בוקר טוב ליום שלישי

seelinewoman

New member
בוקר טוב ליום שלישי


אני מצטערת, אבל כבר כמה ימים אני מרגישה שמשהו רע קורה,
והתקשורת, בעיקר המדיה החברתית מבטאת את זה.
אלה הזמנים הרעים והטובים, כפי שציטטתי מדיקנס פה ובפסייבוק,
ואלה הוויכוחים שהייתי מעורבת בהם על חופש הביטוי ומה מותר
ומה אסור לא רק לומר אלא גם לחשוב, ועל הרצח של ארבעה אנשים.
רצח הוא רצח והוא לא צריך סיבה אלא תירוץ.
אלה זמנים שבהם אנחנו מדוכאים עד עפר, ומי שלא מרגיש כך
זה עדיין לא הגיע אליו, אבל יגיע, כי כולנו מושפעים לכאן או לכאן.

אני קוראת במגזין סלון על אנסים שמפרסמים את הסרטונים בפייסבוק,
אני עצמי הייתי מעורבת בוויכוח על פדופיליה ואם הדיון בה
מעניק לגיטימציה למעשה או לא, כשאני יודעת בוודאות המון דברים
על כך שפנטזיות אחרות של אנשים הן בלתי נמנעות
גם אם ברור שלא יעשו את המעשה הזה, ושאי אפשר לשלוט במחשבות..
הגיליוטינה תרדוף אותם בכל מקרה רק בגלל הפחד, בגלל חוסר הכיוון,
משום שאף אחד כבר לא יודע או יכול להטיל סייגים ולקבוע גבולות וכך אנשים גדלים.

ועוד לא התחלתי לדבר על המחאה החברתית, ועל כך שאנשים כבר לא נרתעים
מלהביע את הפחד והמצוקה שלהם.

לא יודעת מה לומר לכם מלבד העובדה שאני מביטה בתקשורת על סוגיה, ספיניה,
אובדן העשתונות שלה, הדוגמטיות שלה, ואני שותקת כי כבר אין לי מילים.
 

רינתי77

Active member
מדובר בעצם בטבע האדם, אם כך.

שום דבר ממה שקורה אינו מפתיע, אלא אם כן החזקנו באשליה שבני אדם
הם טובים מיסודם. אנשים שמחים, אנשים מדוכאים, הם עושים טוב והם עושים רע. זה לא ישתנה לעולם. ההבדל היחיד הוא שהיום הכל הופך להיות נחלת הכלל הודות לאוטוסטרדת המידע. אבל שום דבר חדש באמת לא קורה.
קהלת ידע על מה הוא מדבר...
 

seelinewoman

New member
אין חדש תחת השמש

אבל רק עקרונית.
מעשית, כל מה שהיה ידוע נחשף עתה ביתר קלות לעין כולם,
ואני טוענת שעצם החשיפה מקצין את התופעות הידועות לכולם.
 

רינתי77

Active member
את מתכוונת שאנשים מחקים התנהגות מסוימת?

יכול להיות. כנראה...
 

seelinewoman

New member
הרבה מעבר לכך

ראשית, מקבלים אומץ לעשות את זה.
שנית, מנסים להטביע חותם אישית ולעצב את זה בצורה שמתאימה לסגנון שלך.
שלישית, עשית ולא סיפרת? כאילו לא עשית.
מכאן נובע: המדיה בכלל, המדיה החברתית בפרט, ואלה מזינים את אלה.
מ.ש.ל
 

רינתי77

Active member
אלה אשליות בלבד.

"עשית ולא סיפרת? כאילו לא עשית." ואם סיפרת, את מי זה מעניין בכלל?
אנשים עסוקים בשלהם כמו שהיו תמיד, זה רק נדמה שיש להם עניין במה שמישהו אחר עשה.
 

הנסיך.

New member
בעצם השיח אנחנו נותנים לגיטימציה

אמר מי שאמר פעם -
מבצר שמנהלים עליו משא ומתן הוא מבצר כבוש
אותו העקרון פועל בנוגע לכל תחום, אני חושב שככה טאבואים מתפוררים להם.

גם אני עוקב (די ברפרוף ודי מרחוק, אני חייב לציין) אחרי הדיון שרץ בפייסבוק לגבי פדופיליה, לא גיבשתי עדיין דיעה לגבי מידת הגועל שלי מהדבר הזה
אבל אני חושב שזה יאפיין את הדיונים הראשוניים, מישהו השתמש שם באחת התגובות בביטוי "השגרה" - מלשון להפוך לשגרה.

קצת כמו הטילים על הדרום (בסיטואציה אחרת) הראשון שמעלה את זה מעורר מהומה, השני פחות, לשלישי אפילו מתייחסים בסלחנות והרביעי כבר "נהנה" מההשגרה הזו...
זה קרה עם הטילים בדרום, זה קורה בימים האלה עם נושאים אחרים, למשל, פדופיליה וטייק אופים שלה בדיונים שונים, וכנראה שלב נוסף בלינק המזעזע שהבאת למעלה

בתרבות בלי פרות קדושות זה נראה לי בלתי נמנע - תמיד יהיה מישהו סובלני יותר ממך והמעגל יושלם - חוזרים למבצר והמו"מ
 

seelinewoman

New member
לשיטתך, שהיא גם שיטתם

גם סדרות בלשים עם רצח נותנות לגיטימציה לכך.
גם לוליטה של נבוקוב, כנראה.
תמיד יהיו כאלה שיבינו את זה כהתרה.
הרוב, אם הם שפויים, יבינו שזה נותן
לגיטימציה רק לדבר על זה שזה קיים.
לא לגיטימציה לעשות את זה ולכן
זה קריטי לנהל שיח נכון וזהיר.
 

הנסיך.

New member
איזה טעם יש להמבורגר מבשר של פרה קדושה?

ברגע שמחליטים שהכל שפיט
או שהכל בר שיח
אז כן, אנחנו דנים את עצמינו לשינוי תמידי במוסכמויות, לשינוי תמידי בערכים ולשינוי תמידי במה מותר ומה אסור.
את לוקחת את זה לקיצוניות אחת, לרצח, לחיי אדם, אבל אם תלכי קרוב יותר תראי את השינויים שקורים לאט בתחומים אחרים.
כיצד מתרחשת גלוריפיקציה של פושעים? של עולם הפשע?
מתי נהיה לגיטימי לשר אוצר לשקר בפנים לעם שלו?
מתי שפת ביבים שמשודרת בפריים טיים הפכה להיות נסבלת?

אלה רק שלוש דוגמאות מהעת האחרונה, ולא צריך לנסוע רחוק כל כך לעבר כדי להניח בדיוק את האצבע על "עד מתי זה היה לא בסדר ומתי זה הפך לנסבל"
פדופיליה היתה עד כה טאבו, לא דיברו בה, גם לוליטה נתפס כמזעזע עבור רבים, ובאמת לא היו יותר מידי שנגעו בנושא הזה, אפילו התכתבו איתו מרחוק, אבל כשיתחילו (ואולי מתחילים)
זה פתאום יהפוך ללגיטימי, כי כן, לדעתי, כשמותר לדון בהכל - קיים סיכוי (אפילו די טוב) שהכל הזה ישתנה. (גם אם זה יקרה בצורה "נכונה וזהירה")
 

seelinewoman

New member
לצערי, זה כבר לגיטימי

זאת בדיוק טענתי.
מהניסיון האישי שלי בפורומים למבוגרים ובאתרים אחרים
פדופיליה נפוצה הרבה יותר ממה שחושבים, על כל הסתעפויותיה,
ולכן היא כבר כאן ובגדול, משום שאנשים חושבים באמת ובתמים
שלהימשך לנערות צעירות מאוד זה בסדר גמור כי זה "אבולוציוני".
יש בזה משהו, אבל רק לאחרונה גיליתי את הטעות שלי בנידון.
חשבתי שבאמת היה ברור שילדות היא המצאה מודרנית של המאה ה-19
ושהבגרות המינית ותוחלת החיים הקצרה חייבה כפיית נישואים על צעירים.
היום ברור לי שגם הם ידעו שזהו אונס.
ואונס לא חייבים להנציח, וטוב שהציביליזציה הפכה את זה לטאבו.
בנוגע לפדופיליה - אבוד לנו.
המהפכה המינית שאפשרה שחרור פנטזיות מיניות והתנסויות של נשים וגברים כאחד,
יחד עם המצאת הגלולה, יחד עם התקשורת על דימוייה, יחד עם התפתחות הטכנולוגיה
שמנגישה פורנו וחומרים פדופיליים לכולם לא מגדילים את השיעור של הפדופילים באוכלוסיה
אלא מקל עליהם להוציא את הסטייה מהכוח לפועל.
שיח על כך עלול למשוך אליו פדופילים, אבל גם יחשוף את הנשוא במלואו למי שאינו מודע לכך
ויודע עד כמה התופעה נפוצה, או כמו שאני אומרת לאנשים בבוטות:
אין לכם מושג אפילו איך לזהות פדופיל, משום שאין להם קרניים.
כך שאם לא תלמדו עליהם ואיך הם נמצאים בתוכנו, לא תוכלו להיזהר ולשמור על ילדיכם מהם.
אני מודעת היטב לסכנה, אבל מעדיפה שעוד כמה אלפי הורים ינוערו מהתרדמה ומהשאננות שלהם
משום שאותם פדופילים פעילים פועלים ממילא.
הם מיעוט יחסי אגב, כל השאר יודעים יפה מאוד שאסור להם והם נזהרים.
גם עליהם צריך לדעת, והנה, ידעת והכרת עוד אחד.
איך היית יודע עליו ועל הדעות שלו לולא כן?
 
לפני שנים התנדבתי בהדרכת ילדים עולים

מאתיופיה שהגיעו לבדם מסודן והתגוררו בפנימיה במסגרת עלית הנוער.
היה נפוץ שבדרך משפחות נפרדו, היו לנו הרבה רגעים מרגשים של איחודי משפחות בארץ.

יום אחד הופיע אדם מבוגר מלווה בבחור צעיר וגבה קומה, הם חיפשו את אשתו של הצעיר.

מפה לשם הם מצביעים על ילדה, לא הייתי נותן לה יותר מ 12-13.
היא כולה נרגשת ושמחה, מאוד רוצה להתאחד עם בעלה ואנחנו לא יודעים מה לעשות איתה ועם עצמנו.

מפה לשם המנהלת התקשרה לפיקוח של עלית הנוער, הם התיעצו עם מי שהתיעצו וקבעו "שחררו את הילדה לבעלה".
בזמנו הוא היה הקרוב היחיד שלה בארץ, ואני מקוה שעשינו את הדבר הנכון אבל עדיין זה הרגיש כל כך בעייתי.
 

seelinewoman

New member
צמררת אותי

הלוואי שהייתי כיולה לספר את הסיפור הזה בפייסבוק.
הלוואי שאתה היית יכול לספר והייתי משתפת.
שיבינו כמה זה בעייתי ולא חד משמעי.
 

הנסיך.

New member
מותרת התרבות שלנו משלהם?

השאלה מקניטה,
אבל הצמרור שהרגשת, נובע בעיקר מעולם הערכים שלך (שלנו) - אנחנו מבינים שבעולם שלנו מצב כזה הוא בלתי נתפס,
אבל הנה, התנגשות ציוויליזציות, אנחנו "מזמינים" אלינו אורחים שאנחנו לא כל כך יודעים איך לאכול אותם, וכשהם מגיעים - מתחתנים עם נערות (ילדות) או מחזיקים כמה נשים, יחד עם העדר -
אנחנו קצת נרעשים (בלשון המעטה)


אבל אני חושב שזה קצת לא נכון להשוות את הדברים -
פדופיליה להגדרתינו, היא כזו שקורית ממשיכה מינית, מהפיכה של קטין \ ילד לאובייקט מיני, אני לא חושב שה"נישואין" האלה שצמררו אותך כל כך הגיעו מאותם מניעים
 

seelinewoman

New member
לא בגלל זה הצטמררתי

אני גדלתי באשקלון, עיר שאליה הביאו את ראשוני העולים מאתיופיה.
אמי התנדבה כרופאה במרכז הקליטה שלהם וכבר אז טענה שבגלל
הבדלי התרבות בינינו הם לא אוכלים, ושחייבים לתת להם מה שהם רגילים לו.
אז ההבדלים היו ממש ניכרים ומי שעלה לארץ פשוט לא נגע במוצרי חלב
ולכן לא נגעו כמעט בארוחת הבוקר הישראלית.
דוגמה אחת לפערי תרבות שאני רגילה אליהם מילדות.
אותה אשקלון גם התברכה בעדה הגרוזינית הגדולה, שלפחות אז
הייתה מאוד מאוד שמרנית, ומפי אמי שמעתי על כך שמחתנים ילדות.
גם פגשתי במו עיניי תיכוניסטיות ממש צעירות שאולצו לעזוב את התיכון.
אחת מהן הייתה בת מחזור שלי, מצטיינת במגמה הריאלית שחותנה עוד לפני גיל 18.
את ברכה סרי, אגב, שעלתה לכותרות בגלל פרשת התיורים על השטרות
נזכרתי שקראתי כשממש התחילה לפרסם וקראתי את סיפורה "קריעה"
ממש אז, שזה לא אותו דבר כמו לקרוא אותו היום.
אני זוכרת יפה מאוד שתקפו אות העל שהעזה להרים את המסך מעל האגדה
שתימנים הם "גזעיים" ושמחים תצמיד והכל אצלם נפלא ושמח וחיובי.
אני חושבת שזאת הייתה הפעם הראשונה שבה התחלתי להבין כמה מופרך המיתוס הזה.

וכל זה על קצה המזלג, מבלי להזכיר בכלל את
ההתנסויות האישיות שלי הן כלוליטה כמעט חסרת מודעות,
והן כילדה רכה שניסו לגעת בה ואף הצליחו קלות.
נדמה לי שכבר סיפרתי את זה היכן שהוא, אבל על זה בפעם אחרת.
 

ג רפאל

New member
קראתי אותך, אפילו פעמיים.- הכצעקת?

מדוכאים עד עפר, מחאה חברתית של נתונים במצוקה כאלה עם רכב חדש וסמארטפונים ולפטופ.
לא קונה. מצטער. עברנו י תקופות הרבה הרבה יותר קשות בארץ. של אנשים במעברות באוהלים נוטפי מים, של קיצוב במזון רכישתו תמורת נקודות. של מחסור בתרופות וברופאים. שנות מיתון ואבטלה ומחסור והפגנות של לחם ועבודה.
[כאשר אבי המנוח היה חולה הורי מכרו את דירתם כדי לממן לו נסיעת ניתוח בחו"ל שלא יכל לעבור בארץ]


לגבי זוועות הפידופיליה - אני קורא בספרות של המאה ה18-19 ושם יחסי מין עם קטינים וקטינות [ילדה בת 10] מסופרים בטבעיות של יוםיום. אני קורא את לוליטה ושם המצפון נרדם בגלל התשוקה המסולפת.

התקשורת -לכל היותר מראה דהויה, קול צרוד. והעיקר נדושה עד אימה.


התנתקי 'מהחדשות' קראי ספרים ישנים.
 

seelinewoman

New member
צר לי לומר לך

אבל אתה לא רואה שאכן, כצעקתה,
דווקא משום שאתה שקוע בספרות.
ספרות היא אמנות יצירת עולם שרק
נשענת בצורה רופפת על המציאות
ומשתמשת בה כחומר יוצר חברוא עולם.
לעתים העולם הספרותי חופף למציאות,
לפעמים הוא סותר ומרוחק, בדיוק כמו
הספרים שאתה קורא.
 

ג רפאל

New member
לא ככה

הספרות בה דיברתי היא לגבי המוסר שלפעם והצביעות של אז והיום.
ברובה ביוגרפית ומחקרית היסטורית. גם הפואזיה מעוגנת בקרקע.
להיפך . לגמן הביבליוגרף הגדול מאשים את מרבית הפרנוגרפים והאירוטולוגים בספרות ההיא כאנשים 'חסרי דמיון'.

הכצעקתה היתה על שאר הדברים שהעלית. ואני חי בתוך עמי. ויש לי זכרון מחיי
וסביבתי.
 
למעלה