תמיד בדרכים
New member
תחבורה ציבורית ביפן - חלק 3
רכבות השינקאנסןתחבורה ציבורית ביפן - חלק 3
המשך הסקירהרכבות השינקאנסן
ראשית, סקירה אודות השינקאנסן. פרישת הרשת -------------- מרכז הרשת הוא בטוקיו בתחנת ה-Tokyo Terminal. משם יוצאות שלוש שלוחות: מערבה לאורך החוף ובהמשך לאי קיושו, צפונה לחוף ים יפן, ולכיוון צפון-מזרח לאורך החוף ובהמשך לאי הוקאידו. מערכת המסילות (וכמובן גם הרציפים בתחנות) הינה נפרדת לחלוטין ממסילותיהן של רכבות מסוגים אחרים. התוואי מקביל או דומה בחלקו למסילות הבינעירוניות הרגילות, אך בחלקים מסויימים הוא ישר יותר. הדבר נכון בעיקר לאיזורים הרריים, שבהם מסילות השינקאנסן עוברות במנהרות ארוכות יותר מהמסילות הרגילות, ועקב כך מתאפשר קיצור של אורך המסילה. במעברים מאי לאי מתחת לים - הרכבת נוסעת במנהרה מתחת לקרקעית האוקינוס. לכל קו שירות ישנו "שם פרטי", וזאת בנוסף למספר הרכבת. כמו כן, ישנם קווי שירות שהם super-express, כלומר הם לא עוצרים בכל תחנות השינקאנסן שבדרך. זאת כשמדובר ממילא ברכבות ה"טסות" במהירות 250 קמ"ש, וברשת שבה התחנות ממילא קיימות רק בערים מרכזיות. במילים אחרות, מדובר ברכבות מהירות באופן כמעט בלתי נתפס! חלק גדול מתוואי המסילות עובר במנהרות. באשר לחלקים הפתוחים - רוב קטעי המסילה הם מוגבהים (מה שמוסיף לתחושה שהרכבת "מרחפת" מעל סביבתה). ישנם שני סוגי תחנות שינקאנסן: משותפת עם רכבות בינעירוניות (ואולי גם פרבריות), ואז התחנה נקראת פשוט על שם העיר. בתחנה כזו רציפי השינקאנסן יהיו בד"כ ב"קומה שניה" מעל הרציפים הרגילים. (למשל תחנת קיוטו שהצגתי בשירשור הקודם). הסוג השני של התחנות הוא תחנות של השינקאנסן בלבד, ובמקרה כזה תיקרא התחנה Shin-Ccc, כאשר במקום Ccc מופיע שם העיר. (למשל תחנת Shin-Kobe ).
חווית הנסיעה בשינקאנסןרכבות השינקאנסן
ראשית, סקירה אודות השינקאנסן. פרישת הרשת -------------- מרכז הרשת הוא בטוקיו בתחנת ה-Tokyo Terminal. משם יוצאות שלוש שלוחות: מערבה לאורך החוף ובהמשך לאי קיושו, צפונה לחוף ים יפן, ולכיוון צפון-מזרח לאורך החוף ובהמשך לאי הוקאידו. מערכת המסילות (וכמובן גם הרציפים בתחנות) הינה נפרדת לחלוטין ממסילותיהן של רכבות מסוגים אחרים. התוואי מקביל או דומה בחלקו למסילות הבינעירוניות הרגילות, אך בחלקים מסויימים הוא ישר יותר. הדבר נכון בעיקר לאיזורים הרריים, שבהם מסילות השינקאנסן עוברות במנהרות ארוכות יותר מהמסילות הרגילות, ועקב כך מתאפשר קיצור של אורך המסילה. במעברים מאי לאי מתחת לים - הרכבת נוסעת במנהרה מתחת לקרקעית האוקינוס. לכל קו שירות ישנו "שם פרטי", וזאת בנוסף למספר הרכבת. כמו כן, ישנם קווי שירות שהם super-express, כלומר הם לא עוצרים בכל תחנות השינקאנסן שבדרך. זאת כשמדובר ממילא ברכבות ה"טסות" במהירות 250 קמ"ש, וברשת שבה התחנות ממילא קיימות רק בערים מרכזיות. במילים אחרות, מדובר ברכבות מהירות באופן כמעט בלתי נתפס! חלק גדול מתוואי המסילות עובר במנהרות. באשר לחלקים הפתוחים - רוב קטעי המסילה הם מוגבהים (מה שמוסיף לתחושה שהרכבת "מרחפת" מעל סביבתה). ישנם שני סוגי תחנות שינקאנסן: משותפת עם רכבות בינעירוניות (ואולי גם פרבריות), ואז התחנה נקראת פשוט על שם העיר. בתחנה כזו רציפי השינקאנסן יהיו בד"כ ב"קומה שניה" מעל הרציפים הרגילים. (למשל תחנת קיוטו שהצגתי בשירשור הקודם). הסוג השני של התחנות הוא תחנות של השינקאנסן בלבד, ובמקרה כזה תיקרא התחנה Shin-Ccc, כאשר במקום Ccc מופיע שם העיר. (למשל תחנת Shin-Kobe ).
הסברים לסרטוןחווית הנסיעה בשינקאנסן
לי יצא לעשות שתי נסיעות: האחת מקיוטו להירושימה ב-Nozomi super-express. (כלומר רכבת שמוצאה בטוקיו, יעדה הסופי ביוקטה, ואינה עוצרת בכל התחנות הקיימות בדרך). השניה מהירושימה לקובה (חלק מהקטע הנ"ל בכיוון ההפוך) ב-Hikari super-express. קו ה-Hikari מתחיל בהירושימה ומסתיים בטוקיו. הסרטון המצורף צולם בנסיעה השניה.
רציפי השינקאנסן בתחנת קיוטורכבות השינקאנסן
ראשית, סקירה אודות השינקאנסן. פרישת הרשת -------------- מרכז הרשת הוא בטוקיו בתחנת ה-Tokyo Terminal. משם יוצאות שלוש שלוחות: מערבה לאורך החוף ובהמשך לאי קיושו, צפונה לחוף ים יפן, ולכיוון צפון-מזרח לאורך החוף ובהמשך לאי הוקאידו. מערכת המסילות (וכמובן גם הרציפים בתחנות) הינה נפרדת לחלוטין ממסילותיהן של רכבות מסוגים אחרים. התוואי מקביל או דומה בחלקו למסילות הבינעירוניות הרגילות, אך בחלקים מסויימים הוא ישר יותר. הדבר נכון בעיקר לאיזורים הרריים, שבהם מסילות השינקאנסן עוברות במנהרות ארוכות יותר מהמסילות הרגילות, ועקב כך מתאפשר קיצור של אורך המסילה. במעברים מאי לאי מתחת לים - הרכבת נוסעת במנהרה מתחת לקרקעית האוקינוס. לכל קו שירות ישנו "שם פרטי", וזאת בנוסף למספר הרכבת. כמו כן, ישנם קווי שירות שהם super-express, כלומר הם לא עוצרים בכל תחנות השינקאנסן שבדרך. זאת כשמדובר ממילא ברכבות ה"טסות" במהירות 250 קמ"ש, וברשת שבה התחנות ממילא קיימות רק בערים מרכזיות. במילים אחרות, מדובר ברכבות מהירות באופן כמעט בלתי נתפס! חלק גדול מתוואי המסילות עובר במנהרות. באשר לחלקים הפתוחים - רוב קטעי המסילה הם מוגבהים (מה שמוסיף לתחושה שהרכבת "מרחפת" מעל סביבתה). ישנם שני סוגי תחנות שינקאנסן: משותפת עם רכבות בינעירוניות (ואולי גם פרבריות), ואז התחנה נקראת פשוט על שם העיר. בתחנה כזו רציפי השינקאנסן יהיו בד"כ ב"קומה שניה" מעל הרציפים הרגילים. (למשל תחנת קיוטו שהצגתי בשירשור הקודם). הסוג השני של התחנות הוא תחנות של השינקאנסן בלבד, ובמקרה כזה תיקרא התחנה Shin-Ccc, כאשר במקום Ccc מופיע שם העיר. (למשל תחנת Shin-Kobe ).
גם בבנימינה יש, בצפון רציף 2/3רציפי השינקאנסן בתחנת קיוטו
בשבוע שעבר הבאתי תיעוד של התחנה המפוארת בקיוטו. אזכיר שמעל רציפי הרכבת הרגילה של JR, נמצאים רציפי השינקאנסן (שגם היא אגב שייכת ל-JR ואינה חברה עצמאית). כאן ניתן לראות את הרציפים "מבפנים". מספר נקודות לשים לב אליהן: 1) גדרות הבטיחות. הרכבות הן מהירות מאוד, ובעלות תאוטה ותאוצה גבוהות מאוד. לכן ישנם פרקי זמן קצרים שבהם הרכבת נוסעת במהירות גבוהה מאוד ליד הרציף. בנוסף, יתכן שרכבת שינקאנסן מסויימת אינה עוצרת כלל בתחנה. לפיכך, הותקנו גדרות בטיחות כדי להרחיק את הממתינים מהרכבות. בנוסף, ישנו קו צהוב מעבר לגדרות. הגדר אינה רצופה, וישנם פתחים בה בדיוק מול המקומות שבהם נמצאות דלתות הקרונות בעת העצירה. כוונתי היא שנקודת העצירה של הרכבת מסומנת עבור הנהג באופן מדוייק, ולכן קיים גם סימון על הרציף באיזו נקודה יעצור קרון מסוים (למשל קרון 12 - הדבר מסומן הן על רצפת הרציף, והן בשילוט האלקטרוני). 2) הקירות האקוסטיים. משמשים גם כהגנה חלקית מפני הקור \ החום \ הגשם. 3) חנויות הנוחות שנמצאות ממש על הרציף (נראות ברקע). אצלנו זה קיים משום-מה רק בתחנת בית-יהושע...
מבט אל מחוץ לתחנהרכבות השינקאנסן
ראשית, סקירה אודות השינקאנסן. פרישת הרשת -------------- מרכז הרשת הוא בטוקיו בתחנת ה-Tokyo Terminal. משם יוצאות שלוש שלוחות: מערבה לאורך החוף ובהמשך לאי קיושו, צפונה לחוף ים יפן, ולכיוון צפון-מזרח לאורך החוף ובהמשך לאי הוקאידו. מערכת המסילות (וכמובן גם הרציפים בתחנות) הינה נפרדת לחלוטין ממסילותיהן של רכבות מסוגים אחרים. התוואי מקביל או דומה בחלקו למסילות הבינעירוניות הרגילות, אך בחלקים מסויימים הוא ישר יותר. הדבר נכון בעיקר לאיזורים הרריים, שבהם מסילות השינקאנסן עוברות במנהרות ארוכות יותר מהמסילות הרגילות, ועקב כך מתאפשר קיצור של אורך המסילה. במעברים מאי לאי מתחת לים - הרכבת נוסעת במנהרה מתחת לקרקעית האוקינוס. לכל קו שירות ישנו "שם פרטי", וזאת בנוסף למספר הרכבת. כמו כן, ישנם קווי שירות שהם super-express, כלומר הם לא עוצרים בכל תחנות השינקאנסן שבדרך. זאת כשמדובר ממילא ברכבות ה"טסות" במהירות 250 קמ"ש, וברשת שבה התחנות ממילא קיימות רק בערים מרכזיות. במילים אחרות, מדובר ברכבות מהירות באופן כמעט בלתי נתפס! חלק גדול מתוואי המסילות עובר במנהרות. באשר לחלקים הפתוחים - רוב קטעי המסילה הם מוגבהים (מה שמוסיף לתחושה שהרכבת "מרחפת" מעל סביבתה). ישנם שני סוגי תחנות שינקאנסן: משותפת עם רכבות בינעירוניות (ואולי גם פרבריות), ואז התחנה נקראת פשוט על שם העיר. בתחנה כזו רציפי השינקאנסן יהיו בד"כ ב"קומה שניה" מעל הרציפים הרגילים. (למשל תחנת קיוטו שהצגתי בשירשור הקודם). הסוג השני של התחנות הוא תחנות של השינקאנסן בלבד, ובמקרה כזה תיקרא התחנה Shin-Ccc, כאשר במקום Ccc מופיע שם העיר. (למשל תחנת Shin-Kobe ).
נוסעים ממתינים...רכבות השינקאנסן
ראשית, סקירה אודות השינקאנסן. פרישת הרשת -------------- מרכז הרשת הוא בטוקיו בתחנת ה-Tokyo Terminal. משם יוצאות שלוש שלוחות: מערבה לאורך החוף ובהמשך לאי קיושו, צפונה לחוף ים יפן, ולכיוון צפון-מזרח לאורך החוף ובהמשך לאי הוקאידו. מערכת המסילות (וכמובן גם הרציפים בתחנות) הינה נפרדת לחלוטין ממסילותיהן של רכבות מסוגים אחרים. התוואי מקביל או דומה בחלקו למסילות הבינעירוניות הרגילות, אך בחלקים מסויימים הוא ישר יותר. הדבר נכון בעיקר לאיזורים הרריים, שבהם מסילות השינקאנסן עוברות במנהרות ארוכות יותר מהמסילות הרגילות, ועקב כך מתאפשר קיצור של אורך המסילה. במעברים מאי לאי מתחת לים - הרכבת נוסעת במנהרה מתחת לקרקעית האוקינוס. לכל קו שירות ישנו "שם פרטי", וזאת בנוסף למספר הרכבת. כמו כן, ישנם קווי שירות שהם super-express, כלומר הם לא עוצרים בכל תחנות השינקאנסן שבדרך. זאת כשמדובר ממילא ברכבות ה"טסות" במהירות 250 קמ"ש, וברשת שבה התחנות ממילא קיימות רק בערים מרכזיות. במילים אחרות, מדובר ברכבות מהירות באופן כמעט בלתי נתפס! חלק גדול מתוואי המסילות עובר במנהרות. באשר לחלקים הפתוחים - רוב קטעי המסילה הם מוגבהים (מה שמוסיף לתחושה שהרכבת "מרחפת" מעל סביבתה). ישנם שני סוגי תחנות שינקאנסן: משותפת עם רכבות בינעירוניות (ואולי גם פרבריות), ואז התחנה נקראת פשוט על שם העיר. בתחנה כזו רציפי השינקאנסן יהיו בד"כ ב"קומה שניה" מעל הרציפים הרגילים. (למשל תחנת קיוטו שהצגתי בשירשור הקודם). הסוג השני של התחנות הוא תחנות של השינקאנסן בלבד, ובמקרה כזה תיקרא התחנה Shin-Ccc, כאשר במקום Ccc מופיע שם העיר. (למשל תחנת Shin-Kobe ).
הרציף הנגדי שוברכבות השינקאנסן
ראשית, סקירה אודות השינקאנסן. פרישת הרשת -------------- מרכז הרשת הוא בטוקיו בתחנת ה-Tokyo Terminal. משם יוצאות שלוש שלוחות: מערבה לאורך החוף ובהמשך לאי קיושו, צפונה לחוף ים יפן, ולכיוון צפון-מזרח לאורך החוף ובהמשך לאי הוקאידו. מערכת המסילות (וכמובן גם הרציפים בתחנות) הינה נפרדת לחלוטין ממסילותיהן של רכבות מסוגים אחרים. התוואי מקביל או דומה בחלקו למסילות הבינעירוניות הרגילות, אך בחלקים מסויימים הוא ישר יותר. הדבר נכון בעיקר לאיזורים הרריים, שבהם מסילות השינקאנסן עוברות במנהרות ארוכות יותר מהמסילות הרגילות, ועקב כך מתאפשר קיצור של אורך המסילה. במעברים מאי לאי מתחת לים - הרכבת נוסעת במנהרה מתחת לקרקעית האוקינוס. לכל קו שירות ישנו "שם פרטי", וזאת בנוסף למספר הרכבת. כמו כן, ישנם קווי שירות שהם super-express, כלומר הם לא עוצרים בכל תחנות השינקאנסן שבדרך. זאת כשמדובר ממילא ברכבות ה"טסות" במהירות 250 קמ"ש, וברשת שבה התחנות ממילא קיימות רק בערים מרכזיות. במילים אחרות, מדובר ברכבות מהירות באופן כמעט בלתי נתפס! חלק גדול מתוואי המסילות עובר במנהרות. באשר לחלקים הפתוחים - רוב קטעי המסילה הם מוגבהים (מה שמוסיף לתחושה שהרכבת "מרחפת" מעל סביבתה). ישנם שני סוגי תחנות שינקאנסן: משותפת עם רכבות בינעירוניות (ואולי גם פרבריות), ואז התחנה נקראת פשוט על שם העיר. בתחנה כזו רציפי השינקאנסן יהיו בד"כ ב"קומה שניה" מעל הרציפים הרגילים. (למשל תחנת קיוטו שהצגתי בשירשור הקודם). הסוג השני של התחנות הוא תחנות של השינקאנסן בלבד, ובמקרה כזה תיקרא התחנה Shin-Ccc, כאשר במקום Ccc מופיע שם העיר. (למשל תחנת Shin-Kobe ).
שתי רכבות יוצאות מתחנת קיוטורכבות השינקאנסן
ראשית, סקירה אודות השינקאנסן. פרישת הרשת -------------- מרכז הרשת הוא בטוקיו בתחנת ה-Tokyo Terminal. משם יוצאות שלוש שלוחות: מערבה לאורך החוף ובהמשך לאי קיושו, צפונה לחוף ים יפן, ולכיוון צפון-מזרח לאורך החוף ובהמשך לאי הוקאידו. מערכת המסילות (וכמובן גם הרציפים בתחנות) הינה נפרדת לחלוטין ממסילותיהן של רכבות מסוגים אחרים. התוואי מקביל או דומה בחלקו למסילות הבינעירוניות הרגילות, אך בחלקים מסויימים הוא ישר יותר. הדבר נכון בעיקר לאיזורים הרריים, שבהם מסילות השינקאנסן עוברות במנהרות ארוכות יותר מהמסילות הרגילות, ועקב כך מתאפשר קיצור של אורך המסילה. במעברים מאי לאי מתחת לים - הרכבת נוסעת במנהרה מתחת לקרקעית האוקינוס. לכל קו שירות ישנו "שם פרטי", וזאת בנוסף למספר הרכבת. כמו כן, ישנם קווי שירות שהם super-express, כלומר הם לא עוצרים בכל תחנות השינקאנסן שבדרך. זאת כשמדובר ממילא ברכבות ה"טסות" במהירות 250 קמ"ש, וברשת שבה התחנות ממילא קיימות רק בערים מרכזיות. במילים אחרות, מדובר ברכבות מהירות באופן כמעט בלתי נתפס! חלק גדול מתוואי המסילות עובר במנהרות. באשר לחלקים הפתוחים - רוב קטעי המסילה הם מוגבהים (מה שמוסיף לתחושה שהרכבת "מרחפת" מעל סביבתה). ישנם שני סוגי תחנות שינקאנסן: משותפת עם רכבות בינעירוניות (ואולי גם פרבריות), ואז התחנה נקראת פשוט על שם העיר. בתחנה כזו רציפי השינקאנסן יהיו בד"כ ב"קומה שניה" מעל הרציפים הרגילים. (למשל תחנת קיוטו שהצגתי בשירשור הקודם). הסוג השני של התחנות הוא תחנות של השינקאנסן בלבד, ובמקרה כזה תיקרא התחנה Shin-Ccc, כאשר במקום Ccc מופיע שם העיר. (למשל תחנת Shin-Kobe ).
בהמשך נסעתי להירושימהרכבות השינקאנסן
ראשית, סקירה אודות השינקאנסן. פרישת הרשת -------------- מרכז הרשת הוא בטוקיו בתחנת ה-Tokyo Terminal. משם יוצאות שלוש שלוחות: מערבה לאורך החוף ובהמשך לאי קיושו, צפונה לחוף ים יפן, ולכיוון צפון-מזרח לאורך החוף ובהמשך לאי הוקאידו. מערכת המסילות (וכמובן גם הרציפים בתחנות) הינה נפרדת לחלוטין ממסילותיהן של רכבות מסוגים אחרים. התוואי מקביל או דומה בחלקו למסילות הבינעירוניות הרגילות, אך בחלקים מסויימים הוא ישר יותר. הדבר נכון בעיקר לאיזורים הרריים, שבהם מסילות השינקאנסן עוברות במנהרות ארוכות יותר מהמסילות הרגילות, ועקב כך מתאפשר קיצור של אורך המסילה. במעברים מאי לאי מתחת לים - הרכבת נוסעת במנהרה מתחת לקרקעית האוקינוס. לכל קו שירות ישנו "שם פרטי", וזאת בנוסף למספר הרכבת. כמו כן, ישנם קווי שירות שהם super-express, כלומר הם לא עוצרים בכל תחנות השינקאנסן שבדרך. זאת כשמדובר ממילא ברכבות ה"טסות" במהירות 250 קמ"ש, וברשת שבה התחנות ממילא קיימות רק בערים מרכזיות. במילים אחרות, מדובר ברכבות מהירות באופן כמעט בלתי נתפס! חלק גדול מתוואי המסילות עובר במנהרות. באשר לחלקים הפתוחים - רוב קטעי המסילה הם מוגבהים (מה שמוסיף לתחושה שהרכבת "מרחפת" מעל סביבתה). ישנם שני סוגי תחנות שינקאנסן: משותפת עם רכבות בינעירוניות (ואולי גם פרבריות), ואז התחנה נקראת פשוט על שם העיר. בתחנה כזו רציפי השינקאנסן יהיו בד"כ ב"קומה שניה" מעל הרציפים הרגילים. (למשל תחנת קיוטו שהצגתי בשירשור הקודם). הסוג השני של התחנות הוא תחנות של השינקאנסן בלבד, ובמקרה כזה תיקרא התחנה Shin-Ccc, כאשר במקום Ccc מופיע שם העיר. (למשל תחנת Shin-Kobe ).
זום על הפנטוגרף היחיד במערךרכבות השינקאנסן
ראשית, סקירה אודות השינקאנסן. פרישת הרשת -------------- מרכז הרשת הוא בטוקיו בתחנת ה-Tokyo Terminal. משם יוצאות שלוש שלוחות: מערבה לאורך החוף ובהמשך לאי קיושו, צפונה לחוף ים יפן, ולכיוון צפון-מזרח לאורך החוף ובהמשך לאי הוקאידו. מערכת המסילות (וכמובן גם הרציפים בתחנות) הינה נפרדת לחלוטין ממסילותיהן של רכבות מסוגים אחרים. התוואי מקביל או דומה בחלקו למסילות הבינעירוניות הרגילות, אך בחלקים מסויימים הוא ישר יותר. הדבר נכון בעיקר לאיזורים הרריים, שבהם מסילות השינקאנסן עוברות במנהרות ארוכות יותר מהמסילות הרגילות, ועקב כך מתאפשר קיצור של אורך המסילה. במעברים מאי לאי מתחת לים - הרכבת נוסעת במנהרה מתחת לקרקעית האוקינוס. לכל קו שירות ישנו "שם פרטי", וזאת בנוסף למספר הרכבת. כמו כן, ישנם קווי שירות שהם super-express, כלומר הם לא עוצרים בכל תחנות השינקאנסן שבדרך. זאת כשמדובר ממילא ברכבות ה"טסות" במהירות 250 קמ"ש, וברשת שבה התחנות ממילא קיימות רק בערים מרכזיות. במילים אחרות, מדובר ברכבות מהירות באופן כמעט בלתי נתפס! חלק גדול מתוואי המסילות עובר במנהרות. באשר לחלקים הפתוחים - רוב קטעי המסילה הם מוגבהים (מה שמוסיף לתחושה שהרכבת "מרחפת" מעל סביבתה). ישנם שני סוגי תחנות שינקאנסן: משותפת עם רכבות בינעירוניות (ואולי גם פרבריות), ואז התחנה נקראת פשוט על שם העיר. בתחנה כזו רציפי השינקאנסן יהיו בד"כ ב"קומה שניה" מעל הרציפים הרגילים. (למשל תחנת קיוטו שהצגתי בשירשור הקודם). הסוג השני של התחנות הוא תחנות של השינקאנסן בלבד, ובמקרה כזה תיקרא התחנה Shin-Ccc, כאשר במקום Ccc מופיע שם העיר. (למשל תחנת Shin-Kobe ).
זה דווקא מחזה רגיל ברכבות מהירות,זום על הפנטוגרף היחיד במערך
אותי באופן אישי קצת מפליא שהדבר הזה הוא מקור הכוח למכונה האדירה הזאת!
דגם אחר של השינקאנסןרכבות השינקאנסן
ראשית, סקירה אודות השינקאנסן. פרישת הרשת -------------- מרכז הרשת הוא בטוקיו בתחנת ה-Tokyo Terminal. משם יוצאות שלוש שלוחות: מערבה לאורך החוף ובהמשך לאי קיושו, צפונה לחוף ים יפן, ולכיוון צפון-מזרח לאורך החוף ובהמשך לאי הוקאידו. מערכת המסילות (וכמובן גם הרציפים בתחנות) הינה נפרדת לחלוטין ממסילותיהן של רכבות מסוגים אחרים. התוואי מקביל או דומה בחלקו למסילות הבינעירוניות הרגילות, אך בחלקים מסויימים הוא ישר יותר. הדבר נכון בעיקר לאיזורים הרריים, שבהם מסילות השינקאנסן עוברות במנהרות ארוכות יותר מהמסילות הרגילות, ועקב כך מתאפשר קיצור של אורך המסילה. במעברים מאי לאי מתחת לים - הרכבת נוסעת במנהרה מתחת לקרקעית האוקינוס. לכל קו שירות ישנו "שם פרטי", וזאת בנוסף למספר הרכבת. כמו כן, ישנם קווי שירות שהם super-express, כלומר הם לא עוצרים בכל תחנות השינקאנסן שבדרך. זאת כשמדובר ממילא ברכבות ה"טסות" במהירות 250 קמ"ש, וברשת שבה התחנות ממילא קיימות רק בערים מרכזיות. במילים אחרות, מדובר ברכבות מהירות באופן כמעט בלתי נתפס! חלק גדול מתוואי המסילות עובר במנהרות. באשר לחלקים הפתוחים - רוב קטעי המסילה הם מוגבהים (מה שמוסיף לתחושה שהרכבת "מרחפת" מעל סביבתה). ישנם שני סוגי תחנות שינקאנסן: משותפת עם רכבות בינעירוניות (ואולי גם פרבריות), ואז התחנה נקראת פשוט על שם העיר. בתחנה כזו רציפי השינקאנסן יהיו בד"כ ב"קומה שניה" מעל הרציפים הרגילים. (למשל תחנת קיוטו שהצגתי בשירשור הקודם). הסוג השני של התחנות הוא תחנות של השינקאנסן בלבד, ובמקרה כזה תיקרא התחנה Shin-Ccc, כאשר במקום Ccc מופיע שם העיר. (למשל תחנת Shin-Kobe ).
הרכבת הכסופה לכל אורכהדגם אחר של השינקאנסן
בנוסף לדגם הקרונות הנפוץ יותר שהראיתי עד כה (ושרק בו יצא לי לנסוע), קיים דגם שנראה עתידני אף יותר. שני הדגמים דומים למטוס, אך השני עגול ממש בניגוד לראשון - ולכן מזכיר מטוס אף יותר מימנו. הבדל נוסף הוא צבע הקרונות - לבן בדגם הראשון, לעומת כסוף בדגם השני.
מהירושימה המשכתי לקובהרכבות השינקאנסן
ראשית, סקירה אודות השינקאנסן. פרישת הרשת -------------- מרכז הרשת הוא בטוקיו בתחנת ה-Tokyo Terminal. משם יוצאות שלוש שלוחות: מערבה לאורך החוף ובהמשך לאי קיושו, צפונה לחוף ים יפן, ולכיוון צפון-מזרח לאורך החוף ובהמשך לאי הוקאידו. מערכת המסילות (וכמובן גם הרציפים בתחנות) הינה נפרדת לחלוטין ממסילותיהן של רכבות מסוגים אחרים. התוואי מקביל או דומה בחלקו למסילות הבינעירוניות הרגילות, אך בחלקים מסויימים הוא ישר יותר. הדבר נכון בעיקר לאיזורים הרריים, שבהם מסילות השינקאנסן עוברות במנהרות ארוכות יותר מהמסילות הרגילות, ועקב כך מתאפשר קיצור של אורך המסילה. במעברים מאי לאי מתחת לים - הרכבת נוסעת במנהרה מתחת לקרקעית האוקינוס. לכל קו שירות ישנו "שם פרטי", וזאת בנוסף למספר הרכבת. כמו כן, ישנם קווי שירות שהם super-express, כלומר הם לא עוצרים בכל תחנות השינקאנסן שבדרך. זאת כשמדובר ממילא ברכבות ה"טסות" במהירות 250 קמ"ש, וברשת שבה התחנות ממילא קיימות רק בערים מרכזיות. במילים אחרות, מדובר ברכבות מהירות באופן כמעט בלתי נתפס! חלק גדול מתוואי המסילות עובר במנהרות. באשר לחלקים הפתוחים - רוב קטעי המסילה הם מוגבהים (מה שמוסיף לתחושה שהרכבת "מרחפת" מעל סביבתה). ישנם שני סוגי תחנות שינקאנסן: משותפת עם רכבות בינעירוניות (ואולי גם פרבריות), ואז התחנה נקראת פשוט על שם העיר. בתחנה כזו רציפי השינקאנסן יהיו בד"כ ב"קומה שניה" מעל הרציפים הרגילים. (למשל תחנת קיוטו שהצגתי בשירשור הקודם). הסוג השני של התחנות הוא תחנות של השינקאנסן בלבד, ובמקרה כזה תיקרא התחנה Shin-Ccc, כאשר במקום Ccc מופיע שם העיר. (למשל תחנת Shin-Kobe ).
מבט לצד השני של המערךמהירושימה המשכתי לקובה
התחנה בקובה היא נפרדת משאר סוגי הרכבות, ולכן נקראת Shin-Kobe. התחנה נמצאת בצפון העיר בעוד שהתחנה הראשית, ובה רכבות עירוניות ורכבות הפרברים - נמצאת במרכז העיר. לא אידיאלי, אך בין התחנות מקשרת רכבת תחתית (נסיעה של תחנה אחת בלבד בתחתית). הרכבת בה הגעתי היא Hikari super-express מספר 716. היא יוצאת מהירושימה ומסיימת בטוקיו. הסרטון הראשון שהעליתי הוא מהנסיעה ברכבת זו. בתמונה כאן מבט על הרכבת לאחר רידתי מימנה.
הרכבת "ממריאה" מהתחנה בקובהרכבות השינקאנסן
ראשית, סקירה אודות השינקאנסן. פרישת הרשת -------------- מרכז הרשת הוא בטוקיו בתחנת ה-Tokyo Terminal. משם יוצאות שלוש שלוחות: מערבה לאורך החוף ובהמשך לאי קיושו, צפונה לחוף ים יפן, ולכיוון צפון-מזרח לאורך החוף ובהמשך לאי הוקאידו. מערכת המסילות (וכמובן גם הרציפים בתחנות) הינה נפרדת לחלוטין ממסילותיהן של רכבות מסוגים אחרים. התוואי מקביל או דומה בחלקו למסילות הבינעירוניות הרגילות, אך בחלקים מסויימים הוא ישר יותר. הדבר נכון בעיקר לאיזורים הרריים, שבהם מסילות השינקאנסן עוברות במנהרות ארוכות יותר מהמסילות הרגילות, ועקב כך מתאפשר קיצור של אורך המסילה. במעברים מאי לאי מתחת לים - הרכבת נוסעת במנהרה מתחת לקרקעית האוקינוס. לכל קו שירות ישנו "שם פרטי", וזאת בנוסף למספר הרכבת. כמו כן, ישנם קווי שירות שהם super-express, כלומר הם לא עוצרים בכל תחנות השינקאנסן שבדרך. זאת כשמדובר ממילא ברכבות ה"טסות" במהירות 250 קמ"ש, וברשת שבה התחנות ממילא קיימות רק בערים מרכזיות. במילים אחרות, מדובר ברכבות מהירות באופן כמעט בלתי נתפס! חלק גדול מתוואי המסילות עובר במנהרות. באשר לחלקים הפתוחים - רוב קטעי המסילה הם מוגבהים (מה שמוסיף לתחושה שהרכבת "מרחפת" מעל סביבתה). ישנם שני סוגי תחנות שינקאנסן: משותפת עם רכבות בינעירוניות (ואולי גם פרבריות), ואז התחנה נקראת פשוט על שם העיר. בתחנה כזו רציפי השינקאנסן יהיו בד"כ ב"קומה שניה" מעל הרציפים הרגילים. (למשל תחנת קיוטו שהצגתי בשירשור הקודם). הסוג השני של התחנות הוא תחנות של השינקאנסן בלבד, ובמקרה כזה תיקרא התחנה Shin-Ccc, כאשר במקום Ccc מופיע שם העיר. (למשל תחנת Shin-Kobe ).
המעקה הזה.. הוא בגלל שהרכבת נוסעת מהר?הרכבת "ממריאה" מהתחנה בקובה
אותה רכבת ממשיכה לטוקיו. להתראות, שינקאנסן !
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.