קטן מקו ת"א - רשל"צ מערב

מצב
הנושא נעול.

amit1270

New member
אכן קובי, ויש להבהיר את הסיבה לכך
מה שלא ציינת הוא שהמעבר מ"קניון השלום" ל"קניון השלום - מרכז עזריאלי" ומשם ל"קניון עזריאלי" לא ארע במקרה. עזריאלי לא התעורר יום אחד בבוקר עם אגו בגובה מגדל שער העיר (כל הכבוד על המטאפורה המצויינת!) והחליט לשנות את השם. כדי להבין את הרקע יש לחזור לאמצע שנות התשעים כאשר העיריה והוועדה המקומית אישרו את הפרוייקט, וקבוצת עזריאלי (ליתר דיוק חברת "קנית" כפי שנקראה אז) זכתה במכרז של העיריה על השטח, ששימש עד אז את מחלקת התברואה כחניון למשאיות זבל. חברת קנית לא הציעה את ההצעה הגבוהה ביותר על השטח - היתה זו חברת אשטרום. הסיבה שקנית זכתה במכרז ולא אשטרום היתה שהעיריה (ועדת המכרזים) התלהבה מההצעה הארכיטקטונית של קנית, שנערכה ע"י האדריכל הישראלי-אמריקני אלי עטיה. ההצעה של עטיה השתמשה בשם "דרך השלום" שהוא הרחוב הסמוך למתחם כבסיס רעיוני לעיצוב ולתכנון מתוך מחשבה שהפרוייקט יסמל את עידן השלום שהפציע על המזה"ת (כזכור אנו בימי אוסלו א' והתקווה ל"מזרח תיכון חדש", האוטובוסים טרם החלו להתפוצץ ורבין עדיין בחיים!). העיריה נדלקה על הקונספט ובחרה בהצעת קנית. אלא שבעוד הבולדוזרים הורסים את המבנים הישנים שעל המגרש הענק (שירתתי אז בקריה וראיתי את עבודות ההריסה פעמיים ביום בעוברי בדרך פ"ת - השם דרך בגין טרם ניתן לכביש!), פרץ סכסוך בין עטיה לעזריאלי. מוקד הסכסוך היה דרישתו של עזריאלי לקבל קרדיט כארכיטקט שותף בפרוייקט. עטיה התנגד מטעמי זכויות יוצרים ואגו (כנראה שגם שלו לא היה נמוך...) ועזריאלי החליט להעיף אותו מהפרוייקט ולהביא במקומו את משרד הארכיטקטים מס' 1 בתחום המגדלים בארץ, יסקי סיון, שיפקח על סיום המלאכה. מכיוון שיסקי לא רצה להיות רק מפקח על תכנון של מישהו אחר הוא הכניס כמה שינויים בפרוייקט - בעיקר בחומרי הציפוי וגודל החלונות (בהצעה של עטיה החלונות היו קטנים וצרים יותר ממה שאנו רואים היום). עטיה תבע את קנית ועזריאלי על פיטוריו וכן על גניבת זכויות היוצרים שלו ע"י יסקי. יסקי החזיר מלחמה כאשר נאם בכנס אדריכלים והאשים את עטיה בגניבת רעיונות מפרוייקט ביוסטון. אשטרום תבעה את עזריאלי ועיריית ת"א על כך שהצעתה לא התקבלה במכרז בגלל התכנית הארכיטקטונית וכעת התכנית שונתה(...). כל אותו הזמן המשיכה הבניה להתקדם ע"י צוותים שעזריאלי הביא מקנדה ועבדו 24 שעות. השופטת ראתה את המגדלים הולכים ולובשים צורה והחליטה שלא יהיה זה סביר לעצור את הבניה (כפי שדרש עטיה). אז בסופו של דבר כל צווי המניעה הוסרו, עזריאלי פיצה את עטיה, העיריה פיצתה את אשטרום, ובא לציון גואל. מייד לאחר תום ההליך המשפטי ולקראת חנוכת הפרוייקט החליט עזריאלי למחוק כל זכר לקשר בין עטיה למגדלים ולכן שינה את השם המקורי של הפרוייקט לשם שמשקף רק (ודגש על "רק"!) את חלקו בחזון ובתכנון. עד כאן בתכניתנו "זכרונות מהניינטיז"...
דבר אחד בטוח
המגדלים האלה הפכו לנקודת ציון בזמן ובמרחב ולסמל עכשווי של תל אביב.
 

down under

New member
דבר אחד בטוח
המגדלים האלה הפכו לנקודת ציון בזמן ובמרחב ולסמל עכשווי של תל אביב.
רק בזכות הקניון וגם קצת הרכבת
אילולא הקניון שמחובר לתחנת רכבת צמודה, איש, כמעט, לא היה מתייחס למגדלים הללו. למעט קומץ "שרוטים" שמתעניינים בגורדי שחקים או ארכיטקטורה, אנשים לא היו מייחסים כה הרבה חשיבות למתחם הזה. שים לב, מגדל שער העיר ברמת גן גבוה הרבה יותר מעזריאלי. ההפרש עצמו הוא של גורד שחקים (כמעט 60 מ', כבניין בן כ-18 עד 20 קומות). ובכל זאת, כמה פעמים קראת פה בפורום על שאלה להגעה אל או משער העיר וכמה על עזריאלי. כמה פעמים שמעת את הביטוי 'מתחם עזריאלי' או 'קניון עזריאלי' לעומת כמה שמעת על 'שער העיר' (או על מגדל משה אביב או מגדל אוסיף אביב [שאלו הם שמותיו הנוספים של המגדל])? כמה כתבות קראת בעיתונות ובאתרי האינטרנט על שער העיר לעומת על עזריאלי (המתחם, לא האדם)? להערכתי יש יותר אנשים בארץ, ובהרבה, ששמעו על מגדלי עזריאלי ולא שמעו על מגדל שער העיר. וכאן מדובר עוד על המגדל הגבוה בארץ שחוץ מסעודיה ונסיכויות המפרץ הוא גם הכי גבוה במזרח התיכון (ובעת בנייתו היה הכי גבוה במזה"ת כולל סעודיה ונסיכויות המפרץ). מכאן, שכנראה לא רק המגדלים עשו זאת אלא השילוב של קניון מהגדולים בארץ, תחנת רכבת ונגישות קלה לציבור בכך שהוא על נתיבי איילון. כל הדברים גם יחד (וכמובן גם 3 מגדלים שבשעתם העגול היה הכי גבוה בארץ והמשולש היה השני בגובהו בארץ) הם שהפכו את הקומפלקס הזה לנקודת ציון ולסמל לעיר ת"א.
 
רק בזכות הקניון וגם קצת הרכבת
אילולא הקניון שמחובר לתחנת רכבת צמודה, איש, כמעט, לא היה מתייחס למגדלים הללו. למעט קומץ "שרוטים" שמתעניינים בגורדי שחקים או ארכיטקטורה, אנשים לא היו מייחסים כה הרבה חשיבות למתחם הזה. שים לב, מגדל שער העיר ברמת גן גבוה הרבה יותר מעזריאלי. ההפרש עצמו הוא של גורד שחקים (כמעט 60 מ', כבניין בן כ-18 עד 20 קומות). ובכל זאת, כמה פעמים קראת פה בפורום על שאלה להגעה אל או משער העיר וכמה על עזריאלי. כמה פעמים שמעת את הביטוי 'מתחם עזריאלי' או 'קניון עזריאלי' לעומת כמה שמעת על 'שער העיר' (או על מגדל משה אביב או מגדל אוסיף אביב [שאלו הם שמותיו הנוספים של המגדל])? כמה כתבות קראת בעיתונות ובאתרי האינטרנט על שער העיר לעומת על עזריאלי (המתחם, לא האדם)? להערכתי יש יותר אנשים בארץ, ובהרבה, ששמעו על מגדלי עזריאלי ולא שמעו על מגדל שער העיר. וכאן מדובר עוד על המגדל הגבוה בארץ שחוץ מסעודיה ונסיכויות המפרץ הוא גם הכי גבוה במזרח התיכון (ובעת בנייתו היה הכי גבוה במזה"ת כולל סעודיה ונסיכויות המפרץ). מכאן, שכנראה לא רק המגדלים עשו זאת אלא השילוב של קניון מהגדולים בארץ, תחנת רכבת ונגישות קלה לציבור בכך שהוא על נתיבי איילון. כל הדברים גם יחד (וכמובן גם 3 מגדלים שבשעתם העגול היה הכי גבוה בארץ והמשולש היה השני בגובהו בארץ) הם שהפכו את הקומפלקס הזה לנקודת ציון ולסמל לעיר ת"א.
יש לכך הסבר נוסף
עמית מציין בצדק שהמגדלים (עוד לפני הקמת המרובע) הפכו לסמל תל אביבי. אני זוכר את תחילת-אמצע הניינטיז כשהבניה טרם החלה. היו מעט מאד מגדלים בעיר ובעיקר באיזור עזריאלי של היום. לכן כאשר החלו להודיע על הפרוייקט המתוכנן ופרסמו את פרטיו בתקשורת (הדי פרימיטיבית אז...) מייד הבחנתי שעם השלמתו הפרוייקט יהיה מה שנקרא skyline dominator ויבלוט באופן דיספרופורציונלי על רקע הבניה הנמוכה שסביבו. זאת גם נוכח העובדה שלרגליו נמצא כביש מהיר שכמעט כל התנועה בגוש דן עוברת דרכו בזמן כלשהו. כמובן שהפרש הגובה בין האיילון לרחובות שסביב הפרוייקט גורם לאשליית גובה נוספת של המגדלים. ואכן המגדלים הפכו באופן אוטומטי למראה כל כך דומיננטי ומזוהה עם תל אביב, שהעיריה יצרה סמל עיר חדש (לצד הסמל המסורתי עם הכוכבים) עם קו הרקיע החדש ובמרכזו מגדלי עזריאלי. כמה שנים מאוחר יותר, כשנבנה מגדל שער העיר, כבר היו יותר מגדלים, וכמובן שמגדל שער העיר מרוחק יותר מהאיילון (לא בהרבה אבל מספיק כדי לפגוע באשליית הגובה) ונמצא בקצה שורה ארוכה של מגדלים גבוהים, כך שהוא פחות בולט בשטח למרות גובהו העצום. תוסיף לכך את היוקרה העצומה של כל דבר שקיים בתל אביב לעומת כל דבר שקיים ברמת גן, וגם את מה שכתבת לגבי הקניון (כי המון אנשים הולכים לקניון ורואים את המגדלים מקרוב, לעומת שער העיר שרק מי שעובד במקום מגיע אליו) ותקבל את התשובה לפער הפרסום בין שני הפרוייקטים. היום יש כבר דוגמה קיצונית לכך, מגדל אלקו היפה והמרשים שמלבד "השרוטים" איש לא מבחין בקיומו למרות שהוא המגדל השלישי בגובהו בתל אביב - פשוט משום שכיום יש כל כך הרבה מגדלים שכבר אין בכך חידוש.
 

amit1270

New member
יש לכך הסבר נוסף
עמית מציין בצדק שהמגדלים (עוד לפני הקמת המרובע) הפכו לסמל תל אביבי. אני זוכר את תחילת-אמצע הניינטיז כשהבניה טרם החלה. היו מעט מאד מגדלים בעיר ובעיקר באיזור עזריאלי של היום. לכן כאשר החלו להודיע על הפרוייקט המתוכנן ופרסמו את פרטיו בתקשורת (הדי פרימיטיבית אז...) מייד הבחנתי שעם השלמתו הפרוייקט יהיה מה שנקרא skyline dominator ויבלוט באופן דיספרופורציונלי על רקע הבניה הנמוכה שסביבו. זאת גם נוכח העובדה שלרגליו נמצא כביש מהיר שכמעט כל התנועה בגוש דן עוברת דרכו בזמן כלשהו. כמובן שהפרש הגובה בין האיילון לרחובות שסביב הפרוייקט גורם לאשליית גובה נוספת של המגדלים. ואכן המגדלים הפכו באופן אוטומטי למראה כל כך דומיננטי ומזוהה עם תל אביב, שהעיריה יצרה סמל עיר חדש (לצד הסמל המסורתי עם הכוכבים) עם קו הרקיע החדש ובמרכזו מגדלי עזריאלי. כמה שנים מאוחר יותר, כשנבנה מגדל שער העיר, כבר היו יותר מגדלים, וכמובן שמגדל שער העיר מרוחק יותר מהאיילון (לא בהרבה אבל מספיק כדי לפגוע באשליית הגובה) ונמצא בקצה שורה ארוכה של מגדלים גבוהים, כך שהוא פחות בולט בשטח למרות גובהו העצום. תוסיף לכך את היוקרה העצומה של כל דבר שקיים בתל אביב לעומת כל דבר שקיים ברמת גן, וגם את מה שכתבת לגבי הקניון (כי המון אנשים הולכים לקניון ורואים את המגדלים מקרוב, לעומת שער העיר שרק מי שעובד במקום מגיע אליו) ותקבל את התשובה לפער הפרסום בין שני הפרוייקטים. היום יש כבר דוגמה קיצונית לכך, מגדל אלקו היפה והמרשים שמלבד "השרוטים" איש לא מבחין בקיומו למרות שהוא המגדל השלישי בגובהו בתל אביב - פשוט משום שכיום יש כל כך הרבה מגדלים שכבר אין בכך חידוש.
בדיוק. קובי שים לב שבכל סרט או קליפ
שעוסק בתל אביב המגדלים האלה מככבים. זה לא קשור לקניון ולא לתחנת הרכבת. המגדלים האלה הם כמו התאומים ז"ל בניו יורק - נקודת ציון פוטוגנית להפליא. האפקט הפסיכולוגי שלהם עשה לדעתי שינוי עצום בתפישה של תל אביב כעיר גדולה "אמיתית".
 

down under

New member
יש לכך הסבר נוסף
עמית מציין בצדק שהמגדלים (עוד לפני הקמת המרובע) הפכו לסמל תל אביבי. אני זוכר את תחילת-אמצע הניינטיז כשהבניה טרם החלה. היו מעט מאד מגדלים בעיר ובעיקר באיזור עזריאלי של היום. לכן כאשר החלו להודיע על הפרוייקט המתוכנן ופרסמו את פרטיו בתקשורת (הדי פרימיטיבית אז...) מייד הבחנתי שעם השלמתו הפרוייקט יהיה מה שנקרא skyline dominator ויבלוט באופן דיספרופורציונלי על רקע הבניה הנמוכה שסביבו. זאת גם נוכח העובדה שלרגליו נמצא כביש מהיר שכמעט כל התנועה בגוש דן עוברת דרכו בזמן כלשהו. כמובן שהפרש הגובה בין האיילון לרחובות שסביב הפרוייקט גורם לאשליית גובה נוספת של המגדלים. ואכן המגדלים הפכו באופן אוטומטי למראה כל כך דומיננטי ומזוהה עם תל אביב, שהעיריה יצרה סמל עיר חדש (לצד הסמל המסורתי עם הכוכבים) עם קו הרקיע החדש ובמרכזו מגדלי עזריאלי. כמה שנים מאוחר יותר, כשנבנה מגדל שער העיר, כבר היו יותר מגדלים, וכמובן שמגדל שער העיר מרוחק יותר מהאיילון (לא בהרבה אבל מספיק כדי לפגוע באשליית הגובה) ונמצא בקצה שורה ארוכה של מגדלים גבוהים, כך שהוא פחות בולט בשטח למרות גובהו העצום. תוסיף לכך את היוקרה העצומה של כל דבר שקיים בתל אביב לעומת כל דבר שקיים ברמת גן, וגם את מה שכתבת לגבי הקניון (כי המון אנשים הולכים לקניון ורואים את המגדלים מקרוב, לעומת שער העיר שרק מי שעובד במקום מגיע אליו) ותקבל את התשובה לפער הפרסום בין שני הפרוייקטים. היום יש כבר דוגמה קיצונית לכך, מגדל אלקו היפה והמרשים שמלבד "השרוטים" איש לא מבחין בקיומו למרות שהוא המגדל השלישי בגובהו בתל אביב - פשוט משום שכיום יש כל כך הרבה מגדלים שכבר אין בכך חידוש.
לא לגמרי מסכים (כלומר לא מצב של לגמרי לא
מסכים איתך אלא רק לא לגמרי מסכים, כלומר מסכים חלקית ביותר). כל מה שכתבת עובדתית הוא די נכון אבל להערכתי הניתוח לא הכי נכון ואנסה לנמק. אזור מתחם הבורסה היה בשנת 98', השנה בה החלו שני מגדלי עזריאלי הראשונים לתפוס גובה כלשהו (בניית שני הראשונים הושלמה באמצע 99', הבניה ממש החלה בשלהי 96' אבל בשנה הראשונה היתה רק הריסת מבנים קיימים + דיפון + חפירה + יציקת הבסיס [בין היציקה לשאר העבודה חייבים לבצע הפסקה של כחודש עד חודשיים על מנת לוודא שהיציקה של הבסיס תפסה כמו שצריך]). עד שלהי 97' הגובה של השלד של שני הבניינים היה הרבה פחות משל בניין בן 10 קומות. בקיצור, עד ראשית או אמצע 98' הקומפלקס עוד לא היה משהו שהציבור רואה אותו בעין כמעין מפלצת או משהו גרנדיוזי אחר. ובשנת 97' או 98' כבר היו מלא מגדלים בבורסה בר"ג ואני זוכר את התחושה, לא רק שלי, אלא של המון אנשים (בעיקר כאלו שבאו ברכבת לת"א מהצפון [יצא לי לא אחת ולא שתיים]) שהמתחם הזה הוא מעין מנהטן לעניים או מנהטן בזעיר אנפין. מה רוצה לאמר בזאת? שה-skyline הדומיננטי היה קיים כבר קודם והוא היה של מתחם הבורסה. מתחם הבורסה צמוד לרכבת מרכז, צמוד לאיילון כך שכל תל אביבי, כמעט, וכל ישראלי, כמעט, יצא להם לנסוע בנתיבי איילון ואי אפשר היה לפספס את הרושם העז של גורדי השחקים של בורסת ר"ג. כל מה שכתבת היה נכון שבעתיים על מגדל שלום. הוא בנוי בלב אזור של בניה נמוכה מאד (היום כבר לא נכון כל כך, כי במרחק של פחות מ-5 דקות הליכה יש כבר היום 8 גורדי שחקים בגובה שלו +-). אין ילד שנולד פה לפני שנת 72', כמעט, שהוריו לא לקחו אותו למצפה ולמוזיאון השעווה ולמיני לונה פארק שהיה על הגג של קומה 2. ובכל זאת מגדל שלום לא הפך לסמל של תל אביב. אני טוען שהסיבה העיקרית היא תרבות הקניונים שאותה הביא לארץ דוד עזריאלי, כמה אירוני, וכן תחנת הרכבת שהנגישה את הקניון לכמעט מחצית מתושבי המדינה וכן המיקום על האיילון של שלושת המגדלים (בתחילה של שניים). באופן תת הכרתי יש למרבית הציבור תחושה שכשהוא הולך לקניון עזריאלי הוא בעצם הולך לקניון שגודלו הוא של מגדל בן 50 קומות. התפיסה התת הכרתית הזו במוחם של כמה מליוני תושבי ישראל שביקרו שם, וכמובן שבמוחם של קברניטי העיריה, היא היא שעשתה את הקומפלקס הזה לאייקון. יותר מאשר עצם קיומם של שלושת המגדלים הענקיים הללו. ואגב, רצוי לאמר שנות ה-90 ולא ניינטיז. בכל זאת שפת הדיבור היא עברית ולא אנגלית. בעיני זו קרתנות (פרובינציאליות מגעילה שנובעת מכל מני פרסומאים שמכניסים בכח את הדיבור באנגלית). מדוע שלא תאמר זאת באיטלקית או ספרדית או גרמנית? מדוע האנגלית???
 

amit1270

New member
לא לגמרי מסכים (כלומר לא מצב של לגמרי לא
מסכים איתך אלא רק לא לגמרי מסכים, כלומר מסכים חלקית ביותר). כל מה שכתבת עובדתית הוא די נכון אבל להערכתי הניתוח לא הכי נכון ואנסה לנמק. אזור מתחם הבורסה היה בשנת 98', השנה בה החלו שני מגדלי עזריאלי הראשונים לתפוס גובה כלשהו (בניית שני הראשונים הושלמה באמצע 99', הבניה ממש החלה בשלהי 96' אבל בשנה הראשונה היתה רק הריסת מבנים קיימים + דיפון + חפירה + יציקת הבסיס [בין היציקה לשאר העבודה חייבים לבצע הפסקה של כחודש עד חודשיים על מנת לוודא שהיציקה של הבסיס תפסה כמו שצריך]). עד שלהי 97' הגובה של השלד של שני הבניינים היה הרבה פחות משל בניין בן 10 קומות. בקיצור, עד ראשית או אמצע 98' הקומפלקס עוד לא היה משהו שהציבור רואה אותו בעין כמעין מפלצת או משהו גרנדיוזי אחר. ובשנת 97' או 98' כבר היו מלא מגדלים בבורסה בר"ג ואני זוכר את התחושה, לא רק שלי, אלא של המון אנשים (בעיקר כאלו שבאו ברכבת לת"א מהצפון [יצא לי לא אחת ולא שתיים]) שהמתחם הזה הוא מעין מנהטן לעניים או מנהטן בזעיר אנפין. מה רוצה לאמר בזאת? שה-skyline הדומיננטי היה קיים כבר קודם והוא היה של מתחם הבורסה. מתחם הבורסה צמוד לרכבת מרכז, צמוד לאיילון כך שכל תל אביבי, כמעט, וכל ישראלי, כמעט, יצא להם לנסוע בנתיבי איילון ואי אפשר היה לפספס את הרושם העז של גורדי השחקים של בורסת ר"ג. כל מה שכתבת היה נכון שבעתיים על מגדל שלום. הוא בנוי בלב אזור של בניה נמוכה מאד (היום כבר לא נכון כל כך, כי במרחק של פחות מ-5 דקות הליכה יש כבר היום 8 גורדי שחקים בגובה שלו +-). אין ילד שנולד פה לפני שנת 72', כמעט, שהוריו לא לקחו אותו למצפה ולמוזיאון השעווה ולמיני לונה פארק שהיה על הגג של קומה 2. ובכל זאת מגדל שלום לא הפך לסמל של תל אביב. אני טוען שהסיבה העיקרית היא תרבות הקניונים שאותה הביא לארץ דוד עזריאלי, כמה אירוני, וכן תחנת הרכבת שהנגישה את הקניון לכמעט מחצית מתושבי המדינה וכן המיקום על האיילון של שלושת המגדלים (בתחילה של שניים). באופן תת הכרתי יש למרבית הציבור תחושה שכשהוא הולך לקניון עזריאלי הוא בעצם הולך לקניון שגודלו הוא של מגדל בן 50 קומות. התפיסה התת הכרתית הזו במוחם של כמה מליוני תושבי ישראל שביקרו שם, וכמובן שבמוחם של קברניטי העיריה, היא היא שעשתה את הקומפלקס הזה לאייקון. יותר מאשר עצם קיומם של שלושת המגדלים הענקיים הללו. ואגב, רצוי לאמר שנות ה-90 ולא ניינטיז. בכל זאת שפת הדיבור היא עברית ולא אנגלית. בעיני זו קרתנות (פרובינציאליות מגעילה שנובעת מכל מני פרסומאים שמכניסים בכח את הדיבור באנגלית). מדוע שלא תאמר זאת באיטלקית או ספרדית או גרמנית? מדוע האנגלית???
לגבי קו הרקיע (סקייליין) -
אין מה להשוות בין מגדלי עזריאלי למתחם הבורסה, ולא רק בגלל הגובה. יש במגדלי עזריאלי מונומנטליות וסמליות שאי אפשר למצוא במתחם הבורסה המבולגן. ההשוואה למגדל שלום היא די צודקת, אבל זה בדיוק ההבדל בין תל אביב של שנות ה-70, שבה מגדל שלום היה המגדל הדומיננטי לתל אביב של שנות ה-2000 שבהן מגדלי עזריאלי נטלו את הבכורה. אפילו מגדל אביב הגבוה הרבה יותר לא הצליח לקחת את זה מהם וגם לא המגדלים שנבנו מאוחר יותר לאורך ציר האיילון. מגדלי עזריאלי הם סמל של תל אביב כמו מגדל דוד (למעשה צריח של מסגד שנבנה בראש המצודה) בירושלים. זה לא קשור לגובה או למה שיש מתחת. זה משהו הרבה יותר חזק.
 
לגבי קו הרקיע (סקייליין) -
אין מה להשוות בין מגדלי עזריאלי למתחם הבורסה, ולא רק בגלל הגובה. יש במגדלי עזריאלי מונומנטליות וסמליות שאי אפשר למצוא במתחם הבורסה המבולגן. ההשוואה למגדל שלום היא די צודקת, אבל זה בדיוק ההבדל בין תל אביב של שנות ה-70, שבה מגדל שלום היה המגדל הדומיננטי לתל אביב של שנות ה-2000 שבהן מגדלי עזריאלי נטלו את הבכורה. אפילו מגדל אביב הגבוה הרבה יותר לא הצליח לקחת את זה מהם וגם לא המגדלים שנבנו מאוחר יותר לאורך ציר האיילון. מגדלי עזריאלי הם סמל של תל אביב כמו מגדל דוד (למעשה צריח של מסגד שנבנה בראש המצודה) בירושלים. זה לא קשור לגובה או למה שיש מתחת. זה משהו הרבה יותר חזק.
הוא שאמרתי, אין קשר לגובה
יש קשר למאסיביות (שלושתם יוצרים מעין סוג של חומה כלשהי), יש קשר למיקום של מרכז ת"א מבחינת צפון-דרום ומזרח-מערב (ת"א נמשכת לעוד שניים עד שלושה ק"מ מזרחה). אבל, הטענה העיקרית שלי היא שזה בזכות הקניון ובזכות זה שהקניון נגיש לכל המדינה בכך שהוא צמוד לרכבת וצמוד לאוטוסטרדה המרכזית של המדינה (כביש 20 שהוא המשך טבעי לכבישים 1, 2 ו-5). אני טוען, טענה שאי אפשר להוכיחהּ, שאם לא היה לא קניון ולא תחנת רכבת, אלא "סתם" רק את שלושת המגדלים הם לא היו כזה סמל. לפחות הם לא היו מושכים קהל רב. שים לב באמת לשרשורי ההכוונה. שים לב כמה שואלים על איך להגיע לעזריאלי או איך להגיע מעזריאלי להכא או להתם. אנשים פשוט סתם הולכים לשוטט שם בקניון. בהמונים כל יום.
 
לגבי קו הרקיע (סקייליין) -
אין מה להשוות בין מגדלי עזריאלי למתחם הבורסה, ולא רק בגלל הגובה. יש במגדלי עזריאלי מונומנטליות וסמליות שאי אפשר למצוא במתחם הבורסה המבולגן. ההשוואה למגדל שלום היא די צודקת, אבל זה בדיוק ההבדל בין תל אביב של שנות ה-70, שבה מגדל שלום היה המגדל הדומיננטי לתל אביב של שנות ה-2000 שבהן מגדלי עזריאלי נטלו את הבכורה. אפילו מגדל אביב הגבוה הרבה יותר לא הצליח לקחת את זה מהם וגם לא המגדלים שנבנו מאוחר יותר לאורך ציר האיילון. מגדלי עזריאלי הם סמל של תל אביב כמו מגדל דוד (למעשה צריח של מסגד שנבנה בראש המצודה) בירושלים. זה לא קשור לגובה או למה שיש מתחת. זה משהו הרבה יותר חזק.
אבל מה לעשות שקו רקיע (skyline) זה דבר
שלא מעניין את רוב הציבור ולא מזיז לרוב הציבור. אם מקום מסויים הוא לא מושך קהל בכמויות גדולות, אז גם אם יהיה בגובה בורג' דובאי (מצטער אני לא אתן את הכבוד לאדם שאני דווקא רוחש לו המון בוז, והוא האמיר של אבו דאבי ולכן אני לא משתמש בשם החדש של המגדל שהוא על שמו) הוא לא יכנס לתודעה ו/או לתת ההכרה הציבורית המשותפת. ואגב, שים לב לדעת הקהל בישראל, היא די מתעבת גורדי שחקים. ראה סקרים, ראה טוקבקים בכל כתבה באתר אינטרנטי על בניית מגדל חדש היכן שהוא. הציבור רואה במגדלים דבר שפוגע בנוף האורבני, דבר מנוכר ששייך למאיון העליון והאלפיון העליון (ראה איך מדברים בציבור על מגדלי אקירוב, למשל). אין פירגון ציבורי לגורדי שחקים בישראל. מדוע עזריאלי לא ככה? (המתחם לא האדם) מהסיבה הפשוטה שהוא כביכול כן שייך לכולם. הקניון שלו הוא גם ציבורי וגם די עממי (המחירים שם מעולם לא היו יקרים, להבדיל מקניון גן העיר שבשנים הראשונות היה סוג של קניון יוקרה [גן העיר שצמוד לעירית ת"א]) וגם קל מאוד להגיע אליו. בין אם אתה בפרייבט (נתיבי איילון, דרך השלום, דרך בגין) ובין אם ברכבת או באחד מ-50 קווי האוטובוס הציבוריים שחולפים בצמוד למקום.
 
לא לגמרי מסכים (כלומר לא מצב של לגמרי לא
מסכים איתך אלא רק לא לגמרי מסכים, כלומר מסכים חלקית ביותר). כל מה שכתבת עובדתית הוא די נכון אבל להערכתי הניתוח לא הכי נכון ואנסה לנמק. אזור מתחם הבורסה היה בשנת 98', השנה בה החלו שני מגדלי עזריאלי הראשונים לתפוס גובה כלשהו (בניית שני הראשונים הושלמה באמצע 99', הבניה ממש החלה בשלהי 96' אבל בשנה הראשונה היתה רק הריסת מבנים קיימים + דיפון + חפירה + יציקת הבסיס [בין היציקה לשאר העבודה חייבים לבצע הפסקה של כחודש עד חודשיים על מנת לוודא שהיציקה של הבסיס תפסה כמו שצריך]). עד שלהי 97' הגובה של השלד של שני הבניינים היה הרבה פחות משל בניין בן 10 קומות. בקיצור, עד ראשית או אמצע 98' הקומפלקס עוד לא היה משהו שהציבור רואה אותו בעין כמעין מפלצת או משהו גרנדיוזי אחר. ובשנת 97' או 98' כבר היו מלא מגדלים בבורסה בר"ג ואני זוכר את התחושה, לא רק שלי, אלא של המון אנשים (בעיקר כאלו שבאו ברכבת לת"א מהצפון [יצא לי לא אחת ולא שתיים]) שהמתחם הזה הוא מעין מנהטן לעניים או מנהטן בזעיר אנפין. מה רוצה לאמר בזאת? שה-skyline הדומיננטי היה קיים כבר קודם והוא היה של מתחם הבורסה. מתחם הבורסה צמוד לרכבת מרכז, צמוד לאיילון כך שכל תל אביבי, כמעט, וכל ישראלי, כמעט, יצא להם לנסוע בנתיבי איילון ואי אפשר היה לפספס את הרושם העז של גורדי השחקים של בורסת ר"ג. כל מה שכתבת היה נכון שבעתיים על מגדל שלום. הוא בנוי בלב אזור של בניה נמוכה מאד (היום כבר לא נכון כל כך, כי במרחק של פחות מ-5 דקות הליכה יש כבר היום 8 גורדי שחקים בגובה שלו +-). אין ילד שנולד פה לפני שנת 72', כמעט, שהוריו לא לקחו אותו למצפה ולמוזיאון השעווה ולמיני לונה פארק שהיה על הגג של קומה 2. ובכל זאת מגדל שלום לא הפך לסמל של תל אביב. אני טוען שהסיבה העיקרית היא תרבות הקניונים שאותה הביא לארץ דוד עזריאלי, כמה אירוני, וכן תחנת הרכבת שהנגישה את הקניון לכמעט מחצית מתושבי המדינה וכן המיקום על האיילון של שלושת המגדלים (בתחילה של שניים). באופן תת הכרתי יש למרבית הציבור תחושה שכשהוא הולך לקניון עזריאלי הוא בעצם הולך לקניון שגודלו הוא של מגדל בן 50 קומות. התפיסה התת הכרתית הזו במוחם של כמה מליוני תושבי ישראל שביקרו שם, וכמובן שבמוחם של קברניטי העיריה, היא היא שעשתה את הקומפלקס הזה לאייקון. יותר מאשר עצם קיומם של שלושת המגדלים הענקיים הללו. ואגב, רצוי לאמר שנות ה-90 ולא ניינטיז. בכל זאת שפת הדיבור היא עברית ולא אנגלית. בעיני זו קרתנות (פרובינציאליות מגעילה שנובעת מכל מני פרסומאים שמכניסים בכח את הדיבור באנגלית). מדוע שלא תאמר זאת באיטלקית או ספרדית או גרמנית? מדוע האנגלית???
לגבי מגדל שלום
בשנת 2000 התחלתי להגיע פעם-פעמיים בשבוע לבניין באיזור דרך קיבוץ גלויות ולעלות לקומות 6-7. מהחלונות נשקף נוף לכיוון הים אבל גם לכיוון צפון - לאיזור קצה שדרות רוטשילד ויהודה הלוי. כשהתחלתי להגיע לשם עמד מגדל שלום בבדידות מזהרת כאשר סביבו לא היה כלום והוא נראה מונומנטלי. כיום כעבור 11 שנה בלבד המגדל למעשה נבלע בשורה (כך זה נראה מהזווית שלי) של מגדלים באותו גובה בקירוב, וכלל לא ניתן להבחין בו במבט חטוף. מה גם שמשמאל לאותה שורה מתנשא מגדל נחושתן (הקרוי בטעות "מגדל נווה צדק") ומגמד את כל האחרים. וכמובן שבעוד 11 שנים נוספות יתנשאו באותו איזור 10-15 מגדלים נוספים שיטשטשו לחלוטין את מגדל שלום ויעלימו אותו.
 

down under

New member
לגבי מגדל שלום
בשנת 2000 התחלתי להגיע פעם-פעמיים בשבוע לבניין באיזור דרך קיבוץ גלויות ולעלות לקומות 6-7. מהחלונות נשקף נוף לכיוון הים אבל גם לכיוון צפון - לאיזור קצה שדרות רוטשילד ויהודה הלוי. כשהתחלתי להגיע לשם עמד מגדל שלום בבדידות מזהרת כאשר סביבו לא היה כלום והוא נראה מונומנטלי. כיום כעבור 11 שנה בלבד המגדל למעשה נבלע בשורה (כך זה נראה מהזווית שלי) של מגדלים באותו גובה בקירוב, וכלל לא ניתן להבחין בו במבט חטוף. מה גם שמשמאל לאותה שורה מתנשא מגדל נחושתן (הקרוי בטעות "מגדל נווה צדק") ומגמד את כל האחרים. וכמובן שבעוד 11 שנים נוספות יתנשאו באותו איזור 10-15 מגדלים נוספים שיטשטשו לחלוטין את מגדל שלום ויעלימו אותו.
לא טעות ולא נעליים (לגבי מגדל נווה צדק)
כך דייריו קוראים לו, כך קוראים לו מתווכים שמנסים למכור/להשכיר דירות במגדל, כך קורא לו כל הציבור. גם בויקיפדיה כתוב מגדל נווה צדק. נסה בבקשה להכניס ערך שגוי במכוון בויקיפדיה וישר תראה שתוך פחות מכמה שעות ימחקו את הטעות שלך. אה, כן. אחד מגדולי היקהפוצים שאני מכיר הוא danezeq שכמדומני עורך את אתר 'תל אביב במבט חדש'. גם שם הוא קורא למגדל בשם מגדל נווה צדק, בנוסף לשם מגדל נחושתן. המגדל ממש נוגע בבתים הכי דרומיים של נווה צדק. יותר נכון המגרש עליו הוא בנוי, בשטח של דונמים אחדים, הקצה הצפוני של המגרש עצמו גובל ממש בבתים הכי דרומיים של נווה צדק. ואם כל העולם ואשתו קורא לו בשם מגדל נווה צדק ואכן כל העולם ואשתו או כל העולם וגם גיסתו קוראים לו כך סימן שזהו שמו.
 
לא טעות ולא נעליים (לגבי מגדל נווה צדק)
כך דייריו קוראים לו, כך קוראים לו מתווכים שמנסים למכור/להשכיר דירות במגדל, כך קורא לו כל הציבור. גם בויקיפדיה כתוב מגדל נווה צדק. נסה בבקשה להכניס ערך שגוי במכוון בויקיפדיה וישר תראה שתוך פחות מכמה שעות ימחקו את הטעות שלך. אה, כן. אחד מגדולי היקהפוצים שאני מכיר הוא danezeq שכמדומני עורך את אתר 'תל אביב במבט חדש'. גם שם הוא קורא למגדל בשם מגדל נווה צדק, בנוסף לשם מגדל נחושתן. המגדל ממש נוגע בבתים הכי דרומיים של נווה צדק. יותר נכון המגרש עליו הוא בנוי, בשטח של דונמים אחדים, הקצה הצפוני של המגרש עצמו גובל ממש בבתים הכי דרומיים של נווה צדק. ואם כל העולם ואשתו קורא לו בשם מגדל נווה צדק ואכן כל העולם ואשתו או כל העולם וגם גיסתו קוראים לו כך סימן שזהו שמו.
זה כינוי עממי בלבד
וכמובן שהוא משמש את המתווכים, שרוצים ליהנות מיוקרתו של השם "נווה צדק". הם רוצים למכור! אילו יכלו היו קוראים לו "מגדל ארסוף". אבל זה לא שם המגדל. המגדל גם אינו נמצא בנווה צדק, מעולם לא היה בנווה צדק, המגרש שלו מעולם - בשום תאריך ב-124 השנה הרלבנטיות - לא היה חלק מנווה צדק, והמגדל לא "נוגע" בשום בית של נווה צדק. אבל זה נושא נפרד משמו האמיתי של המגדל, שהוא מגדל נחושתן ולא מגדל נווה צדק. הדבר דומה כמובן לתחנת רכבת מרכז הנקראת בפי רבים "רכבת צפון" למרות שמעולם לא נקראה כך מאז הקמתה ועד היום. העובדה שכינוי עממי השתרש אינה הופכת אותו לשם האמיתי של התחנה. וכמובן העובדה שבתקשורת (כולל אתרי אינטרנט כמו ויקיפדיה ותל אביב במבט חדש) מכנים אותו "מגדל נווה צדק" אינה מעלה ואינה מורידה. התקשורת משתמשת גם במושג השגוי "מזרח ירושלים" (לשכונות כמו גילה ורמות) ובמושג השגוי "פעילי זכויות אדם". אין כל קשר בין המונחים הרווחים בתקשורת לבין המציאות. שים לב קובי, מגדלי "ווייט סיטי רזידנס" נקראו בתקופה מסויימת של השיווק "נווה צדק על הים". כאן ההטעיה כפולה: הם גם לא נמצאים על הים, וגם לא נמצאים בנווה צדק. למעשה מגדלים אלה רחוקים יותר מנווה צדק מאשר מגדל נחושתן. כיום מכנים אותם בתקשורת גם "מגדלי יצחק אלחנן", ולדעתי גם זה אינו שמם האמיתי.
 

down under

New member
זה כינוי עממי בלבד
וכמובן שהוא משמש את המתווכים, שרוצים ליהנות מיוקרתו של השם "נווה צדק". הם רוצים למכור! אילו יכלו היו קוראים לו "מגדל ארסוף". אבל זה לא שם המגדל. המגדל גם אינו נמצא בנווה צדק, מעולם לא היה בנווה צדק, המגרש שלו מעולם - בשום תאריך ב-124 השנה הרלבנטיות - לא היה חלק מנווה צדק, והמגדל לא "נוגע" בשום בית של נווה צדק. אבל זה נושא נפרד משמו האמיתי של המגדל, שהוא מגדל נחושתן ולא מגדל נווה צדק. הדבר דומה כמובן לתחנת רכבת מרכז הנקראת בפי רבים "רכבת צפון" למרות שמעולם לא נקראה כך מאז הקמתה ועד היום. העובדה שכינוי עממי השתרש אינה הופכת אותו לשם האמיתי של התחנה. וכמובן העובדה שבתקשורת (כולל אתרי אינטרנט כמו ויקיפדיה ותל אביב במבט חדש) מכנים אותו "מגדל נווה צדק" אינה מעלה ואינה מורידה. התקשורת משתמשת גם במושג השגוי "מזרח ירושלים" (לשכונות כמו גילה ורמות) ובמושג השגוי "פעילי זכויות אדם". אין כל קשר בין המונחים הרווחים בתקשורת לבין המציאות. שים לב קובי, מגדלי "ווייט סיטי רזידנס" נקראו בתקופה מסויימת של השיווק "נווה צדק על הים". כאן ההטעיה כפולה: הם גם לא נמצאים על הים, וגם לא נמצאים בנווה צדק. למעשה מגדלים אלה רחוקים יותר מנווה צדק מאשר מגדל נחושתן. כיום מכנים אותם בתקשורת גם "מגדלי יצחק אלחנן", ולדעתי גם זה אינו שמם האמיתי.
להבדיל, רכבת צפון לא מופיעה כערך בויקיפדיה
בעוד שמגדל נווה צדק כן מופיע. וסלח לי, רק לפני חודשיים הלכתי שם ברגל. המגרש של הבניין נוגע גם נוגע, ראס בן אמו נוגע, בקצה של הבתים שברחוב שלוש. מרחק הליכה של דקה וחצי הליכה של זקן צולע או 10 שניות של אדם נמרץ וספורטיבי. ועשר שניות הליכה של משהו ממשהו אחר, כן, המשהו האחר הוא המשכו הטבעי של המקום שלקח 10 שניות ללכת ממנו. מי קובע מהו שמו ה"אמיתי" של מבנה מסויים? אך ורק ורק ואך היזם שלו ולכל היותר אחרי שהוא אוכלס אזי בעלי הנכס. הם אלו שזכותם החוקית והמוסרית לקבוע שם למבנה שלהם. אנא תראה לי רישומים שבהם היזם לא קרא למגדל בשם מגדל נחושתן.
 

nitsansh

New member
להבדיל, רכבת צפון לא מופיעה כערך בויקיפדיה
בעוד שמגדל נווה צדק כן מופיע. וסלח לי, רק לפני חודשיים הלכתי שם ברגל. המגרש של הבניין נוגע גם נוגע, ראס בן אמו נוגע, בקצה של הבתים שברחוב שלוש. מרחק הליכה של דקה וחצי הליכה של זקן צולע או 10 שניות של אדם נמרץ וספורטיבי. ועשר שניות הליכה של משהו ממשהו אחר, כן, המשהו האחר הוא המשכו הטבעי של המקום שלקח 10 שניות ללכת ממנו. מי קובע מהו שמו ה"אמיתי" של מבנה מסויים? אך ורק ורק ואך היזם שלו ולכל היותר אחרי שהוא אוכלס אזי בעלי הנכס. הם אלו שזכותם החוקית והמוסרית לקבוע שם למבנה שלהם. אנא תראה לי רישומים שבהם היזם לא קרא למגדל בשם מגדל נחושתן.
ויקיפדיה זה בטח לא מקור מוסמך לשמות
 

nitsansh

New member
להבדיל, רכבת צפון לא מופיעה כערך בויקיפדיה
בעוד שמגדל נווה צדק כן מופיע. וסלח לי, רק לפני חודשיים הלכתי שם ברגל. המגרש של הבניין נוגע גם נוגע, ראס בן אמו נוגע, בקצה של הבתים שברחוב שלוש. מרחק הליכה של דקה וחצי הליכה של זקן צולע או 10 שניות של אדם נמרץ וספורטיבי. ועשר שניות הליכה של משהו ממשהו אחר, כן, המשהו האחר הוא המשכו הטבעי של המקום שלקח 10 שניות ללכת ממנו. מי קובע מהו שמו ה"אמיתי" של מבנה מסויים? אך ורק ורק ואך היזם שלו ולכל היותר אחרי שהוא אוכלס אזי בעלי הנכס. הם אלו שזכותם החוקית והמוסרית לקבוע שם למבנה שלהם. אנא תראה לי רישומים שבהם היזם לא קרא למגדל בשם מגדל נחושתן.
סתם לשם הניסיון... שיניתי את שם הערך
בויקיפדיה ונראה מתי (אם בכלל) ישנו אותו בחזרה...
 

down under

New member
סתם לשם הניסיון... שיניתי את שם הערך
בויקיפדיה ונראה מתי (אם בכלל) ישנו אותו בחזרה...
הבוקר בסביבות השעה 4 זה שונה בחזרה
להיות 'מגדל נווה צדק' ונמחק לחלוטין הביטוי 'מגדל נחושתן'. ואני עדיין מצפה מפארק דה חשאיות מוגזמת להראות מקום בו רשום מגדל נחושתן. הרי גם באמפוריס, שזה ה"תנ"ך" של גורדי השחקים כתוב מגדל נווה צדק.
 

nitsansh

New member
הבוקר בסביבות השעה 4 זה שונה בחזרה
להיות 'מגדל נווה צדק' ונמחק לחלוטין הביטוי 'מגדל נחושתן'. ואני עדיין מצפה מפארק דה חשאיות מוגזמת להראות מקום בו רשום מגדל נחושתן. הרי גם באמפוריס, שזה ה"תנ"ך" של גורדי השחקים כתוב מגדל נווה צדק.
האתר שהעורך מפנה אליו אינו רשמי
אבל אם אין עדות ממקור מוסמך כלשהו, אי אפשר לשנות... אגב... הערך באנגלית עדיין לא שונה בחזרה..
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה