אנחנו כבר בנובמבר והחום בלתי נסבל..

סילון91

New member
אנחנו כבר בנובמבר והחום בלתי נסבל..

לא זכור לי כבר הרבה זמן חום כזה בנובמבר וקרינת שמש חזקה
כזו באמצע היום במישור החוף. מרגיש ממש כמו קיץ אולי קצת פחו
לחות. גם המפות לא מבשרות על שינוי ממש באופק. הורטקס נראה
חלש מאוד ולא מגובש. האפיק נמרח בצורה מזעזעת בצפון אמריקה
והאטלנטי עם זליגה למערב אירופה. אני ממש לא מבין למה תמיד
יש רמה מעל סיביר ולא שקע כמו שיש בגרינלנד
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
כן, גם אני מקווה שמכבי לא תזכה השנה...

אבל בינתיים זה נראה שאין מה שיעצור אותה או את מזג האוויר!
&nbsp
 

אלון ל 2

New member
אכן היה שרב ממש נדיר ב 26.11.13

נמדדו 34-36 מעלות בשפלה ובחוף.
&nbsp
זה בוודאי לא יכול להיות השיא לנובמבר כי לא ניתן להתחרות עם תחילת נובמבר אבל זה ערך חריג מאד.
&nbsp
כמדומני היה ארוע חריג עוד יותר ב 19.12.1937 באזור לוד.
 

quant1

New member
יש השערה שזה קורה בגלל אוקינוס חם וקצב ירידת שלג גבוה בסיביר

יש השערה למנגנון הבא:
דווקא כשצפון האוקינוס האטלנטי חם, ושעור הקרח בים הארקטי נמוך, אז בסתיו יש יותר לחות (מוחלטת) באוויר, וזה גורם לקצב ירידת שלג מהירה יותר בסתיו בסיביר (ולגידול מהיר יותר בשטח שמכסה השלג).
ירידת שלג בקצב גבוה ושטח גדול יותר שמכוסה בשלג גורמת להתקררות השכבות התחתונות\הקרקע, שגורמת ליצירת לחץ גבוה.

זה לא מנגנון מוכח, אבל יש ראיות סטטיסטיות שהוא אפשרי ויש מדענים שחושבים שזה בדיוק מה שקורה.

מעל האוקינוס החם יחסית באזור איסלנד ברור למה הלחץ נמוך יותר, וזה גם ההסבר לשאלה שלך.
 

guprnds

Active member
ההסברים הללו נשמעים לי כמו קוסמטיקה

שמנסה לחפות על חוסר יכולת אנליטית בחזית המשוואות. לא קונה הסברים מהסוג הזה, יותר מדי סיפורת עם מעט מדי תובנה.
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
כשלא יודעים מה לחשב מנפנפים בידיים...

ראיתי כבר פרופסורים עפים מרוב נפנופי הידיים שלהם...

&nbsp
 

quant1

New member
תמצא פתרון טוב יותר וזה יסדר לך מאמר ב Nature וקריירה יפה

קל להגיד שאחרים "לא יודעים מה לחשב".
תוכיח שאתה יכול יותר, וזה יסדר לך את החיים.
בהצלחה
 

guprnds

Active member
אתה לגמרי צודק

להעביר ביקורת הרבה יותר קל מלתת פתרונות. בסדרי גודל יותר קל. אבל מה אתה מציע? מגיע מן-דהוא וככל שכוונותיו טובות הסבריו אינם יוצאים מגדר ניפנוף ידיים מושכל, אלא שכשמדובר במערכות כאוטיות זה פשוט לא יכול להספיק. אינטואיציה לגבי התנהגות כללית של מערכת אפשר לפתח כשהיא מתפתחת סביב מצבי שיווי משקל יציבים שלה, כמעט בלתי אפשרי לעשות זאת כשהיא 'מתפרעת'. לא לחינם מתקשים אנשי המקצוע האמיתיים לתת תחזית אמינה. לא כך?
 

quant1

New member
בוקר טוב
אני חושב שסטטיסטיקה היא כלי לגיטימי

מעבר לעובדה שהמערכת היא כאוטית, היא גם מושפעת מהרבה מאוד גורמים שונים, חלקם תרמו להווצרות לחץ גבוה מעל סיביר-אורל-סקנדינביה והקווקז, וחלקם הפריעו להווצרות לחץ כזה.
ולכן, גם אם המנגנון של אוקינוס חם->שלג בסיביר->אנומליית לחץ גבוה בסיביר הוא מנגנון שקורה במציאות, אז עדיין כל שנה הוא יבוא לידי ביטוי אחרת, ולפעמים יראה כאילו הוא לא בא לידי ביטוי בכלל בגלל גורמים אחרים שגרמו ליצירת אפקט הפוך.
סטטיסטיקה היא כלי חזק שלגיטימי להשתמש בו כדי לחשוף מנגנונים במערכות מורכבות כאלה.

לכן big data הוא נושא כל כך חם היום.

מדען שיצליח להראות פתרונות מוכחים ללא שימוש בסטטיסטיקה - מגיע לו פרס. אבל בינתיים יש צרכים מעשיים שיש להם השלכות אדירות על החיים שלנו, וצריך להתקדם עד כמה שאפשר בעזרת הסטטיסטיקה, ולא לחכות לפתרונות שהוכחו חזק יותר.
 

יניב ריז

New member
אציג לך את אותה התובנה מזווית אחרת

יש לך 2 מוקדים "חמים" שמושכים אליהם את אפיקי הרום: מרכז האטלנטי החם, ואיזור האוקיאנוס שבין סיביר לאלסקה.

שניהם רחוקים 180 מעלות אחד מהשני, לכן ברגע ששניהם חמים, האפיקים ירדו עליהם, ורכסים שניוניים יווצרו ממזרח להם.

לכן אנחנו וסיביר כרגע מרוכסים.
 

יניב ריז

New member
בגלל שאפיקים במקור נעים ממזרח למערב.

אפיק זה אוויר קר שמדרים.
כוח קוריוליס מטה את האפיקים ימינה לכיוון התנועה.
כלומר אפיקים אמורים בכלל לנוע ממזרח למערב.

אבל אפיקים גם מיצרים זרמי סילון, וזרמי סילון נעים הפוך - ממערב למזרח.

לכן תנועת האפיק היא סכום הכוחות שמצד אחד מושך מזרחה ומצד שני מערבה.

כאשר סכום הכוחות שווה, האפיק עומד במקום, ולכן הוא מכונה סמי סטציונרי.

כדי שסכום הכוחות בין האפיק לסילון יהיה 0, לרוב צריך אפיק עם אורך גל של 10,000 ק"מ!

ובגלל שהרכס עולה לצד האפיק, הרי לך רכס של 10,000 ק"מ לידו, כאשר לא הרכס ולא האפיק זזים ממקומם.
 

guprnds

Active member
לא לגמרי ברור

מדוע לדעתך אפיקים רק "מדרימים"? ומניין ה- 10K ק"מ?
 

quant1

New member
הרכס לא מכסה את כל אירואסיה. צריך להסתכל על האנומליה

התמונה הראשונה היא של גובה ב 500מ"ב - נכון להיום.
לי נראה שכרגע יש רכס בערך בין סיציליה לצפון מערב סין. תקן אותי אם אתה חושב אחרת. זה בערך 5500ק"מ.
אבל - תסתכל גם בתמונה השניה שמראה את האנומליה (הפרש הגובה בין המצב הנוכחי לבין הגובה הממוצע ביום הזה בשנה).
תמונת האנומליה מראה גבוה גדול מהרגיל על פני כל אסיה כמעט, לעומת גובה נמוך מהרגיל על פני כל צפון האוקינוסים (כמעט).



 

quant1

New member
אפשר להסתכל על האנומליה כעל "Stationary Wave",אם לזה התכוונת

לפעמים מתארים אנומליה למשך אינטרוול זמן של עונה בערך כעל "Stationary Wave". ואז אפשר להסתכל על הגובה הגיאופוטנציאלי בכל זמן נתון כעל סופרפוזיציה של ה Stationary Waves האלה עם גלי הרוסבי שנעים מזרחה.
אבל זה לא המרחק בין האפיקים, אלא רק האנומליה.
 
למעלה