חיזוי באמצעות הורטקס - סינופטיקה למתקדמים

יניב ריז

New member
תתכן תצורת אומגה, אך אנחנו נהיה בשוליה היכן שיש מקום לאפיקים

שניוניים להתעמק.
שים לב שמרכז הקור מערבי ב-1,000-2,000 ק"מ מהמיקום שיחסום אותנו.
אבל הטווח בעייתי ברמת הרזולוציה של ה-1,000 ק"מ, וזה יכול להיות כל ההבדל.
 

ניר1298

New member
תודה רבה יניב מעריך מאוד


המפות הסטרטוספריות,נותנת תרחיש כפי שציינת של גל גלישה שממשיך עד מזרח הים התיכון.השאלה:האם התצורה דומה למה שצפוי לקרות בפועל ב-500 מ"ב? כלומר ניתן להגיד כפי שרואים במפה שיעבור אפיק קצר גל לקראת אמצע החודש?הבנתי שיש חיכוך
תופעה שנקראת גל ברוקליני ככל שעולים בגובה יש דרך לעקוף את המכשול?דבר נוסף
אשמח שתרחיב כיצד הרוחות סביב האפיק קובעות את עומקו ורוחבו לצורך העניין ב-10 מ"ב אם אינני טועה תודה מראש.
 

יניב ריז

New member
המפה היא לצפון אמריקה, תיקנתי. אבל בכל מקרה הנה הדרך:

התצורה ב-500 דומה רק כאשר הורטקס משונץ או מפוזר בכמה מוקדים.

על גלי גלישה מיקום האפיק נקבע ע"פ המקום בו הרוחות משנות כיוון ב-10 מ"ב מבעלות רכיב צפוני לבעלות מרכיב דרומי.
אם נעביר אנך היכן שרואים את התעקלות הרוחות, החל מנק' התחלת הקרע מצפון ועד זנב הרוחות של הקרע מדרום, נקבל בגס את ציר האפיק.

אין הכרח שציר האפיק יהיה 1 ל-1, שכן האפיק ב-500 עובר אינטראקציה עם הקרקע, והדינמיקה הזאת משפיעה על כיוונו, אך נוכל בממוצע לדעת היכן הכי סביר שצירו יעבור.

בתמונה העברתי אנך היכן שהרוחות משנות כיוון לפי ההגדרות הללו, ותוכל לראות שהאפיק ברובו אכן נמצא שם.



 

oneman2

New member
קישורים לעוד מאמרים

אמנם אני חורג מהנושא, אבל תוכל לשתף מאמרים על הקשר שבין NAO לישראל? לא קיבלתי תשובה בשרשורים קודמים על NAO
 

נתנאל531

Well-known member
מיקומו של הסילון הפולארי ב'עסק'

על פניו יש זהות יפה בין הסילון הפולארי לבין אפיקי הרום, בעיון מהיר במספר דוגמאות אקטואליות, נראה שבמקום שבו זרם הסילון 'חלש', אפיקי הרום גולשים, באופן ישיר או כאפיקי רום 'מנותקים'.
&nbsp
האם לא נכון יותר לחפש קשר בין הורטקס לבין הסילון הפולארי (המקושר לאפיקי הרום), מאשר ישירות בין הורטקס לאפיקי הרום? נדמה לי שיש פה קפיצה על שלב ביניים מקשר בין הרום הגבוה מאוד לבין הרום הבינוני, וזה יכול להביא לטעויות במקרים גבוליים.



 

יניב ריז

New member
זה בדיוק מה שנכצב והובא כאן

הקווים הכחולים באיורים הם הורטקס, והירוקים הם זרמי הסילון הפולאריים.
מטעמי נוחות צוירו כאפיקים, שכן הצורה היא החשובה.
&nbsp
וכמובן, הסילון הפולארי מתנהג כמו הורטקס, היכן שיש הדרמה או קרע, צומח לו אפיק.
&nbsp
הצימוד בין הורטקס לסילון כמעט זהה, שניהם עובדים כקו הגבול שתוחם את הקור.
היכן שנקרעים, הקור בורח דרומה.
היכן שהם שלמים אך דרומיים במירומם, הקור מדרים איתם.
חוסר הצימוד היחידי, הוא מבנה ורטקס אליפטי, אז הורטקס ישר בחלק הפחוס, וזורם אלפי קמ בלי הפרעה, דבר שהסילון הפולארי לא יודע לעשות, בלי להשבר בערך באמצע הדרך, בגלל כוחות חיכוך טרופוספריים, שהורטקס לא צריך להתמודד איתם.
&nbsp
בעצם הורטקס כן חש חיכוך, אך זה בגדר העברת תנע עי גלי רוסבי, מה שמוביל אחת לשנתיים לקריעה ופירוק של הורטקס כולו כתופעת ssw
 

Guarden

New member
ורטקס מול מודלים גלובלים

האם נכון להגיד שהמודלים הנומריים הגלובלים, במישרין או בעקיפין מכילים כקלט את כל האינפורמציה - ובן השאר את האינפורמציה לגבי הורטקס, ולכן כל ניסיון לעשות חיזוי בעזרת הורטקס יהיה נחות משמעותי לעומת מודל גלובלי שמשתמש באיפנורמציה הזו ובעוד הרבה אינפורמציה נוספת?
 

יניב ריז

New member
המשפט- אמת. הטענה -שגויה

המודלים הגלובליים לא מוזנים בכל המשוואות והסמי משוואות שמביעות את התקשורת בין הורטקס לטרופוספירה, כיוון שאלו בחזית המחקר, וטרם ידוע מה מדויק ומה צריך לשפר.

חכן הם מכילים את האינפורמציה, אך לא את מלוא הדינמיקה שזמינה במחקרים.
 

סודרי

New member
GFSP וגם ECMWF הקונטרול רומזים למערכת משמעותית לקראת ה19

לחודש.



 

יניב ריז

New member
הורטקס לטווח רחוק מאשר. במנגנון ורטקס משונץ-מוטה / אליפטי

הסילון הפולארי ב-300 מ"ב לא יצליח לגמוע בצורה ישרה, בלי להשבר ולהתעמק, מרחק של כ-5,000-7,000 ק"מ...
ומכאן שבמקום שישבר ירד אפיק, למרות שלכאורה מרוכס בסטרטוספירה.
הסבירות הכי טובה היא במרכז הרכס, שזה קצת מזרחי לישראל.

אבל הרעיון הוא שמבנית, יש הגיון מאחורי רמיזה למערכת גדולה לקראת ה-20/1.
שווה לעקוב עוד כמה ימים לפני שאפשר לפרסם תחזית.

נחמד הרעיון של המדריך, עכשיו אני לא צריך לנופף בידים, כשכל החוקים מונחים כבר מראש, ורק צריך להראות לאיזה תבנית זה משתייך.

הנ"ל זה מצב מספר 2, איפה שהוא בין ורטקס אליפטי לורטקס מוטה ומשונץ.

 

יניב ריז

New member
1/12/2014 היה במבנה דומה.

הורטקס אמנם היה משונץ, אך זה מקרה פרטי של ורטקס אליפטי, בדומה לחזוי הפעם ל-20/1.

אז היתה רמה במרכז הים התיכון בסטרטוספירה, שמסביבה נכרכו גלי גלישה, ואפיק ירד כמעט בדיוק מתחת למרכז-התחתון של הרמה, במרכז אירופה, בצורת אפיק רום מנותק, אחרי שהסילון ב-300 מ"ב נקרע, ושיגר את האפיק דרומה.



 

shlomobar

New member
מה ששמתי לב מהמפות שהפקתי בימים האחרונים

שחזותית (כלומר בלי להתייחס לגורמים פיזיקליים, אלא איך שאפיקי רום ב-500 מ"ב נראים ביחס לסילון הסטרטוספרי) אפיקי רום שיורדים דרומה נראים בזנב הסילון הסטרטוספרי ובאמצעו.

 

יניב ריז

New member
נכון בשני מנגנונים: ורטקס אליפטי (במרכז) וגל גלישה (זנב)


הנה שרטטי בקווים שחורים את גלי הגלישה, שבזנבם תמצא אפיקים ב-500.
ובעיגולים ירוקים את האפיקים שמדרום לאמצע החלק הפחוס של האליפסה, במנגנון שהסילון הטרופוספרי מתקשה לנוע מרחק גדול, מבלי להקרע ולייצר אפיק.


מקווה שאתה פחות סקפטי עכשיו.

ואשמח לנסות לשבור תראש ביחד איתך, איך לנסח תנאי שפה בגראדס לייצר מפות טובות יותר, שמדגישות את התנאים שפורטו כאן

 

יניב ריז

New member
קטע מהסקירה המדעית על גלי גלישה וגלי רוסבי


הוספתי את הקישור לטקסט המלא בשירשור.

 

shlomobar

New member
זרם הסילון הסטרטוספרי מחר במפלס 10 מ"ב

נראים 4 אפיקי רום - אחד ליד זנב הסילון המזרחי, אחד ליד מרכז הסילון המזרחי, אחד ליד ראש הסילון המזרחי ואחד ?

 

shlomobar

New member
אבל במפלס 3 מ"ב, שיא הסילון הסטרטוספרי

העניינים ברורים יותר -
שני גלי אפיקי רום מול הרווחים בין זרמי הסילון, שני גלים מול מרכזם.
אין לי מושג כרגע כמה זה החלטי וסיסטמתי.

 
למעלה