מצגת חורף 91-91

[y yuvaly]

מצגת חורף 91-91

לכל חובבי השואות והנוסטלגיה מצגת קצרה על החורף ההוא בצירוף תאריכי אירועים עיקריים.

 

[Radio1]

אין קובץ..

כנראה לא עלה תקין לשרתים של תפוז

 

[המטייל הצפוני]

מרשים מאד תודה על השיתוף. לחורף הנוכחי יש עוד הרבה מה ללמוד

 

[אנטרקטיקה 1]

אין שום קשר בין החורף הזה לחורף ההוא וחבל על

ההשוואות, בסך הכל היתה כאן מערכת גשם נדירה, נדירה באורך שלה ובשילוב של הרבה רוח
גשם ושלג , המערכת הזו הזכירה באופיה את אותן מערכות מרובות שפקדו אותנו באותו חורף אגדי, קשה
להאמין שאי פעם יחזור, כך שלעשות השוואה בין החורפים זה פשוט לא להבין את אופיו של אותו חורף, שאגב,
היה קשה מאוד ונגרמו נזקים במליארדים, לנו, חובבי מזה"א , זה היה חורף של ONCE IN A LIFE TIME.

אגב, כל הזמן נתפסים לפינטובו שהתפרץ באותה שנה, אבל שוכחים פאקטור מאוד מאוד משמעותי , בשנת 91'
כשסאדאם חוסיין יצא מכווית בפב' מרץ 1991, הוא הבעיר את כל בערות הנפט של כווית כדי ליצור נזק לכוויתים
ולאמריקאים התוצאה היתה מאות בארות נפט עולות באש, ענן שחור נפלט לאטמוספירה

"עדות שנייה נמצאת קרוב לסיום אותה מלחמה - בסוף פברואר־תחילת מרץ 1991. הדבר האחרון שעשה הצבא העיראקי בצאתו מכוויית היה להצית את כל בארות הנפט בכווית ולהחריב את התעשייה הפטרוכימית הכוויתית המתקדמת. אמנם הבארות כובו לבסוף (על־ידי שימוש במנועי סילון שהתיזו מים בסילון חזק מאד על הבארות שהטמפרטורה שלהן הייתה גבוהה מאד עקב הבערה הרצופה), אולם הנזק כבר נגרם - כוויית עדיין מלקקת את פצעי המלחמה ההיא. מחירי הנפט שבו והאמירו. אפרופו, העשן הרב שנפלט מהבארות הבוערות היה כמעט שקול בנזקו לאפר שנפלט שנה אחר־כך מהר הגעש פינאטובו שבפיליפינים, שגרם לירידה עולמית בטמפרטורה של מעלה או שתיים."

 

[peperonni]

לא נתפס לי איך יכול להיות שכמות החלקיקים

משירפת הבארות, אפילו אם הן היו נמשכות עשור שלם גבוהה מזו הנפלטת בהתפרצות געשית, ועוד אחת קיצונית כמו הפינטובו

 

[יניב ריז]

הטענה של מלחמת המפרץ "מצוצה מהאצבע".

שמעתי אותה הרבה פעמים, מכל מיני אנשים, אך אין בה כל אמת.
להפך, הטענה מהווה טענה פראדוקסלית, שכן אם כבר, אז תוצאת שריפת הבארות היא חימום ולא קירור.

העשן בשכבות הנמוכות באטמוספירה מתפזר מהר, וזאת בשל רוחות, ערבול ושאר ירקות מזה"א בטרופוספירה.
העשן חייב לחדור לסטרטוספירה, כדי שיוכל להשאר שם זמן רב, ובכך לשנות את מאזני הקרינה דרך אלבדו, וכדי לחדור לסטרטוספירה, צריך כמות אדירה של אנרגיה, כדי להתגבר על האינוורסיה הטרופופאוזית.
לצורך הענין, אפילו אינוורסיה קטנה כמו המרינית בקיץ, הייתה עוצרת את ענן השריפה... והאינוורסיה הטרופופאזית חזקה ממנה בכמה סדרי גודל...

כעת משנסכים שהעשן תקוע בטרופוספירה, לפני שהוא מתפזר ע"י הרוח, הוא סופג קרינה, ובשל צבעו, מעלה את הטמפ' בטרופוספירה... שזה האפקט ההפוך מקירור.
להבדיל, פינטובו חדר לסטרטוספירה, שם האבק נכלא למשך כשנה, כאשר פעלו 2 מנגנונים כתוצאה מהאפר ומיקומו:
1- צל הוטל על פני הקרקע, בשל בליעת קרינה בסטרטוספירה = קירור הקרקע.
2- בעת ספיגת הקרינה, הסטרטוספירה מתחממת, ובשל מיקום ענן האפר שהיה מעל המשווה, נוצר גרדיאנט תרמאלי חזק בין המשווה לקוטב, מה שמביא את ה-NAO לעלייה מטורפת, וזה השפעה אקלימית ששינתה את מאזני הטמפ' בקרקע.

שילוב של קירור הטרופוספירה, עם AO גבוה, יצרו תעבורת אפיקים גבוהה בישראל, שהיו קרים מאוד, ללא כל חסימה.

ועוד תיקון, פינטובו הוריד את הטמפ' הגלובלית "רק" בחצי מעלה.

 

[refael22]

ישנם מחקרים המוכיחים את ההפך הגמר

מחקרים על אזורים עתירי מזהמים מעשי ידי אדם שמצביעים דווקא על ירידה בכמות המשקעים. אותם חוקרים טוענים למשל שהעלמות קרחוני הקילימנג'רו קשורה לשריפות יער יזומות במאה השנים האחרונות..

 

[יניב ריז]

זה נכון, אבל הסיבה אינה קשורה לחימום/קירור

אלא לעודף חלקיקי התעבות, שגורמים לירידה בכמות המשקעים, שכן טיפה נוצרת ב-2 שלבים עיקריים:
1- טיפונת קטנה מתעבה סביב כל גרגר התעבות.
2- היא מתחילה לאסוף עוד מים מהסביבה, עד שמשקלה גדול מספיק כדי לפול מהענן כטיפת גשם בוגרת.

כשיש עודף חלקיקי התעבות, נוצרים הרבה טיפונות קטנטנות, שגוזלים הרבה ממשאבי הלחות של הענן, ובכך קשה להן לגדול לטיפות בוגרות, כי הן מתחרות בינן לבין עצמן על המים הדרושים לכדי יצירה טיפה בוגרת וכבדה.

 

[יניב ריז]

ככה זה נראה (בערך)

 

[אנטרקטיקה 1]

בגדול אתה צודק, בעיקר ברמה הגלובלית, אבל כן

היתה לזה השפעה, על כווית ועל איזור המפרץ הפרסי, יש כאן מאמר מפורט מאוד ,
בעיקרון תומכים במה שאתה אומר אבל הם טוענים שכן היתה לזה השפעה מקומית, לא הספקתי לקרוא
את כל המאמר, אתה יותר ממוזמן לקרוא אותו.

 

[אנטרקטיקה 1]

ניסיון נוסף, המאמר

 

[יניב ריז]

אין לי ספק שהיו השפעות מקומיות.

שכן בכל זאת איזורהקרקע מתחת לענן הוצל והתקרר, ואילו הענן עצמו, בגובה אשר שהה בו- התחמם.
אבל אלו השפעות לוקליות וקצרות טווח, בטח לא כאלו ברמה של הפינטובו, שהשפעותיו נמדדו בשנים, וזאת בזכאת האנרגיה האדירה שהצפרצה שהביא לחדירת חומר ואפר ולקני דרך הטרופופאוזה הנוריאית.

 

[all about eve]

נניח שאני מיליונר מטורף

ואני חייב שיהיה חורף קר בארץ, האם כדאי לי לפזר אפר רב בסטרטוספירה בקו המשווה באמצעות ספינת האוויר שלי? כמה אפר אצטרך לפזר? באיזה גובה?

 

[refael22]

גם אם תהיה מיליארדר מטורף זה לא יעזור

ראשית מדובר באפר וולקני (שזה דבר שונה לגמרי)ושנית מדובר בכמויות שאתה בכלל לא יכול לדמיין אותן

 

[most solid]

אני

אולי לא מבין כל כך במזה"א ושאר אבל הייתה גם הנחה מכמה מרכזי חיזוי בעולם שההר געש שהתפרץ באיסלנד ב2009 או 2010 ישפיע על האקלים בהקצנה בגלל האפר הרב שהתפזר גם לגובה רב באטמוספירה וגם עד למרחק של יותר מ7000 ק"מ מהמרכז של התפרצות ההר געש.
חושבים שיש לזה השפעה על המזה"א הקיצוני בתקופה האחרונה או שזה סתם? מעניין לשמוע מאנשים שבאמת מבינים בעניין ומודה שאני לא אחד מהם ולא מתיימר להיות.

 

[יניב ריז]

שוב... האפר האיסלנדי לא הגיע לסטרטוספירה

הוא נע 7000 ק"מ לצדדים, הסטרטוספירה, היא כ-15-20 ק"מ לכיוון למעלה.
לכן האפשר לא גרם לשינוי אקלים, ומזלינו שכך.

הר געש שיתפרץ ויגיע לסטרטוספירה, כשהוא ממוקם באיזור הקוטב, יביא לשנה שלמה של חסימה באטלנטי, שכן ה-AO יקרוס ויהיה קרוס על השנה.

 

[refael22]

אם כך איפה המיקום האידאלי עבורנו?

היכן צריך לפלוט הר געש אפר לסטרטוספרה בשביל שיהיה לנו
חורף 91+50 ?

 

[יניב ריז]

45 עד 45-, עדיפות למשווה-30.

 

[most solid]

תודה,באמת

הסבר קצר תמציתי ומעניין

 

[natyh]

חלק מהעניין

אם החסימה תהיה באטלנטי חוסר איזון במזג האויר חייב יהיה להתקזז בעזרת מנגנון אחר סילון למשל .

על כן ההשפעה תהיה ממשית ומורגשת אך יתפתח מנגנון מזג אויר מקביל בו בזמן .