Niv s

New member
תמונת מצב מעודכנת


שאריות של אפיקיות רום ושל השקע הקרקעי.
האוויר בשכבות הנמוכות התקרר מאוד במהלך סוף השבוע, ומנגד האוויר בשכבות הגבוהות מתחמם, מה שאומר שהאוויר די "אדיש" לשינויים - ברום הנמוך האוויר קר וכבד ולכן אין לו שום שאיפות לעלות למעלה וליצור עננות.
מצד שני, הים החם יחסית גורם לאוויר הסמוך אליו להיות חם מהסביבה ולכן הוא נוטה לעלות כלפי מעלה במידה מועטה ועשוי ליצור עננות שכבתית שאולי תמטיר גשמים קלים פה ושם, מחר.
 
אני אוהב את האנימציה הזאת

אם זה פשוט תוסיף גם סקלת גובה , יעזור למתחילים.
 

Niv s

New member
תודה רבה
ותודה על ההצעה רק שזה לא כ"כ

פשוט, כי את התבליט אני יוצר לפי העין, וגם בצורה סכימתית "בגדול" ולא התצורה המדוייקת שיש מעלינו.
אבל זה רעיון טוב ואולי אפשר יהיה ליישם אותו באופן חלקי (רק לגבהי מרכז המערכת למשל). נראה.
 

Niv s

New member
תמונת מצב טרייה


נכנסים להפוגה בגשמים עם סימנים למערכת באמצע הדקדה הראשונה של דצמבר...
 

eranaim

New member
אחלה אנימציות - עבודה מעולה =]

והסברים קצרים וקולעים שמתאימים לכולם.
תודה ניב.
 

Niv s

New member
תודה
כיף לראות שזה עוזר. ותמונת מצב

טריה אף יותר


רכס הרום רק ילך ויתחזק בהדרגה, מה שיתבטא ב"הר" תלול יותר אותו ייצרו מפלסי הלחץ ברום (ובפרט מפלס 500 מ"ב שמשמש כמפלס מייצג).
 

eranaim

New member
שאלה על NAO והורטוקס הפולארי

אני רואה את המושגים האלה הרבה בתחזיות של ניב ריז.
ולא באמת הבנתי מה זה - NAO ומה זה הורטוקס הפולארי ואת הקשר ביניהם.
אשמח להסבר מפורט של מה זה הורטוקס הזה ואיך הוא משפיע עלינו.
ובכלל על הקשר של השמש לתחזיות ה- NAO.

תודה =]
 

יניב ריז

New member
אהלן ערן- הנה הסבר בנושא

חשוב לי לציין שחלק מההסבר יבוסס על מונחים מוכרים שנחקרו והוכחו, וחלק הם כרגע בתהליכי מחקר, שאין להם עדיין כל אישוש מדעי מאומת, או פרסומים מדעיים קודמים.

נתחיל בחלק שמאומת ומוכר בתחום החיזוי, וזה על הורטקס הפולארי, והקשר בינו לבין אינדקס ה-NAO.

בתקופת החורף, בחצי כדה"א הצפוני, האוויר הקר באמת, זה שיש בכוחו לייצר אפיקים, נמצא מעל הקוטב הצפוני.
על פניו, היינו מצפים שהאוויר הקפוא הזה ירצה להתערבב עם האוויר החם המשווני, וכל זאת בכדי להגיע לאיזון תרמודינמי, בו חם וקר מתערבבים ליצירת פושר.

אך מסתבר, שיש כוחות נוספים בתהליך הזה, החשוב מבינהם הוא הורטקס הפולארי.

הוורקטס הפולארי, הוא תוצאה שמגיעה דווקא מהחלק באטמוספירה, שחזאים לרוב לא מסתכלים עליה- הסטרטוספירה.
בשל הניגוד בטמפ' בין האוויר החם המשווני, לאוויר הקפוא הפולארי, נוצרת זרימה ציקלונית ברום הסטרטוספירה, קרי סביב ה-15-20 ק"מ, מעל הקוטב, הזרימה הזאת כ"כ חזקה, שהיא יוצרת "טבעת חנק" סביב הקוטב הצפוני, שמונעת מאוויר טרופוספרי להדרים ולהתערבב בקווי רוחב בינוניים יותר, ובהתאמה- מניעת הדרמת אפיקי רום.
טבעת החנק הזאת מכונה הוורקטס הפולארי, וחוזקה מיוצג ע"י אינדקס ה-AO.

מסיבות רבות, הוורטקס הפולארי מתחזק ונחלש במהלך החורף, ובעת החלשותו, אוויר קר מצליח לברוח מאחיזותו האימתנה, ולהדרים לכדי יצירת אפיקים קפואים בקווי הרוחב הבינוניים.

ה-NAO מתאר את חדירת האוויר הפולארי הקפוא, מעל מימי מזרח האוקיאנוס האטלנטי, כאשר ה-NAO שלילי, יש בכך עדות לחדירת אפיק קפוא מהקוטב הצפוני, שהצליח להדרים מעל החלק הנ"ל באוקיאנוס.
NAO חיובי, יתבטא בחדירות מאוד נמוכה של אוויר מהקוטב, קרי אפיקים מאוד שטחיים מעל האטלנטי.

מחד, אוויר קר מהקוטב, בהנתן חולשה בוורטקס הפולארי, ידרים להיכן שהוא רק יכול, ולכאורה אין משמעות למזרח האוקיאנוס האטלנטי, מאידך, בשל חומו הגבוה יחסית בחלק זה של האוקיאנוס, שנובע מזרם הגולף החם, אפיקים נוטים להדרים באיזור מיוחד זה, ולכן יש קשר מאוד הדוק בין ירידה ב-AO, לירידה ב-NAO.
יתכנו אפיקים שידרימו באיזורים אחרים, אך לרוב זה לא קורה, וכאשר זה קורה, יתכן שלא יהיה סנכרון בין ה-AO ל-NAO.

כעת לחלק המחקרי...

במחקר שהתחלתי שנה שעברה, מצאתי קשר בין פעילות השמש לאינדקס ה-NAO.
הקשר אומר דבר פשוט- כאשר פעילות השמש גדלה, אזי גם ה-NAO יעלה, ולהפך.
אין המשמעות שפעילות שמש חזקה תגרור בהכרח NAO חיובי, אך כן תגרור עליה ב-NAO, באם היה שלילי מאוד, להיות שלילי פחות.
הנוסחה המתמטית שמצאתי ע"י רה-אנליזיה בין השמש ל-NAO, היא שאם נמדוד את פעילות השמש ב-SFU (קרינת רדיו בתדר 10.7 ס"מ), השפעתה על ה-NAO מעבר למה שהמודלים חוזים, יהיה ההבדל ב-SFU חלקי 60.

כלומר, אם במהלך שבוע האנסמבלים שחוזים את ה-NAO רואים ירידה מ-0 ל-1- (מינוס 1), אך השמש מכנגד צפויה במהלך השבוע לעלות מ-SFU של 100 ל-140, אז התיקון שיש לבצע לאינדקס ה-NAO, יהיה 40/60, קרי כ-2/3 מעל לערך החזוי ע"י האנסמבלים, כלומר במקום לקבל ירידה מ-0 למינוס1-, נצפה לירידה רק של כ 1- + 2/3 = ירידה כוללת מ-0 למינוס 1/3- במהלך אותו שבוע.

כלומר, ניתן להשתמש בפעילות השמש, שהיא ברת חיזוי באחוזי דיוק גבוהים לחודש מראש, כדי לתקן את התחזית שהאנסמבלים חוזים, ללא שיקלול השפעת השמש על ה-NAO.

כעת צריך לשלאול 2 שאלות:

1- מדוע פעילות השמש משפיעה על ה-NAO?
2- מה הקשר בין ה-NAO למזה"א בישראל?

התשובה לשאלה ה-1, הנחת היסוד במחקר שלי, נשענת על התגלית המרעישה מ-2010 שגילתה כי בין מקסימום למינימום בפעילות השמש, קרינת האולטרה סגול משתנה באלפי אחוזים! וזאת בניגוד לשטף השמש הכולל שמשתנה רק ב-3-4%, מה שלא יכול להסביר כל השפעה שהיא.
אך מה השפעת קרינת האולטרה סגול על האטמוספירה?
קרינה זאת יוצרת את החימום המאסיבי בסטרטוספירה, בעת ספיגה במולקולות אוזון, מה שיוצר ומגדיר את גודל הטרופופאוזה, וכן את גרדיאנט הטמפ' בין הקוטב הלא מואר למשווה המואר בעוצמה.
ולכן הורטקס הפולארי, שחי בשכבות אלו, יהיה הראשון להגיב לשינויי טמפ' בגובה זה של הסטרטוספירה, וכל חימום של הסטרטוספירה בשל הגדלת קרינת האולטרה סגול, יובילו להגדלת הגרדיאנט בטמפ' בין הקוטב החשוך למשווה המואר, מה שיביא להגדלת הוורטקס הפולארי, ובהתאם לעליה באינדקס ה-NAO.

כמו כל דבר בטבע, גם לתהליך הזה יש מנגון מישוב, ובו הגדלת הוורטקס הפולארי, מקטינה את הדרמת האפיקיםם, ומניעת הדרמת האפיקים, מעלה את ריכוז האוזון בסטרטוספירה, שכן האוזון נכלא ע"י הוורטקס הפולארי.
כעת מכשריכוז האוזון גדל, מספיק אפיק קטן שבשוגג ידרים לאיזור המואר, מחוץ ללילה הארקטי, ונקבל מצב של אוזון בריכוז כביר, שפוגש לראשונה בחייו אור שמש, והתוצאה תהיה התחממות אדירה של האוזון, מה שיוביל להתחממות הסטרטוספירה בסמוך לקוטב הצפוני, ומכאן הרס הגרדיאנט הטבעי, שבו הקוטב קר יותר מהמשווה, ובהתאם קריסה של הורטקס הפולארי.
בשלב זה שהוורטקס הפולארי קורס, הוא משחרר את יתרת האוזון שצבר, וגורם לחימום נוסף באיזור הקוטב, וכך למעשה נקבל שתוך שבוע, הטמפ' בסטרטוספירה הפולארית תזנק ב-40 מ"צ!!! הוורטקס הפולארי יקרוס, והתופעה מכונה "sudden stratospheric warmming".

לגבי שאלה 2-
גם כאן מדובר בהנחה, שאת יסודה הניח אליאור גיל, ובה הוא טען ש-NAO בין 1/2 למינוס 1/2- הוא הטווח האידיאלי לזליגת אפיקים לישראל, שכן NAO חיובי מידי = אפיקים שלא מצליחים להדרים בשל AO חיובי מידי, ואילו NAO שלילי מידי, עשוי לעודד תגובה תרמודינמית מעל האוקיאנוס האטלנטי, שתיצור רכס מקביל לאפיק המתעמק, והשילוב של שניהם זה לצד זה, ייצור יציבות והיזון תרמודינמי, שימנעו מהאפיק הקר שגלש, לנוע מזרחה, קרי מצב של חסימה.

כמוכן, הוא היה הראשון שהניח, ששינויים ב-NAO הם פרופורציונליים לתדירות גלישת אפיקים לישראל, ובכך הוא ביסס את ההנחה למשמעות אינדקס ה-NAO על מערכות חורפיות בישראל, והיווה בכך, האדם הראשון שמצא קשר טלאקומיוניקטבי בין ה-NAO לישראל.


ומכאן הגיע הניסיון שלי לבנות תחזית, תחת ההנחה שההנחה שלי לגבי היכולת לדייק בתחזית NAO תוך כדי ידיעת הצפי לפעילות שמש, בשילוב ההנחה של אליאור בדבר המשמעות של ה-NAO למערכות חורפיות בישראל, יולידו כלי חיזוי חדש, שיאפשר לנו לחזות תונדות אפיקים בישראל, בקלות רבה לתאריכים של 10-14 ימים מראש, מבלי להיות תלויים בכאוטיות האופיינית למזג האוויר הארצי, שכן פעילות שמש היא חוץ ארצית, ויחסית קלה לחיזוי של חודש מראש.
 
יש לך הערכה לשטח ההשפעה של התנודות

כוונתי אם הNAO יוריד אפיק הרי הוא ישפיע על איזור יותר גדול משטחה של מדינת ישראל, פי כמה?
האם יש מצב שהתאוריה שלך נכונה אך לא ירד בארץ גשם בגלל שהאפיק מפספס מעט את ישראל?
 

יניב ריז

New member
שטח ההשפעה הוא כל ההמיספרה הצפונית


ה-AO/NAO הן התנודות המשפיעות ביותר בהמיספרה הצפונית, כמובן שיש עוד תנודות גלובליות, ובהחלט שווה לבדוק האם הן מושפעות ממנגנון זהה.
ניצול התנודה, לצורך הבנת דינמיקת אפיקים, נצפית בכל אגן הים התיכון, וכן במזרח האוקיאנוס האטלנטי.

התחזית הראשונה, שניתנה באוקטובר, הייתה פספוס כזה, ולמעשה הפספוס היחדי עד היום, שבו האפיק עבר צפונית מידי, ורק בצפון הרחוק ראו גשם.
מצד שני, באוקטובר מנגנון המשוב ע"י אוזון בתהליכי התנעה, ויתכן וזה לא חודש טוב לחזות בו, או שצריך שיטות ניתוח אחרות כדי להבין את הדינמיקה.
 
אז בעצם אתה יכול לחזות אפיקים באיזורים

אתה יכול לחזות מעבר של אפיקים בכל מקום בחצי הכדור הצפוני.
השאלה שלי עד כמה החיזוי של האפיק מדויק ברמת המשקעים.
האם יכול להיות שהתחזית שלך תהיה נכונה אך האפיק יוריד גשם בלבנון בלבד? או ירד אך למרות האפיק לא ירד גשם?
 

יניב ריז

New member
כעקרונית כן, לא ניסיתי עדיין.

מה גם שאני עדיין לא משוכנע לגמרי בשיטת החיזוי הניסיונית הזאת, למרות הצלחותיה עד כה, שכן עדיין אין מספיק נתונים.
החיזוי אמור להיות מדויק ביכולת להעריך עומק אפיק, ומעבר של אפיק צפוני מידי, יחשב ככשלון.
הרעיון אומר שיש פרופורציה בין אופי התנודה ב-NAO, לאופי האפיק שהוא יביא.
תנודה מהירה = אפיק מהיר.
תנודה מ-NAO שלילי לחיובי = אפיק קר

מה גם שהרעיון הוא לבחור הרצה אחת שתומכת בתיקון ה-NAO ע"י צפי השמש, ולהשתמש בה כבסיס למפה עתידית הקרובה ביותר למה שיתרחש בפועל.
לכן גם ציינתי בתחזית ל-4/12 שזאת אמורה להיות מערכת שתביא לשלג בחרמון.
 

eranaim

New member
הסבר מעולה ! אז ...

עלייה בפעילות השמש כביכול של הקרינה האולטרה סגולה מעלה את ה - NAO ?

לא הבנתי את הקרינה משפיעה על זה...
 
למעלה