תחזית NAO אקלימית-עידן הקרח חוזר

[נתנאל531]

ואיך להערכתך זה ישפיע על העולם?

מבחינה חקלאית - אלו איזורים יהפכו ללא מתאימים לחקלאות עקב טמפרטורה נמוכה מדי, ואלו יהפכו למתאימים? מה לגבי דגנים / תירס?

 

[ניצן cocos]

מדוע שהוא יגיד לך ולא ישקיע בעצמו בחוזים

בחוזים הרלבנטים בבורסת שיקגו?

 

[נתנאל531]

זו לא הייתה מגמת השאלה

מי שרוצה לבזבז את כספו בספקולציות, יעשה זאת בלי קשר.

 

[אימאלה3]

רבה יניב.יש לי

יניב, אתה תותח! אפילו אני הצלחתי להבין..........

מאוד מעניין,ובאופן אישי- לי נמאס מהקייצים החמים והלחים שלנו, וגם עצם המחשבה של סקי בכרמל

עושה לי שמח ב-

.
גם לי יש שאלה- אתה יכול להגדיר "על המפה" את גבולות האיזורים הסאב-פולאריים שיושפעו, ולדרג את ההשפעה?
שוב, המון תודה,

 

[יניב ריז]

אין לי איך לדרג במדוייק את ההשפעה.

אבל גם אין צורך בכך, בשביל הבנת התהליך הכללי.
עצם העובדה שמשטחי הקרח יגדלו וידרימו, תגרור ירידה בטמפ' בכל העולם, כלומר אנחנו נצטרך לראות קודם כל את אירופה מתקררת, ורק אח"כ נהנה מהירידה באלבדו של משטחי הקרח שלהם.

 

[טל 2010]

שאלה לגבי תקופות המינימום

זה נכון שהצטברו משטחי קרח באזור הבלקן עד מזרחית לים הכספי?
לא ראיתי יותר מדי תיעודים לזה, זה נכון לתקופות הקרח הקטנות או לתקופה היותר משמעותית שהיתה לפני 10,000 שנים?
כמה זמן נמשך מה שהיה לפני 10,000 שנה? יש לך מידע לגבי זה?

 

[יניב ריז]

אתה שואל על "עידן הקרח הקטן"? או עידן הקרח?

 

[טל 2010]

לדעתי זה יותר רלוונטי למה שהיה לפני 10,000שנה

 

[tamirzak1]

למרות שאינני דתי לפי בדיקה של ספרי דת עתיקים

הספרים של האשורים,ההודים וגם התנ"ך יש עדויות בכל הספרים הללו לאירועי אקלים קיצוניים. המפורסם מכולם הוא המבול שמוזכר בשלושתם.
אם ניקח מצב שיתכן שחלק מהתנ"ך מבוסס על אירועים היסטוריים (בלי קשר לאמונה בסוג האלוהים , אלא רק בתור מקור היסטורי) אנו רואים שהאקלים בארץ ישראל היה פלוס מינוס כפי שהוא היום.
עונת הגשם הממוצעת לפי התפילות היא בין סוכות לפסח , כמו בימינו , כאשר מפעם לפעם יש שנים גרועות יותר ובצורות ויש גלים עם שנים טובות יותר.
כמו כן מוזכר גם גשם וברד בחודש סיוון (כמעט קיץ) וזה קורה גם בימינו.

פרט לכך גם סיפרי היסטוריה החדשניים יותר מהאלף האחרונה ואפילו מהמאות האחרונות לא מציינות אקלים או אירועי אקלים קיצוניים בארץ ישראל בשנים של עידן הקרח הקטן (שהסתיים לפני פחות מ-200 שנה).
עכשיו השאלה היא האם באמת עוד תקופת קיפאון באמת תשפיע על ישראל גם בעתיד או ש-1950ו-1992היו שנים קיצוניות אך לא קשורות לעידני קור גלובליים.
מה שעוד מעניין זה שלמרות שיש עדויות מאירופה וצפון אמריקה על עידן הקרח הקטן (והשנה ללא קיץ) אין אף עדות מהמזרח התיכון על שנים רצופות עם אירועים קיצוניים.

למרות שאני מאמין שההתחממות הגלובלית , אין לה כל קשר לתעשיה (ומדהים שהמוני מדענים כן מאמינים לכך ואפילו נתנו פרס נובל לאל גור ותיאוריית השקר שלו על הסיבות להתחממות כדור הארץ) אלא קשורה למחזורי שמש , מעניין אם בכלל תשפיע על מזג האויר בארץ לאורך שנים (ולא רק על ארוע חד שנתי).
מאחר ורובינו נהיה כאן בעשור הקרוב וגם בזה שאחריו , נוכל גם לדעת אם יש צדק בדברים.

ויותר חשוב , כל הכבוד ומלוא ההערכה למחקר על השפעת השמש. כמה שנים עוד נשאר לה?????

 

[ניצן cocos]

יש עדות של שלג שנמשך שבוע בירושלים

במאה ה18. לגבי השנה ללא קיץ באמת מוזר שאין עדויות. אולי פשוט לא דווחו.

 

[אוהב גשמים]

תאוריה יפה, אבל

1)לפי ויקפדיה השנה הכי קרה במיני עידן הקרח בשנת 1816
"השנה ללא קיץ" היה בסך הכול 3 מעלות יותר קר בשיא המיקום
http://he.wikipedia.org/wiki/שנה_ללא_קיץ

2) לפי ויקפדיה בתמונה שם, באותו שנה מחוץ לאירופה לא היה כמעט יותר קר מהרגיל ספציפית בארץ היה 0 שינוים משנה רגילה

3)בשנת 2010 היה כאן בארץ 2.5 מעלות יותר חם מהממוצע, מה שלא כ"כ תואם את הציפיות לפי התיאוריה שלך, כיוון שמדובר אחרי שלש שנים ללא כתמים
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/197/864.html

 

[יניב ריז]

בלבלת קצת בכל הנתונים...

1- "שנה ללא קיץ" אמנם אירע במהלך מינימום דלתון ("מיני עידן הקרח" הוא מינימום מאונדר ב-1650, לא 1800), אך הוא דווקא משוייך להתפרצות הר הגעש "טמבורה", שהיה פי 10 יותר חזק מהר הגעש "פינטובו".
אני לא מדבר על התקררויות געשיות נקודתיות בזמן, שהשפעתן שנה-שנתיים, אלא על מינימות סולאריות שנמשכות עשרות שנים.

2-ראה תשובה ל-1.

3- עשית "מישמש" של כמה דברים:
א- הטמפ' בארץ לא מהווה מדד לטמפ' הגלובלית.
ב-מדובר בתהליך של עשור לכל הפחות עד שההתקררות מורגשת בקווי הרוחב שלנו, בשנים הראשונות ההתקררות מתחילה בצפון אירופה, ורק לאחר מספר שנים קרות שם, שמשטחוי הקרח גדלים, אז מתחילה ירידה בטמפ' הגלובלית, וההשפעות מתחילות להיות משמעותיות.
שנת 2010 הייתה אחת השנים הקרות ביותר באירופה, אבל בכל מקרה זה עוד מוקדם מידי... שכן כעת אנחנו ב"מקסימום" של המחזור העלוב 24, והאפקט המשמעותי יתחיל רק בסופו של מחזור 24, קרי לקראת 2015-2016 החורפים יתחילו להתקרר באירופה, בתקווה שאנחנו באמצע העשור הבא נתחיל לקצור את הפירות.

 

[אוהב גשמים]

עדיין מאוד תמוה

כי לפי התמונה הנ"ל בשנת 1816 מחוץ לאירופה היה שנה רגילה במונחים של 1970-2000 למרות ההר געש, ואפילו במרכז מערב אירופה היה רק 3 מעלות קר יותר

ולפי דבריך שבשנים הללו היה 2 מעלות קר מלפני כן, וכיום חם ב 0.8 מעלות מהרגיל, יוצא שמלכתחילה בשנים ההם היה יותר קר ב3 מעלות משנות 1970-2000

מה שאומר שהשנה 1816 היה יוצא דופן והוא היה חם בכשלוש מעלות מחוץ לאירופה , ואפילו במרכז מערב אירופה היא רק היתה שווה לשנים בזמן ההוא, אז למה הרעש שמכנים אותה" שנה ללא קיץ"

אתה קראת למעלה לשנות ה 1800 "מיני עידן קרח" , אבל בכל מקרה הטרמינלוגיה לא ממש משנה

מסקנה
או שהתמונה בויקי לא נכונה
או שבשנים האלו לא היה קר מכיום ב 2.8 מעלות בכל העולם (אולי אולי באירופה)
או שהשנה ללא קיץ היה דוקא שנה חמה בכל העולם חוץ מבאירופה

 

[יניב ריז]

זה אפילו מאוד תמוה-כי החישוב לא כזה פשוט.

עלית על תוצאה יפה, רק שהמסקנה לא נכונה בשל חישוב שקשה לי להאמין שאתה מכיר.

הר געש עושה הרבה "באלגן" באטמוספירה, והשפעתו תלויה מאוד במיקומו.
לדוגמא, הר געש פינטובו גרם לקירור בממוצע העולמי של 1/2 מ"צ, אך אירופה דווקא התחממה באותו החורף.
איך?
הר געש גורם ל-2 תופעות עיקריות:
1- קירור הקרקע שנמצאת מתחת לען האפר הולקני, שפועל כמו חלון הצללה.
2- חימום הסטרטוספירה, היכן שהקרינה נבלעת (הרי שקרינה שלא הגיעה לקרקע = נספגה בענן הוולקני = הביאה לחימום הענן בסטרטוספירה).

חימום הסטרטוספירה משפיע על ה-NAO, וההפשעה תלויה במיקום החימום.
הר געש פינטובו לדוגמא, גרם לחימום הסטרטוספירה מעל איזור קו המשווה-ישראל = הגדלת הגרדיאנט בין הקוטב למשווה = עליה חדה ב-NAO = התחממות באירופה.
מאידך, בקרקע הקירור השפיעה על קו המשווה-ישראל, ולכן כאן חווינו חורף מאוד קר (הרבה יותר קר מ-1/2 מ"צ), ואירופה חוותה חורף חם.

הר הגעש טמבורה הוא סיפור אחר לגמרי...
הוא היה כ"כ חזק, עד שכמעט כל הסטרטוספירה הייתה מכוסה בענן האפר, ולא רק תחום כמו קו המשווה-ישראל, ולכן מחד כל העולם התקרר תחת צל הענן בקרקע, אך ה-NAO דווקא ירד, בשל הקטנת הגרדיאנט בין קו המשווה לקוטב = איזור מזרח אירופה וצפ' אסיה דווקא חוו חימום.
ישראל אגב, לא מופיעה במפות הללו, אך תוכל לראות את צפון אפריקה, שהיתה קרה כמעט במינוס 2 מ"צ מהממוצע, וסביר להניח שיראל חוותה גורל דומה, שכן תחום השפעת החימום של NAO שלילי, מופסק להיות מורגש בישראל, ויותר משפיע של צפ' אסיה ומז' אירופה.

לכן צריך להזהר להסיק מסקנות ממפה שמראה תחום קטן כ"כ, ולומר מה ההשפעה מחוץ לתחומי המפה.
וכדי להבין למה חלק מהאזור הממופה כן התחמם, צריך קצת יותר ידע מתקדם באקלים, כדי להבין את יחסי הכוחות בין קירור הקרקע, לחימום הסטרטוספירה לבין השפעה על ה-NAO ולבין פיזור החום/קור בקרקע.

 

[יניב ריז]

מפת אנומליה חורף 2009-2010

כדי להקל על להבין איפה היה קר, לקחתי ממוצע של 1980-2000.
שים לב לחורף הקר באירופה, וזאת למרות שישראל הייתה עם 2 מ"צ מעל הממוצע.

 

[יניב ריז]

חורף 1991-1992.

לפי ממוצע 1960-1995.
שים לב שצפ' אירופה דווקא התחממה, וישראל מתקררת.

 

[אוהב גשמים]

כנראה אתה צודק ברוב דבריך

אבל שוב נראה לי שטעית
1) ישראל לפחות צפונה, כן נראית במפה (כשמסתכלים ביחס לקפריסין נראה בבירור שלפחות קצה הצפוני של ישראל נמצאת במפה )
ומה שנראה מהמפה שהיה רגיל ולא קר בכלל, וקשה מאוד להאמין שהיה שינוי משמעותי בין מרכז הארץ לצפונה

2) במפה שהבאת של 1991 רואים שם שישראל לא היה קר יותר ממקסימום 0.2 , ולא כדבריך שהיה הרבה יותר קר מ0.5

 

[יניב ריז]

לא ברוב, כנראה בכל

1- לא רואים את ישראל במפה, מה שנראה זה צפון לבנון.
בגרדיאנט טמפ' חריף כ"כ, גם 100 ק"מ משמעותיים, במיוחד לאור העובדה שקו ה-0 נמצא בלבנון.
בכל מקרה זה חסר משמעות, מהסיבות שציינתי, שספציפית בשנה הזאת, ה-NAO "התחרפן", וגם אם היה קר בישראל או חם יותר באותה התקופה, זאת השנה-שנתיים הכי לא מייצגות בגלל השינויים החדים ב-NAO שגרם הר געש טמבורה.

2-נכון, לכן ציינתי שביצעתי ממוצע לפי שנים ספציפיות, בתמונה שהעלית לא היה מדובר בממוצע הסטנדרטי.
המספר של -0.5 עולמי (לא ישראל, ישראל הייתה קרה יותר, בתמונה הבאה לפי ממוצעי 1950-1980 שהם ה"סטנדרט"), וישראל לפי הסטנדרט הייתה כמינוס 1-1.5 מ"צ.

 

[יניב ריז]

 

[tamirzak1]

גם במזרח ארה"ב היה חורף קל ב-91'-92'. הייתי ש

שם באותה התקופה וקינאתי בחורף הישראלי.
לעומת זה ב-1993 היה חורף מושלג וקר בניו יורק. מינוס 18 מעלות במרץ לדוגמא וסופות שלג גדולות.
ינואר עד מרץ 1993 היו מושלגים מאוד. במנהטן עומק השלג בצידי המדרכות והכבישים הגיע ליותר ממטר.

הר פינטובו לא השפיע על ארה"ב ב-1992.