בכנס מים אשר התקיים היום בקיבוץ עין החורש נאמרו דברים קשים

[שמוליק שמואלי]

בכנס מים אשר התקיים היום בקיבוץ עין החורש נאמרו דברים קשים

על משק המים ועל השנה השחונה שבפתח. השרות המטאורולוגי נתן תחזית ברמת דיוק של 67% לשנה שחונה. החשש המאוד גדול הוא משנה שחונה ב-2019 ולא אין עדיין תחזית ל 2019

https://www.facebook.com/shmulik.shmuely.9/posts/10213007428888170?pnref=story

 

[מוסא20]

מקווה שהמצב עוד ישתנה

 

[guprnds]

גם בזוקה נתנה לי תחזית

ברמה של 67% שאגיע לירח עד גיל 67. יש סיכוי של 33% שיפספסו אבל מי מדקדק בקטנות?

 

[סוס הגשם]

לא צריך את בזוקה. יש את טורנדו. הוא צופה הכל חצי שנה מראש.

הוא פשוט יודע הכל. תקרא מה הוא רשם למטה ואני מצטט:
"נראה כמו יותר כמו קור ובקושי משקעים המינוס 20 בקושי מגיע נראה כמו יותר כמו קור ובקושי משקעים המינוס 20 בקושי מגיע אלינו אם בכלל, והנמוכות די קרות, בקיצור עדיף כבר שרב נטו על האפיק המבוזבז הזה"
לכל זה הוא הגיע ב? 5 דקות צפיה במפה שצורפה למעלה כן? כשרון מולד!
אפרופו "עדיף שרב נטו" אפילו בעירק וסוריה לא תמצא תיסכול שכזה.

 

[AnarchistPhilosopher]

בתור אחד שלמד קוונטים אתה מן הסתם מבין שהכל זה הסתברות.

אז למה זה מפליא אותך שאנחנו לא באמת יודעים.
&nbsp
פיזיקה רק מתארת את מה שקורה, היא לא חוזה את מה שיקרה!
&nbsp

 

[guprnds]

אני אשמח אם תראה לי

מהו המשתנה המקרי פה וכיצד גזרו את פונקציית ההתפלגות שלו
ד"א, אני משער (כמו שכתב אנדרו למטה) שמדובר על סבירות ולא על הסתברות, אבל גם כאן קשה לי להבין איך מכמתים את הסבירות לתרחיש כזה או אחר.

 

[AnarchistPhilosopher]

מה ההבדל?

בין הסתברות לסבירות?
&nbsp
probability vs likelihood
&nbsp
אני מניח שכמו בכל סטטיסטיקה מסתמכים על אירועי העבר, אי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד.
https://en.wikipedia.org/wiki/Likelihood_function
&nbsp
אני רואה שאין הבדל מהותי בין שתי ההגדרות, ברור שיקבעו על סמך אירועי העבר, הרי אין פה הטלת מטבע או הטלת קוביה שיודעים את מרחב האפשרויות לפני המדידה.
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[יובל 42]

אתה טועה. זה לא מבוסס על נתוני עבר.

השמ"ט מסתמך על הרצות שונות של EC (כמו בעדכון רגיל שיש 21 הרצות ככה יש גם הרצות שונות בצפי לטווח רחוק)
אם מתוך ה-21 הרצות 14 חוזות עונה שחונה אז ההסתברות לעונה שחונה היא 67%

אם מסתמכים על אירועי עבר אז הסבירות לעונה שחונה גדולה בהרבה ועומדת על מעל 90% (מישהו בפורום המקביל ערך בדיקה לגבי כל השנים שבהם עד סוף דצמבר ירד חצי ופחות ממה שהיה צריך לרדת וכל השנים הסתיימו כשחונות או לפחות מתחת לממוצע).

ראה להלן

http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/442/182763057/טבע_ומזג_אוויר/אקלים_ואטמוספירה

 

[guprnds]

הנה ציטוט מהערך העברי

לגבי ההבדל בין הסתברות לסבירות:

הסתברות: אם מטילים מטבע הוגן 10 פעמים, מה ההסתברות שיצא עץ בכל ההטלות? לעומת זאת, במילה נראות משתמשים כאשר מתארים פונקציה של פרמטר נתון בהינתן אוסף תצפיות. לדוגמה, אם הטלנו מטבע 10 פעמים ויצא לנו בכל ההטלות עץ, מהי הנראות (או הסבירות) שהמטבע הוא הוגן?

 

[הפרבולה]

למה פיזיקה לא יכולה לחזות את מה שיקרה ?

עובדה שחוזים לעתיד מתי יקרה ליקוי חמה וירח על פי חוקי קפלר ובכלל את תנועת גופים תחת גרביטציה בהנתן תנאי ההתחלה שלהם. וגם את מזג האוויר חוזים לפי חוקי הפיזיקה בדיוק גבוה ככל שהטווח קרוב.

 

[AnarchistPhilosopher]

אתה תמצא שגם ה"תחזיות" הללו לא מדוייקות.

ובנוגע למזג האוויר, צמד המילים המוביל הוא "טווח קרוב".
&nbsp
ייתכן מצב שהמצב כ"כ כאוטי שלכל היותר ניתן לתת תחזית מדויקת שעה לפני.
&nbsp
&nbsp

 

[הפרבולה]

אבל אתה אמרתה שאי אפשר לחזות ,

כעת אתה אומר שאפשר אבל לא במדויק, זה ברור תמיד תהיה שגיאה בגלל הכאוטיות ( ובמכניקת הקוונטים אפשר לחזות רק סטטיסטית ).
אגב גם ליקוי חמה וירח הם תופעות כאוטיות ובכל זאת חוזים אותם בדיוק גבוה שנים רבות קדימה.

 

[guprnds]

ליקוי חמה וירח הם תופעות כאוטיות?

למה?

 

[הפרבולה]

בגלל השפעת הגרביטציה של כוכבים רחוקים

כמו למשל צדק , זו השפעה קטנה אבל גורמת לשגיאה מצטברת ולכן חזוי ליקוי חמה\ירח לטווח רחוק (מאות שנים קדימה ) יהיה עם אי דיוק שילך ויגדל עם הטווח.

זה קשור לבעית שלושת הגופים

 

[guprnds]

אבל ההשפעה מאוד קטנה

והיא מצטברת לאט... מהמעט שאני יודע, כאוטיות אינה מגיעה ממורכבות הבעיה, אלא מרגישות הפתרון לתנאי השפה וההתחלה.

 

[הפרבולה]

זה שההשפעה קטנה לא סותר את הכאוטיות

השגיאה הולכת וגדלה ככל שהטווח רחוק יותר, במזג אוויר מדובר בימים בודדים באסטרונומיה במאות \אלפי שנים.

וחיזוי מסלולי כוכבים גם רגיש לתנאי התחלה רק שההשפעה היא לזמן ארוך יותר מאשר מזג האוויר.
במאמר בויקיפדיה על הכאוס נאמר שבעית שלושת הגופים ( שזה בעצם חיזוי מסלולי כוכבים לפי חוקי הגרוויטציה) היא בעיה כאוטית בדומה לתופעות כאוטיות אחרות ( כמו מזג אוויר ), שבה התוצאה לאורך זמן רגישה לתנאי התחלה.

 

[guprnds]

הערה קטנה

שוב, מנקודת מבט לא מקצועית, עד כמה שאני מבין מערכת כאוטית היא מערכת שפתרונותיה מוכרים ומכאן *ידועה* הרגישות של שלהן לתנאי השפה וההתחלה. היות והבעיה הרב גופית אינה פתורה, כיצד אנו יודעים שיש בה באמת רגישות כזו? העובדה היא שמסלולי כוכבי הלכת מאוד מאוד יציבים ואין התנגשויות בין הפלנטות למרות הדינאמיקה המסובכת. זה דווקא מרמז על פתרונות שהם מעין "אטרקטורים", כלומר פתרונות שמתכנסים למקום מוגדר היטב ויציב אנרגטית גם תחת פרטורבציות.

 

[הפרבולה]

התכנסות הפתרונות למסלולים קבועים

עדין לא אומר שהמיקום המדויק של הכוכב במסלולו הקבוע סביב כוכב אחר לא רגיש לתנאי התחלה.
הבנתי מהמאמר שכן ניתן לפתוא את הבעיה הרב גופית אבל באמצעים נומריים בלבד, וזה כרוך בפתרון נומרי של משוואות דפרנציאליות.
ולמיטב ידיעתי פתרונות של משוואות דיפרנציאליות רגישים לתנאי התחלה גם אם הם חסומים ( כלומר נדע מה המסלול של הכוכב אבל לא נוכל לחזות בוודאות את מיקומו המדויק בזמן עתידי נתון ככל שהטווח רחוק )

 

[Andrew Farah]

השמ"ט לא נתן תחזית ברמת דיוק של 67% אלא סבירות של 67% שיהיה

חורף שחון, יש הבדל!

 

[שמוליק שמואלי]

צודק. טעות שלי