מדריך לחיזוי באמצעות הורטקס הפולארי

יניב ריז

New member
מדריך לחיזוי באמצעות הורטקס הפולארי


המדריך הבא נועד להסביר בפשטות, אך בלי ויתור על הדייקנות, איך כל אחד מכם יכול להפיק תחזיות לטווח של עד שבועיים באמצעות הורטקס הפולארי.

כדי להבינו נדרשת רמה בסיסית של ידע מקדים באקלים.

אז מה המדריך יכלול?

1- הסבר על הורטקס הפולארי, זרם הסילון ואינדקס ה-AO.
וכן הקשר/הדינמיקה בינהם.

2- קריאת מפות ורטקס, סילון ו-AO למתחילים, וחיזוי פשוט באמצעותם.

3- הפקת מפות בגראדס לצורך חיזוי מתקדם.

4- הבנת כיצד ה-NAO משתלב בכל אלו, ומשלים את התמונה לחיזוי לישראל.


המדריך יכתב במספר הודעות, לכן אבקש להיות סבלניים ולא להגיב טרם תכתב ההודעה האחרונה במדריך.
שכן יש צורך להכניס אמצעים ויזואליים, כמו תמונות וסרטונים וקישורים.

מוכנים? קדימה.
 

יניב ריז

New member
1- זרם הסילון


כידוע, בגלל שהארץ מעוגלת, קרינת השמש המגיעה לקרקע, פוגעת בזוויות שונות בכל קו רוחב.
בקו המשווה הקרינה ישירה, מה שיוצר חימום רב של קו רוחב זה, וככל שמצפינים (ומדרימים) זווית הקרינה קטנה, ובהתאמה החימום הקרינתי קטן, כאשר בקטבים החימום הקרנתי הוא הנמוך ביותר.

השוני בין עוצמות הקרינה, יוצר שוני בטמפרטורות בין קווי הרוחב בכדור הארץ, שכן הדבר מביא לכך שאיזור המשווה חם מאוד, ואילו הקטבים קרים מאוד.

כידוע, טמפ' היא אנרגיה, כלומר יש אנרגיה גדולה מאוד של חום במשווה ואנרגיה נמוכה של חום בקוטב.
הפרשי האנרגיה הללו מתורגמים לתנועה של אוויר.
אוויר חם עולה מקו המשווה מהקרקע ועד קצה הטרופוספירה (כ-15 ק"מ מעל הקרקע בקו המשווה), ונע צפונה (ודרומה, אבל מעתה נשמיט את החצי הדרומי משיקולי סימטריה), בניסיון להגיע למקום הקר לצורך איזון הטמפ' בין קווי הרוחב.

ובמקביל, אוויר קר מהקוטב נע דרומה לכיוון קו המשווה, כדי "להשלים" את ה"ואקום" שנוצר במשווה מעליית האוויר.

כלומר קיבלנו תבנית זרימה מעגלית, ותלת מימדית, בה אוויר עולה מהקרקע בקו המשווה לגובה של 15 ק"מ, עד שמגיע לקצה הטרופוספירה, ואז מתחיל להצפין לכיוון הקוטב, ובמקביל אוויר קר מהקוטב בקרקע מדרים לכיוון קו המשווה.


עד כאן תיארנו תמונה אידיאלית, אך המציאות קצת יותר מורכבת, שכן כדור הארץ מסתובב סביב צירו, מה שיוצר כוח שנקרא כוח קוריוליס, הכוח הזה מטה את זרימת האוויר ימינה עם כיוון הזרימה.
כלומר האוויר שמצפין מהמשווה לקוטב, במהלך הצפנתו, נע גם ימינה, קרי מזרחה.
ואילו האוויר מהקוטב שמדרים למשווה, במהלך הדרמתו, נע גם ימינה, קרי מערבה.

הדבר מביא לכך שאותו זרם אוויר שנע מקו המשווה לקוטב, בחלק העליון של הטרופוספירה, בעצם מוסט בהדרגה מזרחה, עד שבשלב מסוים נוצרת זרימה מזרחית נקיה, ובעצם מקבלים רוחות מזרחיות בעוצמות של 150-500 קמ"ש, שמקיפה במעין חגורה את כדור הארץ בחלק העליון של הטרופוספירה, מעל קווי הרוחב הסוב טרופיים.

זהו זרם הסילון הסוב טרופי.

כדי להמנע מלסבך את ההסבר, אציין שבמנגנון דומה נוצר זרם סילון נוסף, שמקורו בעליית אוויר מקווי הרוחב הבינוניים, שגם עולים עד קצה הטרופוספירה (כ-10 ק"מ בקווי רוחב אלו) ושוב מצפינים לקוטב, וגם להם כוח קוריוליס מטה אותם ימינה, קרי מזרחה.

כלומר בקווי הרוחב הסובטרופיים בגובה של כ-10-12 ק"מ נמצא הסילון הסוב טרופי.
ובקווי הרוחב הבינוניים בגובה של כ-8-10 ק"מ (200-300 מ"ב) נע זרם הסילון הפולארי.

 

יניב ריז

New member
2- מפות לזרם הסילון, והשפעותיו על אפיקים


אז איפה רואים במפות את זרמי הסילון הללו? ומה משמעותם על מזג האוויר?

זרמי הסילון ניתנים לראיה במודלים השונים, ע"י סתכלות על עוצמת הרוחות ברום העליון.
לזרם הסילון הפולארי מומלץ להשתמש במפת הרוחות בגובה 300 מ"ב, ולסילון הסבטרופי במפת הרוחות ב-200 מ"ב כמו מכאן:

http://old.wetterzentrale.de/topkarten/fsavneur.html

זרמי הסילון הן רצועת הרוחות החזקה ביותר במפה, מצבע צהוב כהה ועד אדום.


אז אחרי שהבנו איך למצוא את מיקום הסילון, מה הקשר שלו לחיזוי אפיקים?

זרם הסילון הפולארי, קובע להיכן ידרימו האפיקים, ולהיכן יצפין רכס.
היכן שהסילון הפולארי מדרים, הוא יקח איתו מסות קור איתו ברום הגבוה/בינוני, ויזרים אוויר קר מהקוטב, ויזרים אוויר קר בשכבות הבינוניות דרומה, כלומר בעצם יביא להדרמה של אפיק.

היכן שהסילון מצפין, הדבר מעיד על הזרמת אוויר חם, והתפתחות של רכס ברום.

לכן, זרם הסילון הוא זה שקובע מתי אפיק ידרים, ובעיקר קובע להיכן האפיק ילך, כמה עמוק יהיה ובאיזה מהירות האפיק ינוע.

לכן, זרם הסילון הוא מעין "חגורה" גמישה שיושבת סביב האוויר הקר ברום הבינוני, שמחזיקה אותו, וכדי שאפיק יווצר, על החגורה "להתרפות", כלומר לקבל "בטן" כלפי דרום, מה שיאפשר לקור להדרים ולהביא עימו לפעילות חורפית למקומות אליהם יגיע.



 

יניב ריז

New member
3- ה-AO. לא מה שבאמת חשבתם שזה


ה-AO זה בעצם ראשי תיבות ל- Arctric Oscillation או בעברית: התנודה הקוטבית.

הרבה פעמים מתבלבלים בין ה-AO לורטקס הפולארי (עוד לא הסברנו מהו), ולעת עתה נתמקד בו בלבד, מבחינתכם כרגע אתם לא יודעים מה בכלל ורטקס פולארי. אתם רק יודעים מהם זרמי הסילון, ואיך זרמי הסילון קובעים להיכן ירדו אפיקים.

ה-AO הוא אינדקס מאוד פשוט להבנה, והוא בסה"כ מבטא את סטיית/אנומליית לחץ האוויר בפני הקרקע (1,000 מ"ב) בקו הרוחב 70.
כאשר לחץ האוויר בקו רוחב זה (וסביבתו, זה מעט משתנה מחודש לחודש, אבל זה רק כדי לדייק, לא רלוונטי להבנת הדיון) גבוה מהממוצע לתקופה, אזי ה-AO חיובי.
וההפך, כאשר לחץ האוויר בקו רוחב זה נמוך מהממוצע לתקופה, אזי ה-AO שלילי.

משום שבכל שנה ובמהלכה, יש חריגות לסירוגין, פעם למטה מהממוצע ופעם למעלה, הרי שמדובר במעיין נדנדה בלחצים, שכל הזמן משתנים, כלומר מתדובר בתנודה.
ומכאן השם "התנודה הקוטבית" או התנודה הארקטית.

השאלה, מה קובע מתי ה-AO יהיה חיובי, ניטרלי או שלילי?

התשובה היא: הטמפ' באיזור הקוטב (קווי רוחב 90-65).

כאשר זרם הסילון הפולארי מאוד סימטרי, כלומר די מעגלי מסביב לכדור הארץ, ולא מתעקל הרבה דרומה, הרי שהוא לא מאפשר לאוויר הקר מהקוטב להדרים.
במצב כזה הקור "נאגר" בקווי הרוחב הקוטביים, וכידוע אוויר קר גם כבד ולכן גורם ללחץ אוויר גבוה.
ולכן במצב המתואר, לחצי האוויר בקווי הרוחב הקוטביים יהיו גבוהים מהממוצע, הקוטב יהיה מאוד קר, ופעילות האפיקים לקווי הרוחב הבינוניים כמעט תעצר או תהיה מאוד צפונית מאיתנו.

במצב ההפוך, בו זרמי הסילון מתעקלים ומתפתלים דרומה, הרבה קור ישוחרר מהקוטב ויזרום אל קווי הרוחב הבינוניים, ומכאן שהקור ש"ברח" מהקוטב יוביל לחימומו יחסית, ואוויר חם יותר בעל לחץ אוויר נמוך יותר, ולכן הסטיה בלחצי האוויר מעל הקוטב ביחס לממוצע, תהיה שלילית.
כלומר ה-AO יהיה בעל ערך שלילי.

אז מה חשוב לזכור?

ה-AO נקבע לפי כמות הקור שאגורה מעל הקוטב.
כמות האוויר הקר נקבעת ונשלטת ע"י הסילון הפולארי.
אם הסילון סימטרי יחסית ולא מתעקל הרבה, קור יאגר בקוטב ופעילות האפיקים תפחת בקווי הרוחב הבינוניים, וה-AO יהיה חיובי.
אם הסילון מתעקל ומתפתל רבות, אז הקור הקוטבי "יברח" דרומה מהקוטב, הקוטב יתחמם וה-AO יהיה שלילי.

בתמונה רואים את שני המצבים, בחלק העליון רואים סילון מעוקל, הקור הקוטבי מדרים, וזה מייצג AO שלילי.
בחלק התחתון רואים סילון יחסית סימטרי ועגול עם מעט פיתולים, הקור נאגר בקוטב, אין אפיקים משמעותיים וזה מייצג AO חיובי.

ה-AO מיוצג מספרית, לרוב בטווח של 6 עד מינוס 6-.
ברוב המקרים ה-AO נע בין 3+ ועד 3- , וערכים מעבר לאלו נחשבים קיצוניים ולא שכיחים.

כאן תוכלו לראות את ה-AO שהיה ב-3 חודשים האחרונים, וצפי אנסמבל לעד שבועיים קדימה.

http://www.cpc.ncep.noaa.gov/products/precip/CWlink/daily_ao_index/ao.sprd2.gif

בתמונה השניה ניתן לראות את גרף ה-AO מבחינה מספרית כפי שנמדד, וכפי שחזוי לעוד שבועיים (קו שחור = מדוד, קו אדום = חזוי).



 

יניב ריז

New member
4- הורטקס הפולארי: המוח שקובע הכל.


עד כה דיברנו על תופעות מזג האוויר שמתרחשות בחלק אחד בלבד, הנמוך ביותר של האטמוספירה, וזה הטרופוספירה.
אותה שכבה שמתחילה בקרקע, ומסתיימת סביב 8-16 ק"מ גובה, בה מתרחשות כל תופעות מזג האוויר.
את השכבה הזאת תוחמת הטרופופאוזה, שמה שמאפיין אותה זה שמגובה זה ואילך, האוויר מתחמם עם העליה בגובה, וזאת בשל תהליכי כימיה אטמוספרית, שבה קרינת אולטרה סגול נקלטת ע"י מולקולות אוזון, ומשתחרר בתהליך זה חום רב, שיוצר אינוורסיה רצחנית ומונע מהאוויר הטרופוספרי להמשיך לטפס מעלה, ובכך תוחמת אותו.

אז הכירו את השכבה הבאה: הסטרטוספירה.

לצורך ההתחלה, נניח שהסטרטוספירה היא ישות עצמאית ובלתי תלויה בטרופוספירה (הנחה שגויה שתתוקן בהמשך).

אז מה קורה שם בעצם?

הסטרטוספירה מגיבה באופן דומה למדי לקרינה, כמו שהטרופוספירה עושה, רק שהפעם הקרינה שיוצרת את החום היא תוצר לוואי של ספיגת קרינת אולטרה סגול.
אך קרינה היא קרינה, ועדיין הסטרטוספירה המשוונית חמה יותר מהסטרטוספירה הקוטבית, ושוב יש לנו הפרש טמפ' שמתקיים בינהם, ולכן שוב נוצרת זרימת רוח שמנסה לאזן הפרשי טמפ' אלו מהסטרטוספירה המשוונית ואל הסטרטוספירה הקוטבית.

כאן העסק הרבה יותר קל ופשוט, ובמקום 2 זרמי סילון פולארי וסובפולארי, נוצר רק זרם סילון אחד, שנמצא בגובה של 10-20 מ"ב , וגם הוא נסוב (לרוב) ממערב למזרח.

זרם הסילון המעגלי הזה נמצא גם סביב קו רוחב 70, ושמו הוא : הורטקס הפולארי.

כעת עלינו להפרד מהנחת הפתיחה שאין קשר בין הסטרטוספירה לטרופוספירה, ונבין את בסיס יחסי הגומלין בינהם.

הורטקס הפולארי אינו מעגל רוחות יציב וקבוע, וגם הוא נוטה להתחזק, להחלש ולהתפתל, בדומה לסילון הפולארי הטרופוספרי.

ורטקס פולארי חזק, מאופיין בכך שהוא סימטרי (מעגלי) ומרכזו מעל הקוטב הצפוני.

ורטקס חלש, הינו ורטקס שנוטה להתפתל, ולעיתים אף להתפצל לכמה תתי מוקדים, או כזה שמשתנץ במרכזו בדומה לספרה 8.

לעיתים נדירות יותר הורטקס יכול גם להיות מחד חזק בעוצמתו וסימטרי, אך מרכזו מדרים מהקוטב לכיוון מסויים.


אז כיצד הורטקס משפיע על הסילון הפולארי?

ורטקס חזק משרה ערבוליות (ורטיסיטי) על זרם הסילון הפולארי, ובכך הוא מחזק את הסילון הפולארי, מה שמקטין את הנטיה שלו להתעקל ולשלוח אפיקים.
בנוסף, הורטקס הפולארי משנה את גובה הטרופופאוזה הקוטבית, ומגביהה אותה כשהוא מתחזק, מה שמאפשר ליותר קור להאגר בטרופוספירה הקוטבית.

ולכן, הוא זה ששולט בחוזק הסילון, ומכאן שהוא לבסוף זה ששולט להיכן ינועו אפיקים.

ורטקס פולארי חלש או מפוצל, מקטין את הורטיסיטי (ערבוליות), ומאפשר לסילון הפולארי להדרים ולשחרר קור מהקוטב לקווי הרוחב הבינוניים.

בסרטון ניתן לראות את זרם הסילון הפולארי, כשמעליו ורטקס פולארי חזק ששולח אליו ערבוליות (טורבלנציה).

בתמונה ניתן לראות משמאל ורטקס חזק וזרם סילון סימטרי, העדר הדרמת אפיקים, ומימין ורטקס חלש, וסילון מפותל שמאפשר הדרמת אפיקים.



 

יניב ריז

New member
5- קריאת מפות להערכת מיקום ועוצמת הורטקס


את הורטקס הפולארי ניתן להעריך ע"י מפות גובה של 20 מ"ב.
במפות אלו ניתן לראות:

1- היכן ממוקם מוקד הורטקס ביחס לקוטב?
2- האם הורטקס סימטרי וחזק או משונץ, או מפוצל לכמה מוקדים?
3- בדומה למפת 500 מ"ב, להיכן הורטקס מתעמק? (נראה כמו אפיק רום), והיכן מרוכס?

המפות הללו מאוד אמינות לטווחים של 10 ימים, מה שמאפשר הערכת מגמה די טובה באשר לתנועת האפיקים אלינו.

http://www.metcheck.com/SEASONAL/stratosphere_forecasts.asp

התמונה מהאתר המצורף.

 

יניב ריז

New member
6-תקשורת סטרטוספרית/טרופוספרית וקטסטרופת ה-SSW


מסתבר שמתקיימת תקשורת והשפעה הדדית בין הסטרטוספירה לטרופוספירה.
ונוצר בינהם משוב, אם כי בשונה ממשובים טרופוספריים, כמו בין שקע קרקעי לאפיק רום, זמן התגובה הוא יחסית איטית יותר.

רוב המשובים הללו לא ממש מובנים בצורה טובה, והם נמצאים בחזית המחקר המטארולוגי כיום.

נגע רק ב-2 מהם.

המשוב ה-1 הוא זה שדיברנו עליו עד כה, שבו הורטקס משפיע על הסילון, ובכך מנהל את מזג האוויר.

המשוב ה-2 הוא הפוך בכיוונו, והוא מראה שהטרופוספירה, באמצעות העברת תנע ע"י גלי רוסבי פלנטריים, יכולה להשפיע על הורטקס הפולארי ולהחליש אותו.
כמתואר בסרטונים המצורפים.

כעת נדון במקרה קיצון של המשוב ה-2, שבו תנע רב "נזרק" אל הסטרטוספירה, מה שמוביל להתחממות מאוד מהירה שלה ( 30-50 מ"צ תוך כמה ימים)!
ומכאן השם SSW - SUDDEN STRATOSPHERIC WARMING

חימום הסטרטוספירה הפולארית, מקטין את גרדיאנט הטמפ' בין המשווה לקוטב, ובכך מקטין את אנרגיית הרוח והורטקס.
מה שמביא להאטה במהירותו, נטייה להתפצלות למספר מוקדים, ולעיתים אף היפוך מוחלט בכיוון תנועותו (הורטקס נע לפתע ממזרח למערב), ומתפרק לחלוטין.

התהליך הזה די מהיר, ובעל השלכות קטסטרופליות עלינו בישראל.

בתמונה ניתן לראות כיצד הסטרטוספירה מתחממת מהר מאוד, וכיצד ה-AO צונח לערכי קיצון של מינוס 5- ומטה.
ניתן לקבל את הגרפים הללו שמתעדכנים מכאן:

http://www.cpc.ncep.noaa.gov/products/precip/CWlink/daily_ao_index/hgt.shtml

במצב כזה, זרמי הסילון נעשים מאוד מעוקלים, מה שיוצר תבניות חסימה מסוג אומגה, שעבורינו מביאות לתקופות ארוכות עם מיעוט גשמים, שנמשכות כחודש ולעיתים אף יותר.

בגלל שניתן לראות מתי מתחילה התחממות כזאת, איך שמזהים שהסטרטוספירה מתחממת בחלקה העליון בפתאומיות, ורואים כיצד החום מחלחל מטה לכיוון הקרקע, כבר ניתן להנפיק תחזית שככל הנראה תוך 10 ימים נכנס לתקופה של מספר שבועות, בהן יהיה מיעוט משקעים.



 

שי גנדל

New member
אפרופו שכבות

קודם כל, תודה על השיעור המושקע והמאלף

&nbsp
בשבוע האחרון התפרץ הר הגעש בוגוסלוף (קו רוחב 53.9 צפון) שלוש פעמים, כשהאפר הגיע לגובה 9-11 ק"מ. האם הוא חדר לסטרטוספרה, ואם כן מה הסיכוי שזה ישפיע עלינו?
הרי כששיא השפעתה הוא בחורף, התפרצות בקווי רוחב גבוהים תגרום לבצורת בארץ. אני מניח שזה בגלל שאפיקים לא מדרימים מספיק. השאלה היא האם בקיץ התהליך דומה, ואז נחטוף פה רמה סובטרופית חזקה מהרגיל.
&nbsp
ועוד משהו- אפר געשי יכול לעבור מהטרופוספרה לסטרטוספרה, או להפך, במהלך תנועה צפונה או דרומה?
&nbsp
 

יניב ריז

New member
7- חיזוי למתקדמים בטופקארטן או בגראדס


ההודעה הזאת תתחלק ל-2:

1- חיזוי באמצעות הורטקס ע"י שימוש בטופקארטן.
2- הצעות עקרוניות לסקריפטים לגראדס שאשמח אם יועלו לכאן.

חיזוי ע"י מפות מוכנות:

בגלל שהמודלים לא ממש מוגדרים היטב בין הדדיות הורטקס על התחזית הסופית, ובנוסף קיימת אצלהם המון כאוטיות שמגיעה מריבוי חיתחות בשכבות הנמכות והאינטראקציה בין הקרקע לרום הבינוני, יש "טריק" שמצאתי שניתן +- לעקוף את המכשול הזה.
בהודעה אחרת אפרט על המתמטיקה הכללית שגורמת לבעיה הזאת, ומדוע פתרון זה יעיל, ובכלל שיטת חיזוי זאת.

נעשה זאת בצעדים מוגדרים.

נניח שברצוננו להפיק תחזית לעוד 10 ימים, אזי:

1- פותחים את מפת הסטרטוספירה ב-20 מ"ב לתאריך הרצוי.
2- בוחנים את הפרמטרים הבאים (בתא השטח של הטופקארטן מציג לאירופה)

א- לאיפה הורטקס מתעמק בתא השטח הזה? איפה הסטרטוספירה מתרכסת?

http://www.metcheck.com/SEASONAL/stratosphere_forecasts.asp

ב- פותחים את הטופקארטן ב- ENS, ובוחרים את התאריך הנ"ל בשורת : 500hPa Geopot. - Alle Member.
(מצורפת תמונה)

ג- כעת רואים 20 מפות, לתאריך הנ"ל, שכל מפה מייצגת הרצה שונה, ומחפשים את המפה של ההרצה שהאפיקים/רכסים שלה הכי דומים לתצורת הורטקס ב-20 מ"ב.

כלומר, אם נניח הורטקס לעוד 10 ימים מראה התעמקות מהים השחור, דרך ישראל ועד מצרים, ורואים שהוא יחסית סימטרי בלי התעמקויות במרכז אירופה, ויש רכסיות באטלנטי ליד ספרד, אז מחפשים מפת 500 שדומה הכי הרבה לצורה הזאת.

ד- ההרצה שבחרנו, תהיה ההימור הכי טוב לצורה שתתקבל בפועל לפי שיטה זאת.
כמובן שאין לצפות שזאת בדיוק תהיה הצורה, אך בכללי נוכל לראות איך הקרקע מגיבה לנתוני רום כאלו, שהוכתבו ע"י הורטקס.
ומכאן ניתן לפרש כתחזית מגמתית.



לגבי הגראדס, ויתר 2 ההודעות אמשיך במועד מאוחר יותר.
 

refael22

Member
יש משמעות כלשהי בהערכת הוורטקס הפולארי לצפיפות הקווים

במפת הגובה בקוטב ובכלל?
 

המחשמל 64

New member
מנהל
אני בדרך כלל רק צופה כאן וגם על הדרך מנהל בתפוז

בפורום אחר. הדבר הראשון הוא שיש לגל פורום מצוין וצוות אדום וגולשים מצוין.
לך יניב אני רוצה לאמר שבאמת כל הכבוד על ההשקעה ועל הרצון לתת להמון גולשים אחרים ידע ברצון לסייע בהבנה ובאופן מעמיק מבלי לחסוך מילים.
אני עוקב תדיר על מצב מזג האויר בחורף בעיקר גם בכישירות מלאה להובי שלי .
הייתי שמח לדעת מה הקשר בין הNao ובין הוורטקס הנ"ל?
אאל"ט(אם אינני טועה),ראיתי באחת מהתגובות שלפי הוורטקס צפוי לאחר תחילת ינואר משך של יובש יחסי. עד כמה זה נכון /אמין? האם על פי הוורטקס והNao ניתן לדעת מה הצפי לינואר או לשליש הראשון שלו? או יותר?
עד היום שאתה מנתח את ההבנה של הNao והוורטקס הנ"ל עד כמה היה מימוש מדויק של התחזית בעזרתם מבחינתך/לדעתך?
תודה לך חג אורים שמח
 

נתנאל531

Well-known member
נסיון לגרפיקה של הסילון הפולארי, ושאלות

נראה שאפשר לראות היטב את הסילון הפולארי במסלול מתפתל. אבל מה קורה בנקודה 1 מעט מעל ישראל? כיוון הרוח נשמר, אבל העוצמה פוחתת מאוד. מה זה הסילון שבנקודה 2 ששוטף את ישראל? נראה שמקורו בסילון הפולארי, אבל מיקומו דרומי בהרבה. האם זה הסילון הסובו-טרופי? מה בדיוק קורה בנקודה 3? 2 הסילונים מתחברים לסילון אחד?

למתעניינים, הפקודות הכלליות לציור זה הם:

'set mproj nps'
'set lat 20 90'
'set lon -150 210'
'set lev 300'

'set gxout stream'
'set ccolor 2'
'set strmden 1'
'd uGRDprs;vGRDprs;mag(uGRDprs,vGRDprs)*3.6'

 

oneman2

New member
תודה יניב, כמה שאלות

1. איך עוצמת הוורטקס משפיעה על גובה הטרופופאוזה ועל הטמפ' בטרופוספרה?
2. חשבתי ש-AO חיובי אמור להוביל ליובש בישראל
4. או-AO שלילי לגשם, אבל בהודעה על ה-SSW כתבת ההפך. גם נראה מהגרפים ההיסטוריים שבהרבה שנים גשומות ה-AO היה חיובי, ושלמש בחצי השני של דצמבר השנה ה-AO מאוד חיובי. אז איך באמת הוא משפיע על ישראל?
3. כתבת באותה הודעה על תבנית חסימה אומגה שהיא מובילה לתקופות ארוכות של מיעוט משקעים, אבל דווקא זכור לי שהתבנית הזאת (כשמתיישבת במקום הנכון) מובילה לאירועים קיצוניים כמו זה של דצמבר 2013, אז אשמח להבהרה בעניין הזה
4. כמו ששאלו אחרים- איך ה-NAO נכנס לסיפור?
 
למעלה