (מתחם הרכבת) בין התאריכים: 4.8-2.9.13.
 

משה343

New member
אביתר אולי יש לך תמונה של מוניות יעל דרומה...

הכל היה "סמדר" במושבה הגרמנית בה גדלתי
מוניות סמדר, קולנוע סמדר, פוטו סמדר ועוד...
אבל היו שני דברים במושבה הגרמנית שהיו הרבה יותר טובים מכל הסמדרים גם יחד והם:
מגדניית "נדה" שהיתה ללא עוררין המגדנייה הטובה ביותר בירושלים עם עוגות הריגו-יאנצ'י המופלאות שלה !!!!
וכמובן המסעדה של גב' מונק (MUNK) או במה העממי "קפה פטר" ששם אכלתי שניצלים וינאיים מדהימים בילדותי.
כדאי גם להזכיר את חנות הירקות "סנקלייר" שהיתה שם על הכביש הראשי עם הירקן העצבן....
וכמובן את משה הספר הצולע שהמספרה שלו היתה בנישה קטנה....אללה ירחמו !
אביתר אולי יש לך תמונה של מוניות יעל דרומה...
בתקופה שהיו נוסעים בין באר שבע לירושלים ?

 
מצב
הנושא נעול.
למעלה