כמה מעלות מרגישים בשמש (לעומת בצל)?

[הקיזומ]

כמה מעלות מרגישים בשמש (לעומת בצל)?

מידות החום נתונות (בדרך כלל) בצל.
כמה מעלות מרגישים בשמש. כלומר, לא בצל?
קראתי איפה שהוא שמדובר בסביבות 8 מעלות יותר.
האם זה נכון?

אני מניח שלמי שיש מערכת מטאורולוגית יכול למדוד.

 

[תולעת הגשם]

בשמש מתחממים תמיד תלוי כמה זמן עומדים אי אפשר למדוד טמפ מהימנה בשמש, כי מד הטמפ' מודד את החום של עצמו וזה תלוי כמה זמן הוא עומד בשמש. גם גופנו שחשוף לשמש מתחמם כמובן, אלא אם זה יום קר או יש בו רוח קרה. מה שמרגישים זה עומס חום. ביום חם, בצל עומס החום הוא מעט יותר נמוך, וההתחממות יותר איטית, אבל גם אם אין קרינה ישירה, רוח חמה עלולה לגרום להתחממות רצינית בזמן קצר יחסית.

 

[הקיזומ]

אני מצטער, אבל התשובה שלך

לא ממש רלוונטית.

מידת החימום תלויה בזמן לא רק "מתחת לשמש" אלא גם כשיוצאים אל מקום מוצל.
מד הטמפ' לא מודד את החום של עצמו אלא מודד את טמפ' הסביבה שלו. האוויר.
ושוב, עניין הזמן הוא לא ייחודי לשמש.

גם בצל הטמפ' משתנה בהתאם לרוח וכו' וכו'

 

[הקיזומ]

אני חייב לך התנצלות. לפחות חלקית:

אמנם השאלה ששאלתי מתייחסת לטמפ' ש"מרגישים",
אבל בהתייחסות לתגובה שלך כיוונתי למדידת טמפ' (ולא להרגשה) ולכן כתבתי שהתשובה שלך
לא רלוונטית. על כך אני חייב לך לפחות התנצלות חלקית.

באופן בסיסי, כן עניין אותי קודם כל ההבדל בטמפ' הנמדדת באמצעים המקובלים.
לא יודע להסביר את מהלך השיבוש בדעתי שגרם לי דווקא לנסח שאלה לגבי טמפ' שמרגישים

 

[תולעת הגשם]

תודה. והבהרה לגבי עניין הזמן - מה שכתבת נכון ולכך התכוונתי. הזמן קובע את מידת ההחממות בשמש או בצל, ולא רק הפרש הטמפ בין הגוף לבין הסביבה. בשמש ההתחממות מהירה יותר, מן הסתם.

לגבי התחממות המדחום- כשהוא מוצב בשמש, הוא מתחמם בעצמו והטמפ שלו עולה עם הזמן, אף מעבר לטמפ האויר ( בתנאי שהוא יבש כמובן) . טמפ אוויר של השרות המטאו' נמדדת תמיד בצל, מסיבה זו.

תשובה רצינית יותר נבקש מיניב ריז. הוא המומחה!

 

[יניב ריז]

השפעת הזמן אינה רציפה.

מד החום אכן יתחמם עם הזמן מעל לטמפ' האוויר, אך כעבור זמן מסויים הוא יגיע לשיווי משקל תרמי, ואז הטמפ' תחת קרינת השמש תתייצב ולא תעלה עוד.

ככל שמד החום מתחמם, הוא פולט יותר קרינת גוף שחור, כאשר בנק' שיווי המשקל, כמות הקרינה הנפלטת, שקולה לכמות הקרינה הפוגעת בו, מינוס האנרגיה הדרושה לייצוב החום מעל לטמפ' הסביבה.

 

[תולעת הגשם]

יניב תודה. תשובה מעניינת!

 

[ניצן cocos]

תלוי ממה עשוי המד-טמ"פ ?

 

[יניב ריז]

יש סיבה שמודדים בצל ולא בשמש.

טמפ' היא ביטוי למהירות של מולקולות/אטומים.
השאלה היא, מולקולות/אטומים של איזה חומר?

כדי לקבוע סטנדרט, נהוג למדוד את המהירות של מולקולות האוויר, ולכן מודדים בצל את טמפ' האוויר, שהיא ביטוי לכמה מהר הן נעות.

אם נחשוף את מד החום לקרינת השמש, הרי שאז הוא יקבל חום מקרינת השמש עצמה, בנוסף לחום שיועבר אליו ממולקולות האוויר, ולכן יציג קריאה גבוהה יותר, מאילולא היה מוצב בצל.
תוספת החום מקרינת השמש הישירה, הוא דבר מורכב, ומאוד תלוי ביכולת החומר להמיר קרינת שמש לחום.

ככל שמשהו כהה יותר, כך הוא יעיל יותר בהמרת אנרגיית קרינה לחום, ולכן תרמומטרים שונים, יציגו טמפ' שונה, לפי יכולת התחממותם תחת קרינת שמש.

כך שהקביעה שהטמפ' בשמש גבוהה ב-8 מ"צ מהטמפ' בצל היא שגויה, שכן היא תלויה בצבעו ויכולת קיבול החום של התרמומטר עצמו.

ומכאן, שאדם תחת קרינת שמש יחוש בטמפ' גבוהה יותר מאשר אילולא היה בצל, בהתאם לצבע עורו, וקיבולת החום שלו, ולכן לא מדובר בערך אחד אחיד לכל בני האדם, אלא ערך יחסי שתלוי באדם עצמו.

גם מדי חום שונים, שעובדים בשיטות וחומרים שונים, יציגו קריאות שונות תחת קרינה, בין אם מדובר במדי חום המבוססים על התרחבות תרמאלית של כספית/כוהל אדום, או מדי חום דיגיטליים שעבדים לפי התרחבות/הולכה חשמלית של 2 מתכות שונות מצומדות.

לכן אין תשובה ברורה לכמה חום ירגיש אדם בשמש, לעומת בצל, וזאת בשל השונות הגדולה בין בני האדם השונים.

 

[הקיזומ]

הייתי צריך לשאול (את ה)שאלה אחרת

מה צפוי להיות ההבדל בטמפ' הנמדדת (הנמדדת באמצעי הסטנדרטי למדידה מטאורולוגית)
בצל יחסית לזו הנמדדת לא-בצל (תחת השמש הקופחת)?

 

[יניב ריז]

מד סטנדרטי מוגדר לפי שגיאה, לא לפי שיטה.

בין אם הוא מד חום כספי/כוהל/צימוד מתכות.

ומכאן שגם הטמפ' בשמש תהיה שונה ביניהם.

 

[הקיזומ]

מד סטנדרטי מוגדר לפי שגיאה?

אתה מתכוון לשגיאה ביחס לסקלת קלווין?

התייחסתי ל"אמצעי סטנדרטי" במובן של מדידה באמצעי מקובל למדידה מטאורולוגית. בעל שגיאה "נסבלת".
האם תוכל לנקוב בהבדלי מדידה בין קריאת מד בתנאי צל למדידה שלא-בצל, עבור אמצעי מסויים?

כמובן אני יכול לבצע מדידה בעצמי, רק עכשיו לילה

 

[יניב ריז]

כמדומני 0.1+- מ"צ שגיאה מקסימלית.

 

[ניצן cocos]

לבני אדם זה תלוי בלבוש שלהם

יותר מאשר בצבע העור\ שטח פנים.

 

[יניב ריז]

ברור שהכוונה היא לגורמים בלתי תלויים...

 

[Sharon248]

יניב, האם תוכל להתייחס לנושא הבא:

אתה כותב: ככל שמשהו כהה יותר, כך הוא יעיל יותר בהמרת אנרגיית קרינה לחום,
אם כן - מה הסיבה שהעיזים באזורים החמים (מדבריות) הן שחורות או כהות,
לפי ההגיון שלי - הן היו צריכות להתפתח דווקא ללבנות, זאת כדי להחזיר כמה שיותר קרינה,
אשמח להתייחסותך
ובהזדמנות זו - המון תודות על שפע המידע שאתה מעריף עלינו - וחג שמח כמובן.

 

[Gilliana]

לא ולא - אין קשר

התשובה שונה לחלוטין והיא נעוצה בקורלציה שבין פיגמנטציה וכמות אור:

http://whyevolutionistrue.wordpress.com/2010/07/20/why-does-skin-color-vary-among-human-populations/

 

[יניב ריז]

 

[Gilliana]

 

[תולעת הגשם]

יש גם יתרונות בצבע שחור במדבר עיזים שחורות , יכולות גם להסתתר בצל, הן קלות תנועה, עמידות מאוד בהתייבשות אפילו יותר מהגמלים. הצבע השחור, מתמזג היטב עם הצללים במדבר, אפילו ביום. הוא אינו בוהק ולכן הוא לא ממש בולט (גם בנוף בהיר) וזו הסוואה טובה.
אין ספק שיש כאן איזו חידה אבולוציונית שנראית לנו לא הגיונית. לגבי חיפושיות שחורות, שהן הרבה פחות ניידות מעיזים יש הסבר נוסף - במדבר קר בלילה ובעיקר עם עלות השחר. כבעלי חיים אקסותרמיים ( בעלי דם קר) , הם חייבים להתחמם כדי לנוע, והצבע השחור עוזר להם לקלוט קרינת חום בבקרים . כל עוד הן קרות, הן משותקות ואינן יכולות להתחמק מטורפים. לגבי עיזים שהן אנדו תרמיות, אצל החום הוא ממקור פנימי והן יכולות לשמור על חום גופן בלילות קרים ( גם בזכות הצמר) . אבל אולי גם אצלן, החימום בבוקר חשוב. גמלים לעומתם הם בהירים יחסי אבל הם מתחממים פחות גם בגלל שטח הפנים הקטן לעומת הנפח ( בעל חיים גדול) . אז אין תשובה אחת . לאבולוציה פתרונות שונים לאותן בעיות.