למה דווקא 4 עונות בשנה?

  • פותח הנושא btwt
  • פורסם בתאריך

btwt

New member
למה דווקא 4 עונות בשנה?

הועלה לאחרונה נושא עונות השנה. לאחר מחשבה בנושא, נראה לי שיש מידה מסוימת של שרירותיות בחלוקה לארבע עונות. ראיתי שבתלמוד למשל יש חלוקה לשש עונות "זרע", "חורף", "קור", "קציר", "קיץ" ו"חום".
לדעתי, ברוב ההגדרות יש בעיות. אם נגדיר עונות שנה לפי משקעים - רק בשבוע שעבר ראינו גשמים באמצע יוני שאמור להיות לכאורה קיץ ללא משקעים. אם נגדיר עונות שנה לפי טמפרטורות, גם כן בעייתית, כי הרבה פעמים במרץ יש שרבים יותר חמים מימי שיא הקיץ. לכן, אני מציע הגדרה הגיונית יותר של חלוקת השנה לשתי עונות שנה בלבד. העונות אינן קיץ וחורף כפי שמקובל לחשוב, אלא אביב וסתיו בלבד.
העונות:
22 בדצמבר עד 21 ביוני - מגמת התחממות, והתגברות קרינת השמש, כלומר מתאים להיקרא אביב.
21 ביוני עד 22 בדצמבר - מגמת התקררות, והתמעטות קרינת השמש, כלומר מתאים להיקרא סתיו.
אם רוצים קיץ וחורף, לדעתי הגיוני להגדיר את נקודת ההיפוך בין אביב לסתיו, ב- 21 ביוני כקיץ, ואת נקודת ההיפוך בין סתיו לאביב, ב- 22 בדצמבר כחורף.
בכל מקרה, קיץ וחורף לפי ההגדרה שלי הן רק נקודות מעבר מאביב לסתיו, ומסתיו לאביב בלבד.
מה אתם חושבים בעניין? אשמח שתשתפו את דעתכם בנושא.
 
שיא החום ביולי אוגוסט, התקררות בד"כ מספטמבר

שיא הקור? איך תגדיר אם ינואר יוצא הכי קר בשנה מסוימת ואז מתחמם בפברואר ובסוף החודש באה מערכת הכי קרה בעונה זאת, האם שיא הקור הוא בינואר או פברואר.
(ב1980 הכי קר היה בתחילת מרץ!)
 

btwt

New member
בדיוק זה הבעיה בהגדרת עונות לפי טמפרטורה

בדיוק זו הבעיה בהגדרת עונות השנה לפי טמפרטורות. יתכן יום קר, אחריו שרב כבד, ואחריו שוב יום קר.
 

btwt

New member
לכן יש הגיון בהגדרה לפי כמות קרינת שמש

מחזוריות כמות קרינת השמש היא קבועה. היא מתגברת בין 22 בדצמבר ל- 21 ביוני, ופוחתת בין 21 ביוני ל- 21 בדצמבר. לכן, יש הגיון בהגדרת העונות על פי עליה או ירידה בכמות קרינת השמש.
ההגיון אומר שהתקופה של התגברות כמות קרינת השמש תקרא אביב, והתקופה של הירידה בכמות קרינת השמש תקרא סתיו.
 

סנוי

New member
חוקרים ישראלים הציעו פתרון - חלוקה לפי מערכות סינופטיות

A NEW SEASONS DEFINITION BASED ON CLASSIFIED DAILY SYNOPTIC SYSTEMS: AN EXAMPLE FOR THE EASTERN MEDITERRANEAN
מאת פנחס אלפרט (אוני' ת"א), אוסטינסקי, זיו ושפיר (2004).
מוזמן לחפש בגוגל סקולר ולקרוא, מאוד מעניין.
&nbsp
הם מציעים חלוקה לפי מערכת סינופטית שלטת עפ"י ממוצע שרץ על-פני 11 יום לכל יום במדד שממספר את הטיפוסים הסינופטיים בישראל בבדיקה לאחור מאז 1948. ככה בוחנים שכיחות של מערכת סינופטית בכל יום בשנה. (פירוט לגבי כל העונה ושיא העונה בטבלה שצירפתי, טבלה 1 מהמאמר)
קיץ - שליטה של אפיק פרסי במחצית מהימים עד ל-9 מתוך 11.
סתיו - שליטה של אפיק ים סוף (4 מתוך 11).
חורף - שקעים קפריסאיים מעל 3/4 ימים מתוך 11.
אביב - אמנם תקופת מעבר אבל אפשר לראות שרק בתקופה מצומצמת יש מעל יום של שקע שרבי בכל סט רץ של 11 יום.
&nbsp
&nbsp
ובמונחי זמן (הגרף שצירפתי, תמונה 1 מהמאמר):
קיץ: יוני-אמצע ספטמבר
סתיו: אמצע ספטמבר-תחילת דצמבר
חורף: רוב דצמבר-סוף מרץ
אביב: אפריל-מאי כולל



 
הנושא עולה מדי פעם - באזורנו קיימות 2 עונות בלבד

עונת הגשם מאמצע ספטמבר ועד אמצע מאי
העונה היבשה מאמצע מאי ועד אמצע ספטמבר.
העונות תואמות לחלוקה ההידרולוגית.
כמובן שקיימות חרוגות לכאן ולכאן - אבל בגדול אין יותר משתי עונות.
מבין ההתייחסויות האחרות החלוקה בהתאם לעוצמת קרינת השמש - נראת לי ביותר. כאן מתבססים על שנויים קבועים במהלך השנה. גם במקרה זה הייתי "מסתפק" בשתי עונות מוגדרות.
 

guprnds

Active member
נקודת המבט שלך היא הידרולוגית

נקודת המבט הסינופטית נותנת תמונה שונה.
 
הידרולוגית הגשמים המשמעותיים הם 6 חודשים בשנה לכל היותר

נדיר שמספטמבר עד מאי כולל יהיו גשמים משמעותיים בכל החודשים.
 
גשמים משמעותיים

הגשמים המשמעותיים מגיעים אלינו ממערב בחודשים נובמבר, דצמבר, ינואר, פברואר ומרץ. מצטרפים אליהם גשמים מאפיק ים סוף בעיקר, בחודשים אוקטובר ואפריל.
 
למעלה