הר הגעש אגונג באינדונזיה עומד להתפרץ

peperonni

New member
הר הגעש אגונג באינדונזיה עומד להתפרץ


הפעילות הסיסמית הנמדדת באזור מראה שהסבירות להתפרצות בזמן הקרוב גדולה.
זה הר געש עם פוטנציאל התפרצות אדיר. אמנם הוא גם ייצר התפרצויות בדרגה 2-3, אך האחרונה, ב 1963 היתה בדרגה 5, ולפני כן במאה ה 19 גם התפרץ בדרגה 5 .

יש סיכוי לא רע שזה יקרה גם הפעם, והמשמעות היא המון חומר וולקני שיעוף עמוק לסטרטוספירה ויגרום להתקררות גלובאלית לשנה-שנתיים הקרובות. ההר קרוב מאוד לקו המשווה, שזה מיקום שמטיב עמנו מבחינת ההשפעה של ההתפרצות על החורף, ופסגתו ברום של מעל 3000 מטר, מה שמקצר במקצת את הדרך לסטרטוספירה.

ההשפעה על האקלים מהתפרצות כזו, אם תקרה, תבוא לידי ביטוי רק כמה חודשים טובים לאחר ההתפרצות למיטב הבנתי. כך שאם תשפיע על החורף הישראלי, זה כנראה יהיה על החצי השני של החורף הקרוב בעיקר, או אפילו זה של השנה הבאה.
נעקוב, ונאחל לעשרות אלפי התושבים שמתפנים מהאזור שיחוו כמה שפחות נזק...

https://www.theguardian.com/world/2017/sep/26/bali-volcano-eruption-seismic-activity-mount-agung

 
היתי שם לפני שש שנים, אזור מדהים

אחרי ההתפרצות הגדולה של שנות ה-60' נרשמה ירידה קלה בטמפ' העולמית, ובישראל (ירושלים) נקטע רצף של כמה שנות בצורת,
אבל אני לא יודע אם זה היה בעקבותיה או סתם צירוף מקרים.





 

askaba

New member
ק. מזרע 19.4 מ"צ 86% בשעה 06:00

הלחץ 1014.8. מעונן חלקית ללא רוח.
 

GAL564

New member
בפרדסיה מינימום של 19.6 מע', לראשונה מתחת ל-20

מזה כמה חודשים טובים.
 

dan98

New member
בכנות, אני לא חושב שיש כל קשר

האם יש תיעוד מוכח מההיסטוריה?
 

Andrew Farah

New member
בשנת 1815 בגלל התפרצות הר געש באינדונזיה לא היה קיץ בכל צפון

כדור הארץ, והחורף היה קר מאוד ומושלג מאוד. לגבי ההתפרצות הצפויה להר הזה, היום קראתי שהיא תוריד את טמפרטורת כדור הארץ ב 0.4 עד 0.5 מ"צ בלבד. להשוואה בעידן הקרח האחרון הטמפרטורה בכדור הארץ היתה נמוכה ב 5 מ"צ מהיום!
 

peperonni

New member
בהחלט יש קשר בין התפרצויות חזקות ברחבים טרופיים לחורף אצלנו

במצבים כאלה (התפרצות דרגה 5) שקורית בקו רוחב נמוך מ 30, ההתקררות המירבית ביותר שנה- שנתיים העוקבות קורית דווקא בקוי הרוחב שלנו.
מצרף פה שרשור שיניב ריז בזמנו כתב על הנושא. אני לא לגמרי הצלחתי להבין את המנגנון שהוא מתאר, שכן מצד אחד הקור מהקוטב נוטה פחות לרדת לקווי הרוחב הבינוניים, אך מצד שני בסופו של דבר בקו רוחב 30 כן קר יותר.
יניב אם אתה קורא את זה, נשמח לחידוד.

http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/393/160862698/טבע_ומזג_אוויר/מזג_האוויר
 

יניב ריז

New member
צריך לדמיין זאת בתלת מימד כדי להבין את מלוא ההשפעה


לצורך גס, נדמיין שהאטמוספירה מורכבת מטרופוספירה (אוויר מהקרקע עד בערך 12 ק"מ מעליה), וסטרטוספירה שנמצאת מעליה.

האבק מגיע לסטרטוספירה, ושם הוא מתפזר בהתאם למשטר הרוחות הסטרטוספרי, כלומר בהתפרצויות טרופיות, הסטרטוספירה הטרופית תקבל את עיקר האבק, ואילו איזור הקוטב הסטרטוספרי, יהיה ברובו נקי, בשל הורטקס הפולארי שמהווה מחסום.

תכף נחזור לסטרטוספירה, נעבור רגע לטרופוספירה.

הטרופוספירה מתקררת ישירות כתוצאה מהצללה של האבק, מה שמוביל לירידה כללית בטמפ' הגלובלית (ממוצע 0.4-0.5 מ"צ פחות), כאשר מקומית (בעיקר סביב הסובטרופי) יכולה להיות גם ירידה ממוצעת של 2-3 מ"צ שלמות למשך שנה שלמה.

אז כל כדור הארץ מתקרר בחלקו התחתון, וזה מאפשר יותר אירועי שלג, והגדלת תנובת משקעים כאשר הים התיכון לא מספיק להתקרר בשל קיבולת החום של המים, בעוד השכבות הנמוכות - מתקררות מעליו).

כעת נחזור לסטרטוספירה, כדי לראות איך זה מתמשב ומחמיר את האפקט הטרופוספרי.

הורטקס הפולארי חייב את חוזקו, להפרש בין הטמפ' בקו המשווה, לעומת זאת שמעל הקוטב.
ככל שהפרש הטמפ' יגדל, ככה הורטקס יגדל, יתחזק וקוטרו יגדל (קוטר גדל = ירידה סטטית בקו הרוחב של החזית הפולארית, לרוב נמצאת סביב 50-60 מעלות רוחב בורטקס סטנדרטי)

כעת נבין שהאבק שנמצא בסטרטוספירה אמנם מצל על הטרופוספירה, אך זאת בא על חשבון חימום האבק עצמו.
כלומר האבק מחמם את האוויר בו הוא שוהה, כלומר הסטרטוספירה הטרופית/סובטרופית מתחממת מאוד בגלל זה, בעוד הקוטב כמעט ולא מושפע.
כלומר החימום הסטרטוספרי בעיקר בקו המשווה, מגדיל את גרדיאנט הטמפ בין הקוטב למשווה.
ולכן הדבר יוצר הגדלה ממוצעת של הורטקס/ חוזקו או הטייתו ממרכזו.
וזה עוד נדבך להדרמת החזית הפולארית בשל גדילת קוטר הורטקס/נדידתו
 

peperonni

New member
אז בעצם, רוב האפקט הוא בהדרמה כללית של האפיקים

אם אני מבין נכון?
ובכל זאת, אם זה המצב, איך גם הרחבים הבינוניים לא מתקריים באופן ניכר עקב ההדרמה הזאת?

ועוד שאלה - הדרמה של אפיקים כידוע לא מספיקה כדי לייצר אצלנו חורף גשום, כי אם ההתעמקויות קורות במרכז או מערב הים התיכון זה לא עוזר לנו יותר מדי. האם יש משהו במנגנון הזה של השפעת התפרצות שמעודד התעמקויות דווקא בקו האורך שלנו?
ממבט על האנימציה הזאת של 92' (ואפשר להסתכל עליה שעות, זה פשוט תענוג לעיניים) רואים היטב ש"יש משהו" שממגנט את ההתעמקויות ספציפית לקו האורך שלנו. כי במערב הים התיכון באותם קווי רוחב, היה חורף די פח. איך העניין הזה מוסבר? או שהוא קשור כבר לתנודתיות של NAO שאינה בהכרח קשורה להתפרצות וצריכה להיות נילווית אליה בלי קשר כדי שיועצם האפקט עלינו?

https://www.youtube.com/watch?v=n1lw7VStlRM

 

natyh

New member
תודה יניב ושאלה.

תוכל להרחיב או להפנות.לחומר קריאה על משטר והגורמים לרוחות הסטרטוספריות ?
 

יניב ריז

New member
וה-NAO היה סופר תנודתי בגלל חוסר יציבות ב-AO

אז ההפרעות התחילו במערב אירופה, אך כולן התקדמו והתעמקו באגן הים התיכון.
 

יניב ריז

New member
ולאירופים כמעט ולא היה קירור, כי הצל היה ברובו במשווה

והסב טרופיים, ומכאן שאפקט הציקלוגנטיות התעצם בים התיכון החם, כשמעליו האויר לפתע מתקרר.
עוד גורם להבאת התעמקות האפקים באיזורינו
 

refael22

Member
בכנות אני אומר לך שאם פינטובו לא היה מתפרץ חורף 91-92 האגדי

היה נשאר בתחום האגדות
 

דודי גג

New member
להזכיר לכם את פינאטובו בחודש יוני 1991

גם אז היתה להתפרצות הר הגעש בפיליפינים השפעה על האקלים בחצי הכדור הצפוני.
החורף של 91-92 היה קשה במיוחד.

 
למעלה