זכותי לשקט ברכבת
זכותי לשקט ברכבת
השימוש של אנשים בטלפונים ניידים עבר כל גבול.
השיחות הקולניות של האנשים, האונס לשמוע את פרטי החיים האישיים שלהם, הרעש הבלתי נסבל, אי הכיבוד של זכות הנוסע לנסיעה נינוחה ושקטה.
את זה אני לא יכול לסבול.
אנשים נכנסים לקרון ובאופן אינטינקטיבי מוציאים את הטלפון ומחפשים עם מי לדבר.
אנשים לא יכולים לסבול את העובדה שהם נוסעים בגפם אז הם מנסים להרגיש מקושרים.
אנשים מנסים לנצל זמן מת של הנסיעה על חשבון הפרעה לנוסעים אחרים.
אנשים לא מעריכים את ההזדמנות שלהם קצת לשקט עם עצמם, לעומת כל שאר היום שבו הם לחוצים יותר אפשר להניח.
לכן אנשים לא מכבדים את הנוכחות שלי: בעיני עצמם הם לבד, לא רואים אף אחד ממטר. מרימים רגליים על המושב ממול ומתחילים לצעוק בטלפון.
ואפילו אם הם מדברים בשקט - זה לא נעים.
אני רוצה קרון ללא פלאפונים, כמו שפעם היה קרון ללא עישון. היום כל הרכבת ללא עישון ואני מקווה שבעתיד כל הרכבת תהיה ללא פלאפונים.
או לפחות חצי רכבת. יש כל כך הרבה קרונות. בוודאי יש מספיק אנשים שימלאו קרון אחד, אפילו דו קומתי, ללא דיבורים בקקה-פון.
זכותי לשקט ברכבת
השימוש של אנשים בטלפונים ניידים עבר כל גבול.
השיחות הקולניות של האנשים, האונס לשמוע את פרטי החיים האישיים שלהם, הרעש הבלתי נסבל, אי הכיבוד של זכות הנוסע לנסיעה נינוחה ושקטה.
את זה אני לא יכול לסבול.
אנשים נכנסים לקרון ובאופן אינטינקטיבי מוציאים את הטלפון ומחפשים עם מי לדבר.
אנשים לא יכולים לסבול את העובדה שהם נוסעים בגפם אז הם מנסים להרגיש מקושרים.
אנשים מנסים לנצל זמן מת של הנסיעה על חשבון הפרעה לנוסעים אחרים.
אנשים לא מעריכים את ההזדמנות שלהם קצת לשקט עם עצמם, לעומת כל שאר היום שבו הם לחוצים יותר אפשר להניח.
לכן אנשים לא מכבדים את הנוכחות שלי: בעיני עצמם הם לבד, לא רואים אף אחד ממטר. מרימים רגליים על המושב ממול ומתחילים לצעוק בטלפון.
ואפילו אם הם מדברים בשקט - זה לא נעים.
אני רוצה קרון ללא פלאפונים, כמו שפעם היה קרון ללא עישון. היום כל הרכבת ללא עישון ואני מקווה שבעתיד כל הרכבת תהיה ללא פלאפונים.
או לפחות חצי רכבת. יש כל כך הרבה קרונות. בוודאי יש מספיק אנשים שימלאו קרון אחד, אפילו דו קומתי, ללא דיבורים בקקה-פון.
