חוויה תחבורתית ל ובתוך ירושליים
ביום שישי האחרון נסעתי לירושליים ויכולתי קצת לחוות את הדעת על אמצאי וחברות תחבורה אחרים ממה שאני מכיר כאן בתל אביב את היום התחלנו בנסיעה ברכבת מתל אביב לירושליים, בצד החיובי: -נוף מדהים -סיבובים מרגשים - שירותים מגניבים - שקע טעינה מפתיע לנייד -נוחות נסיעה מופלאה אבל מה: - נסיעה איטית בטירוף אף אחד לא חשב על wifi - זמן נסיעה לא נורמלי למרות שמדובר ב 3 -4 עצירות עד ירושליים - צריך לעשות משהו עם הילדים בהצורחים האלו -תחנת סיום לא הגיונית בירושליים , אין שום זכר לתחבורה ציבורית נורמלית מן התחנה של מלחה והתחנה נראית כתחנת רפאים לאחר מכן המשכנו בשתי נסיעות באגד ירושליים, אחת ממלחה (אחרי הליכה מאומצת) לרחביה והשנייה מרחבייה למרכז העיר. הנהגים היו מאוד אדיבים והנחו אותנו בדיוק איפה לרדת , חבל שאין חופשי יומי אבל הטריק של 90 דק' מעבר הוא אחלה, מה שכן 10 דק' נסיעה באוטובוס עירוני ירושלמי גורמו לי להתגעגע לאוטובוסים החדשים והממוזגים היטב (לפחות בקווים שלי ) של דן. אחרי שסיימנו את עיניינינו במרכז העיר החלטנו לנסות את הדובדבן שבקצפת, הרכבת הקלה עד התחנה המרכזית (נסיעה של 4 תחנות ) בצד החיובי: - יש רכבת קלה בירושליים- לא דבר של מה בכך - הקרונות נקיים ומצוחצחים - מערכת הכריזה ברורה ונוחה - זה חינם עכשיו בצד הפחות חיובי: - אם היה פיגוע בתוך הקרון, ההדף היה ניספג בהמוני האנשים שצבאו איתנו את הקרון, צפיפות איומה ונוראית שבה לא ברור מי עולה ומי יורד ומתי , מפחיד ומסוכן. - אלמנט הרמזורים- קראתי שעדיין אין רמזורים שנותנים עדיפות לרכבת הקלה אבל לחוות את זה באופן אישי זה מגוחך בטירוף כל דקה הרכבת עוצרת לטובת רמזורות אחר וכל זה בנסיעה שעל הנייר אמורה לקחת כלום זמן לסיכום חויית הרכבת הקלה, רגשות מעורבים של כיף, היסטוריה ודוחק איום ונורא. בתחנה המרכזית לקחנו את הקו לרכבת מרכז בתל אביב אין מה לעשות עם כל הכבוד לרכבת ישראל הנסיעה באוטובוס היא 40 דק' פחות, אמנם צפוף אבל בסופו של דבר אתה מגיע ממש מהר. לסיכום, עברנו באותו היום כמה אמצעי תחבורה ציבוריים , אין ספק שהמערכת עובדת אבל חלקה כל כך לא יעיל ומסורבל שאני לא יכול לדמיין את עצמי עושה זאת מעבר לנסיעה חד פעמית אחת
ביום שישי האחרון נסעתי לירושליים ויכולתי קצת לחוות את הדעת על אמצאי וחברות תחבורה אחרים ממה שאני מכיר כאן בתל אביב את היום התחלנו בנסיעה ברכבת מתל אביב לירושליים, בצד החיובי: -נוף מדהים -סיבובים מרגשים - שירותים מגניבים - שקע טעינה מפתיע לנייד -נוחות נסיעה מופלאה אבל מה: - נסיעה איטית בטירוף אף אחד לא חשב על wifi - זמן נסיעה לא נורמלי למרות שמדובר ב 3 -4 עצירות עד ירושליים - צריך לעשות משהו עם הילדים בהצורחים האלו -תחנת סיום לא הגיונית בירושליים , אין שום זכר לתחבורה ציבורית נורמלית מן התחנה של מלחה והתחנה נראית כתחנת רפאים לאחר מכן המשכנו בשתי נסיעות באגד ירושליים, אחת ממלחה (אחרי הליכה מאומצת) לרחביה והשנייה מרחבייה למרכז העיר. הנהגים היו מאוד אדיבים והנחו אותנו בדיוק איפה לרדת , חבל שאין חופשי יומי אבל הטריק של 90 דק' מעבר הוא אחלה, מה שכן 10 דק' נסיעה באוטובוס עירוני ירושלמי גורמו לי להתגעגע לאוטובוסים החדשים והממוזגים היטב (לפחות בקווים שלי ) של דן. אחרי שסיימנו את עיניינינו במרכז העיר החלטנו לנסות את הדובדבן שבקצפת, הרכבת הקלה עד התחנה המרכזית (נסיעה של 4 תחנות ) בצד החיובי: - יש רכבת קלה בירושליים- לא דבר של מה בכך - הקרונות נקיים ומצוחצחים - מערכת הכריזה ברורה ונוחה - זה חינם עכשיו בצד הפחות חיובי: - אם היה פיגוע בתוך הקרון, ההדף היה ניספג בהמוני האנשים שצבאו איתנו את הקרון, צפיפות איומה ונוראית שבה לא ברור מי עולה ומי יורד ומתי , מפחיד ומסוכן. - אלמנט הרמזורים- קראתי שעדיין אין רמזורים שנותנים עדיפות לרכבת הקלה אבל לחוות את זה באופן אישי זה מגוחך בטירוף כל דקה הרכבת עוצרת לטובת רמזורות אחר וכל זה בנסיעה שעל הנייר אמורה לקחת כלום זמן לסיכום חויית הרכבת הקלה, רגשות מעורבים של כיף, היסטוריה ודוחק איום ונורא. בתחנה המרכזית לקחנו את הקו לרכבת מרכז בתל אביב אין מה לעשות עם כל הכבוד לרכבת ישראל הנסיעה באוטובוס היא 40 דק' פחות, אמנם צפוף אבל בסופו של דבר אתה מגיע ממש מהר. לסיכום, עברנו באותו היום כמה אמצעי תחבורה ציבוריים , אין ספק שהמערכת עובדת אבל חלקה כל כך לא יעיל ומסורבל שאני לא יכול לדמיין את עצמי עושה זאת מעבר לנסיעה חד פעמית אחת