תחבורה ציבורית ביפן - חלק 3

מצב
הנושא נעול.
תחבורה ציבורית ביפן - חלק 3
רכבות השינקאנסן
ראשית, סקירה אודות השינקאנסן. פרישת הרשת -------------- מרכז הרשת הוא בטוקיו בתחנת ה-Tokyo Terminal. משם יוצאות שלוש שלוחות: מערבה לאורך החוף ובהמשך לאי קיושו, צפונה לחוף ים יפן, ולכיוון צפון-מזרח לאורך החוף ובהמשך לאי הוקאידו. מערכת המסילות (וכמובן גם הרציפים בתחנות) הינה נפרדת לחלוטין ממסילותיהן של רכבות מסוגים אחרים. התוואי מקביל או דומה בחלקו למסילות הבינעירוניות הרגילות, אך בחלקים מסויימים הוא ישר יותר. הדבר נכון בעיקר לאיזורים הרריים, שבהם מסילות השינקאנסן עוברות במנהרות ארוכות יותר מהמסילות הרגילות, ועקב כך מתאפשר קיצור של אורך המסילה. במעברים מאי לאי מתחת לים - הרכבת נוסעת במנהרה מתחת לקרקעית האוקינוס. לכל קו שירות ישנו "שם פרטי", וזאת בנוסף למספר הרכבת. כמו כן, ישנם קווי שירות שהם super-express, כלומר הם לא עוצרים בכל תחנות השינקאנסן שבדרך. זאת כשמדובר ממילא ברכבות ה"טסות" במהירות 250 קמ"ש, וברשת שבה התחנות ממילא קיימות רק בערים מרכזיות. במילים אחרות, מדובר ברכבות מהירות באופן כמעט בלתי נתפס! חלק גדול מתוואי המסילות עובר במנהרות. באשר לחלקים הפתוחים - רוב קטעי המסילה הם מוגבהים (מה שמוסיף לתחושה שהרכבת "מרחפת" מעל סביבתה). ישנם שני סוגי תחנות שינקאנסן: משותפת עם רכבות בינעירוניות (ואולי גם פרבריות), ואז התחנה נקראת פשוט על שם העיר. בתחנה כזו רציפי השינקאנסן יהיו בד"כ ב"קומה שניה" מעל הרציפים הרגילים. (למשל תחנת קיוטו שהצגתי בשירשור הקודם). הסוג השני של התחנות הוא תחנות של השינקאנסן בלבד, ובמקרה כזה תיקרא התחנה Shin-Ccc, כאשר במקום Ccc מופיע שם העיר. (למשל תחנת Shin-Kobe ).
 
רכבות השינקאנסן
ראשית, סקירה אודות השינקאנסן. פרישת הרשת -------------- מרכז הרשת הוא בטוקיו בתחנת ה-Tokyo Terminal. משם יוצאות שלוש שלוחות: מערבה לאורך החוף ובהמשך לאי קיושו, צפונה לחוף ים יפן, ולכיוון צפון-מזרח לאורך החוף ובהמשך לאי הוקאידו. מערכת המסילות (וכמובן גם הרציפים בתחנות) הינה נפרדת לחלוטין ממסילותיהן של רכבות מסוגים אחרים. התוואי מקביל או דומה בחלקו למסילות הבינעירוניות הרגילות, אך בחלקים מסויימים הוא ישר יותר. הדבר נכון בעיקר לאיזורים הרריים, שבהם מסילות השינקאנסן עוברות במנהרות ארוכות יותר מהמסילות הרגילות, ועקב כך מתאפשר קיצור של אורך המסילה. במעברים מאי לאי מתחת לים - הרכבת נוסעת במנהרה מתחת לקרקעית האוקינוס. לכל קו שירות ישנו "שם פרטי", וזאת בנוסף למספר הרכבת. כמו כן, ישנם קווי שירות שהם super-express, כלומר הם לא עוצרים בכל תחנות השינקאנסן שבדרך. זאת כשמדובר ממילא ברכבות ה"טסות" במהירות 250 קמ"ש, וברשת שבה התחנות ממילא קיימות רק בערים מרכזיות. במילים אחרות, מדובר ברכבות מהירות באופן כמעט בלתי נתפס! חלק גדול מתוואי המסילות עובר במנהרות. באשר לחלקים הפתוחים - רוב קטעי המסילה הם מוגבהים (מה שמוסיף לתחושה שהרכבת "מרחפת" מעל סביבתה). ישנם שני סוגי תחנות שינקאנסן: משותפת עם רכבות בינעירוניות (ואולי גם פרבריות), ואז התחנה נקראת פשוט על שם העיר. בתחנה כזו רציפי השינקאנסן יהיו בד"כ ב"קומה שניה" מעל הרציפים הרגילים. (למשל תחנת קיוטו שהצגתי בשירשור הקודם). הסוג השני של התחנות הוא תחנות של השינקאנסן בלבד, ובמקרה כזה תיקרא התחנה Shin-Ccc, כאשר במקום Ccc מופיע שם העיר. (למשל תחנת Shin-Kobe ).
המשך הסקירה
הציוד הנייד ------------ מבחינת המפרט היבש, רכבות השינקאנסן הן מערכים של כ-15 קרונועים חשמליים עם פנטוגרף אחד למערך (להקטנת החיכוך בכבל ההזנה, כנראה) ומנועים חזקים במיוחד. המהירות המקסימלית שלהם היא כ-300 קמ"ש. ואולם מבחינת המראה שנגלה לתייר - מדובר בחוויה מרהיבה. הרכבות מעוצבות ממש כמו מטוס, הן כלפי חוץ והן כלפי פנים. זאת החל מהצביעה בחוץ, עבור בצורת הקרונות העגולה, המשך בצורת החלונות (כולל "וילונות" כמו במטוס), וכלה בעיצוב הכסאות - שהם בדיוק כמו במטוס עם השולחן המתקפל מאחור! אני מניח שלעיצוב זה ישנו ערך מוסף מבחינת הקטנת החיכוך והגדלת המהירות, אך המטרה העיקרית שלו היא שיווקית. עם זאת, ה"שקר" שיש כאן הוא לא כ"כ גדול - רכבות אלה בהחלט מספקות תחרות ראויה לטיסות הפנימיות בתוך יפן. מעבר לחיקוי המטוס, העיצוב בתוך הקרונות הוא רגיל למדי. ישנם חדרי עישון אטומים אך בעלי קיר שקוף, חדרי התאוששות למי שלא חש בטוב, שירותים כמובן, ומכונות שתיה. בנוסף, ישנם דיילים המוכרים מזון מהיר בתשלום. (המחיר מופקע וזהה לזה שבמכונה). יש לציין שרמת התחזוקה בתוך הקרונות מעולה, והרכבת פשוט מבריקה במובן הישיר של המילה. אך אליה וקוץ בה: הנסיעה המהירה עלולה לגרום לסחרחורת ותחושת אי-נוחות. כמו כן, הן מבפנים והן מבחוץ ניתן לשמוע את השריקה הנוצרת מחיכוך הרכבת עם האוויר. כמובן שבחוץ הרעש חזק יותר, ולכן בכל מקום בו השינקאנסן עוברת קרוב לבניינים - ישנו קיר אקוסטי. הכירטוס --------- מרבית הקרונות הם קרונות שמורים. הכרטיס נרכש לרכבת מסוימת (לכן מצויינים עליו שם קו ומספר רכבת, וכמובן המוצא והיעד). מחירי הכרטיסים גבוהים גם במושגים יפניים, ולכן עפ"י רוב הרכבות אינן עמוסות. כמו כן, רוב המשתמשים הם נוסעים חד-פעמיים, או יוממים שמקום עבודתם מוכן לממן עבורם את ה"תענוג" הזה. הערה נוספת לגבי כבודה אישית: למרות שישנם מדפים גדולים לכבודה מעל המושבים, יפנים רבים אינם לוקחים את המזוודות הגדולות איתם לשינקאנסן. הסיבה: זמן העצירה הקצר (פחות מדקה) בתחנות הביניים. ובדיוק לשם כך קיים ביפן ענף מפותח של הסעת כבודה - חברות משאיות המסיעות את המזוודות אל היעד (רצוי שיצאו יום קודם לנסיעה בשינקאנסן).
 
רכבות השינקאנסן
ראשית, סקירה אודות השינקאנסן. פרישת הרשת -------------- מרכז הרשת הוא בטוקיו בתחנת ה-Tokyo Terminal. משם יוצאות שלוש שלוחות: מערבה לאורך החוף ובהמשך לאי קיושו, צפונה לחוף ים יפן, ולכיוון צפון-מזרח לאורך החוף ובהמשך לאי הוקאידו. מערכת המסילות (וכמובן גם הרציפים בתחנות) הינה נפרדת לחלוטין ממסילותיהן של רכבות מסוגים אחרים. התוואי מקביל או דומה בחלקו למסילות הבינעירוניות הרגילות, אך בחלקים מסויימים הוא ישר יותר. הדבר נכון בעיקר לאיזורים הרריים, שבהם מסילות השינקאנסן עוברות במנהרות ארוכות יותר מהמסילות הרגילות, ועקב כך מתאפשר קיצור של אורך המסילה. במעברים מאי לאי מתחת לים - הרכבת נוסעת במנהרה מתחת לקרקעית האוקינוס. לכל קו שירות ישנו "שם פרטי", וזאת בנוסף למספר הרכבת. כמו כן, ישנם קווי שירות שהם super-express, כלומר הם לא עוצרים בכל תחנות השינקאנסן שבדרך. זאת כשמדובר ממילא ברכבות ה"טסות" במהירות 250 קמ"ש, וברשת שבה התחנות ממילא קיימות רק בערים מרכזיות. במילים אחרות, מדובר ברכבות מהירות באופן כמעט בלתי נתפס! חלק גדול מתוואי המסילות עובר במנהרות. באשר לחלקים הפתוחים - רוב קטעי המסילה הם מוגבהים (מה שמוסיף לתחושה שהרכבת "מרחפת" מעל סביבתה). ישנם שני סוגי תחנות שינקאנסן: משותפת עם רכבות בינעירוניות (ואולי גם פרבריות), ואז התחנה נקראת פשוט על שם העיר. בתחנה כזו רציפי השינקאנסן יהיו בד"כ ב"קומה שניה" מעל הרציפים הרגילים. (למשל תחנת קיוטו שהצגתי בשירשור הקודם). הסוג השני של התחנות הוא תחנות של השינקאנסן בלבד, ובמקרה כזה תיקרא התחנה Shin-Ccc, כאשר במקום Ccc מופיע שם העיר. (למשל תחנת Shin-Kobe ).
חווית הנסיעה בשינקאנסן
לי יצא לעשות שתי נסיעות: האחת מקיוטו להירושימה ב-Nozomi super-express. (כלומר רכבת שמוצאה בטוקיו, יעדה הסופי ביוקטה, ואינה עוצרת בכל התחנות הקיימות בדרך). השניה מהירושימה לקובה (חלק מהקטע הנ"ל בכיוון ההפוך) ב-Hikari super-express. קו ה-Hikari מתחיל בהירושימה ומסתיים בטוקיו. הסרטון המצורף צולם בנסיעה השניה.
 
חווית הנסיעה בשינקאנסן
לי יצא לעשות שתי נסיעות: האחת מקיוטו להירושימה ב-Nozomi super-express. (כלומר רכבת שמוצאה בטוקיו, יעדה הסופי ביוקטה, ואינה עוצרת בכל התחנות הקיימות בדרך). השניה מהירושימה לקובה (חלק מהקטע הנ"ל בכיוון ההפוך) ב-Hikari super-express. קו ה-Hikari מתחיל בהירושימה ומסתיים בטוקיו. הסרטון המצורף צולם בנסיעה השניה.
הסברים לסרטון
כפי שציינתי, לכל אורך הנסיעה בעיר - קיימת גדר אקוסטית במקביל למסילה. הגדר היא שקופה ולכן ניתן לראות את הנוף. ניתן לראות שישנה תחנה שהרכבת מדלגת עליה - שכן זו רכבת מסוג super-express. בסוף הקטע נכנסים למנהרה. כ-60% מתוואי השינקאנסן עובר במנהרות החצובות בהרים.
 
רכבות השינקאנסן
ראשית, סקירה אודות השינקאנסן. פרישת הרשת -------------- מרכז הרשת הוא בטוקיו בתחנת ה-Tokyo Terminal. משם יוצאות שלוש שלוחות: מערבה לאורך החוף ובהמשך לאי קיושו, צפונה לחוף ים יפן, ולכיוון צפון-מזרח לאורך החוף ובהמשך לאי הוקאידו. מערכת המסילות (וכמובן גם הרציפים בתחנות) הינה נפרדת לחלוטין ממסילותיהן של רכבות מסוגים אחרים. התוואי מקביל או דומה בחלקו למסילות הבינעירוניות הרגילות, אך בחלקים מסויימים הוא ישר יותר. הדבר נכון בעיקר לאיזורים הרריים, שבהם מסילות השינקאנסן עוברות במנהרות ארוכות יותר מהמסילות הרגילות, ועקב כך מתאפשר קיצור של אורך המסילה. במעברים מאי לאי מתחת לים - הרכבת נוסעת במנהרה מתחת לקרקעית האוקינוס. לכל קו שירות ישנו "שם פרטי", וזאת בנוסף למספר הרכבת. כמו כן, ישנם קווי שירות שהם super-express, כלומר הם לא עוצרים בכל תחנות השינקאנסן שבדרך. זאת כשמדובר ממילא ברכבות ה"טסות" במהירות 250 קמ"ש, וברשת שבה התחנות ממילא קיימות רק בערים מרכזיות. במילים אחרות, מדובר ברכבות מהירות באופן כמעט בלתי נתפס! חלק גדול מתוואי המסילות עובר במנהרות. באשר לחלקים הפתוחים - רוב קטעי המסילה הם מוגבהים (מה שמוסיף לתחושה שהרכבת "מרחפת" מעל סביבתה). ישנם שני סוגי תחנות שינקאנסן: משותפת עם רכבות בינעירוניות (ואולי גם פרבריות), ואז התחנה נקראת פשוט על שם העיר. בתחנה כזו רציפי השינקאנסן יהיו בד"כ ב"קומה שניה" מעל הרציפים הרגילים. (למשל תחנת קיוטו שהצגתי בשירשור הקודם). הסוג השני של התחנות הוא תחנות של השינקאנסן בלבד, ובמקרה כזה תיקרא התחנה Shin-Ccc, כאשר במקום Ccc מופיע שם העיר. (למשל תחנת Shin-Kobe ).
רציפי השינקאנסן בתחנת קיוטו
בשבוע שעבר הבאתי תיעוד של התחנה המפוארת בקיוטו. אזכיר שמעל רציפי הרכבת הרגילה של JR, נמצאים רציפי השינקאנסן (שגם היא אגב שייכת ל-JR ואינה חברה עצמאית). כאן ניתן לראות את הרציפים "מבפנים". מספר נקודות לשים לב אליהן: 1) גדרות הבטיחות. הרכבות הן מהירות מאוד, ובעלות תאוטה ותאוצה גבוהות מאוד. לכן ישנם פרקי זמן קצרים שבהם הרכבת נוסעת במהירות גבוהה מאוד ליד הרציף. בנוסף, יתכן שרכבת שינקאנסן מסויימת אינה עוצרת כלל בתחנה. לפיכך, הותקנו גדרות בטיחות כדי להרחיק את הממתינים מהרכבות. בנוסף, ישנו קו צהוב מעבר לגדרות. הגדר אינה רצופה, וישנם פתחים בה בדיוק מול המקומות שבהם נמצאות דלתות הקרונות בעת העצירה. כוונתי היא שנקודת העצירה של הרכבת מסומנת עבור הנהג באופן מדוייק, ולכן קיים גם סימון על הרציף באיזו נקודה יעצור קרון מסוים (למשל קרון 12 - הדבר מסומן הן על רצפת הרציף, והן בשילוט האלקטרוני). 2) הקירות האקוסטיים. משמשים גם כהגנה חלקית מפני הקור \ החום \ הגשם. 3) חנויות הנוחות שנמצאות ממש על הרציף (נראות ברקע). אצלנו זה קיים משום-מה רק בתחנת בית-יהושע...
 

S o l l y

New member
רציפי השינקאנסן בתחנת קיוטו
בשבוע שעבר הבאתי תיעוד של התחנה המפוארת בקיוטו. אזכיר שמעל רציפי הרכבת הרגילה של JR, נמצאים רציפי השינקאנסן (שגם היא אגב שייכת ל-JR ואינה חברה עצמאית). כאן ניתן לראות את הרציפים "מבפנים". מספר נקודות לשים לב אליהן: 1) גדרות הבטיחות. הרכבות הן מהירות מאוד, ובעלות תאוטה ותאוצה גבוהות מאוד. לכן ישנם פרקי זמן קצרים שבהם הרכבת נוסעת במהירות גבוהה מאוד ליד הרציף. בנוסף, יתכן שרכבת שינקאנסן מסויימת אינה עוצרת כלל בתחנה. לפיכך, הותקנו גדרות בטיחות כדי להרחיק את הממתינים מהרכבות. בנוסף, ישנו קו צהוב מעבר לגדרות. הגדר אינה רצופה, וישנם פתחים בה בדיוק מול המקומות שבהם נמצאות דלתות הקרונות בעת העצירה. כוונתי היא שנקודת העצירה של הרכבת מסומנת עבור הנהג באופן מדוייק, ולכן קיים גם סימון על הרציף באיזו נקודה יעצור קרון מסוים (למשל קרון 12 - הדבר מסומן הן על רצפת הרציף, והן בשילוט האלקטרוני). 2) הקירות האקוסטיים. משמשים גם כהגנה חלקית מפני הקור \ החום \ הגשם. 3) חנויות הנוחות שנמצאות ממש על הרציף (נראות ברקע). אצלנו זה קיים משום-מה רק בתחנת בית-יהושע...
גם בבנימינה יש, בצפון רציף 2/3
 
רכבות השינקאנסן
ראשית, סקירה אודות השינקאנסן. פרישת הרשת -------------- מרכז הרשת הוא בטוקיו בתחנת ה-Tokyo Terminal. משם יוצאות שלוש שלוחות: מערבה לאורך החוף ובהמשך לאי קיושו, צפונה לחוף ים יפן, ולכיוון צפון-מזרח לאורך החוף ובהמשך לאי הוקאידו. מערכת המסילות (וכמובן גם הרציפים בתחנות) הינה נפרדת לחלוטין ממסילותיהן של רכבות מסוגים אחרים. התוואי מקביל או דומה בחלקו למסילות הבינעירוניות הרגילות, אך בחלקים מסויימים הוא ישר יותר. הדבר נכון בעיקר לאיזורים הרריים, שבהם מסילות השינקאנסן עוברות במנהרות ארוכות יותר מהמסילות הרגילות, ועקב כך מתאפשר קיצור של אורך המסילה. במעברים מאי לאי מתחת לים - הרכבת נוסעת במנהרה מתחת לקרקעית האוקינוס. לכל קו שירות ישנו "שם פרטי", וזאת בנוסף למספר הרכבת. כמו כן, ישנם קווי שירות שהם super-express, כלומר הם לא עוצרים בכל תחנות השינקאנסן שבדרך. זאת כשמדובר ממילא ברכבות ה"טסות" במהירות 250 קמ"ש, וברשת שבה התחנות ממילא קיימות רק בערים מרכזיות. במילים אחרות, מדובר ברכבות מהירות באופן כמעט בלתי נתפס! חלק גדול מתוואי המסילות עובר במנהרות. באשר לחלקים הפתוחים - רוב קטעי המסילה הם מוגבהים (מה שמוסיף לתחושה שהרכבת "מרחפת" מעל סביבתה). ישנם שני סוגי תחנות שינקאנסן: משותפת עם רכבות בינעירוניות (ואולי גם פרבריות), ואז התחנה נקראת פשוט על שם העיר. בתחנה כזו רציפי השינקאנסן יהיו בד"כ ב"קומה שניה" מעל הרציפים הרגילים. (למשל תחנת קיוטו שהצגתי בשירשור הקודם). הסוג השני של התחנות הוא תחנות של השינקאנסן בלבד, ובמקרה כזה תיקרא התחנה Shin-Ccc, כאשר במקום Ccc מופיע שם העיר. (למשל תחנת Shin-Kobe ).
מבט אל מחוץ לתחנה
ליתר דיוק, לכיוון טוקיו
 
רכבות השינקאנסן
ראשית, סקירה אודות השינקאנסן. פרישת הרשת -------------- מרכז הרשת הוא בטוקיו בתחנת ה-Tokyo Terminal. משם יוצאות שלוש שלוחות: מערבה לאורך החוף ובהמשך לאי קיושו, צפונה לחוף ים יפן, ולכיוון צפון-מזרח לאורך החוף ובהמשך לאי הוקאידו. מערכת המסילות (וכמובן גם הרציפים בתחנות) הינה נפרדת לחלוטין ממסילותיהן של רכבות מסוגים אחרים. התוואי מקביל או דומה בחלקו למסילות הבינעירוניות הרגילות, אך בחלקים מסויימים הוא ישר יותר. הדבר נכון בעיקר לאיזורים הרריים, שבהם מסילות השינקאנסן עוברות במנהרות ארוכות יותר מהמסילות הרגילות, ועקב כך מתאפשר קיצור של אורך המסילה. במעברים מאי לאי מתחת לים - הרכבת נוסעת במנהרה מתחת לקרקעית האוקינוס. לכל קו שירות ישנו "שם פרטי", וזאת בנוסף למספר הרכבת. כמו כן, ישנם קווי שירות שהם super-express, כלומר הם לא עוצרים בכל תחנות השינקאנסן שבדרך. זאת כשמדובר ממילא ברכבות ה"טסות" במהירות 250 קמ"ש, וברשת שבה התחנות ממילא קיימות רק בערים מרכזיות. במילים אחרות, מדובר ברכבות מהירות באופן כמעט בלתי נתפס! חלק גדול מתוואי המסילות עובר במנהרות. באשר לחלקים הפתוחים - רוב קטעי המסילה הם מוגבהים (מה שמוסיף לתחושה שהרכבת "מרחפת" מעל סביבתה). ישנם שני סוגי תחנות שינקאנסן: משותפת עם רכבות בינעירוניות (ואולי גם פרבריות), ואז התחנה נקראת פשוט על שם העיר. בתחנה כזו רציפי השינקאנסן יהיו בד"כ ב"קומה שניה" מעל הרציפים הרגילים. (למשל תחנת קיוטו שהצגתי בשירשור הקודם). הסוג השני של התחנות הוא תחנות של השינקאנסן בלבד, ובמקרה כזה תיקרא התחנה Shin-Ccc, כאשר במקום Ccc מופיע שם העיר. (למשל תחנת Shin-Kobe ).
נוסעים ממתינים...
 
רכבות השינקאנסן
ראשית, סקירה אודות השינקאנסן. פרישת הרשת -------------- מרכז הרשת הוא בטוקיו בתחנת ה-Tokyo Terminal. משם יוצאות שלוש שלוחות: מערבה לאורך החוף ובהמשך לאי קיושו, צפונה לחוף ים יפן, ולכיוון צפון-מזרח לאורך החוף ובהמשך לאי הוקאידו. מערכת המסילות (וכמובן גם הרציפים בתחנות) הינה נפרדת לחלוטין ממסילותיהן של רכבות מסוגים אחרים. התוואי מקביל או דומה בחלקו למסילות הבינעירוניות הרגילות, אך בחלקים מסויימים הוא ישר יותר. הדבר נכון בעיקר לאיזורים הרריים, שבהם מסילות השינקאנסן עוברות במנהרות ארוכות יותר מהמסילות הרגילות, ועקב כך מתאפשר קיצור של אורך המסילה. במעברים מאי לאי מתחת לים - הרכבת נוסעת במנהרה מתחת לקרקעית האוקינוס. לכל קו שירות ישנו "שם פרטי", וזאת בנוסף למספר הרכבת. כמו כן, ישנם קווי שירות שהם super-express, כלומר הם לא עוצרים בכל תחנות השינקאנסן שבדרך. זאת כשמדובר ממילא ברכבות ה"טסות" במהירות 250 קמ"ש, וברשת שבה התחנות ממילא קיימות רק בערים מרכזיות. במילים אחרות, מדובר ברכבות מהירות באופן כמעט בלתי נתפס! חלק גדול מתוואי המסילות עובר במנהרות. באשר לחלקים הפתוחים - רוב קטעי המסילה הם מוגבהים (מה שמוסיף לתחושה שהרכבת "מרחפת" מעל סביבתה). ישנם שני סוגי תחנות שינקאנסן: משותפת עם רכבות בינעירוניות (ואולי גם פרבריות), ואז התחנה נקראת פשוט על שם העיר. בתחנה כזו רציפי השינקאנסן יהיו בד"כ ב"קומה שניה" מעל הרציפים הרגילים. (למשל תחנת קיוטו שהצגתי בשירשור הקודם). הסוג השני של התחנות הוא תחנות של השינקאנסן בלבד, ובמקרה כזה תיקרא התחנה Shin-Ccc, כאשר במקום Ccc מופיע שם העיר. (למשל תחנת Shin-Kobe ).
הרציף הנגדי שוב
 
רכבות השינקאנסן
ראשית, סקירה אודות השינקאנסן. פרישת הרשת -------------- מרכז הרשת הוא בטוקיו בתחנת ה-Tokyo Terminal. משם יוצאות שלוש שלוחות: מערבה לאורך החוף ובהמשך לאי קיושו, צפונה לחוף ים יפן, ולכיוון צפון-מזרח לאורך החוף ובהמשך לאי הוקאידו. מערכת המסילות (וכמובן גם הרציפים בתחנות) הינה נפרדת לחלוטין ממסילותיהן של רכבות מסוגים אחרים. התוואי מקביל או דומה בחלקו למסילות הבינעירוניות הרגילות, אך בחלקים מסויימים הוא ישר יותר. הדבר נכון בעיקר לאיזורים הרריים, שבהם מסילות השינקאנסן עוברות במנהרות ארוכות יותר מהמסילות הרגילות, ועקב כך מתאפשר קיצור של אורך המסילה. במעברים מאי לאי מתחת לים - הרכבת נוסעת במנהרה מתחת לקרקעית האוקינוס. לכל קו שירות ישנו "שם פרטי", וזאת בנוסף למספר הרכבת. כמו כן, ישנם קווי שירות שהם super-express, כלומר הם לא עוצרים בכל תחנות השינקאנסן שבדרך. זאת כשמדובר ממילא ברכבות ה"טסות" במהירות 250 קמ"ש, וברשת שבה התחנות ממילא קיימות רק בערים מרכזיות. במילים אחרות, מדובר ברכבות מהירות באופן כמעט בלתי נתפס! חלק גדול מתוואי המסילות עובר במנהרות. באשר לחלקים הפתוחים - רוב קטעי המסילה הם מוגבהים (מה שמוסיף לתחושה שהרכבת "מרחפת" מעל סביבתה). ישנם שני סוגי תחנות שינקאנסן: משותפת עם רכבות בינעירוניות (ואולי גם פרבריות), ואז התחנה נקראת פשוט על שם העיר. בתחנה כזו רציפי השינקאנסן יהיו בד"כ ב"קומה שניה" מעל הרציפים הרגילים. (למשל תחנת קיוטו שהצגתי בשירשור הקודם). הסוג השני של התחנות הוא תחנות של השינקאנסן בלבד, ובמקרה כזה תיקרא התחנה Shin-Ccc, כאשר במקום Ccc מופיע שם העיר. (למשל תחנת Shin-Kobe ).
שתי רכבות יוצאות מתחנת קיוטו
שתי רכבות יוצאות בכיוונים נגדיים. שתיהן התחילו מעצירה מוחלטת - שימו לב לתאוצה המהירה.
 
רכבות השינקאנסן
ראשית, סקירה אודות השינקאנסן. פרישת הרשת -------------- מרכז הרשת הוא בטוקיו בתחנת ה-Tokyo Terminal. משם יוצאות שלוש שלוחות: מערבה לאורך החוף ובהמשך לאי קיושו, צפונה לחוף ים יפן, ולכיוון צפון-מזרח לאורך החוף ובהמשך לאי הוקאידו. מערכת המסילות (וכמובן גם הרציפים בתחנות) הינה נפרדת לחלוטין ממסילותיהן של רכבות מסוגים אחרים. התוואי מקביל או דומה בחלקו למסילות הבינעירוניות הרגילות, אך בחלקים מסויימים הוא ישר יותר. הדבר נכון בעיקר לאיזורים הרריים, שבהם מסילות השינקאנסן עוברות במנהרות ארוכות יותר מהמסילות הרגילות, ועקב כך מתאפשר קיצור של אורך המסילה. במעברים מאי לאי מתחת לים - הרכבת נוסעת במנהרה מתחת לקרקעית האוקינוס. לכל קו שירות ישנו "שם פרטי", וזאת בנוסף למספר הרכבת. כמו כן, ישנם קווי שירות שהם super-express, כלומר הם לא עוצרים בכל תחנות השינקאנסן שבדרך. זאת כשמדובר ממילא ברכבות ה"טסות" במהירות 250 קמ"ש, וברשת שבה התחנות ממילא קיימות רק בערים מרכזיות. במילים אחרות, מדובר ברכבות מהירות באופן כמעט בלתי נתפס! חלק גדול מתוואי המסילות עובר במנהרות. באשר לחלקים הפתוחים - רוב קטעי המסילה הם מוגבהים (מה שמוסיף לתחושה שהרכבת "מרחפת" מעל סביבתה). ישנם שני סוגי תחנות שינקאנסן: משותפת עם רכבות בינעירוניות (ואולי גם פרבריות), ואז התחנה נקראת פשוט על שם העיר. בתחנה כזו רציפי השינקאנסן יהיו בד"כ ב"קומה שניה" מעל הרציפים הרגילים. (למשל תחנת קיוטו שהצגתי בשירשור הקודם). הסוג השני של התחנות הוא תחנות של השינקאנסן בלבד, ובמקרה כזה תיקרא התחנה Shin-Ccc, כאשר במקום Ccc מופיע שם העיר. (למשל תחנת Shin-Kobe ).
בהמשך נסעתי להירושימה
בתמונה - רכבת ה-Nozomi מספר 139 שבה הגעתי בעת העצירה בהירושימה. הרכבת תמשיך מיד ליוקטה.
 
רכבות השינקאנסן
ראשית, סקירה אודות השינקאנסן. פרישת הרשת -------------- מרכז הרשת הוא בטוקיו בתחנת ה-Tokyo Terminal. משם יוצאות שלוש שלוחות: מערבה לאורך החוף ובהמשך לאי קיושו, צפונה לחוף ים יפן, ולכיוון צפון-מזרח לאורך החוף ובהמשך לאי הוקאידו. מערכת המסילות (וכמובן גם הרציפים בתחנות) הינה נפרדת לחלוטין ממסילותיהן של רכבות מסוגים אחרים. התוואי מקביל או דומה בחלקו למסילות הבינעירוניות הרגילות, אך בחלקים מסויימים הוא ישר יותר. הדבר נכון בעיקר לאיזורים הרריים, שבהם מסילות השינקאנסן עוברות במנהרות ארוכות יותר מהמסילות הרגילות, ועקב כך מתאפשר קיצור של אורך המסילה. במעברים מאי לאי מתחת לים - הרכבת נוסעת במנהרה מתחת לקרקעית האוקינוס. לכל קו שירות ישנו "שם פרטי", וזאת בנוסף למספר הרכבת. כמו כן, ישנם קווי שירות שהם super-express, כלומר הם לא עוצרים בכל תחנות השינקאנסן שבדרך. זאת כשמדובר ממילא ברכבות ה"טסות" במהירות 250 קמ"ש, וברשת שבה התחנות ממילא קיימות רק בערים מרכזיות. במילים אחרות, מדובר ברכבות מהירות באופן כמעט בלתי נתפס! חלק גדול מתוואי המסילות עובר במנהרות. באשר לחלקים הפתוחים - רוב קטעי המסילה הם מוגבהים (מה שמוסיף לתחושה שהרכבת "מרחפת" מעל סביבתה). ישנם שני סוגי תחנות שינקאנסן: משותפת עם רכבות בינעירוניות (ואולי גם פרבריות), ואז התחנה נקראת פשוט על שם העיר. בתחנה כזו רציפי השינקאנסן יהיו בד"כ ב"קומה שניה" מעל הרציפים הרגילים. (למשל תחנת קיוטו שהצגתי בשירשור הקודם). הסוג השני של התחנות הוא תחנות של השינקאנסן בלבד, ובמקרה כזה תיקרא התחנה Shin-Ccc, כאשר במקום Ccc מופיע שם העיר. (למשל תחנת Shin-Kobe ).
זום על הפנטוגרף היחיד במערך
אותי באופן אישי קצת מפליא שהדבר הזה הוא מקור הכוח למכונה האדירה הזאת!
 

easylivin

New member
זום על הפנטוגרף היחיד במערך
אותי באופן אישי קצת מפליא שהדבר הזה הוא מקור הכוח למכונה האדירה הזאת!
זה דווקא מחזה רגיל ברכבות מהירות,
ובמערכות של 25kV בכלל. זה מכיוון שהזרמים במתח כה גבוה קטנים יותר, ולכן פנטוגרף יחיד מספיק בשביל להזין רכבת אימתנית מבלי להשרף. כך גם קטן הבלאי של חוטי החישמולת - שתי "ציפורים" במכה אחת.
 
רכבות השינקאנסן
ראשית, סקירה אודות השינקאנסן. פרישת הרשת -------------- מרכז הרשת הוא בטוקיו בתחנת ה-Tokyo Terminal. משם יוצאות שלוש שלוחות: מערבה לאורך החוף ובהמשך לאי קיושו, צפונה לחוף ים יפן, ולכיוון צפון-מזרח לאורך החוף ובהמשך לאי הוקאידו. מערכת המסילות (וכמובן גם הרציפים בתחנות) הינה נפרדת לחלוטין ממסילותיהן של רכבות מסוגים אחרים. התוואי מקביל או דומה בחלקו למסילות הבינעירוניות הרגילות, אך בחלקים מסויימים הוא ישר יותר. הדבר נכון בעיקר לאיזורים הרריים, שבהם מסילות השינקאנסן עוברות במנהרות ארוכות יותר מהמסילות הרגילות, ועקב כך מתאפשר קיצור של אורך המסילה. במעברים מאי לאי מתחת לים - הרכבת נוסעת במנהרה מתחת לקרקעית האוקינוס. לכל קו שירות ישנו "שם פרטי", וזאת בנוסף למספר הרכבת. כמו כן, ישנם קווי שירות שהם super-express, כלומר הם לא עוצרים בכל תחנות השינקאנסן שבדרך. זאת כשמדובר ממילא ברכבות ה"טסות" במהירות 250 קמ"ש, וברשת שבה התחנות ממילא קיימות רק בערים מרכזיות. במילים אחרות, מדובר ברכבות מהירות באופן כמעט בלתי נתפס! חלק גדול מתוואי המסילות עובר במנהרות. באשר לחלקים הפתוחים - רוב קטעי המסילה הם מוגבהים (מה שמוסיף לתחושה שהרכבת "מרחפת" מעל סביבתה). ישנם שני סוגי תחנות שינקאנסן: משותפת עם רכבות בינעירוניות (ואולי גם פרבריות), ואז התחנה נקראת פשוט על שם העיר. בתחנה כזו רציפי השינקאנסן יהיו בד"כ ב"קומה שניה" מעל הרציפים הרגילים. (למשל תחנת קיוטו שהצגתי בשירשור הקודם). הסוג השני של התחנות הוא תחנות של השינקאנסן בלבד, ובמקרה כזה תיקרא התחנה Shin-Ccc, כאשר במקום Ccc מופיע שם העיר. (למשל תחנת Shin-Kobe ).
דגם אחר של השינקאנסן
בנוסף לדגם הקרונות הנפוץ יותר שהראיתי עד כה (ושרק בו יצא לי לנסוע), קיים דגם שנראה עתידני אף יותר. שני הדגמים דומים למטוס, אך השני עגול ממש בניגוד לראשון - ולכן מזכיר מטוס אף יותר מימנו. הבדל נוסף הוא צבע הקרונות - לבן בדגם הראשון, לעומת כסוף בדגם השני.
 
דגם אחר של השינקאנסן
בנוסף לדגם הקרונות הנפוץ יותר שהראיתי עד כה (ושרק בו יצא לי לנסוע), קיים דגם שנראה עתידני אף יותר. שני הדגמים דומים למטוס, אך השני עגול ממש בניגוד לראשון - ולכן מזכיר מטוס אף יותר מימנו. הבדל נוסף הוא צבע הקרונות - לבן בדגם הראשון, לעומת כסוף בדגם השני.
הרכבת הכסופה לכל אורכה
 
רכבות השינקאנסן
ראשית, סקירה אודות השינקאנסן. פרישת הרשת -------------- מרכז הרשת הוא בטוקיו בתחנת ה-Tokyo Terminal. משם יוצאות שלוש שלוחות: מערבה לאורך החוף ובהמשך לאי קיושו, צפונה לחוף ים יפן, ולכיוון צפון-מזרח לאורך החוף ובהמשך לאי הוקאידו. מערכת המסילות (וכמובן גם הרציפים בתחנות) הינה נפרדת לחלוטין ממסילותיהן של רכבות מסוגים אחרים. התוואי מקביל או דומה בחלקו למסילות הבינעירוניות הרגילות, אך בחלקים מסויימים הוא ישר יותר. הדבר נכון בעיקר לאיזורים הרריים, שבהם מסילות השינקאנסן עוברות במנהרות ארוכות יותר מהמסילות הרגילות, ועקב כך מתאפשר קיצור של אורך המסילה. במעברים מאי לאי מתחת לים - הרכבת נוסעת במנהרה מתחת לקרקעית האוקינוס. לכל קו שירות ישנו "שם פרטי", וזאת בנוסף למספר הרכבת. כמו כן, ישנם קווי שירות שהם super-express, כלומר הם לא עוצרים בכל תחנות השינקאנסן שבדרך. זאת כשמדובר ממילא ברכבות ה"טסות" במהירות 250 קמ"ש, וברשת שבה התחנות ממילא קיימות רק בערים מרכזיות. במילים אחרות, מדובר ברכבות מהירות באופן כמעט בלתי נתפס! חלק גדול מתוואי המסילות עובר במנהרות. באשר לחלקים הפתוחים - רוב קטעי המסילה הם מוגבהים (מה שמוסיף לתחושה שהרכבת "מרחפת" מעל סביבתה). ישנם שני סוגי תחנות שינקאנסן: משותפת עם רכבות בינעירוניות (ואולי גם פרבריות), ואז התחנה נקראת פשוט על שם העיר. בתחנה כזו רציפי השינקאנסן יהיו בד"כ ב"קומה שניה" מעל הרציפים הרגילים. (למשל תחנת קיוטו שהצגתי בשירשור הקודם). הסוג השני של התחנות הוא תחנות של השינקאנסן בלבד, ובמקרה כזה תיקרא התחנה Shin-Ccc, כאשר במקום Ccc מופיע שם העיר. (למשל תחנת Shin-Kobe ).
מהירושימה המשכתי לקובה
התחנה בקובה היא נפרדת משאר סוגי הרכבות, ולכן נקראת Shin-Kobe. התחנה נמצאת בצפון העיר בעוד שהתחנה הראשית, ובה רכבות עירוניות ורכבות הפרברים - נמצאת במרכז העיר. לא אידיאלי, אך בין התחנות מקשרת רכבת תחתית (נסיעה של תחנה אחת בלבד בתחתית). הרכבת בה הגעתי היא Hikari super-express מספר 716. היא יוצאת מהירושימה ומסיימת בטוקיו. הסרטון הראשון שהעליתי הוא מהנסיעה ברכבת זו. בתמונה כאן מבט על הרכבת לאחר רידתי מימנה.
 
מהירושימה המשכתי לקובה
התחנה בקובה היא נפרדת משאר סוגי הרכבות, ולכן נקראת Shin-Kobe. התחנה נמצאת בצפון העיר בעוד שהתחנה הראשית, ובה רכבות עירוניות ורכבות הפרברים - נמצאת במרכז העיר. לא אידיאלי, אך בין התחנות מקשרת רכבת תחתית (נסיעה של תחנה אחת בלבד בתחתית). הרכבת בה הגעתי היא Hikari super-express מספר 716. היא יוצאת מהירושימה ומסיימת בטוקיו. הסרטון הראשון שהעליתי הוא מהנסיעה ברכבת זו. בתמונה כאן מבט על הרכבת לאחר רידתי מימנה.
מבט לצד השני של המערך
 
רכבות השינקאנסן
ראשית, סקירה אודות השינקאנסן. פרישת הרשת -------------- מרכז הרשת הוא בטוקיו בתחנת ה-Tokyo Terminal. משם יוצאות שלוש שלוחות: מערבה לאורך החוף ובהמשך לאי קיושו, צפונה לחוף ים יפן, ולכיוון צפון-מזרח לאורך החוף ובהמשך לאי הוקאידו. מערכת המסילות (וכמובן גם הרציפים בתחנות) הינה נפרדת לחלוטין ממסילותיהן של רכבות מסוגים אחרים. התוואי מקביל או דומה בחלקו למסילות הבינעירוניות הרגילות, אך בחלקים מסויימים הוא ישר יותר. הדבר נכון בעיקר לאיזורים הרריים, שבהם מסילות השינקאנסן עוברות במנהרות ארוכות יותר מהמסילות הרגילות, ועקב כך מתאפשר קיצור של אורך המסילה. במעברים מאי לאי מתחת לים - הרכבת נוסעת במנהרה מתחת לקרקעית האוקינוס. לכל קו שירות ישנו "שם פרטי", וזאת בנוסף למספר הרכבת. כמו כן, ישנם קווי שירות שהם super-express, כלומר הם לא עוצרים בכל תחנות השינקאנסן שבדרך. זאת כשמדובר ממילא ברכבות ה"טסות" במהירות 250 קמ"ש, וברשת שבה התחנות ממילא קיימות רק בערים מרכזיות. במילים אחרות, מדובר ברכבות מהירות באופן כמעט בלתי נתפס! חלק גדול מתוואי המסילות עובר במנהרות. באשר לחלקים הפתוחים - רוב קטעי המסילה הם מוגבהים (מה שמוסיף לתחושה שהרכבת "מרחפת" מעל סביבתה). ישנם שני סוגי תחנות שינקאנסן: משותפת עם רכבות בינעירוניות (ואולי גם פרבריות), ואז התחנה נקראת פשוט על שם העיר. בתחנה כזו רציפי השינקאנסן יהיו בד"כ ב"קומה שניה" מעל הרציפים הרגילים. (למשל תחנת קיוטו שהצגתי בשירשור הקודם). הסוג השני של התחנות הוא תחנות של השינקאנסן בלבד, ובמקרה כזה תיקרא התחנה Shin-Ccc, כאשר במקום Ccc מופיע שם העיר. (למשל תחנת Shin-Kobe ).
הרכבת "ממריאה" מהתחנה בקובה
אותה רכבת ממשיכה לטוקיו. להתראות, שינקאנסן !
 

Wraith10

New member
הרכבת "ממריאה" מהתחנה בקובה
אותה רכבת ממשיכה לטוקיו. להתראות, שינקאנסן !
המעקה הזה.. הוא בגלל שהרכבת נוסעת מהר?
אני חושב שמעקה כזה רכבת ישראל יעזור הרבה יותר לנוסעים לרדת לפני שהנוסעים שעולים ידחסו אותם פנימה חח
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה