שאלה בנושא רכבת וצבא

[seffic]

שאלה בנושא רכבת וצבא

שאלה בנושא רכבת וצבא
אני יודע שקיימים בעולם קרונות ייחודים,המיועדים לנשיאת טנקים ושאר המשיורנים הצבאיים. האם קיים בארץ דבר דומה, ואם כן מתי השתמשו בזה אם בכלל? זאת נראית לי שאלה לגיטימית, לא משהו בנושא סודי.

 

[fireman]

אני יכול לענות מהצד של הצבא

שאלה בנושא רכבת וצבא
אני יודע שקיימים בעולם קרונות ייחודים,המיועדים לנשיאת טנקים ושאר המשיורנים הצבאיים. האם קיים בארץ דבר דומה, ואם כן מתי השתמשו בזה אם בכלל? זאת נראית לי שאלה לגיטימית, לא משהו בנושא סודי.

אני יכול לענות מהצד של הצבא
כיום לצבא יש מערך תובלה מהגדולים בארץ שיכול לעמוד ולהתחרות בכל אחת מחברות ההובלה הגדולות בארץ. אותו מערך כולל מאות משאיות המשנעות את כל הציוד שהצבא עוסק בו מבלי להיות תלויים בגופים אזרחיים או גופים כמו הרכבת שעלולה להיות משותקת בעת מלחמה. לגבי עבר ולגבי הימצאות ציוד כזה ברכבת ישראל אני אשאיר את התשובה למומחי הרכבות בפורום

 

[חן מלינג]

רכבות צבאיות

שאלה בנושא רכבת וצבא
אני יודע שקיימים בעולם קרונות ייחודים,המיועדים לנשיאת טנקים ושאר המשיורנים הצבאיים. האם קיים בארץ דבר דומה, ואם כן מתי השתמשו בזה אם בכלל? זאת נראית לי שאלה לגיטימית, לא משהו בנושא סודי.

רכבות צבאיות
רכבות צבאיות ורכבות בשימוש צבאי הן נושא גדול ונרחב שרבות נכתב עליו במהלך השנים ורבות עוד ייכתב. לפיכך, בשורות המעטות שלהלן לא אוכל אפילו לעשות סקירה כללית שלו, אבל מכיוון שתשובה צריך לתת, אז... צבאות וגופים לוחמים השתמשו ברכבות לצרכים טקטיים ואסטרטגיים לפחות מאז מלחמת האזרחים בארצות הברית. מגוון השימושים האפשרי היה גדול מאוד - מתובלה כוחות ואספקה לחזית עד פטרול ונ"מ דרך תותחים רכבתיים (K5 זה דגם גרמני מפורסם) פינוי שלל (כמו בסיני אחרי 'קדש' ו-'ששת הימים'), מפקדות ניידות, מרכזי קשר, העברת חיילים מגויסים לבסיסים ועוד. בארץ נעשה שימוש ברכבות לצרכים צבאיים לראשונה במלחמת העולם הראשונה, ע"י שני הצדדים, בצורה מאוד מאסיבית. למעשה, מרבית הקווים שנבנו ע"י הבריטים בארץ נבנו במקורם לצרכים צבאיים, והיו שלוחות של המסילה כמעט לכל בסיס צבאי בינוני וגדול. לא אפרט כאן כי הרבה כבר נכתב על כך והרבה עוד ייכתב, אני מקווה, אבל כדאי להזכיר שבמלחמת העולם הראשונה שימשו כל סוגי הרכבות בארץ לצרכים צבאיים - על רוחבי מסילה של 60 ס"מ, 2 רגל וחצי, 105 ס"מ ותקני - והיו רכבות משורינות ורכבות אמבולנס ורכבות שדה בחזית שתוואי מסילותיהן שונו בהתאם להתפתחחות המערכה ועוד ועוד. במהלך מאורעות 39-1936 נבנו קרוניות משורינות רבות כדי לפטרל על הקווים וקטרים צוידו במקלעים לעיתים. במלחמת העולם השנייה נבנה ע"י הצבא הבריטי הקו לנהריה וללבנון והובאו לארץ קטרים וקרונות רבים מאוד לסייע לרכבת המנדט להתמודד עם הצרכים הלוגיסטיים של הצבא - כדאי לציין את קרונות הכבש (רמפה) שאיפשרו טעינה ופריקה של רכבים צבאיים ללא צורך ברציפים של ממש וששניים מהם עדיין קיימים כיום. לאחר קום המדינה נרכשו ע"י רכבת ישראל קרונות שטוחים רבים שיועדו להובלת רק"מ (טנקים וכיו"ב) והיו מחוזקים בהתאם (באופן עקרוני ניתן לזהות כיום קרונות שטוחים מחוזקים עפ"י המספרים שלהם, שמתחילים כולם באות ט) ונבנו כבשי הטענה קבועים בתחנות רבות (ניתן לראות אחד עדיין בתחנת חדרה מערב). לצערי הרב (או אולי לשמחתי?), למרות שהמלחמות לא נעלמות, השימוש ברכבות בהן פחת עד לשבריר עלוב של המצב בעבר, בין היתר מהסיבות שפירט ערן לעיל. בארץ, התפקיד העיקרי של הרכבת בהקשרים צבאיים הוא הובלת חיילים, בדיוק כמו שהיא עושה בשגרה כבר עשרות שנים. הפעם האחרונה שממש הובל רק"מ ברכבת ישראל היתה במסגרת מלחמת שלום הגליל, לפני כ-20 שנה, ומאז המוכנות התרדרה עד כדי לא קיימת (שוב, בין היתר מהסיבות שפירט ערן). באתר האינטרנט של האגודה לחקר רכבות במלחמת העולם השניה תוכלו להתרשם מהמגוון הגדול שקיים בתחום ואף לראות דגימות קטנטנות מהמחקר בתחום. יש באתר הזה גם קישורים רבים, חלקם אתרים מאוד מעניינים ומפורטים (אם כי קחו בחשבון שזו לא רשימה מלאה של קישורים). לגבי שאלות יותר נקודתיות על נושאי רכבות צבאיות בארץ ובמזרח התיכון אשמח לנסות ולענות. בתמונה המצורפת נראה אחד מקרונות הכבש שנותרו. לקרונות אלו יש מגבהים ('ג'קים') שמאפשרים להרים מעט את אחד מקצותיהם, להוציא החוצה זוג גלגלים ולהוריד בחזרה את שלדת הקרון שתשמש ככבש עצמו. המשולשים שנראים על הקרון משלימים את הפעם אל האדמה והפגושים מתקפלים הצידה על מנת לאפשר זאת. שימו גם לב לכך שהפגושים חתוכים בצדם העליון עד לגובה ה-'סיפון', זאת על מנת לאפשר טעינה ופריקה של הציוד מהרכבת גם לרציפים של ממש.

 

[seffic]

../images/Emo51.gif

רכבות צבאיות
רכבות צבאיות ורכבות בשימוש צבאי הן נושא גדול ונרחב שרבות נכתב עליו במהלך השנים ורבות עוד ייכתב. לפיכך, בשורות המעטות שלהלן לא אוכל אפילו לעשות סקירה כללית שלו, אבל מכיוון שתשובה צריך לתת, אז... צבאות וגופים לוחמים השתמשו ברכבות לצרכים טקטיים ואסטרטגיים לפחות מאז מלחמת האזרחים בארצות הברית. מגוון השימושים האפשרי היה גדול מאוד - מתובלה כוחות ואספקה לחזית עד פטרול ונ"מ דרך תותחים רכבתיים (K5 זה דגם גרמני מפורסם) פינוי שלל (כמו בסיני אחרי 'קדש' ו-'ששת הימים'), מפקדות ניידות, מרכזי קשר, העברת חיילים מגויסים לבסיסים ועוד. בארץ נעשה שימוש ברכבות לצרכים צבאיים לראשונה במלחמת העולם הראשונה, ע"י שני הצדדים, בצורה מאוד מאסיבית. למעשה, מרבית הקווים שנבנו ע"י הבריטים בארץ נבנו במקורם לצרכים צבאיים, והיו שלוחות של המסילה כמעט לכל בסיס צבאי בינוני וגדול. לא אפרט כאן כי הרבה כבר נכתב על כך והרבה עוד ייכתב, אני מקווה, אבל כדאי להזכיר שבמלחמת העולם הראשונה שימשו כל סוגי הרכבות בארץ לצרכים צבאיים - על רוחבי מסילה של 60 ס"מ, 2 רגל וחצי, 105 ס"מ ותקני - והיו רכבות משורינות ורכבות אמבולנס ורכבות שדה בחזית שתוואי מסילותיהן שונו בהתאם להתפתחחות המערכה ועוד ועוד. במהלך מאורעות 39-1936 נבנו קרוניות משורינות רבות כדי לפטרל על הקווים וקטרים צוידו במקלעים לעיתים. במלחמת העולם השנייה נבנה ע"י הצבא הבריטי הקו לנהריה וללבנון והובאו לארץ קטרים וקרונות רבים מאוד לסייע לרכבת המנדט להתמודד עם הצרכים הלוגיסטיים של הצבא - כדאי לציין את קרונות הכבש (רמפה) שאיפשרו טעינה ופריקה של רכבים צבאיים ללא צורך ברציפים של ממש וששניים מהם עדיין קיימים כיום. לאחר קום המדינה נרכשו ע"י רכבת ישראל קרונות שטוחים רבים שיועדו להובלת רק"מ (טנקים וכיו"ב) והיו מחוזקים בהתאם (באופן עקרוני ניתן לזהות כיום קרונות שטוחים מחוזקים עפ"י המספרים שלהם, שמתחילים כולם באות ט) ונבנו כבשי הטענה קבועים בתחנות רבות (ניתן לראות אחד עדיין בתחנת חדרה מערב). לצערי הרב (או אולי לשמחתי?), למרות שהמלחמות לא נעלמות, השימוש ברכבות בהן פחת עד לשבריר עלוב של המצב בעבר, בין היתר מהסיבות שפירט ערן לעיל. בארץ, התפקיד העיקרי של הרכבת בהקשרים צבאיים הוא הובלת חיילים, בדיוק כמו שהיא עושה בשגרה כבר עשרות שנים. הפעם האחרונה שממש הובל רק"מ ברכבת ישראל היתה במסגרת מלחמת שלום הגליל, לפני כ-20 שנה, ומאז המוכנות התרדרה עד כדי לא קיימת (שוב, בין היתר מהסיבות שפירט ערן). באתר האינטרנט של האגודה לחקר רכבות במלחמת העולם השניה תוכלו להתרשם מהמגוון הגדול שקיים בתחום ואף לראות דגימות קטנטנות מהמחקר בתחום. יש באתר הזה גם קישורים רבים, חלקם אתרים מאוד מעניינים ומפורטים (אם כי קחו בחשבון שזו לא רשימה מלאה של קישורים). לגבי שאלות יותר נקודתיות על נושאי רכבות צבאיות בארץ ובמזרח התיכון אשמח לנסות ולענות. בתמונה המצורפת נראה אחד מקרונות הכבש שנותרו. לקרונות אלו יש מגבהים ('ג'קים') שמאפשרים להרים מעט את אחד מקצותיהם, להוציא החוצה זוג גלגלים ולהוריד בחזרה את שלדת הקרון שתשמש ככבש עצמו. המשולשים שנראים על הקרון משלימים את הפעם אל האדמה והפגושים מתקפלים הצידה על מנת לאפשר זאת. שימו גם לב לכך שהפגושים חתוכים בצדם העליון עד לגובה ה-'סיפון', זאת על מנת לאפשר טעינה ופריקה של הציוד מהרכבת גם לרציפים של ממש.

 

[יוני ס.]

לא בדיוק נכון

רכבות צבאיות
רכבות צבאיות ורכבות בשימוש צבאי הן נושא גדול ונרחב שרבות נכתב עליו במהלך השנים ורבות עוד ייכתב. לפיכך, בשורות המעטות שלהלן לא אוכל אפילו לעשות סקירה כללית שלו, אבל מכיוון שתשובה צריך לתת, אז... צבאות וגופים לוחמים השתמשו ברכבות לצרכים טקטיים ואסטרטגיים לפחות מאז מלחמת האזרחים בארצות הברית. מגוון השימושים האפשרי היה גדול מאוד - מתובלה כוחות ואספקה לחזית עד פטרול ונ"מ דרך תותחים רכבתיים (K5 זה דגם גרמני מפורסם) פינוי שלל (כמו בסיני אחרי 'קדש' ו-'ששת הימים'), מפקדות ניידות, מרכזי קשר, העברת חיילים מגויסים לבסיסים ועוד. בארץ נעשה שימוש ברכבות לצרכים צבאיים לראשונה במלחמת העולם הראשונה, ע"י שני הצדדים, בצורה מאוד מאסיבית. למעשה, מרבית הקווים שנבנו ע"י הבריטים בארץ נבנו במקורם לצרכים צבאיים, והיו שלוחות של המסילה כמעט לכל בסיס צבאי בינוני וגדול. לא אפרט כאן כי הרבה כבר נכתב על כך והרבה עוד ייכתב, אני מקווה, אבל כדאי להזכיר שבמלחמת העולם הראשונה שימשו כל סוגי הרכבות בארץ לצרכים צבאיים - על רוחבי מסילה של 60 ס"מ, 2 רגל וחצי, 105 ס"מ ותקני - והיו רכבות משורינות ורכבות אמבולנס ורכבות שדה בחזית שתוואי מסילותיהן שונו בהתאם להתפתחחות המערכה ועוד ועוד. במהלך מאורעות 39-1936 נבנו קרוניות משורינות רבות כדי לפטרל על הקווים וקטרים צוידו במקלעים לעיתים. במלחמת העולם השנייה נבנה ע"י הצבא הבריטי הקו לנהריה וללבנון והובאו לארץ קטרים וקרונות רבים מאוד לסייע לרכבת המנדט להתמודד עם הצרכים הלוגיסטיים של הצבא - כדאי לציין את קרונות הכבש (רמפה) שאיפשרו טעינה ופריקה של רכבים צבאיים ללא צורך ברציפים של ממש וששניים מהם עדיין קיימים כיום. לאחר קום המדינה נרכשו ע"י רכבת ישראל קרונות שטוחים רבים שיועדו להובלת רק"מ (טנקים וכיו"ב) והיו מחוזקים בהתאם (באופן עקרוני ניתן לזהות כיום קרונות שטוחים מחוזקים עפ"י המספרים שלהם, שמתחילים כולם באות ט) ונבנו כבשי הטענה קבועים בתחנות רבות (ניתן לראות אחד עדיין בתחנת חדרה מערב). לצערי הרב (או אולי לשמחתי?), למרות שהמלחמות לא נעלמות, השימוש ברכבות בהן פחת עד לשבריר עלוב של המצב בעבר, בין היתר מהסיבות שפירט ערן לעיל. בארץ, התפקיד העיקרי של הרכבת בהקשרים צבאיים הוא הובלת חיילים, בדיוק כמו שהיא עושה בשגרה כבר עשרות שנים. הפעם האחרונה שממש הובל רק"מ ברכבת ישראל היתה במסגרת מלחמת שלום הגליל, לפני כ-20 שנה, ומאז המוכנות התרדרה עד כדי לא קיימת (שוב, בין היתר מהסיבות שפירט ערן). באתר האינטרנט של האגודה לחקר רכבות במלחמת העולם השניה תוכלו להתרשם מהמגוון הגדול שקיים בתחום ואף לראות דגימות קטנטנות מהמחקר בתחום. יש באתר הזה גם קישורים רבים, חלקם אתרים מאוד מעניינים ומפורטים (אם כי קחו בחשבון שזו לא רשימה מלאה של קישורים). לגבי שאלות יותר נקודתיות על נושאי רכבות צבאיות בארץ ובמזרח התיכון אשמח לנסות ולענות. בתמונה המצורפת נראה אחד מקרונות הכבש שנותרו. לקרונות אלו יש מגבהים ('ג'קים') שמאפשרים להרים מעט את אחד מקצותיהם, להוציא החוצה זוג גלגלים ולהוריד בחזרה את שלדת הקרון שתשמש ככבש עצמו. המשולשים שנראים על הקרון משלימים את הפעם אל האדמה והפגושים מתקפלים הצידה על מנת לאפשר זאת. שימו גם לב לכך שהפגושים חתוכים בצדם העליון עד לגובה ה-'סיפון', זאת על מנת לאפשר טעינה ופריקה של הציוד מהרכבת גם לרציפים של ממש.

לא בדיוק נכון
אומנם השימוש האחרון ברכבת צבאית בזמן מלחמה היה בשלום הגליל בגלל שזו היתה המלחמה האחרונה של צהל (מבחינת היקף הכוחות), אבל המוכנות לא הדרדרה, בצהל קיימת יחידת מילואים שיעודה הובלת מטענים ברכבת והיא שומרת על מוכנותה בדומה לשאר צהל.

 

[אביתר 777777777]

רכבת צבאית !

לא בדיוק נכון
אומנם השימוש האחרון ברכבת צבאית בזמן מלחמה היה בשלום הגליל בגלל שזו היתה המלחמה האחרונה של צהל (מבחינת היקף הכוחות), אבל המוכנות לא הדרדרה, בצהל קיימת יחידת מילואים שיעודה הובלת מטענים ברכבת והיא שומרת על מוכנותה בדומה לשאר צהל.

רכבת צבאית !
גם השנה היו 2 רכבות צבאיות והניסויים עברו בהצלחה. פרטים חסויים ולצערי אין שום פירוט בעניין.

 

[יהוושע]

אתמול בערב , רכבת צבאית בטורקיה

רכבות צבאיות
רכבות צבאיות ורכבות בשימוש צבאי הן נושא גדול ונרחב שרבות נכתב עליו במהלך השנים ורבות עוד ייכתב. לפיכך, בשורות המעטות שלהלן לא אוכל אפילו לעשות סקירה כללית שלו, אבל מכיוון שתשובה צריך לתת, אז... צבאות וגופים לוחמים השתמשו ברכבות לצרכים טקטיים ואסטרטגיים לפחות מאז מלחמת האזרחים בארצות הברית. מגוון השימושים האפשרי היה גדול מאוד - מתובלה כוחות ואספקה לחזית עד פטרול ונ"מ דרך תותחים רכבתיים (K5 זה דגם גרמני מפורסם) פינוי שלל (כמו בסיני אחרי 'קדש' ו-'ששת הימים'), מפקדות ניידות, מרכזי קשר, העברת חיילים מגויסים לבסיסים ועוד. בארץ נעשה שימוש ברכבות לצרכים צבאיים לראשונה במלחמת העולם הראשונה, ע"י שני הצדדים, בצורה מאוד מאסיבית. למעשה, מרבית הקווים שנבנו ע"י הבריטים בארץ נבנו במקורם לצרכים צבאיים, והיו שלוחות של המסילה כמעט לכל בסיס צבאי בינוני וגדול. לא אפרט כאן כי הרבה כבר נכתב על כך והרבה עוד ייכתב, אני מקווה, אבל כדאי להזכיר שבמלחמת העולם הראשונה שימשו כל סוגי הרכבות בארץ לצרכים צבאיים - על רוחבי מסילה של 60 ס"מ, 2 רגל וחצי, 105 ס"מ ותקני - והיו רכבות משורינות ורכבות אמבולנס ורכבות שדה בחזית שתוואי מסילותיהן שונו בהתאם להתפתחחות המערכה ועוד ועוד. במהלך מאורעות 39-1936 נבנו קרוניות משורינות רבות כדי לפטרל על הקווים וקטרים צוידו במקלעים לעיתים. במלחמת העולם השנייה נבנה ע"י הצבא הבריטי הקו לנהריה וללבנון והובאו לארץ קטרים וקרונות רבים מאוד לסייע לרכבת המנדט להתמודד עם הצרכים הלוגיסטיים של הצבא - כדאי לציין את קרונות הכבש (רמפה) שאיפשרו טעינה ופריקה של רכבים צבאיים ללא צורך ברציפים של ממש וששניים מהם עדיין קיימים כיום. לאחר קום המדינה נרכשו ע"י רכבת ישראל קרונות שטוחים רבים שיועדו להובלת רק"מ (טנקים וכיו"ב) והיו מחוזקים בהתאם (באופן עקרוני ניתן לזהות כיום קרונות שטוחים מחוזקים עפ"י המספרים שלהם, שמתחילים כולם באות ט) ונבנו כבשי הטענה קבועים בתחנות רבות (ניתן לראות אחד עדיין בתחנת חדרה מערב). לצערי הרב (או אולי לשמחתי?), למרות שהמלחמות לא נעלמות, השימוש ברכבות בהן פחת עד לשבריר עלוב של המצב בעבר, בין היתר מהסיבות שפירט ערן לעיל. בארץ, התפקיד העיקרי של הרכבת בהקשרים צבאיים הוא הובלת חיילים, בדיוק כמו שהיא עושה בשגרה כבר עשרות שנים. הפעם האחרונה שממש הובל רק"מ ברכבת ישראל היתה במסגרת מלחמת שלום הגליל, לפני כ-20 שנה, ומאז המוכנות התרדרה עד כדי לא קיימת (שוב, בין היתר מהסיבות שפירט ערן). באתר האינטרנט של האגודה לחקר רכבות במלחמת העולם השניה תוכלו להתרשם מהמגוון הגדול שקיים בתחום ואף לראות דגימות קטנטנות מהמחקר בתחום. יש באתר הזה גם קישורים רבים, חלקם אתרים מאוד מעניינים ומפורטים (אם כי קחו בחשבון שזו לא רשימה מלאה של קישורים). לגבי שאלות יותר נקודתיות על נושאי רכבות צבאיות בארץ ובמזרח התיכון אשמח לנסות ולענות. בתמונה המצורפת נראה אחד מקרונות הכבש שנותרו. לקרונות אלו יש מגבהים ('ג'קים') שמאפשרים להרים מעט את אחד מקצותיהם, להוציא החוצה זוג גלגלים ולהוריד בחזרה את שלדת הקרון שתשמש ככבש עצמו. המשולשים שנראים על הקרון משלימים את הפעם אל האדמה והפגושים מתקפלים הצידה על מנת לאפשר זאת. שימו גם לב לכך שהפגושים חתוכים בצדם העליון עד לגובה ה-'סיפון', זאת על מנת לאפשר טעינה ופריקה של הציוד מהרכבת גם לרציפים של ממש.

אתמול בערב , רכבת צבאית בטורקיה
אתמול בערב שודרה בערוץ 10 ידיעה על הזזת כוחות של הטורקים לגבול העיראקי ותוך כדי קריאת הידיעה של הכתב , נראתה על המרקע רכבת משא עמוסת כלי רכב צבאיים שונים . את הרכבת הוביל קטר שנראה כמו קטר עיתוק מן הדגם החדש שיש ברשות רכבת ישראל . ( לא יודע בע"פ את שם הדגם ) . זה היה מראה יפה מאוד .

 

[feedback]

זכרון מימי שירותי הצבאי...

שאלה בנושא רכבת וצבא
אני יודע שקיימים בעולם קרונות ייחודים,המיועדים לנשיאת טנקים ושאר המשיורנים הצבאיים. האם קיים בארץ דבר דומה, ואם כן מתי השתמשו בזה אם בכלל? זאת נראית לי שאלה לגיטימית, לא משהו בנושא סודי.

זכרון מימי שירותי הצבאי...
אני זוכר שבמשך התקופה ששירתתי בגבול ישראל-לבנון שלפני הנסיגה, נסעתי במשך 4 חודשים בקו ת"א השלום-נהריה. כאשר הרכבת עברה סמוך למחנה כור דני בקרית מוצקין, הבחנתי בין הערימות של אמבולנסים צבאיים וזחל"מים מתקופת האבן, בשלוחה שהתפצלה מהקו הראשי ונכנסה למתחם הנ"ל כשבדרך היא עוברת ליד מה שנראה כמו רציף פריקה\טעינה. מישהו יודע פרטים על השלוחה הזאת?

 

[חן מלינג]

שלוחות כורדאני

זכרון מימי שירותי הצבאי...
אני זוכר שבמשך התקופה ששירתתי בגבול ישראל-לבנון שלפני הנסיגה, נסעתי במשך 4 חודשים בקו ת"א השלום-נהריה. כאשר הרכבת עברה סמוך למחנה כור דני בקרית מוצקין, הבחנתי בין הערימות של אמבולנסים צבאיים וזחל"מים מתקופת האבן, בשלוחה שהתפצלה מהקו הראשי ונכנסה למתחם הנ"ל כשבדרך היא עוברת ליד מה שנראה כמו רציף פריקה\טעינה. מישהו יודע פרטים על השלוחה הזאת?

שלוחות כורדאני
מחנה כורדני (או קורדאני או איך שתרצו לכתוב על זה) הוקם במקורו ע"י הבריטים (אני חושב...) וכמו כל המחנות הצבאיים הגדולים של הבריטים, גם הוא מוקם בסמוך למסילת ברזל וקושר אליה ע"י שלוחות. אין ברשותי מידע רב אודות השלוחות הללו, מועד הקמתן ומועד הפסקת פעילותן, אבל אני מצרף להלן סריקה (מעובדת) מתוך 'תקנות רכבת ישראל - מוסף י"ב - תיפעול שלוחות ברכבת ישראל" במהדורת תשל"ו - 1975, בה נראים שני עמודים מתוך רשימת השלוחות שהיו מחוברות אז עדיין למסילה. בעמודה שנפגעה בסריקה בגלל הקיפול מופיעים הערכים 'צופה לחיפה', 'צופה לעכו', ו-'צופה לצומת זבולון' - במקרה הזה הכוונה לכיוון ההפוך מזה אליו נוסעת הרכבת על הקו הראשי כשהיא יוצאת מהשלוחה מבלי להתחייג. שימו לב לכמות המסילות הגדולה שנחשבה אז עדיין פעילה בכרדני ('מחנה צבאי קרית מוצקין'), אם כי מובן שהסעיפים אודות צריפין מכילים תרשימים עוד יותר מסועפים. רק כדי לתת קנה מידה - הרשימה הזאת תפסה אז 19 (!) דפים כאלו. מתוך עשרות השלוחות שעדיין נותרו אז (כולל שלוחה בשם 'קייזר אילין' באיזור תל חנן), נשארו היום בודדות בלבד בשימוש או בכלל קיימות. במקומן קיבלנו נהגי משאיות מנומסים, רגועים, שומרי ומקצועיים על כבישי ארצנו היפים.

 

[יהוושע]

חן , אתה יכול להסביר קצת את המושגים

שלוחות כורדאני
מחנה כורדני (או קורדאני או איך שתרצו לכתוב על זה) הוקם במקורו ע"י הבריטים (אני חושב...) וכמו כל המחנות הצבאיים הגדולים של הבריטים, גם הוא מוקם בסמוך למסילת ברזל וקושר אליה ע"י שלוחות. אין ברשותי מידע רב אודות השלוחות הללו, מועד הקמתן ומועד הפסקת פעילותן, אבל אני מצרף להלן סריקה (מעובדת) מתוך 'תקנות רכבת ישראל - מוסף י"ב - תיפעול שלוחות ברכבת ישראל" במהדורת תשל"ו - 1975, בה נראים שני עמודים מתוך רשימת השלוחות שהיו מחוברות אז עדיין למסילה. בעמודה שנפגעה בסריקה בגלל הקיפול מופיעים הערכים 'צופה לחיפה', 'צופה לעכו', ו-'צופה לצומת זבולון' - במקרה הזה הכוונה לכיוון ההפוך מזה אליו נוסעת הרכבת על הקו הראשי כשהיא יוצאת מהשלוחה מבלי להתחייג. שימו לב לכמות המסילות הגדולה שנחשבה אז עדיין פעילה בכרדני ('מחנה צבאי קרית מוצקין'), אם כי מובן שהסעיפים אודות צריפין מכילים תרשימים עוד יותר מסועפים. רק כדי לתת קנה מידה - הרשימה הזאת תפסה אז 19 (!) דפים כאלו. מתוך עשרות השלוחות שעדיין נותרו אז (כולל שלוחה בשם 'קייזר אילין' באיזור תל חנן), נשארו היום בודדות בלבד בשימוש או בכלל קיימות. במקומן קיבלנו נהגי משאיות מנומסים, רגועים, שומרי ומקצועיים על כבישי ארצנו היפים.

חן , אתה יכול להסביר קצת את המושגים
המקצועיים כמו " שומטן " , " נעילה שרביטית " ועוד? מדוע מצויין באחת העמודות שעל הרכבת לנסוע עד עכו כדי להתחייג? לא ניתן היה לחייג את הקטר בשלוחה עצמה? מדוע אסור היה לקטרים להיכנס לשטח בתי הזיקוק , ואיך נכנסו לשם רכבות משא ללא קטרים? השלוחה בתל-חנן , לדעתי , היא השלוחה שפעם שאלתי אותך לגביה , לא השלוחה/ות שמאחורי " נשר " שכיום עומדים עליה קרונות ישנים שלא בשימוש , אלא שלוחה/ות שחצו את כביש צ´קפוסט-יגור הישן ופנו ימינה , ממש עד לצלע ההר , אולי ז ו שלוחת " קייזר-אילין " , ( זה היה קצת אחרי הפנייה לבן-דור , אחרי המפעל לבשר חזיר בצד ימין , ל פ נ י תל-חנן ) אני זוכר אותה בבירור מתחילת שנות ה-70 , כולל קרונות משא שעמדו שם . אגב , האם לא באזור זה , אולי קצת מערבה יותר , עמדה " תחנת הארבע וחצי " של הרכבת החיג´זית ( " העמק " )?

 

[חן מלינג]

תשובות על שלוחות

חן , אתה יכול להסביר קצת את המושגים
המקצועיים כמו " שומטן " , " נעילה שרביטית " ועוד? מדוע מצויין באחת העמודות שעל הרכבת לנסוע עד עכו כדי להתחייג? לא ניתן היה לחייג את הקטר בשלוחה עצמה? מדוע אסור היה לקטרים להיכנס לשטח בתי הזיקוק , ואיך נכנסו לשם רכבות משא ללא קטרים? השלוחה בתל-חנן , לדעתי , היא השלוחה שפעם שאלתי אותך לגביה , לא השלוחה/ות שמאחורי " נשר " שכיום עומדים עליה קרונות ישנים שלא בשימוש , אלא שלוחה/ות שחצו את כביש צ´קפוסט-יגור הישן ופנו ימינה , ממש עד לצלע ההר , אולי ז ו שלוחת " קייזר-אילין " , ( זה היה קצת אחרי הפנייה לבן-דור , אחרי המפעל לבשר חזיר בצד ימין , ל פ נ י תל-חנן ) אני זוכר אותה בבירור מתחילת שנות ה-70 , כולל קרונות משא שעמדו שם . אגב , האם לא באזור זה , אולי קצת מערבה יותר , עמדה " תחנת הארבע וחצי " של הרכבת החיג´זית ( " העמק " )?

תשובות על שלוחות
קודם כל, המונחים (בקצרה): - סוג הגנה - המערכת שתפקידה למנוע מציוד נייד (קרונות וכיו"ב) שבשלוחה מלהתקרב לקו הראשי ו-'להתקיל' אותו, כלומר לסכן בפגיעה את הרכבות שעוברות בקו הראשי, או ממש להגיע לקו הראשי, למעט במצב בו הוא ממש אמור להגיע לקו הראשי. בנוסף, מופיעים בטור הזה האמצעים למנוע שינוי תנוחתו (מצבו) של המסוט בנקודת הסתעפות השלוחה שלא בזמן הנכון - הרי יהיה לא נעים כשרכבת נוסעים מהירה תופנה לפתע בהפתעה אל תוך שלוחה תעשייתית. בנעילה שרביטית בד"כ מדובר בשילוב של כל מיני מנגנונים, מתוכם מופיעים בעמודים האלו: * - לשון שימוט - 100-50 מטר מנקודת הסתעפות השלוחה מהקו הראשי יש פער באחד מפסי השלוחה שנסגר ע"י לשון המשולבת עם המסוט בנקודת ההסתעפות - כשהמסוט מכוון לקו הראשי הלשון פתוחה וקרון שמתגלגל מהשלוחה לעבר הקו הראשי יישמט (יירד מהפסים). כשהמסוט מכוון לכיוון השלוחה הלשון מגשרת על הפער. * - שומטן - כמו לשון שימוט אבל במקום פער בפס יש מתקן שמתלבש על הפס וגורם לשימוט הקרון הבורח בעת שהמסוט מכוון לקו הראשי. * - שער הוא שער ומחסום זה מחסום * - נעילה שרביטית היא אחד מסוגי הנעילות למסוטים בהם מסתעפת השלוחה מהקו הראשי, במקרה הזה נעולים המנופיה הידניים לשינוי תנוחת המסוט וניתן לשחררם רק ע"י שרביט הקטע (שהיה בעבר האישור לנהג הקטר להכנס לקטע) - מסילות אטומות - קווים שבקצותיהם יש אוטמים, בניגוד לקווים שמתחברים בשני הקצוות לקווים אחרים (כמו עקלתון). ועכשיו לשאלות: - שלוחת 'צור שלום' - שליחות (כך נקרא סידור העבודה של קטר שיוצא לעבוד בשלוחות באותו יום) שמגיע לשלוחה זו מכיוון חיפה (כלומר 'פורשת') מגיעה כשהקטר בראשה. מכיוון שבשלוחה אין עקלתונים, אזי שהיא כשהיא תשוב (כלומר תהיה בכיוון 'חוזרת') הקטר יהיו בכיוון הלא-נכון לגרירתה. אני מניח שכדי למנוע מצב בו הקטר דוחף רכבת משא למרחק רב, העדיפו שהקטר ימשוך את הרכבת קדימה לעכו, ובה יתחייג לנסיעה חזרה לחיפה. - שלוחות בתי הזיקוק - כמובן שקטר יכול לדחוף רכבת לשלוחה, וכך היא תכנס אליה בלא שהוא ייכנס. מלבד זאת, לבתי הזיקוק היו טרקטורי עיתוק משלהם לעבודות בתוך השלוחה. סיבות אפשריות למניעת כניסת קטר לשלוחה - מגבלות מידת הטעינה (אולי יש איזה צינור נמוך מעל המסילה), מגבלות משקל על המסילה ובמקרה של בתי הזיקוק - אולי הם לא סומכים על הקטר שלא יתלקח לפתע או משהו כזה... - הקרונות הישנים עומדים היום בשלוחות תל חנן, מהן גם מסתעפות השלוחות למפעל נשר. לאורך תוואי המסילה החג'אזית מחיפה מזרחה היו כנראה שלוחות רבות ומגוונות, ואני מודה ומתוודה שאינני מכירן לעומק. אבל כדי להשאיר את הדברים באפלה, אני מצרף להלן סריקה של העמודים הרלוונטים מאותה חברות המוזכרת לעיל. אני מודה גם שהשרטוטים לפעמים לא ברורים ולפעמים סותרים את תיאור המסילות המילולי, אבל זה כל מה שיש לי כרגע. בכל מקרה, פול קוטרל חקר את האיזור קצת יותר לעומק ממני. - אינני יודע מה היא תחנת 'ארבע וחצי' אליה אתה מתייחס, אבל באזיור תל-חנן של היום היתה תחנת בלד אלשיח' של הרכבת החג'אזית (שים לב לאיותים של השמות, שהנם לפי התעתיק מערבית) בה הסתעפה השלוחה לעכו, וניתן למצוא עדיין ליד ה-'יוניברס קלאב' מבנה אבן תקני מקורי מאותה תחנה, מבנה שאני פסימי מאוד לגבי הסיכוי לשימורו.

 

[יהוושע]

תודה על התשובה הממצה והמעניינת .

תשובות על שלוחות
קודם כל, המונחים (בקצרה): - סוג הגנה - המערכת שתפקידה למנוע מציוד נייד (קרונות וכיו"ב) שבשלוחה מלהתקרב לקו הראשי ו-'להתקיל' אותו, כלומר לסכן בפגיעה את הרכבות שעוברות בקו הראשי, או ממש להגיע לקו הראשי, למעט במצב בו הוא ממש אמור להגיע לקו הראשי. בנוסף, מופיעים בטור הזה האמצעים למנוע שינוי תנוחתו (מצבו) של המסוט בנקודת הסתעפות השלוחה שלא בזמן הנכון - הרי יהיה לא נעים כשרכבת נוסעים מהירה תופנה לפתע בהפתעה אל תוך שלוחה תעשייתית. בנעילה שרביטית בד"כ מדובר בשילוב של כל מיני מנגנונים, מתוכם מופיעים בעמודים האלו: * - לשון שימוט - 100-50 מטר מנקודת הסתעפות השלוחה מהקו הראשי יש פער באחד מפסי השלוחה שנסגר ע"י לשון המשולבת עם המסוט בנקודת ההסתעפות - כשהמסוט מכוון לקו הראשי הלשון פתוחה וקרון שמתגלגל מהשלוחה לעבר הקו הראשי יישמט (יירד מהפסים). כשהמסוט מכוון לכיוון השלוחה הלשון מגשרת על הפער. * - שומטן - כמו לשון שימוט אבל במקום פער בפס יש מתקן שמתלבש על הפס וגורם לשימוט הקרון הבורח בעת שהמסוט מכוון לקו הראשי. * - שער הוא שער ומחסום זה מחסום * - נעילה שרביטית היא אחד מסוגי הנעילות למסוטים בהם מסתעפת השלוחה מהקו הראשי, במקרה הזה נעולים המנופיה הידניים לשינוי תנוחת המסוט וניתן לשחררם רק ע"י שרביט הקטע (שהיה בעבר האישור לנהג הקטר להכנס לקטע) - מסילות אטומות - קווים שבקצותיהם יש אוטמים, בניגוד לקווים שמתחברים בשני הקצוות לקווים אחרים (כמו עקלתון). ועכשיו לשאלות: - שלוחת 'צור שלום' - שליחות (כך נקרא סידור העבודה של קטר שיוצא לעבוד בשלוחות באותו יום) שמגיע לשלוחה זו מכיוון חיפה (כלומר 'פורשת') מגיעה כשהקטר בראשה. מכיוון שבשלוחה אין עקלתונים, אזי שהיא כשהיא תשוב (כלומר תהיה בכיוון 'חוזרת') הקטר יהיו בכיוון הלא-נכון לגרירתה. אני מניח שכדי למנוע מצב בו הקטר דוחף רכבת משא למרחק רב, העדיפו שהקטר ימשוך את הרכבת קדימה לעכו, ובה יתחייג לנסיעה חזרה לחיפה. - שלוחות בתי הזיקוק - כמובן שקטר יכול לדחוף רכבת לשלוחה, וכך היא תכנס אליה בלא שהוא ייכנס. מלבד זאת, לבתי הזיקוק היו טרקטורי עיתוק משלהם לעבודות בתוך השלוחה. סיבות אפשריות למניעת כניסת קטר לשלוחה - מגבלות מידת הטעינה (אולי יש איזה צינור נמוך מעל המסילה), מגבלות משקל על המסילה ובמקרה של בתי הזיקוק - אולי הם לא סומכים על הקטר שלא יתלקח לפתע או משהו כזה... - הקרונות הישנים עומדים היום בשלוחות תל חנן, מהן גם מסתעפות השלוחות למפעל נשר. לאורך תוואי המסילה החג'אזית מחיפה מזרחה היו כנראה שלוחות רבות ומגוונות, ואני מודה ומתוודה שאינני מכירן לעומק. אבל כדי להשאיר את הדברים באפלה, אני מצרף להלן סריקה של העמודים הרלוונטים מאותה חברות המוזכרת לעיל. אני מודה גם שהשרטוטים לפעמים לא ברורים ולפעמים סותרים את תיאור המסילות המילולי, אבל זה כל מה שיש לי כרגע. בכל מקרה, פול קוטרל חקר את האיזור קצת יותר לעומק ממני. - אינני יודע מה היא תחנת 'ארבע וחצי' אליה אתה מתייחס, אבל באזיור תל-חנן של היום היתה תחנת בלד אלשיח' של הרכבת החג'אזית (שים לב לאיותים של השמות, שהנם לפי התעתיק מערבית) בה הסתעפה השלוחה לעכו, וניתן למצוא עדיין ליד ה-'יוניברס קלאב' מבנה אבן תקני מקורי מאותה תחנה, מבנה שאני פסימי מאוד לגבי הסיכוי לשימורו.

תודה על התשובה הממצה והמעניינת .
לא ידעתי שבתל-חנן יש עדיין שריד לתחנה של המסילה החיג'זית , שווה לקפוץ לשם פעם .