EC בטווח הרחוק מחזיר את החורף..

יניב ריז

New member
זהו..שזה קאטש. NAO שלילי טוב לנו בע"מ.

אנחנו תמיד רוצים אפיק עמוק וקר מעלינו.
הבעיה שאפיק קר מאוד, ידרים רק במשטר של NAO שלילי מאוד.
במצבים כלו, גדל הסיכוי שהאפיק הקר מאוד יגרום גם לחסימה, ובעצם לא יגיע אלינו, לכן האידיאל יהיה NAO שלילי, שעולה מעלה מהר, ואז המשמעות היא אפיק שמתעמק דרומה, ומהר מאוד נבעט אלינו, מבלי להחסם.

נכון לעכשיו, ה-NAO מאוד גבולי, קרי המשמעות היא שאנו נרוויח אפיק עמוק מירידה ב-NAO, אך כנראה שהוא ביוא בגלים, כלומר ב-4/12 נקבל גל ראשון, ובהמשך נקבל גל שני עמוק יותר.
 

מוסא4

New member


 

peperonni

New member
מה עם יבוא ישיר מסקנדינביה בלי קיצורי דרך?

רוב המידע שאני מוצא בחפירותי ברחבי הרשת לגבי תנודות כאלה מדבר על התנודה הצפון אטלנטית לגבי אירופה, בארה"ב מדברים על תנודה של הוורטק מצפ' מזרח קנדה וכיוון מערב והשפעת התנודה על מזג האוויר שם.
מה עם כל האזור שממזרח לאירופה ועד מזרח אסיה? מדובר על כרבע המיספרה... למרות שמדובר בשטח יבשתי לחלוטין, אין דפוסי תנודה מסויימים גם שם? ואם יש, מה השפעתם גל האפיקים הנדחפים אלינו ע"י שינוי NAO?
מה מעודד מצב שבו האפיק ידרים ישירות מעל קו האורך שלנו בלי שידרש להיבעט ממערב? האם דופסי חסימה לרבע ההמיספרה המת שדיברתי עליו קודם משפיעים על כך?
עוד משהו לגבי שנות החמישים וביחוד השישים שהיו קרות באופן כללי, גם בקיץ, שלא מושפע ממצב NAO.
בעצם נכון יהיה לומר שמה שיותר השפיע על החורפים אז היה NAO שלילי במיוחד שהביא למערכות קרות ולא התקופה הקרה הגלובאלית שהשפיעה גם על הקיץ?
 

יניב ריז

New member
אפיק יכול להדרים מעל כל נקודה.

לכן יש מערכות שהן הדרמה של אפיק ישירות אלינו, בלי להיות מעורבות בכלל באטלנטי או מערב הים התיכון.
הבעיה באפיקים כאלו, שהם די אקראיים, בוודאי שאפשר לראות אותם תחת משטר של AO שלילי, למרות של-NAO לא תהיה אמירה לגביהם.

מאידך, האוקיאנוס האטלנטי הוא מקום מועדף להתעמקות אפיקים, וזאת בשל הפרשי הטמפ' בין הים החם (זרם הגולף) לאוויר הפולארי, ולכן רוב האפיקים נוטים להתעמק דווקא במיקום זה, ולכן המציאו את ה-NAO, שכן זה מערכות די קבועות בזמן-מרחב, בשל שיקולי טמפ', ויצירת ציקלוגנטיות.

אני אישית לא מכיר דפוסי תנודה במזרח אירופה, אך יש המון סוגי תנודות בעולם, החשובה מבינהם היא ה-QBO.

לגבי הקיץ, אני לא יודע אם יש השפעות ל-NAO על איזורינו, ובמיוחד אני לא חושב שיש קשר בין פעילות השמש ל-NAO, וזאת בשל היות הקוטב הצפוני מואר, וירידה חדה בריכוזי האוזון, ולכן חוסר יכולת של השמש למשב את ה-NAO, כפי שהיא עושה בחורף.
אם ה-NAO היה משפיע בצורה מובהקת על הקיץ הישראלי, בוא נאמר שהייתי כרגע עוסק במחקר שממומן ע"י חברת חשמל, בהקף של כחצי מילארד ש"ח

לפחות זאת הייתה הצעתם לנוכח הצעת המחקר שלי בדבר הקשר שבין NAO לפעילות השמש, כדי לתת כלי לחיזוי לטווח בינוני + (לא ענין אותם החורף, הם רצו לדעת מתי לאגור עתודות חשמל בתקופות הקיץ).
 

ilanbl0

New member
יניב אתה תותח

אני משתתף פסיבי בפורום שנים (מ 2003) וחייב לשבח את החדשנות והמקצועיות שלך
 
אבל רגע - המודלים עדיין לא "יודעים"

שהשמש מתעוררת - או שכן? הם הרי לא מכילים אלגוריתמים שקשורים לכך ואמורים להתעורר ולהגיב רק כשפעילות השמש משנה את המצב בשטח (תנאי ההתחלה הרגילים שלהם).

אגב, לא קיבלתי את המסר שלך
 

יניב ריז

New member
זה נכון. והשמש סיימה את הירידה שלה.

כעת הפעילות אמורה להיות ללא שינוי מספר ימים, קרי לא תהיה לה השפעה על ה-NAO, ויתר הגורמים שמשפיעים על ה-NAO, שכן מחושבים באנסמבל, מצביעים על עליה ב-NAO, ואת זה המודלים רואים, ולכן כבר מעכשיו אפשר לגבש תמונת תחזית.

מה שכן, ב-2/12 פעילות השמש תתחזק, מה שככל הנראה יתבטא באפיק עמוק יותר/ממושך יותר/ או שיבוא בשני גלים, מה שלא נצפה עדיין בהרצות המבצעיות, ובצדק.
 

מוסא4

New member
18Z ממשיך את האופטימיות הזהירה לקראת 4 לדצמבר

אומנם האפיק נדפק ממערב אבל נקווה שיתחזק הרכס במערב אורופה אז תהיינה חגיגה
 

shlomobar

New member
אי-סי נראה מעניין הבוקר לעוד 240-216 שעות

גל רודף גל
כמובן, בטווח שכזה הכל בערבון מוגבל.
 
עידכון מצוין לגפ"ס,גל רודף גל לתחילת דצמבר!

למרות שכבר עכשיו לא ברור כמה יתעמק הגל הראשון ברור שהגלים הבאים טומנים בחובם חורף אמיתי ואולי הפתעות
המעניין שהשנה הלוח העברי מקדים מאוד את הקלנדרי עד כדי כך שפסח במרץ ובכל זאת האוטמוספריה לא מאכזבת ודופקת יפה ליהודים
 

gal oz

New member
EC משנה את תזמון האפיק ומיקומו בכל עדכון

אך גם הערב המגמה נשמרת למערכת גשם שכנראה תפקוד אותנו מאמצע שבוע הבא.
 
למעלה