זה מה יש. אם תמצא משהו טוב יותר תודיע לי
קטן מקו ת"א - רשל"צ מערב
- פותח הנושא דניאל בוכמן
- פורסם בתאריך
- מצב
בספרדית צריך להיות TSOMET JOLON
ניצן cocos
Member
תיקון :
ספרדית tzomet jolon. j=ח go=גו tz=צ במרכז אמריקה t=ת z=ס
מסכים
התחנה אכן מתוכננן להיות תחנת מעבר ראשית באזור
צומת הדרכים הזו משמשת מזמן כתחנת החלפה בין קווי אוטובוסים לכיוונים שונים. בעתיד מתוכנן לקום בה מסוף אוטובוסים (אחד המסופים החדשים שיחליפו את התמח"ת שתיסגר) וגם הקו הירוק של הרכבת הקלה יעבור ממש מתחת לרציפי תחנת הרכבת הכבדה. ולכן דווקא השם "צומת" מתאים לתחנה הספציפית הזו בול.
Ccyclist
Well-known member
על קו רכבת בודד (או איטי+אקספרס) זה לא נחשב
בתחנות רכבת רבות יש חניון, אוטובוסים וכו'. בבנייני האומה תהיה רק"ל, וכך גם בשלום. זה לא הופך אותן לצמתי רכבת.
מה שהופך צומת לצומת, זה היותה צומת.
צומת הדרכים הספציפית הזאת מוכרת ככזאת לא בתיאוריה אלא הלכה למעשה, ומזה עשרות שנים. אין ולא יהיה לה שם מתאים יותר, ללא שום קשר להיעדר "צומת רכבות" במקום. זהו מוקד תחבורתי חשוב המוכר בשמו הוותיק "צומת חולון". לכל מי שגר או עובר באזור, מיד נופל האסימון על מה בדיוק מדובר למשמע השם הזה. ועם כל הכבוד לתיירים, אין סיבה לשנות בדיעבד שמות גיאוגרפיים קיימים, ברורים ונוחים רק כדי שלהם יהיה עוד יותר נוח. לישראלים לעומת זאת אין שום הרגלים מהסוג שתיארת.
אין צורך לשנות את השם אלא רק את התעתיק הלטינימה שהופך צומת לצומת, זה היותה צומת.
צומת הדרכים הספציפית הזאת מוכרת ככזאת לא בתיאוריה אלא הלכה למעשה, ומזה עשרות שנים. אין ולא יהיה לה שם מתאים יותר, ללא שום קשר להיעדר "צומת רכבות" במקום. זהו מוקד תחבורתי חשוב המוכר בשמו הוותיק "צומת חולון". לכל מי שגר או עובר באזור, מיד נופל האסימון על מה בדיוק מדובר למשמע השם הזה. ועם כל הכבוד לתיירים, אין סיבה לשנות בדיעבד שמות גיאוגרפיים קיימים, ברורים ונוחים רק כדי שלהם יהיה עוד יותר נוח. לישראלים לעומת זאת אין שום הרגלים מהסוג שתיארת.
קטן מקו ת"א - רשל"צ מערב
אתמול הורכבו השלטים אשר נושאים את שם התחנה, ברציפי התחנה שבצומת חולון. בסופו של דבר - שם התחנה הוא "צומת חולון" ולא שער חולון. אשתדל לקפוץ לצלם שם בימים הקרובים.
תודה רבה על העדכון, דניאל!קטן מקו ת"א - רשל"צ מערב
אתמול הורכבו השלטים אשר נושאים את שם התחנה, ברציפי התחנה שבצומת חולון. בסופו של דבר - שם התחנה הוא "צומת חולון" ולא שער חולון. אשתדל לקפוץ לצלם שם בימים הקרובים.
מעניין מתי יתחילו כבר בנסיעות מבחן של רכבות נוסעים בקו...
stratomaximus
New member
תודה רבה על העדכוןקטן מקו ת"א - רשל"צ מערב
אתמול הורכבו השלטים אשר נושאים את שם התחנה, ברציפי התחנה שבצומת חולון. בסופו של דבר - שם התחנה הוא "צומת חולון" ולא שער חולון. אשתדל לקפוץ לצלם שם בימים הקרובים.
איליה קוגן
New member
תודה על החדשות הטובות! זה שם הרבה יותר מתאים.קטן מקו ת"א - רשל"צ מערב
אתמול הורכבו השלטים אשר נושאים את שם התחנה, ברציפי התחנה שבצומת חולון. בסופו של דבר - שם התחנה הוא "צומת חולון" ולא שער חולון. אשתדל לקפוץ לצלם שם בימים הקרובים.
גם ככה יש למקום כבר שני שמות - צומת חולון ומחלף חולון. המקום איים להפוך לרכבת מרכסבידורלוזורוב 2000 הבאה.
באמת שלתל אביב מרכז יש שמות מגוחכים
הכנסת ה"סבידור" מטופש. גם ארלוזורוב זה שם מוזר שהשתרש בציבור. עוד יותר מגוחך זה הנוהג של הפקחים ברכבת לכרוז "תחנת ההגנה הסמוכה לתחנה המרכזית" "תל אביב השלום הסמוכה לקניון עזריאלי" . אולי ראוי לשנות רשמית את שמות התחנות הללו ל "עזריאלי" או "הקריה", "תל אביב תחנה מרכזית" ו"ארלוזורוב"? פשוט יותר, עממי יותר וקל לזיהוי על פי שם התחנה.
איליה קוגן
New member
"תל אביב תחנה מרכזית"?
זה גם ארוך וגם לא מוצלח, כי זה ייצור בלבול עם "תל אביב מרכז". לגבי השלום, אם אני לא טועה, בשמם המקורי של מגדלי עזריאלי מופיעה המילה שלום (אולי "מרכז שלום"?). ולדעתי "תל אביב השלום" זה דווקא שם מוצלח, שכבר מזוהה בלי בעיה עם הקריה ועזריאלי.
אאל"ט השם המקורי של עזריאלי היה מגדלי השלום
down under
New member
לא בדיוק. במקור הקניון שהיה שם תוכנן
להקרא 'קניון השלום' וכל הקומפלקס (הקניון ושלושת המגדלים הענקיים [בקנה מידה ישראי]) היה אמור להקרא 'מרכז השלום'. אממה? כנראה שדוד עזריאלי האגו שלו גבוה יותר אפילו ממגדל שער העיר בר"ג (הגבוה בכ-60 מ' !!! מעזריאלי העגול [שהוא הכי גבוה במתחם]) כך שהעיריה הסכימה שהמקום יקרא קניון עזריאלי והמתחם כולו יקרא מתחם עזריאלי.
תודה על התיקון
זכרתי שבהתחלה, כשהמגדלים עוד היו בבניה, ועוד לפני כן, השם עזריאלי בכלל לא היה על הפרק.
פארק דה פרנס
New member
אכן קובי, ויש להבהיר את הסיבה לכך
מה שלא ציינת הוא שהמעבר מ"קניון השלום" ל"קניון השלום - מרכז עזריאלי" ומשם ל"קניון עזריאלי" לא ארע במקרה. עזריאלי לא התעורר יום אחד בבוקר עם אגו בגובה מגדל שער העיר (כל הכבוד על המטאפורה המצויינת!) והחליט לשנות את השם. כדי להבין את הרקע יש לחזור לאמצע שנות התשעים כאשר העיריה והוועדה המקומית אישרו את הפרוייקט, וקבוצת עזריאלי (ליתר דיוק חברת "קנית" כפי שנקראה אז) זכתה במכרז של העיריה על השטח, ששימש עד אז את מחלקת התברואה כחניון למשאיות זבל. חברת קנית לא הציעה את ההצעה הגבוהה ביותר על השטח - היתה זו חברת אשטרום. הסיבה שקנית זכתה במכרז ולא אשטרום היתה שהעיריה (ועדת המכרזים) התלהבה מההצעה הארכיטקטונית של קנית, שנערכה ע"י האדריכל הישראלי-אמריקני אלי עטיה. ההצעה של עטיה השתמשה בשם "דרך השלום" שהוא הרחוב הסמוך למתחם כבסיס רעיוני לעיצוב ולתכנון מתוך מחשבה שהפרוייקט יסמל את עידן השלום שהפציע על המזה"ת (כזכור אנו בימי אוסלו א' והתקווה ל"מזרח תיכון חדש", האוטובוסים טרם החלו להתפוצץ ורבין עדיין בחיים!). העיריה נדלקה על הקונספט ובחרה בהצעת קנית. אלא שבעוד הבולדוזרים הורסים את המבנים הישנים שעל המגרש הענק (שירתתי אז בקריה וראיתי את עבודות ההריסה פעמיים ביום בעוברי בדרך פ"ת - השם דרך בגין טרם ניתן לכביש!), פרץ סכסוך בין עטיה לעזריאלי. מוקד הסכסוך היה דרישתו של עזריאלי לקבל קרדיט כארכיטקט שותף בפרוייקט. עטיה התנגד מטעמי זכויות יוצרים ואגו (כנראה שגם שלו לא היה נמוך...) ועזריאלי החליט להעיף אותו מהפרוייקט ולהביא במקומו את משרד הארכיטקטים מס' 1 בתחום המגדלים בארץ, יסקי סיון, שיפקח על סיום המלאכה. מכיוון שיסקי לא רצה להיות רק מפקח על תכנון של מישהו אחר הוא הכניס כמה שינויים בפרוייקט - בעיקר בחומרי הציפוי וגודל החלונות (בהצעה של עטיה החלונות היו קטנים וצרים יותר ממה שאנו רואים היום). עטיה תבע את קנית ועזריאלי על פיטוריו וכן על גניבת זכויות היוצרים שלו ע"י יסקי. יסקי החזיר מלחמה כאשר נאם בכנס אדריכלים והאשים את עטיה בגניבת רעיונות מפרוייקט ביוסטון. אשטרום תבעה את עזריאלי ועיריית ת"א על כך שהצעתה לא התקבלה במכרז בגלל התכנית הארכיטקטונית וכעת התכנית שונתה(...). כל אותו הזמן המשיכה הבניה להתקדם ע"י צוותים שעזריאלי הביא מקנדה ועבדו 24 שעות. השופטת ראתה את המגדלים הולכים ולובשים צורה והחליטה שלא יהיה זה סביר לעצור את הבניה (כפי שדרש עטיה). אז בסופו של דבר כל צווי המניעה הוסרו, עזריאלי פיצה את עטיה, העיריה פיצתה את אשטרום, ובא לציון גואל. מייד לאחר תום ההליך המשפטי ולקראת חנוכת הפרוייקט החליט עזריאלי למחוק כל זכר לקשר בין עטיה למגדלים ולכן שינה את השם המקורי של הפרוייקט לשם שמשקף רק (ודגש על "רק"!) את חלקו בחזון ובתכנון. עד כאן בתכניתנו "זכרונות מהניינטיז"...
איליה קוגן
New member
וואו, מעניין ומפורט!אכן קובי, ויש להבהיר את הסיבה לכך
מה שלא ציינת הוא שהמעבר מ"קניון השלום" ל"קניון השלום - מרכז עזריאלי" ומשם ל"קניון עזריאלי" לא ארע במקרה. עזריאלי לא התעורר יום אחד בבוקר עם אגו בגובה מגדל שער העיר (כל הכבוד על המטאפורה המצויינת!) והחליט לשנות את השם. כדי להבין את הרקע יש לחזור לאמצע שנות התשעים כאשר העיריה והוועדה המקומית אישרו את הפרוייקט, וקבוצת עזריאלי (ליתר דיוק חברת "קנית" כפי שנקראה אז) זכתה במכרז של העיריה על השטח, ששימש עד אז את מחלקת התברואה כחניון למשאיות זבל. חברת קנית לא הציעה את ההצעה הגבוהה ביותר על השטח - היתה זו חברת אשטרום. הסיבה שקנית זכתה במכרז ולא אשטרום היתה שהעיריה (ועדת המכרזים) התלהבה מההצעה הארכיטקטונית של קנית, שנערכה ע"י האדריכל הישראלי-אמריקני אלי עטיה. ההצעה של עטיה השתמשה בשם "דרך השלום" שהוא הרחוב הסמוך למתחם כבסיס רעיוני לעיצוב ולתכנון מתוך מחשבה שהפרוייקט יסמל את עידן השלום שהפציע על המזה"ת (כזכור אנו בימי אוסלו א' והתקווה ל"מזרח תיכון חדש", האוטובוסים טרם החלו להתפוצץ ורבין עדיין בחיים!). העיריה נדלקה על הקונספט ובחרה בהצעת קנית. אלא שבעוד הבולדוזרים הורסים את המבנים הישנים שעל המגרש הענק (שירתתי אז בקריה וראיתי את עבודות ההריסה פעמיים ביום בעוברי בדרך פ"ת - השם דרך בגין טרם ניתן לכביש!), פרץ סכסוך בין עטיה לעזריאלי. מוקד הסכסוך היה דרישתו של עזריאלי לקבל קרדיט כארכיטקט שותף בפרוייקט. עטיה התנגד מטעמי זכויות יוצרים ואגו (כנראה שגם שלו לא היה נמוך...) ועזריאלי החליט להעיף אותו מהפרוייקט ולהביא במקומו את משרד הארכיטקטים מס' 1 בתחום המגדלים בארץ, יסקי סיון, שיפקח על סיום המלאכה. מכיוון שיסקי לא רצה להיות רק מפקח על תכנון של מישהו אחר הוא הכניס כמה שינויים בפרוייקט - בעיקר בחומרי הציפוי וגודל החלונות (בהצעה של עטיה החלונות היו קטנים וצרים יותר ממה שאנו רואים היום). עטיה תבע את קנית ועזריאלי על פיטוריו וכן על גניבת זכויות היוצרים שלו ע"י יסקי. יסקי החזיר מלחמה כאשר נאם בכנס אדריכלים והאשים את עטיה בגניבת רעיונות מפרוייקט ביוסטון. אשטרום תבעה את עזריאלי ועיריית ת"א על כך שהצעתה לא התקבלה במכרז בגלל התכנית הארכיטקטונית וכעת התכנית שונתה(...). כל אותו הזמן המשיכה הבניה להתקדם ע"י צוותים שעזריאלי הביא מקנדה ועבדו 24 שעות. השופטת ראתה את המגדלים הולכים ולובשים צורה והחליטה שלא יהיה זה סביר לעצור את הבניה (כפי שדרש עטיה). אז בסופו של דבר כל צווי המניעה הוסרו, עזריאלי פיצה את עטיה, העיריה פיצתה את אשטרום, ובא לציון גואל. מייד לאחר תום ההליך המשפטי ולקראת חנוכת הפרוייקט החליט עזריאלי למחוק כל זכר לקשר בין עטיה למגדלים ולכן שינה את השם המקורי של הפרוייקט לשם שמשקף רק (ודגש על "רק"!) את חלקו בחזון ובתכנון. עד כאן בתכניתנו "זכרונות מהניינטיז"...
סקירה יפה. הבחירה בבנייניםאכן קובי, ויש להבהיר את הסיבה לכך
מה שלא ציינת הוא שהמעבר מ"קניון השלום" ל"קניון השלום - מרכז עזריאלי" ומשם ל"קניון עזריאלי" לא ארע במקרה. עזריאלי לא התעורר יום אחד בבוקר עם אגו בגובה מגדל שער העיר (כל הכבוד על המטאפורה המצויינת!) והחליט לשנות את השם. כדי להבין את הרקע יש לחזור לאמצע שנות התשעים כאשר העיריה והוועדה המקומית אישרו את הפרוייקט, וקבוצת עזריאלי (ליתר דיוק חברת "קנית" כפי שנקראה אז) זכתה במכרז של העיריה על השטח, ששימש עד אז את מחלקת התברואה כחניון למשאיות זבל. חברת קנית לא הציעה את ההצעה הגבוהה ביותר על השטח - היתה זו חברת אשטרום. הסיבה שקנית זכתה במכרז ולא אשטרום היתה שהעיריה (ועדת המכרזים) התלהבה מההצעה הארכיטקטונית של קנית, שנערכה ע"י האדריכל הישראלי-אמריקני אלי עטיה. ההצעה של עטיה השתמשה בשם "דרך השלום" שהוא הרחוב הסמוך למתחם כבסיס רעיוני לעיצוב ולתכנון מתוך מחשבה שהפרוייקט יסמל את עידן השלום שהפציע על המזה"ת (כזכור אנו בימי אוסלו א' והתקווה ל"מזרח תיכון חדש", האוטובוסים טרם החלו להתפוצץ ורבין עדיין בחיים!). העיריה נדלקה על הקונספט ובחרה בהצעת קנית. אלא שבעוד הבולדוזרים הורסים את המבנים הישנים שעל המגרש הענק (שירתתי אז בקריה וראיתי את עבודות ההריסה פעמיים ביום בעוברי בדרך פ"ת - השם דרך בגין טרם ניתן לכביש!), פרץ סכסוך בין עטיה לעזריאלי. מוקד הסכסוך היה דרישתו של עזריאלי לקבל קרדיט כארכיטקט שותף בפרוייקט. עטיה התנגד מטעמי זכויות יוצרים ואגו (כנראה שגם שלו לא היה נמוך...) ועזריאלי החליט להעיף אותו מהפרוייקט ולהביא במקומו את משרד הארכיטקטים מס' 1 בתחום המגדלים בארץ, יסקי סיון, שיפקח על סיום המלאכה. מכיוון שיסקי לא רצה להיות רק מפקח על תכנון של מישהו אחר הוא הכניס כמה שינויים בפרוייקט - בעיקר בחומרי הציפוי וגודל החלונות (בהצעה של עטיה החלונות היו קטנים וצרים יותר ממה שאנו רואים היום). עטיה תבע את קנית ועזריאלי על פיטוריו וכן על גניבת זכויות היוצרים שלו ע"י יסקי. יסקי החזיר מלחמה כאשר נאם בכנס אדריכלים והאשים את עטיה בגניבת רעיונות מפרוייקט ביוסטון. אשטרום תבעה את עזריאלי ועיריית ת"א על כך שהצעתה לא התקבלה במכרז בגלל התכנית הארכיטקטונית וכעת התכנית שונתה(...). כל אותו הזמן המשיכה הבניה להתקדם ע"י צוותים שעזריאלי הביא מקנדה ועבדו 24 שעות. השופטת ראתה את המגדלים הולכים ולובשים צורה והחליטה שלא יהיה זה סביר לעצור את הבניה (כפי שדרש עטיה). אז בסופו של דבר כל צווי המניעה הוסרו, עזריאלי פיצה את עטיה, העיריה פיצתה את אשטרום, ובא לציון גואל. מייד לאחר תום ההליך המשפטי ולקראת חנוכת הפרוייקט החליט עזריאלי למחוק כל זכר לקשר בין עטיה למגדלים ולכן שינה את השם המקורי של הפרוייקט לשם שמשקף רק (ודגש על "רק"!) את חלקו בחזון ובתכנון. עד כאן בתכניתנו "זכרונות מהניינטיז"...
בצורות גיאומטריות שונות - משולש, עיגול, ריבוע - נועדה לסמל (באופן פשטני משהו לטעמי) את השלום.
- מצב
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.