Golf Bravo
New member
מה קורה הבוקר ברכבת ישראל?
המתנתי לרכבת 140 (יציאה בשעה 07:53) מבנימינה. הכרוז הודיע על איחור משוער של 25 דקות ברכבת המאספת לנהריה. בסופו של דבר הרכבת נכנסה באיחור של למעלה מ-30 דקות, עמוסה על גדותיה עם מקומות עמידה בלבד, בנסיעה הקצרה שבין בת גלים לחיפה מרכז השמונה חיכתה לנוסעים הפתעה. הפקח הודיע כי הרכבת תסיים את נסיעתה בתחנה הקרובה והנוסעים צפונה מתבקשים להחליף לרכבת לנהריה, או למאספת לקרית מוצקין, ברציף מספר 2. בשלב זה, האיחור כבר "התנפח" ליותר מ-40 דקות. בשעה שפילסתי דרכי למנהרת היציאה, מאות המתינו לרכבות הממשיכות צפונה ליד רציף מס' 2, למרות שליד הרציף חנתה רכבת גרעינים ארוכה. ליד משרד מנהל התחנה המתינו כ-30 נוסעים קצרי-רוח לכרטיסי פיצוי, בעוד רבים אחרים התייאשו ונטשו את התחנה ללא פיצוי. בעודי ממתין לפיצוי (שלא קיבלתי בסופו של דבר כי אף אני התייאשתי ומיהרתי לעבודה), נכנסה לפתע IC ארוכה לרציף 1 ופניה צפונה. לא עברה דקה ומנהל התחנה מודיע כי רכבות ההמשך צפונה ממתינה ברציף מספר 1, ההודעה חייבה את מאות הנוסעים להידחק בבת-אחת במנהרה המובילה בין הרציפים. את תאור הצעקות והקללות כלפי רכבת ישראל, עובדיה, ובני משפחותיהם לדורותיהם, אחסוך מכם. בקיצור בלאגן מזרח תיכוני משובח. אף אם נצא מתוך ההנחה שאיחור הרכבות היה בבחינת Force majeure, ואין להאשים בו איש, לא כך לגבי הבלאגן הנוראי בהתארגנות לאחר שהתברר האיחור. 1. מדוע לא הורידו את הנוסעים הממשיכים צפונה על הרציף הענק והריק בתחנת בת-גלים? שם ודאי שאיש לא היה צריך להחליף רציף. 2. מדוע לא הודיעו לפקח על הרכבת שעליו לכוון את הנוסעים הממשיכים צפונה לרציף מספר 1 בחיפה מרכז, ולא להמתין עד הרגע האחרון ברציף 2? רכבת הגרעינים שחנתה שם, ודאי שלא התחבאה וכך ניתן היה למנוע את המהומה שפרצה כאשר בהתראה קצרה בקשו ממאות נוסעים לעבור רציפים. 3. מדוע לא התארגנו כראוי בתחנת חיפה מרכז השמונה לעשרות הנוסעים שידרשו כרטיסי פיצוי? הרי העובדה שהרכבת מלאה ועמוסה ודאי היתה ידועה להם, ואף העובדה שהאיחור מזכה בפיצוי (יש לי חשד שהיה מדובר ברכבת 38 בכלל ולכן חלק מן הנוסעים זכאים לפיצוי כפול). למה נוסע שנענש כבר באיחור משמעותי של הרכבת צריך להענש פעם נוספת בהמתנה ארוכה לקבלת כרטיס פיצוי? 4. מדוע לא נמסרה הודעה מדוייקת על יעדה הסופי של הרכבת כבר בתחנת בנימינה, ועל העובדה שיהיה צורך להחליף רכבות בחיפה מרכז השמונה? ההחלטה על ההחלפה הזו ודאי שלא נתקבלה ברגע האחרון. התחושה שלי היא שברכבת ישראל לא קיים שום נוהל ברור ומסודר לטיפול במקרי איחור רכבות נוסעים, ואם קיים נוהל כזה, איש לא מיישמו. אין שום ראייה כוללת של ההשלכות הרבות של כל איחור ואין מחויבות של החברה לחסוך לנוסעים, שאיבדו זמן יקר ממילא, כל סבל והפרעה מיותרים נוספים הנובעים מחוסר אירגון ומקוצר ראייה. חבל.
המתנתי לרכבת 140 (יציאה בשעה 07:53) מבנימינה. הכרוז הודיע על איחור משוער של 25 דקות ברכבת המאספת לנהריה. בסופו של דבר הרכבת נכנסה באיחור של למעלה מ-30 דקות, עמוסה על גדותיה עם מקומות עמידה בלבד, בנסיעה הקצרה שבין בת גלים לחיפה מרכז השמונה חיכתה לנוסעים הפתעה. הפקח הודיע כי הרכבת תסיים את נסיעתה בתחנה הקרובה והנוסעים צפונה מתבקשים להחליף לרכבת לנהריה, או למאספת לקרית מוצקין, ברציף מספר 2. בשלב זה, האיחור כבר "התנפח" ליותר מ-40 דקות. בשעה שפילסתי דרכי למנהרת היציאה, מאות המתינו לרכבות הממשיכות צפונה ליד רציף מס' 2, למרות שליד הרציף חנתה רכבת גרעינים ארוכה. ליד משרד מנהל התחנה המתינו כ-30 נוסעים קצרי-רוח לכרטיסי פיצוי, בעוד רבים אחרים התייאשו ונטשו את התחנה ללא פיצוי. בעודי ממתין לפיצוי (שלא קיבלתי בסופו של דבר כי אף אני התייאשתי ומיהרתי לעבודה), נכנסה לפתע IC ארוכה לרציף 1 ופניה צפונה. לא עברה דקה ומנהל התחנה מודיע כי רכבות ההמשך צפונה ממתינה ברציף מספר 1, ההודעה חייבה את מאות הנוסעים להידחק בבת-אחת במנהרה המובילה בין הרציפים. את תאור הצעקות והקללות כלפי רכבת ישראל, עובדיה, ובני משפחותיהם לדורותיהם, אחסוך מכם. בקיצור בלאגן מזרח תיכוני משובח. אף אם נצא מתוך ההנחה שאיחור הרכבות היה בבחינת Force majeure, ואין להאשים בו איש, לא כך לגבי הבלאגן הנוראי בהתארגנות לאחר שהתברר האיחור. 1. מדוע לא הורידו את הנוסעים הממשיכים צפונה על הרציף הענק והריק בתחנת בת-גלים? שם ודאי שאיש לא היה צריך להחליף רציף. 2. מדוע לא הודיעו לפקח על הרכבת שעליו לכוון את הנוסעים הממשיכים צפונה לרציף מספר 1 בחיפה מרכז, ולא להמתין עד הרגע האחרון ברציף 2? רכבת הגרעינים שחנתה שם, ודאי שלא התחבאה וכך ניתן היה למנוע את המהומה שפרצה כאשר בהתראה קצרה בקשו ממאות נוסעים לעבור רציפים. 3. מדוע לא התארגנו כראוי בתחנת חיפה מרכז השמונה לעשרות הנוסעים שידרשו כרטיסי פיצוי? הרי העובדה שהרכבת מלאה ועמוסה ודאי היתה ידועה להם, ואף העובדה שהאיחור מזכה בפיצוי (יש לי חשד שהיה מדובר ברכבת 38 בכלל ולכן חלק מן הנוסעים זכאים לפיצוי כפול). למה נוסע שנענש כבר באיחור משמעותי של הרכבת צריך להענש פעם נוספת בהמתנה ארוכה לקבלת כרטיס פיצוי? 4. מדוע לא נמסרה הודעה מדוייקת על יעדה הסופי של הרכבת כבר בתחנת בנימינה, ועל העובדה שיהיה צורך להחליף רכבות בחיפה מרכז השמונה? ההחלטה על ההחלפה הזו ודאי שלא נתקבלה ברגע האחרון. התחושה שלי היא שברכבת ישראל לא קיים שום נוהל ברור ומסודר לטיפול במקרי איחור רכבות נוסעים, ואם קיים נוהל כזה, איש לא מיישמו. אין שום ראייה כוללת של ההשלכות הרבות של כל איחור ואין מחויבות של החברה לחסוך לנוסעים, שאיבדו זמן יקר ממילא, כל סבל והפרעה מיותרים נוספים הנובעים מחוסר אירגון ומקוצר ראייה. חבל.